תנועת אומ"ץ פנתה לרשות נ"ע בדרישה לחקור את ניגוד האינטרסים בבנק לאומי בהעסקתה של חברה של מנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור כיועצת משפטית של הבנק 12/01/2014
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל יו"ר רשות ניירות ערך מר האוזר כותב יו"ר הנהלת התנועה אריה אבנרי: עו"ד דליה טל, חברתה הטובה של מנכ"ל בנק לאומי גליה מאור, שמשה קרוב לשני עשורים כיועצת משפטית לדירקטוריון בנק לאומי וכיועצת משפטית של הנהלת הבנק. ביולי 2010 הגיש המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו דוח בקורת חמור לדירקטוריון הבנק, פרק משמעותי בדו"ח הביקורת של המפקח חזקיהו עסק במרחב הייצוג הרחב של עו"ד דליה טל, עד כדי חשש לאפשרות של ניגוד עניינים לכאורה. עו"ד טל עוסקת בייצוג של הנהלת הבנק ובייעוץ לה ובמקביל לייצוג הדירקטוריון וייעוץ לו. הדו"ח קובע כי לא יכולה להיות תאימות מלאה בין שני התפקידים, שכן ההנהלה היא המבצעת והדירקטוריון אמור לפקח על ההנהלה. לפיכך, בהגדרה, גם הייצוג והייעוץ חייבים בהפרדה. עורך דין, כך עולה מהדו"ח, אינו יכול לייעץ לדירקטוריון איך לפקח על ההנהלה בשעה שהוא עצמו מייעץ להנהלה ושותף לאורך השנים להחלטותיה וביצועיה. עוד נאמר בדוח כי דירקטוריון בנק לאומי מובל הלכה למעשה, על ידי ההנהלה, ההחלטות מגיעות מההנהלה לדירקטוריון כשהן מנוסחות, מגובשות ו"מבושלות", הדירקטוריון מקבל אותן והדיון שמקיימים עליהן הוא קצר ולא מעמיק; בחלק ניכר ובולט מהמקרים החלטות דירקטוריון בל"ל מתקבלות כפי שהגיעו מההנהלה; דירקטוריון לאומי אינו יוזם פעולות פיקוח אקטיביות על ההנהלה וכמעט שאינו מעלה בעצמו נושאים לדיון. משום מה דוח הביקורת של המפקח אינו מתייחס ואינו מייחס משקל מתאים לניגוד העניינים החמור והפסול, "בחברות הקרובה" בין מנכ"ל הבנק גליה מאור ליועצת המשפטית הטוטאלית עו"ד דליה טל ועל השפעת "החברות" הזו על טוהר המידות בבנק ועל האינטרס של ציבור בעלי המניות אליהם נמנים מדינת ישראל ורבבות אזרחיה המושקעים במניות הבנק באמצעות חסכונותיהם הישירים והפנסיוניים. דוח המפקח על הבנקים אינו מתייחס גם להוויה הפסולה בה אותו דירקטוריון "מובל על ידי ההנהלה" בשני העשורים האחרונים, העניק באופן נדיב שאין לו תקדים, פטור מתביעות ושיפוי לדליה טל, היועצת המשפטית לדירקטוריון – חברתה הקרובה של המנכ"ל מאור, בדומה לשיפוי ולפטור הניתנים לנושאי משרה בבנק, אף שעו"ד דליה טל אינה עובדת הבנק וזוכה לשכר טרחה עלום עבור שרותיה המשפטיים להנהלה ולדירקטוריון המאושר על ידי "הדירקטוריון המובל" על ידי חברתה של טל – מאור !!! קשה להבין מה הצידוק לכך שמצא "הדירקטוריון המובל" וכיצד הוענק פטור מתביעות והשיפוי ליועצת משפטית חיצונית בדומה לפטור והשיפוי לנושאי משרה משרתת את האינטרס של הבנק וציבור בעלי מניותיו. בימים אלו למעלה מ 3 שנים אחרי הגשת הדוח של המפקח על הבנקים, הואילה בטובה גברת טל להודיע, על היענותה לדרישת הפקוח על הבנקים מיולי 2010 ותחדל לשמש כיועצת משפטית להנהלת הבנק ותמשיך לשמש כיועצת משפטית לדירקטוריון בלבד. במאמר מוסגר נציין בצער, כי הכנת הדוח והגשתו על ידי המפקח על הבנקים באה אך חודשים ספורים אחרי פנית תנועת אומ"ץ מפברואר 2010, ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן ולמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בפניה זו הציגה תנועת אומ"ץ את הבעייתיות האתית, בסבך ניגודי העניינים בתפקידיה המנוגדים של עו"ד טל בבנק לאומי וקרבתה למנכ"ל הבנק מאור. דוח הביקורת שבקש לשים קץ להוויה הפסולה אחרי כשני עשורים, לא בא לעולם מרצון פתאומי עז של המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, לשנות את מדיניות עצימת העיניים והשתיקה, להפסיק את סבך ניגודי העניינים הטומנים בחובם חשש לפגיעה באינטרס הציבורי במשך קרוב לשני עשורים בתאגיד בנקאי שבקופותיו מופקדים למעלה ממאתיים מיליארד ש"ח מפיקדונות ציבור אזרחי ישראל !!! משום מה, ניגוד העניינים המשיך להתקיים עד לימינו ולא הופסק גם בזמן כהונת החברה מאור כמנכ"ל עד מאי 2012, כשנתיים אחרי הגשת הדוח על ידי המפקח חזקיהו ביולי 2010 ! במהלך שנות כהונתה של גב' גליה מאור כמנכ"ל בנק לאומי יצגה וליוותה עו"ד דליה טל, היועצת המשפטית של הדירקטוריון עסקאות רבות, מורכבות מבחינה משפטית ובהיקפים כספיים עצומים המסתכמים למיליארדי שקלים רבים, בין השאר: הקמת חברה לניהול קרנות גידור בארה"ב בשיתוף עם עזרא מירקין, בעל מניות בבנק לאומי, מכירת מניות הבנק בחברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, מכירת מניות הבנק בחב' אפריקה ישראל, מכירת מניות מגדל לג'נרלי, רכישת אלפא-קארד, מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל של בנק לאומי. נבקשכם להורות לדירקטוריון בנק לאומי לתת גילוי נאות לציבור, לפרסם בהודעה לבורסה, לרשות ניירות ובדוחות הכספיים של הבנק מי ועל פי אלו אמות מידה, קבעו את שכר טרחתה של עו"ד דליה טל על שירותיה המשפטיים בעסקות אלה? מדוע לא בקשו הצעות מחיר לעבודות אלו ממשרדי עורכי דין מובילים להוזלת עלויות ? האם שולמו לגברת טל, דמי תווך ואו ייזום עבור העסקות הללו? האם השפיעה גליה מאור על שכר טרחת חברתה טל בעסקות אלה? גברת טל משמשת במקביל כיועצת המשפטית של משפחת שניידמן שבשליטתה מצויה בין השאר חברת "ביטוח ישיר". שנים קודם לכן רכש בנק לאומי ממשפחת שניידמן 20% ממניות חברה זו. נבקשכם לחייב את דירקטוריון בנק לאומי לתת גילוי נאות לציבור, לפרסם בהודעה לבורסה, לרשות ניירות ובדוחות הכספיים של הבנק אם גב' טל ייצגה מי מהצדדים או תיווכה בעסקה זו? בדצמבר 2000 חזר בנק לאומי ורכש 19% ממניות חברת פז תמורת 85 מליון $, קבוצת פז יוצגה בעסקת המכירה ע"י בינו צדיק ועו"ד דליה טל. מטעם בנק לאומי הובילו את העסקה יו"ר מועצת המנהלים של הבנק איתן רף, מנכ"ל הבנק גליה מאור (!!!) וראש חטיבת החברות של הבנק מר צבי איצקוביץ, הבנק יוצג על ידי עו"ד רם כספי, עסקה זו הושלמה לאחר שבנק לאומי שלם כמיליון דולר נוספים מעבר למתחייב מהסכם המכירה המקורי. אומ"ץ מבקשת לחייב את דירקטוריון בנק לאומי לתת גילוי נאות לציבור, לפרסם בהודעה לבורסה, לרשות ניירות ובדוחות הכספיים של הבנק אם אכן יצגה גב' טל היועצת המשפטית לדירקטוריון בנק לאומי והנהלת הבנק את בעל המניות של "פז" בעסקה זו מול הבנק ומול חברתה המוצהרת גברת גליה מאור? אם כן, יש לתת גילוי נאות לציבור גם לדברים העולים מהתשובות לשאלות שלהלן : מי התיר\ו ליועצת המשפטית לדירקטוריון ולבנק לייצג את הצד שכנגד? מה היו השיקולים? מדוע הסכימו מנכ"ל הבנק מאור חברתה של טל ואו הדירקטוריון לשלם לבינו צדיק שיוצג עלי ידי עו"ד דליה טל היועצת המשפטית לדירקטוריון ולהנהלת הבנק, כספים נוספים מעבר למתחייב מההסכם המקורי? עו"ד דליה טל החזיקה בכ- 0.5% ממניות חברת קיקה שפשטה רגל, לצד בעל השליטה סלומון בטיטו (84%) וחברת אשטרום (15%). על פי הפרסום בעיתונים קיבלה את המניות כשכר טרחה בתמורה לשירותים משפטיים שהעניקה לבעל השליטה סלומון בטיטו בטרם פתיחת הסניף בישראל ב-2008 ו-2009. בין היתר פעלה עו"ד טל לסייע לבטיטו לאתר משקיע שיכנס עימו כשותף, וגם לאומי פרטנרס זרוע ההשקעות של בנק לאומי ניהלה בשעתו מו"מ רציני ומתקדם להצטרף להשקעה, אך הוא נכשל לאחר שבטיטו דרש סכום גבוה מדי שלאומי פרטנרס סירבו לשלם. חובה של חברת קיקה כלפי בנק לאומי שהזרים לה אשראי עמד על 27.2 מיליון שקל. נבקשכם לבדוק האם היה ידוע לבנק על היותה של טל בעלת מניות בזמן העמדת האשראי? האם השפיעה דליה טל על העמדת האשראי לחברת קיקה? אם כן, האם אושרו האשראים על ידי ועדת הביקורת של הדירקטוריון? עו"ד טל ומשרד קנטור-אלחנני-טל שהיא שותפה בו, ליוו וייצגו לקוחות בעסקאות מול הבנק ותאגידים בשליטתו. נבקשכם לבדוק אם התקיים דיווח מקדמי מסודר בבנק? האם התקבל ממנו אישור מראש לכל פעילות כזו? כל זאת כדי לחשוף ולגלות לציבור את פוטנציאל ניגוד העניינים שהתקיים במכלול התפקידים של עו"ד טל שנים רבות. במקומות שלא ניתן לפרסם מפאת סודיות בנקאית את שמות הלקוחות, יש לתת גילוי נאות על היקפי האשראי שהועמדו ללקוחות הבנק הללו שייוצגו על ידי עו"ד טל ומשרד קנטור-אלחנני-טל והיקפי ההפסדים שנגרמו לבנק, קרי, ההפרשות לחובות מסופקים ומחיקת חוב בגין אשראים הללו. נבקשכם לחייב את דירקטוריון בנק לאומי לתת גילוי נאות לציבור, לפרסם בהודעה לבורסה, לרשות ניירות ובדוחות הכספיים של הבנק המידע המבוקש כאן לגבי לקוחות שיוצגו על ידי עו"ד טל ומשרד קנטור-אלחנני-טל שהיא שותפה בו. נבקשכם לבדוק האם השתתפה עו"ד דליה טל כיועצת משפטית לדירקטוריון, בדיוני הדירקטוריון לקביעת השכר ותנאי הפרישה של חברתה, המנכ"ל גליה מאור חברתה? אם כן, נבקשכם לחייב את דירקטוריון הבנק לתת גילוי נאות לציבור, לפרסם בהודעה לבורסה, לרשות ניירות ובדוחות הכספיים של הבנק את הפרוטוקולים של הדיונים הללו, במיוחד את דבריה של עו"ד טל. במהלך כשני עשורים בהם כיהנה גליה מאור כמנכ"ל בנק לאומי, וחברתה הטובה עו"ד דליה טל הועסקה כיועצת משפטית לדירקטוריון ולהנהלה, נגרמו לבנק לאומי נזקים כספיים של מאות מיליוני שקלים בגין פעילות בלתי חוקית של הבנק ובכיריו: בשנת 2007 הוגש כתב אישום נגד בנק לאומי ונגד 17 מנהלים בכירים מקבוצת הבנק בשל פעילות בלתי חוקית במכירת יחידות בקרנות הנאמנות של "פסגות", פרשה זו הסתיימה בהשתת כופר של 25 מיליון שקל על הבנק. מסוף שנות ה 90 ועד לשנת 2007 בצע סמנכ"ל הבנק מנחם פרידמן 3 סבבים של מעילות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כל אחת. שתי המעילות הראשונות בהיקף של כ 30 מילין שקל וכ 20 מיליון שקל בהתאמה, הובאו לדיוני ועדת הביקורת של הדירקטוריון בשנת 2001 ובשנת 2004, בדיונים אלו הוכשרו מעשיו הפליליים של הסמנכ"ל פרידמן על ידי ועדת הביקורת של הדירקטוריון, פרוטוקולי דיונים אלו הומצאו בשעתו למפקח על הבנקים. תנועת אומ"ץ קוראת לכם לעיין שוב והפעם בקפידה בתיעודים אלו על מנת לעמוד על חלקן של המנכ"ל מאור וחברתה היועצת המשפטית לדירקטוריון ולהנהלה בגיבוש ההחלטות של ועדת הביקורת. כתוצאה מהחלטות ועדת הביקורת פנה פרידמן לסדרת מעילות נוספת שנחשפה על ידי בא כוח של אחד משותפיו של פרידמן לדבר עבירה, לכן בלית ברירה, העביר הבנק החשד למעילה לחקירת המשטרה, פרידמן הועמד לדין בגין סדרת המעילות השלישית. מעילות הסמנכ"ל פרידמן וחבריו גרמו לבנק לאומי לנזק מצטבר של כ 100 מיליון שקל לפחות. במהלך משפטו העיד פרידמן כי התנהלותו המופקרת במתן אשראי הייתה ידועה ומקובלת על המבקר הראשי ועל הנהלת בנק לאומי, ולראיה לכך טוען פרידמן, כי קודם על ידי הנהלת הבנק לשני תפקידים בכירים יותר, לחיזוק טענותיו, מביא פרידמן את ההכשרים שקבל בשתי מעילותיו הראשונות מהנהלת הבנק, מהמבקר הראשי ומועדת הביקורת של הדירקטוריון. במעילה שעליה הוא עומד לדין רק נהג באופן דומה, כן העיד פרידמן, שהמנהל שקדם לו בתפקיד נהג באופן מופקר כמותו ואיש לא בא אליו בטענות. עדותו של פרידמן גובתה בעדותו של ראש החטיבה המסחרית, חבר הנהלת הבנק בשעתו, הממונה על פרידמן שהעיד כי התנהלותו של פרידמן עליה הוא עומד לדין פלילי, הייתה שכיחה ונורמטיבית. [ת"פ (תל-אביב-יפו) 4123-09] אומ"ץ קוראת לרשויות החוק לעיין היטב בעדויות הנחרצות הללו של בכירי הבנק, בשבועה, בבית המשפט המחוזי. על רשויות החוק לחקור היטב ולבחון, מה היקף הנזקים הכספיים הנוספים לבנק לאומי בשל ההתנהלות המופקרת שנורמלה בבנק לאומי? מי נהנה מהכספים? מי האחראים לכך? במאמר מוסגר נציין כי, אילו טרחו בפקוח על הבנקים לנהוג בזהירות ולבדוק בעצמם ההכשרים שנתנה ועדת הביקורת שדנה במעילה הראשונה והשנייה של פרידמן, אפשר שחלק מהמעילות של פרידמן וההתנהגות המופקרת של אחרים ונזקיהם לבנק היו נמנעים. בדיקה עצמאית בזהירות הראויה, מצד הפקוח על הבנקים הייתה מחויבת המציאות, שכן הפקוח על הבנקים ידע את ליקויי התפקוד של הדירקטוריון ועל היותו "מובל" על ידי ההנהלה. אזלת היד הקונסיסטנטית של המפקח על הבנקים ניכרת גם בתשובה שקבלנו מסגן המפקח על הבנקים לאחרונה על תלונה קונקרטית שהגשנו על מחילת חוב של מאות אלפי שקלים לבנו של נושא משרה בכיר