|
אומ"ץ קוראת לרב הראשי יונה מצגר להתפטר לאלתר 05/02/2009
נוכח הביקורת הקשה על הרב מצגר, בפסק הדין שניתן היום ע"י בג"צ בעתירת תנועת אומ"ץ נגד הוועדה למינוי דיינים, הרב הראשי לישראל יונה מצגר והיועץ המשפטי לממשלה, קראה היום אומ"ץ לרב מצגר להתפטר לאלתר. במכתב מר אריה אבנרי, יו"ר הנהלת אומ"ץ, היתרתה אומ"ץ ברב מצגר כי אם לא יסיק מסקנות אישיות ממה שנאמר עליו ע"י בג"צ, תמשיך אומ"ץ לפעול, במישור המשפטי, להעמדתו לדין משמעתי, עד להרחקתו משורות מערכת השפיטה. אומ"ץ עתרה במרץ 2008, באמצעות עו"ד בעז ארד, להורות לוועדה למינוי דיינים לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה מ- 18.2.08, שלא לסיים את כהונתו של הרב מצגר כדיין, מכח סמכותה לפי חוק הדיינים, וכן לחייבה לפרסם בפומבי את ההנמקה שביסוד החלטתה הנ"ל ושיקוליה. פסק הדין סוקר בפרוטרוט את הפרשיות בהן נחשד הרב מצגר בפלילים. השופט אדמונד לוי, הגם שקבע כי אין מקום להתערבות בג"צ בשיקולי הועדה, קובע במפורש כי "לו נדרשתי אני להכרעה בפרשה זו... נוטה הייתי לסבור כי היבטים מרכזיים בגרסה שהציג הרב הראשי לישראל אינם יכולים לעמוד אל מול חומר הראיות המוצדק...חלק מן ההסברים שנמסרו מפיו של הרב ובשמו נראים בעיני תמוהים ואף מופרכים". בג"צ קובע כי לו הובא עניינו של הרב מצגר בפני ערכאה שיפוטית, "אפשר בהחלט שהתמונה העובדתית שהיה בכוחה לשרטט... היתה שונה מזו שעליה הסתמכה ועדת המינויים.. . קרובה יותר לזו שתיאר היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו..." (בה קבע מזוז כי יש לסיים את כהונתו של הרב מצגר). השופט לוי מתח ביקורת חריפה על הועדה למינוי דיינים, בציינו כי הועדה סברה "על פי אמות המידה הראויות העיניה לדיין, כי מעשיו הרב מצגר אינם פוסלים אותו...זהו המנדט שניתן לה, וזוהי תוצאתה של ההחלטה להפקיד בידיה את כח ההכרעה". השופט לוי אף ביקר את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלא להעמיד את מצגר לדין משמעתי, בשל היותו עומד בראש מערכת בתי הדין הרבניים. השופט רובינשטיין הצטרף לביקורתו של השופט לוי, וציין כי "נותר טעם בעייתי". לדעתו על הוועדה לפרסם את החלטתה ונימוקיה, גם אם דיוניה חסויים. הוא תוהה אם נתנה הועדה את דעתה לתכונות הנדרשות מדיין, וחושש כי "דעת הרוב עשתה מלאכתה כמי שכפאה שד, כמי שמבקש לנער מעליו מטרד...". השופט דנציגר אמר: " נותרה לה העותרת תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי, כבודדה במערכה...", והדגיש כי גירסת הרב נותרה תמוהה ומופרכת. באשר לפרסום החלטת הועדה ונימוקיה קובע בג"צ כי "ככל שהדבר טרם נעשה ברי כי על הועדה להקדים ולעשותו...".
לדף קודם / לראש הדף
|