אומ"ץ תגיש עתירה לבג"ץ אם היועץ המשפטי לא יעביר פרשת הרפז לחקירה פלילית 29/01/2013
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה כותב עו"ד אבינועם מגן: הנדון: כוונתך להורות על סגירת תיקי החקירה ב"פרשת הרפז" - התראה לפני עתירה לבג"ץ 1. פרשת יחסי העבודה בין לשכת שר הביטחון ובין לשכת הרמטכ"ל לשעבר, מעוררת שאלות קשות הנוגעות למוסדות הרגישים והמרכזיים ביותר במערכות השלטון והביטחון בישראל. 2. לתנועת אומ"ץ נודע כי בכוונתך להודיע על סגירת תיקי החקירה בפרשה זו. 3. עוד נודע לאומ"ץ כי כבר לפני כשנתים הודעת למבקר המדינה היוצא השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, על כוונתך להגיש תוך זמן קצר כתב אישום נגד בועז הרפז אחרי שהודה בזיוף מסמך אך לא עמדת בהבטחתך. 4. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בנושא, מציג תמונה קשה של התנהלות פלילית לכאורה של הנוגעים בדבר, הרבה מעבר למערכת יחסים עכורה בין שתי לשכות. ויודגש כי מבקר המדינה לא עסק בכל רכיבי הפרשה ובכל הנוגעים בדבר, אלא רק בחלקם בהתאם לסמכותו. 5. תנועת אומ"ץ פנתה אל לשכתך בנושא זה כבר ביום 7.3.12, אולם פנייתה לא נענתה לגופו של עניין. (מספרכם: 2012-745, תיק 1236). 6. בהמשך, שבה התנועה ופתה אליך ביום 7.6.12 - ואף אז לא התקבלה כל תשובה. 7. בעקבות הימנעותך מלהשיב, עתרה העמותה לבג"ץ. העתירה נדחתה מן הטעם שלא ניתן לך די זמן להשיב לפנייה. 8. לאחר דחיית העתירה, שבה התנועה ופנתה אליך (23.7.12) והזכירה כי עדיין לא התקבלה תשובה. 9. גם בבקשה לבג"ץ מיום 22.8.12 חזרה התנועה והבהירה כי "על אף הזמן שחלף מאז פניית העותרת אל המשיב, עד היום לא קיבלה העותרת תשובה לגופו של עניין ונראה כי המשיב פירש את דחיית העתירה כ "פטור" ממתן תשובה עניינית". 10. התנהלות זו של לשכתך הינה התנהלות פסולה, העומדת אף בסתירה לתגובתכם לבג"ץ. 11. מכל מקום, נראה כי כעת, לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, הצורך בחקירה פלילית מקבל משנה תוקף. להלן אחזור על עקרי עמדת אומ"ץ בנושא. 12. לעמדת אומ"ץ, כאשר מדובר בעירוב שיקולים זרים ומושחתים במערכות כה רגישות, אמון הציבור מחייב חקירת משטרה יסודית ומקיפה, בנוגע לכל הנוגעים בדבר. 13. התחושה בציבור הינה כי בעוד שמשטרת ישראל חוקרת את האזרח הקטן בעניינים פעוטים, דבר יום ביומו, הרי ש"במגרש של הגדולים", יש ניסיון "לסגור דברים" מתחת לשולחן ללא חקירה יסודית כפי שרק משטרת ישראל יכולה לבצע. 14. חקירת משטרה הינה מחויבת המציאות, בין היתר לאור חילופי הדברים הקשים בין שר הביטחון ובין הרמטכ"ל לשעבר, שהאשימו איש את רעהו במעשים "פליליים לכאורה". דו"ח מבקר המדינה מתאר נורמות פסולות העולות כדי הפרת אמונים ואולי אף פגיעה בביטחון המדינה. גם עניין היעלמות הראיות הינו נושא שיש לחוקרו. 15. יש להזכיר את מכתבו של מבקר המדינה היוצא, מיום 2.5.12 אשר נשלח אליך, שם הוא מגולל את הפרשה מנקודת מבטו בפירוט רב, ואף מתאר, כיצד בתחילה, מוסכם היה, כי יש לערוך ביקורת - ורק לאחר מכן לשקול חקירה פלילית, אולם בהמשך, לאור מידע חדש אשר התקבל אצלו, הוא הגיע למסקנה כי "כעת דין הליך הביקורת להיסוג מפני ההליך הפלילי". 16. באותו מכתב קבע מבקר המדינה מפורשות כי יש מקום לחקירה פלילית. המבקר, הצביע על שורה של נימוקים לחקירה פלילית, ובמרכזם הנימוקים הבאים, שיובאו כלשונם (ההדגשות אינן במקור): א. "כידוע פרשה זו שזורה בהקשרים פליליים לכאורה כבר מתחילתה" (סעיף 2 למכתב). ב. "הכוונה הבסיסית הייתה למצות בהקדם האפשרי את הליך הביקורת, ולאחריו להעביר את העניינים הנדרשים למסלול הפלילי, ככל שיימצא לכך מקום. ברם, מאז הפצת הטיוטה חלו התפתחויות שהביאו את משרד מבקר המדינה לכלל מסקנה, כי אין מנוס מהעברת תיק הביקורת הכולל חששות למעשים פליליים, אותם העלתה הביקורת לידיעת היועץ המשפטי לממשלה ללא דיחוי ועוד קודם לגיבוש הדוח במתכונתו הסופית". (סעיף 7). ג. "בנסיבות העניין וככל שההיבט הפלילי מקבל עתה דגש וקיום הליכים פליליים בעקבות ממצאי הביקורת הופך לאפשרות ממשית, מתחייב כעת שינוי סדר הדברים ומיצוי הפן הפלילי תחילה". (סעיף 18). ד. "העברתם הנרחבת של חומרי הביקורת לידי המבוקרים השונים... עלולה לשבש משמעותית את האפשרות לקיים הליכים פליליים תקינים כנדרש" (סעיף 19). ה. "..עוד מפנה בועז הרפז בתגובתו לטיוטת דוח הביקורת, טענות קשות כלפי אל"ם ארז וינר וכלפי דובר צה"ל לשעבר...כמי שהפעילו אותו למטרת איסוף מידע.. טענות אלו ראויות לבירור הולם, כמו גם כל שאר הטענות ששמענו בפרשה זו , וזאת בכלי חקירה שאינם בידי משרד מבקר המדינה... דברים אלה... מעצימים את הכורח הממשי לבחון סוגיות רבות הנובעות מ"פרשת הרפז" במסגרת חקירה פלילית על כל האמצעים והיכולות הכרוכים בכך, ובכך מתחזק הצורך הדחוף בהעברת תיק זה על כל החומר המצוי בו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.. זאת במיוחד לאור העובדה שהרפז הינו אזרח פרטי ואינו גורם מבוקר על ידי ביקורת המדינה. " (סעיף 26). ו. "יש להביא בחשבון כי ככל שההסתברות לקיומו של הליך פלילי בעניינים המועלים בפרשה הולכת וגדלה, כך המשך הביקורת באותם עניינים עלול לעכב הליך זה ועלול להביא ברמה גבוהה של ודאות גם לשיבוש של יכולת חקירה עתידית אפקטיבית" (סעיף 30). ז. "אני סבור כי כעת דין הליך הביקורת להיסוג מפני ההליך הפלילי"... "כל אלה מצדיקים שקילת בדיקתם של כלל החששות הללו בכלים שמטבע הדברים אינם מצויים ברשותו של מבקר המדינה. כלים אלו ובעיקר הסמכות להפעלת חוקרי משטרה תוך הרחבת יריעת החקירה כדי להגיע ממשית לחקר האמת מצויה בתחום הפלילי רק בידי היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל. בכוחם של גורמים אלה, על פי החוק, לקיים חקירות פליליות יסודיות גם ביחס לגורמים שחוק מבקר המדינה אינו חל עליהם ודרכו של מבקר המדינה מוגבלת כתוצאה מכך". (סעיף 31). ח. "אנו סבורים שהבאת החשש למעשים פליליים והעברת החומר ליועץ המשפטי לממשלה בעת הזו עולים בקנה אחד באופן מובהק עם האינטרס הציבורי בפרשה.... נוכח הקשיים המשמעותיים שהוצבו בפני השלמת הליך הביקורת, ולנוכח החשש הממשי לפגיעה אפשרית בביצוע הליך פלילי ראוי בעתיד.. מתחייבת העברת החומר.. לשם מיצויו של ההליך הפלילי.. ובכך למנוע פגיעה אפשרית בצה"ל ובסבבי המינויים העתידיים ולהביא ל"ניקוי השולחן" בצה"ל ובסדר היום הציבורי".(סעיף 36). 17. אין צורך להוסיף על דברי המבקר. על כפות המאזניים מונח אמון הציבור במערכות הביטחון של מדינת ישראל אל מול תקציב לחקירת משטרה. אין ספק כי יש להעדיף את חקירת המשטרה על פני פגיעה באמון הציבור, שהרי לכל היותר, יימצא בסופו של יום כי אין הצדקה להגשת כתבי אישום, אולם אז תדע כל אם עבריה שמסרה את גורל בניה בידי מפקדים הכפופים לחוק. אין מדובר בדרישה להגיש כתבי אישום - שם יש מקום לשיקול דעת רחב יותר של התביעה - אלא בהחלטות הנוגעות לקיום חקירה. למותר לציין כי חוק סדר הדין הפלילי מחייב את המשטרה לפתוח בחקירה לכשנודע לה על ביצוע עבירה. 18. יוער כי העובדה שלא נפתחה חקירה עוד לפני הגשת דו"ח מבקר המדינה, עשויה להתברר בעתיד כהרסנית בכל הקשור לאובדן ראיות. כאמור, מבקר המדינה היוצא אף התריע על כך בעוד מועד. אך לאחרונה נתקלנו בפרשת ליברמן, שם ההשתהות הביאה לאובדן ראיות, ובעקבות זאת לסגירת התיק. 19. לאור האמור, תנועת אומ"ץ מתנגדת לסגירת התיקים הפליליים ודורשת כי תורה על קיום / המשך חקירת משטרה של כל הנוגעים בדבר. 20. היה ולמרות האמור, תורה על סגירת התיקים, או אם לא תתקבל תשובה לפנייה זו, לא יהיה לתנועת אומ"ץ מנוס מלפנות שוב אל בג"ץ, הפעם לאחר שחלף די והותר זמן מפניותיה הרבות. העתק: השופט (בדימוס) יוסף שפירא - מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדשטראוס – מבקר המדינה היוצא ח"כ אורי אריאל - יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.
לדף קודם / לראש הדף
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים