ביטוי כיום, בשיפור פניה של הרפואה בישראל, אינם מסוגלים להביא מזור ולהצלתה של מערכת הבריאות ובוודאי מכאן, גם היכולת להדביק את התדרדרותה.

ההקצבות למיניהן הם כנראה בבחינת טיפה בים.

יש צורך במהלך הטווח המידי, לעשות צעדים משמעותיים ביותר תוך ריכוז מאמץ, במסגרת תכנית הבראה, זאת על מנת לחולל את השינוי הנדרש להצלתה של מערכת הבריאות מקריסתה.

תנועת אומ"ץ פונה אליך כמי שנושא באחריות למערכת זו ומחויב מתוקף תפקידך, להבראתה.
אין להסתפק בפירורים ממשרד האוצר, אלא בדרישת תקצוב ההולם והתואם את המצב החמור שלצערנו הולך ומתדרדר במדרון חלקלק".

לראש הדף

ה, מנהל העירייה, חברי דירקטוריון החברה הכלכלית רחובות (הל"ר) בפרשת שיפוץ בית התרבות בעיר.

דו"ח המבקר מונה שורת נושאים המחייבים חקירת משטרה:
• הפיכת העירייה וראשה חותמת גומי של קבלן שיפוצים "ללא אמות מידה וקריטריונים שקופים הגם שידעו שהקבלן נתון בקשיים, והדבר עלול לגרום נזק לעירייה". בנוסף ויתרה העירייה לקבלן על המצאת ערבות כנדרש בחוק ושינתה את תנאי המכרז ללא חוזה ובניגוד לכל דין.
• עקיפת דיני המכרזים תוך "זלזול בחובת השמירה על הקופה הציבורית".

בנושא בטיחות מבנה בית התרבות בעיר סרב מהנדס המבנה לאשר את המבנה מבחינה הנדסית לאחר שקבע שהוא עלול "להביא לסיכון חיי אדם" זאת מאחר והקבלן פעל, לדברי המהנדס בניגוד להוראותיו ולא תיקן פגמים מהותיים במבנה לאחר שנדרש לעשות כן על ידיו.

השערורייה מסתכמת בסכום של 41 מיליון ₪ !! ששולמו לקבלן מבצע העברות לכאורה, בתקופה שבין ינואר 2005 ליוני 2011, תוך תגמול נוסף על עבודות שונות, כביכול, שבוצעו על ידיו על אף שהערכת עלות השיפוץ הייתה כ- 6 מיליון ₪ והגיע עד ל- 11 מיליון ₪.

כולנו זוכרים אסונות המוניים שנגרמו בשל רשלנות בבנייה וקריסת מבנים ומחובתנו להתריע מבעוד מועד.

תנועת אומ"ץ דורשת לבער את הנגע הציבורי והפלילי הכפול שפשט לכאורה, תוך סיכון ממשי לחיי אדם, בעניין שיפוץ בית התרבות ברחובות, בדחיפות האפשרית.

לראש הדף

שבאים לידי ביטוי כיום, בשיפור פניה של הרפואה בישראל, אינם מסוגלים להביא מזור ולהצלתה של מערכת הבריאות ובוודאי מכאן, גם היכולת להדביק את התדרדרותה.

ההקצבות למיניהן הם כנראה בבחינת טיפה בים.

יש צורך במהלך הטווח המידי, לעשות צעדים משמעותיים ביותר תוך ריכוז מאמץ, במסגרת תכנית הבראה, זאת על מנת לחולל את השינוי הנדרש להצלתה של מערכת הבריאות מקריסתה.

תנועת אומ"ץ פונה אליך כמי שנושא באחריות למערכת זו ומחויב מתוקף תפקידך, להבראתה.

אין להסתפק בפירורים ממשרד האוצר, אלא בדרישת תקצוב ההולם והתואם את המצב החמור שלצערנו הולך ומתדרדר במדרון חלקלק."

לראש הדף

p>

בשנת 2018 המדינה תקצבה את האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות בישראל בכ- 7.7 מיליארד ₪.

כ- 57% מתקציבי מוסדות אלה מבוססים על כספי ציבור וכספי הממשלה.

בשל כך, הממונה על השכר, במסגרת חוק יסודות התקציב, אמור לפקח ולאכוף את גובה השכר באותם מוסדות.

למרבה הצער, הגופים האמורים אינם מכירים בסמכות ביה"ד המשמעתי של הנש"מ כיון שהם, לפחות המכללות, מוגדרים בחוק כגופים "נתמכים" ולא "מתוקצבים".

אין ספק שמדובר בסמנטיקה, כאשר, באופן מהותי ולמעשה, המדינה ממנת גופים אלה בסכומים האמורים.

למיטב ידיעתנו, שרת המשפטים מעכבת, מזה חודשים את חתימתה על תקנות שיסדירו את חריגות השכר באותם גופים ויאפשרו להחיל את הדין המשמעתי על הבכירים בהם, ככל שימצא כי הם אחראים לחריגות אלו.

עוד יצוין כי, למיטב ידיעתנו, מוסדות ציבור אלו הם היחידים שאינם מקבלים את סמכות ביה"ד המשמעתי לעניין חריגות שכר.

מצב זה הינו בלתי סביר בעליל ומאפשר המשך קיום חריגות בשכר באותם מוסדות, מבלי שהאחראים לכך יתנו את הדין בגין מעשיהם. כאמור, מדובר בסכומי כסף גבוהים מאד ומשכך, יש מקום לעשות את כל הדרוש להכפפה מיידית של אותם גורמים לדין המשמעתי של הנש"מ.

לראש הדף

יים אחרים וכן אודות המחסור החמור בחדרי אשפוז ובמיטות. מדינה מודרנית המתגאה בצדק בכלכלתה, הזוכה לדרוג אשראי משתפר ומאידך גיסא, מתנהלת במערכות רפואה כמעט כמו מדינת עולם שלישי.

סמליה של מצוקה זו אינם רק ב"זקנה המאושפזת בפרוזדור", וברמיסת כבוד האדם אלא גם בקביעת תורים דחופים למועדים בלתי סבירים שאין בהם כדי לענות על צרכי רפואה מיידית נדרשת ועל בעיות אקוטיות קשות.

מצוקה זו לצערנו, מתפרצת לאחרונה באלימות ההולכת מתרבה וגדלה בחומרתה כנגד צוותים רפואיים. אלו שאמורים לספק מזור בתוך זמן סביר ואינם עושים זאת כיון שאין בידם הכלים, הזמן וכוח האדם המספיק וכתוצאה מכך גם הסבלנות, הן בקופות החולים והן בבתי החולים.

הציבור המשלם כ- 40% מהוצאות המדינה על בריאות (לעומת רק 25% במדינות ה-O.E.C.D ), חש בתסכול ובמידה רבה בחוסר סבלנות ובכעס מתפרץ, כך שלצערנו, מכאן הדרך לאלימות לעיתים קצרה מאוד.

במידה שהבעיה לא תיפתר או תצומצם, במידה רבה, מאבטחים ושוטרים בחדרי המיון ובמחלקות הרפואיות לא יועילו, כפי ששביתות של אחיות לא יצמצמו את התופעה, הלבה תמשיך לצערנו, לבעבע ולהתפרץ.

נא ראה פנייתנו זו אליך לטיפול בסדר עדיפות גבוה ביותר."

לראש הדף