מאד ואמיד בבנק לאומי, לטעמו של סגן המפקח, מחילת החוב הייתה "תהליך לגיטימי, וחלק מניהול סיכוני אשראי תקין, למרות שלבן של הבכיר הייתה היסטורית אשראי בעייתית, ולמרות שהקדום וטובות ההנאה שקבל ראש החטיבה שהחליט על מחילת החוב היו נתונים שנים רבות להשפעתו המרבית של אבי החייב! לקוחות רגילים של בנק לאומי המצויים בקשיים, אינם זוכים לאשראי נדיב ומחילת חוב סלחנית כמו הבן של הבכיר. מזה כשנתיים מנהלים רשויות החוק בארה"ב חקירה על פעילות בלתי חוקית של קבוצת בנק לאומי בשנים 2002 עד לשנת 2010, עד כה בצע הבנק הפרשה של 530 מיליון שקל!!! לכיסוי הקנס שיוטל על הבנק והוצאות ההגנה הכרוכות בפעילות הבלתי חוקית, מטעם הבנק נמסר כי ההפרשה לכיסוי הקנס צפוי לגדול באופן משמעותי !!! אנו תמהים האם ידע הפקוח על הבנקים על קיומה של פעילות בלתי חוקית זו של בנק לאומי ובנקים ישראלים אחרים? אם ידע, מדוע לא הפסיק אותה? אם לאו הכיצד? לאומי לא היה היחיד שנחקר, גם בנקים ישראליים וזרים נחקרו בעבר על פעילויות בלתי חוקיות בארה"ב ושילמו קנסות ענק, הכתובת הייתה על הקיר, תגובה נכונה בזמן אמת מצד המפקח על הבנקים הייתה יכולה לחסוך מבנק לאומי נזקי עתק אלו. הנזקים הכספיים שספג בנק לאומי וציבור בעלי מניותיו בגין פעילות בלתי חוקית בעשור האחרון, במשמרת של גליה מאור כמנכ"ל ובמשמרת של חברתה דליה טל כיועצת משפטית לדירקטוריון "מובל" ולהנהלה - מפרשת פסגות, ממעילות הסמנכ"ל פרידמן ומהפעילות הבלתי חוקית בארה"ב מסתכמות עד כה בסכום אסטרונומי, שערורייתי וחסר תקדים של כ 655 מיליון שקל!!! בכל הפעילויות הבלתי חוקיות שסקרנו כאן השתתפו במעשה ואו בידיעה מנהלים ועובדים רבים, בפרשת פסגות השתתפו מנהלים בכירים וזוטרים מההנהלה הראשית, הנהלות הסניפים והמרחבים וחברות בנות. במעילת הסמנכ"ל פרידמן השתתפו וסייעו מנהלים ועובדים בסניף המרכזי שקידומם בבנק היה תלוי בפרידמן. בפעילות הבלתי חוקית בארה"ב השתתפו מנהלים בכירים בחטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית בהנהלה הראשית ומנהלי שלוחות הבנק בארה"ב ובשוויץ, שם כיהנה גליה מאור כיו"ר הדירקטוריון. לא מדובר אם כן, בפעולות חריגות או נקודתיות אלא בפעילות מערכתית, מאורגנת רבת משתתפים ויודעי סוד. לדעת תנועת אומ"ץ הפעילויות הבלתי חוקיות שבצע הבנק ומחירן מצדיקות ולו רק משקולים של אחריות ניהולית ומקצועית, להפסיק באופן מידי ומוחלט את העסקת מאור וטל בבנק לאומי. למרבה האירוניה, גברת מאור וגברת טל ממשיכות לרכז את הטיפול בחקירות של רשויות החוק בארה"ב מטעם הבנק, גליה מאור ממשיכה בכהונתה בלאומי שוויץ ודליה טל ממשיכה בתפקידה כיועצת משפטית לדירקטוריון, מאור וטל, ממשיכות לקבל שכר מבנק לאומי על טיפולן בהגנה על הבנק מנזקי הכשלים שאירעו במשמרתן. פניית תנועת אומ"ץ לרשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים לנתקן מייצוג הבנק בפרשה זו לא נענתה. תנועת אומ"ץ סבורה שההתנהלות שהביאה לנזקים אלו היא תוצאה של משבר אתי קשה, ותוצאה מתבקשת של "השקשוקה הרותחת" של ניגוד העניינים, התבטלות הדירקטוריון ואי שמירה על טוהר מידות וממשל תאגידי תקין. בנסיבות כאלה היה מחובתו של המפקח על הבנקים לגדוע את ניגודי העניינים באיבם, ולא לאפשר להם להתקיים שני עשורים. אנו סבורים שלניגוד העניינים שהותר דה פאקטו על ידי הרגולטורים היו השפעות שליליות על טוהר המידות בבנק לאומי. מניעת ניגוד העניינים ואו בחינה מוקפדת ואקטיבית של תפקוד הבקרה בבנק, בייחוד מצד הפקוח על הבנקים שהיה מודע לחולשת הדירקטוריון הייתה מונעת בוודאות את הפעילות הבלתי חוקית ואת הנזקים הכבדים שנגרמו לציבור בעלי המניות בגינן. ניראה כי לא רק דירקטוריון לאומי "מובל" על ידי הנהלת בנק לאומי כאמור בדוח הביקורת של המפקח על הבנקים מר רוני חזקיהו, אלא למרבה הצער גם הפקוח על הבנקים. אזלת יד והתעלמות עקבית ממנהל בלתי תקין ואי מניעת פגיעה בטוהר המידות מצד ראשי בנק אינם תורמים ליציבות הבנקים, התעלמות הפקוח על הבנקים בזמן משבר ויסות המניות בשנות ה 80, עלתה למשלם המיסים עשרות מיליארדי שקלים, גם עתה מדובר בבקרה רופסת ודומה שמחירו לציבור הסתכם עד כה ב 655 מיליון שקל. תנועת אומ"ץ פונה אליכם בבקשה שתואילו להודיענו בתוך 30 יום, האם בכוונתכם להורות לדירקטוריון בנק לאומי לתת גילוי נאות לציבור לעניינים שהעלינו לעיל. אנו סבורים שהציבור זכאי לבחון אם נפגעו נכסיו וזכויותיו בגין ניגוד העניינים החמור ששרר בצמרת בנק לאומי כשני עשורים באין מפריע. תנועת אומ"ץ תמצה את הצעדים הנתונים לה לפי החוק לחשוף לציבור המידע הדרוש והבדיקה הראויה. אומ"ץ סבורה כי רשויות המדינה, משרד האוצר, משרד המשפטים, ועדת הכספים של הכנסת ומבקר המדינה חייבים לבחון את כשלי הבקרה של רשות ניירות ערך ובמיוחד את אזלת היד הקונסיסטנטית וכשלי הפקוח על הבנקים בשמירה על מנהל תקין ובהגנה על נכסי הציבור בבנק לאומי, לאור הדברים שהבאנו כאן ולהסיק את המסקנות המתאימות. הפסדים מצטברים של כ 655 מליון שקל, לציבור המושקע במניות בנק לאומי בחסכונותיו הישירים והפנסיוניים בגין פעילויות בלתי חוקיות, מחייבת בדיקה מקיפה, יסודית ואמיצה, אסור להמשיך את הטיוח!!! העתקים: מר בנימין נתניהו - ראש הממשלה, קרית בן גוריון, בניין ג', ירושלים 91950 מר יוסף שפירא, השופט (בדימוס) - מבקר המדינה, ת.ד. 1081 ירושלים 9101001 ח"כ מיקי לוי - סגן שר האוצר, רחוב קפלן 1, ירושלים עו"ד יהודה וינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה, רחוב צלאח א-דין 29, ירושלים 91010. עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה, רחוב צלאח א-דין 29, ירושלים 91010. גברת ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, ת.ד 780 ירושלים 91007 מר ניסן סלומינסקי, חבר כנסת, יו"ר ועדת הכספים, הכנסת ירושלים ח"כ אמנון כהן - יו"ר הוועדה לענייני בקורת המדינה, הכנסת ירושלים ח"כ מיקי רוזנטל, חבר ועדת הכספים, הכנסת ירושלים עו"ד טידה שמיר, יועצת משפטית, בנק ישראל, ת.ד 780 ירושלים 91007
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים