דרישה לחקירת תשלום קנס על ידי בנק לאומי בישראל לממשלת ארה"ב בשל עבירת הבנק על חוקי המס בארה"ב 17/08/2014
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל דוד זקן המפקח על הבנקים כותב עו"ד שמואל שנהר: הנני פונה אליך, בשם תנועת "אומץ", בדרישה להפעיל את סמכויותיך החוקיות ולחקור את המחדל הגדול, שבעטיו ישלם בנק לאומי קנס בסך של 950 מיליון ₪ לרשויות בארה"ב על כך שסייע, במודע, ללקוחות אמריקאים שלו להתחמק מתשלומי מס בארה"ב. מן הדין שחקירה זו תכלול גם את הנזקים הישירים והעקיפים שפרשה זו גרמה לבנק, המוערכים בסכום נוסף של כ – 225 מיליון ₪, סה"כ הפסד כספי לבנק, בגין פרשה זו, של 1,175 מיליארד ₪. כמו כן, מן הדין הוא שתוצאות חקירה זו יפורסמו כראוי, לידיעת הציבור בישראל. 1. בתאריך 8 ביוני 2014 פרסם העיתון "דה מרקר" כתבה בנושא ובה ציין, כי הנזק מחקירת המס בארה"ב נגד בנק לאומי תגיע לסך של 1,2 מיליארד שקל, לפי הפירוט שצוין ברישא של מכתב זה וכי כבר בדו"חות הבנק של הרבעון השני לשנת 2014, יירשמו 460 מיליון ₪ כהוצאה ועוד ציינה הכתבה, כי סך כל הנזק האמור שקול כנגד 4,6% מן ההון העצמי של הבנק [מצ"ב הכתבה המסומנת באות א'] 2. יתר על כן, לפי הכתבה העריך הבנק באופן לקוי ביותר את הקנס שהוא יהיה אמור לשלם לרשויות בארה"ב, בגין העבירה החמורה שעבר: בתאריך 3 במרץ 2013 דיווח הבנק לבורסה לניירות ערך בתל אביב, כי הוא יפריש סך של 340 מיליון ₪ בגין הקנס העתידי, אך בתאריך 30 בנובמבר 2013 הודיע לבורסה, כי הקנס יגיע לסך של 490 מיליון ובתאריך 8 ביוני 2014 כבר הודיע לבורסה כי הקנס עלה לסך של 950 מיליון. קשה להאמין כי מי שניהל את המו"מ, מטעם הבנק, עם הרשויות בארה"ב, העריך באופן כה לקוי וכושל את גבה הקנס אלא אם כן ארע, לכאורה, גרוע מכך - ההודעות לבורסה בתל אביב נמסרו כך במכוון, כדי להמעיט בגבה הנזק וכדי שלא להביא לידיעת הבורסה, בעלי המניות והציבור בכללו, את ההיקף העצום של הנזק שנגרם לבנק ב"מכה אחת". גם נושא זה ראוי שייחקר בחקירה הנדרשת. 3. כאמור לעיל, מסר הבנק הודעות לבורסה לגבי הנזק שנגרם לבנק בפרשה זו, אך ספק רב הוא אם הציבור בישראל מודע להיקף הנזק, שנגרם גם לבעלי המניות וגם לממשלת ישראל המחזיקה, כנאמן של הציבור, 6% ממניות הבנק. ועל כן, לפי הבנת תנועת "אומץ" מוטלת עליך החובה, על פי החוק, לבדוק את הנושא ולהביא את תוצאות החקירה והמסקנות מחקירה זו, לידיעת הציבור. 4. לפי ידיעות שפורסמו בעיתונות, מי שניהל את המו"מ, מטעם הבנק, מול הרשויות האמריקאיות היו גליה מאור ועוה"ד דליה טל. קשה להאמין שכך היה. הרי גליה מאור הייתה המנכ"לית הכל יכולה של הבנק, בתקופה שבה נעברו העבירות, בשנים 2002-2010 ועוה"ד דליה טל, חברתה האישית הטובה, הייתה עורכת הדין, הן של הנהלת הבנק והן של דירקטוריון הבנק באותה תקופה. [תפקידים בעייתיים במיוחד לנוכח ניגוד העניינים הטמון במילוי שני התפקידים, בעת ובעונה אחת.] פירוש הדבר הוא שמי שניהל את המו"מ מטעם הבנק היו האנשים, שהיו חשופים לאפשרות שהרשויות בארה"ב יפתחו נגדם, באופן אישי, בהליכים משפטיים, כנושאי משרה אחראיים בבנק [לפחות גליה מאור] והם אלה שהגיעו כנראה להסכם עם הרשויות בארה"ב שלא ייפתחו נגדם הליכים משפטיים ועל כן מתעוררת השאלה האם היה מחיר להסכם זה. גם נושא זה מן הדין שייחקר, באופן יסודי [מצ"ב שתי כתבות מהעיתון "גלובס", מתאריך 21 בפברואר 2013 ומתאריך 20 בנובמבר 2013 המסומנות, בהתאמה,באותיות ב' ו – ג' 5. ועוד, מן הדין שתיחקר השאלה האם גליה מאור ועוה"ד דליה טל קבלו תמורה כלשהי עבור המו"מ שניהלו מול הרשויות האמריקאיות. אם כך אירע, הרי מדובר לא רק בניגוד עניינים מובהק אלא אף בחשד, לכאורה, של התנהגות בעייתית במיוחד. גם היו האחראיות על המדיניות שגרמה לנזק החמור וגם נהנו, לכאורה, מן ההסכם בעניין הסדרתו ?! 6. לפי הבנת תנועת "אומץ", מן הדין שנזק כה חמור למערכת הבנקאות בישראל והפסד כספי כה משמעותי לבעלי המניות, הן מקרב הציבור הרחב ובעיקר לממשלת ישראל המחזיקה ב – 6% ממניות הבנק, ייחקר במהירות וביסודיות. 7. ייתכן שיש מקום להקמת וועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הנושא ואין ספק כי יש מקום לחקירת הפרשה על ידי מבקר המדינה, אך לפני הכל, מן הראוי שהרגולטור המופקד, על פי החוק, על יציבות המערכת הפיננסית ועל פעילותה הסבירה, יגיד את דברו ורגולטור זה הוא בנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים. 8. חוק בנק ישראל התש"ע - 2010 קובע, בסעיף 3, כי אחת ממטרות בנק ישראל היא "לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסבירה". סעיף 5(א) לפקודת הבנקאות קובע, כי "הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים [להלן – המפקח]... ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והביקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה חשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור..." וסעיף 5(ג) לפקודה קובע כי שר המשטרה רשאי להסמיך כל עובד מעובדי בנק ישראל, המוסמך על פי סעיף קטן (א) לבוא מטעמו של המפקח, לערוך חקירות בעניין עבירות על פקודה זו, על חוק הבנקאות [רישוי] או על חוק בנק ישראל, או בעניין עבירות בנכסי לקוחותיו של תאגיד בנקאי..." וכו' 9. ועל כן, פונה אליך, אדוני המפקח על הבנקים, תנועת "אומץ" ודורשת ממך להפעיל את סמכויותיך החוקיות, כדי לערוך חקירה על פרשה חמורה זו של אובדן סך של כ - 1,2 מיליארד שקל בבנק לאומי וסכומים נוספים בבנקים אחרים בישראל ועל הפגיעה החמורה ביציבות הבנקים ובאמון בהם – הן של אזרחי ישראל והן של גורמי חוץ.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים