|
אומ"ץ: פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל – פרופסור יוסף קפלן
06/01/2015
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה כותב יו"ר הנהלת התנועה אריה אבנרי:
בחודש מאי 2013 הוענק פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל לפרופ' יוסף קפלן.
כעבור זמן הגיע אלינו מידע מפורט המצביע על חשש כבד לניגוד עניינים בולט במיוחד בחבר השופטים שבחרו את יוסף קפלן וכן למתן הצהרות כוזבות על ידי חברי וועדת השופטים.
באפריל 2014 פנינו לשר החינוך ובו פירטנו את המידע שבידינו וביקשנו את תגובת השר - על המכתב, אך לצערנו לא קיבלנו כל מענה.
אנו מבקשים גם להסב את תשומת לבו של שר החינוך לכך שהימנעותו ממתן מענה כלשהו לפנייתנו נמשכת פרק זמן של כ- 8 חדשים, למרות חומרת העניין.
להלן תמצית המידע שבידינו:
ראש וועדת הפרס פרופ' אברהם גרוסמן:
א. גרוסמן הוא חבר קרוב של קפלן מזה עשרות שנים.
• קפלן יזם וערך ספר יובל לכבוד גרוסמן שראה אור שנתיים לפני מתן הפרס. בהקדמת הספר כתב קפלן דברי תהילה לכבודו של גרוסמן.
• באותה שנה מילא קפלן תפקיד מרכזי באירוע חגיגי שנערך בירושלים לכבודו של גרוסמן.
• גרוסמן פרסם יחד עם קפלן 3 ספרים: ספר ביבליוגרפיה, אסופה של מאמרים, וספר יובל לכבוד מלומד אחר.
• כחודש וחצי לפני ישיבת הוועדה שהחליטה על מתן הפרס לקפלן (מתקיימת ישיבה אחת בלבד), נערך באוניברסיטה העברית אירוע חגיגי לכבוד פרישתו של קפלן לגמלאות. האירוע, בו השתתפו מאות אנשים, נפתח בדברי ברכה של גרוסמן ששיבח והילל את קפלן ואף העלה על נס באותו מעמד את חברותו רבת השנים עם קפלן.
ב. חבר הוועדה – פרופ' דן מכמן:
• גם פרופ' מכמן נשא דברים באותה עצרת לכבוד קפלן.
• מכמן וקפלן פרסמו יחד ספר על פועלו הציבורי והמדעי של יוסף מלקמן-מכמן, אביו של פרופ' מכמן.
• כן ערכנו השניים יחדיו את ספר זיכרונותיו של מכמן האב, וכתבו עליו מאמר של הערכה.
מאחר שקפלן אינו עוסק בתחום של מלקמן – מכמן האב, הרי שראוי לבדוק את מהות הזיקה בין קפלן למשפחת מכמן-מלקמן, שעבודתם המשותפת של השניים בהנצחת זכרם של מכמן האב מעט מוזרה.
ג. החברה השלישית בוועדה – פרופ' אורה לימור:
• פרופ' לימור ערכה עם קפלן (בעזרת אסיסטנטים של השניים) סדרה של ששה ספרי לימוד ותקליטורים נלווים.
• לימור גם היא נשאה דברים באותה עצרת לכבוד קפלן, ואף שמשה כיושבת ראש.
• נבהיר כי כתיבה משותפת בהיקף שכזה נדירה ביותר במדעי הרוח (התופעה ידועה ממחקרים במדעי הטבע, ומדעי החברה, ובמידה קטנה יותר ממשפטים).
• חברי הוועדה חתמו כנדרש על טופס הצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים. באותו טופס נאמר בין השאר כי לשופט או לקרובי משפחתו אין כל עניין "שעלול לעורר מראית עין של חשש לניגוד עניינים לגבי מי מן המועמדים לפרס".
• חברי הוועדה – כולם פרופסורים מן המניין, בוודאי הבינו שכהונתם בה מהווה ניגוד עניינים מוחלט שעה שבחרו את קפלן. יש לבדוק האם בהתנהגותם, ובעיקר – חתימתם על הטופס גם משום עבירה פלילית!
• הטיעון העלול להישמע לפיו במדינה קטנה אין להימנע מניגוד עניינים שכן "הכל מכירים את כולם" אינו תקף. במקרה זה לא מדובר בחקר שפת הלדינו, היידיש או האשורית בהם עוסקים מתי מעט. במדינת ישראל פועלים מאות היסטוריונים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות נוספים המתמקדים בהיסטוריה יהודית שאין להם וליוסף קפלן ולא כלום.
האמנם מכל אלה לא נמצאו שופטים וחוקרים בעלי מוניטין אלא רק אנשים הנמצאים בקשרי עבודה, כתיבה משותפת, וחברות הדוקה עם יוסף קפלן מזה עשרות שנים? מה עוד נדרש על פי החוק והפסיקה במדינת ישראל, כדי להוכיח ניגוד עניינים ולפסול את המהלך?
• אנו מודעים לפסק הדין שניתן בבג"ץ 2324/11 שי גיל נגד שר החינוך ואח' (הענקת הפרס לספורט לעו"ד שמעון מזרחי), אולם ברור שאין להשוות את הדברים ואין ללמוד מן האמור בו לגבי בחירתו של קפלן.
• בעניין גיל, דובר במצב שבו שנים משלושת חברי וועדת הפרס לספורט (אסתר שחמורוב וחבר נוסף) מעולם לא עסקו בכדורסל (התחום שמנהל מר מזרחי), שניהם חברי התאחדות "הפועל" (מזרחי הוא איש "מכבי" מנעוריו, וגם עוין בעליל ל'הפועל').
החבר השלישי – טל ברודי – שיחק בקבוצתו של מזרחי 40 שנה לפני הענקת הפרס למזרחי, ומאז לא מלא כל תפקיד באגודת "מכבי תל אביב", האגודה של מר מזרחי. אף על פי כן, כתב הבג"ץ כי "אפשר שהיה עדיף שברודי ימנע מלהציע את עו"ד מזרחי כמועמד". מכאן, שדעת הבג"ץ לא ראה זאת בעניין יפה, למרות שחלפו 40 שנה מאז שיתוף הפעולה בין השניים.
• על אף הזמן שחלף, אנו סבורים כי יש לשקול בנסיבות אלה לשלול את הפרס מיוסף קפלן, ולו רק להרתיע ממעשים כאלה בעתיד.
• בימים אלה יצא משרד החינוך במסע פרסום נרחב להצגת מועמדים לפרס ישראל; ככל שידיעתנו מגעת המקרה של יוסף קפלן אינו בודד מסוגו ואנו מבקשים את התערבותך.
אומ"ץ תהיה מוכנה להעביר מסמכים רלוונטיים.
בשעתו טיפל משרד מבקר המדינה בכמה אספקטים של חלוקת פרס ישראל ופרסם בנושא זה דו"ח מיוחד שכלל מסקנות והמלצות.
נראה לנו שחלק מההמלצות לא יושמו ויש צורך של בדיקה חוזרת של משרד מבקר המדינה בנדון.
 לדף קודם / לראש הדף
|
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים