גברת מרגלית נוף                  ד"ר יובל שטייניץ         פרופ' סטנלי פישר          מר רוני  חזקיהו

יו"ר ועדת המניות                      שר האוצר                נגיד בנק ישראל            המפקח על הבנקים

 בנק לאומי
בשם מרשתי, תנועת "אומץ" – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי – ברצוני להביא בפניכם את עמדת התנועה בעניין הכוונה למנות את הגברת גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק לאומי.
תנועת "אומץ" סבורה, כי מינוי כזה יהיה בניגוד מפורש לחוק וממילא בניגוד לכללי המינהל התקין:
1. הכללים למינוי דירקטורים בבנקים נקבעו בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר, התשנ"ד-1993 [להלן החוק] ולפי כללים אלה חלה תקופת צינון על הגברת גליה מאור הפוסלת את מועמדותה לתפקיד דירקטור חיצוני בבנק לאומי.
2. לשון החוק היא ברורה: סעיף 17(ג) לחוק קובע כי הוראות סעיף 12(ג) לחוק יחולו לגבי האישים שניתן לכללם ברשימת המועמדים לכהן כדירקטורים בבנקים, שמכין הועד הציבורי.
סעיף 12(ג) לחוק מפנה לסעיף 7(א) לחוק הקובע את תנאי הכשירות החלים על חברי הועד הציבורי, אך, כאמור בסעיף 17(ג)  חלים גם על המועמדים לתפקיד דירקטורים ותנאי כשירות אלה הוגדרו בסעיפים 96ב עד 96ה לפקודת החברות.
הסעיפים שבחוק החברות שהחליף את פקודת החברות, ובדומה למילות הפקודה, אוסרים קיום זיקה בין מועמד לתפקיד דירקטור לחברה שבה הוא אמור להתמנות. סעיף 240 (ב) לחוק החברות קובע: לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד שיש לו... במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי זיקה לחברה..." ו"זיקה" פירושה, לפי אותו סעיף – "קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה וכן כהונה כנושא משרה"
3. מילות החוק עד כאן הן ברורות ואוסרות על מינויה של הגברת גליה מאור, כעובדת הבנק ועל כן כמי שיש לה זיקה ברורה לבנק, כדירקטורית בבנק לאומי.
4. על פי ידיעות בעיתונות נעשה ניסיון להתגבר על הכלל האוסר מינוי של הגברת מאור לדירקטור על ידי טענה ש"שיקולים של כשירות מיוחדת"  של המועמד לכהונת דירקטור, גוברים על האסור.
5. אין לטענה זו על מה לסמוך: שיקולים של "כשירות מיוחדת לתפקיד" יכולים להתגבר על האסור האמור, לפי לשון החוק [סעיפים 120(ג) ו – 7(א)] רק אם למועמד יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לש או לסגן שר. האם לגליה מאור יש זיקה כזאת ?
ושנית – אין כל הוראה המאפשרת מינוי של מועמד לתפקיד דירקטור שיש לו זיקה לבנק, כמו שיש לגליה מאור, כאשר למועמד כזה יש "כישורים מיוחדים" לתפקיד. והדברים ברורים, משום שהחוק [סעיף  17(ד)] מדבר על שני חריגים בלבד, שניתן לכלול ברשימת המועמדים לתפקיד דירקטור " מי שכיהן כיו"ר הדירקטוריון ומי שכיהן כדירקטור בבנק במשך שבע שנים רצופות", אם נתקיימו בהם יתר התנאים האמורים.
6. ומשמעות הדבר היא כי מי שכיהן בעובד הבנק, כמו גליה מאור, אינו יכול להיות חריג.
7. ויש גם משמעויות ציבוריות למהלך המבקש למנות את גליה מאור לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי. 15 שנה כיהנה הגב' מאור כמנכ"לית הבנק. היא בחרה לסיים את תפקידה. בכך ענתה על צורך בסיסי בתפקידים ציבוריים של תחלופה ושל רענון השורות. עתה מסתבר שלא מדובר אלא ב"תרגיל": יציאה דרך הדלת במלוא ההדר ובכניסה חזרה דרך החלון, באמצעות תרגילים וכיפוף החוק. החוק הוא ברור וגם התקינות הציבורית היא ברורה ואסור לתת יד למינוי בלתי חוקי ובלתי תקין זה.
8. בשם תנועת "אומץ" אני פונה אליכם בתביעה למנוע את מינויה של גליה מאור לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי ומודיעכם, שאם תביעה זו לא תענה, תשקול תנועת "אומץ" פניה לערכאות שיפוטיות.
 
בכבוד רב,
שמואל שנהר, עו"ד
         
בשם תנועת "אומץ" 
 
העתק: אריה אבנרי, יו"ר תנועת "אומץ"



לדף קודם  /  לראש הדף