אומ'"ץ: חשד למעשים פליליים בארגון 'נתיב' 10/02/2015
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה כותב יו"ר הנהלת התנועה אריה אבנרי: מבקר המדינה פרסם בשעתו דו"ח מפורט על פעילויותיו של ארגון 'נתיב' המסונף למשרד החוץ, שכולל שורה של ממצאים המעלים חשד לביצוע למעשים פליליים. אנו מפרטים להלן נתונים מתוך הדוח המחייבים לעניות דעתנו חקירה של המשטרה כדי לברר אם אמנם נעברו עבירות פליליות לכאורה:
נסיעות לחו"ל. אחדות מהנסיעות של עובדי נתיב לחו"ל לא התיישבו עם המשימות המוגדרות לארגון, וקיומן פגע באמות מידה של מנהל תקין. כמו כן לחלק מהן לא נמצאו נימוקים, לחלק אחר ניתנו נימוקים שאינם מניחים את הדעת, וחלקן אושרו באופן בלתי תקין.
התקשרויות וספקים יחידים. נמצאו ליקויים בהתקשרויות ובבחירת ספקים יחידים. לדוגמה, לא נמצא, כי הפטור ממכרז להתקשרות עם "הצופים העבריים" מדצמבר 2008 נעשה לאחר בדיקה נאותה בדבר היותם של הצופים ספק יחיד והכרזתם ככאלה על פי תקנות חוק חובת המכרזים; או במקרה של התנהלות פסולה באירוע יום העצמאות במוסקבה באפריל 2009, שבו הועברו כספים במזומן לספק מקומי וחלקם הוחזרו, לפי גרסה אחת (המוכחשת), על ידי הספק לידי שליחת נתיב במזומן וללא תיעוד; או במקרה של התקשרות עם חברה רוסית לצורך "מיתוג ישראל", שבה נמצאו ליקויים חמורים בתהליך המיון והבחירה עד כדי חשש, כי מלכתחילה היא נעשתה במגמה להתקשר לחברה.
תקציב נתיב נקבע לכאורה, שלא על בסיס תהליך קבלת החלטות סודר וענייני כנדרש. זאת, ללא מתן דין וחשבון מצד אגף התקציבים במשרד האוצר למקבלי ההחלטות בדבר הסכום החיוני לפעילות הארגון.
למשרד מבקר המדינה הוסברו הקשיים האובייקטיביים הניצבים בפני נתיב בבואו לבדוק מי מבין משתתפי פעילות אקדמית או כללית אחרת משתייך לקהילת זכאי העלייה. אולם, לדעת משרד מבקר המדינה, בקשיים אלה אין בכדי להפחית ממשמעות התוצאה: הרחבה משמעותית של פעילות מול המוסדות להשכלה גבוהה והקהל הרחב בחבה"ם, הכרוכה בתקציב גדול, מתנהלת ללא בחינה שיטתית ואמינה של מועילותה: עד כמה מגיעה הפעילות הזו לקהל היעד המוגדר, עד כמה היא חופפת לפעילות משה"ח בנושא "מיתוג ישראל", ובעיקר עד כמה היא עולה בקנה אחד עם המטרות ששם לה נתיב ועם השגת יעדי הארגון.
משרד מבקר המדינה ער לצורך הקיים בפעילות הסברה ישראלית ראויה ברחבי העולם, ופעילות מעין זו חשובה לשיפור דימויה ומעמדה של מדינת ישראל בעיני הציבור הזר, יהיה זה הקהל הרחב או קבוצות וחוגים משפיעים מצומצמים. ברם, משרד מבקר המדינה מעיר, כי תפקיד זה אינו נימנה עם התפקידים המוטלים על נתיב. כעולה מחומר הביקורת, לנתיב הוגדר במפורש קהל יעד של יהודים וזכאי עלייה, ולדעת מבקר המדינה שומה עליו לבחון את כל פעילותו ותוצאותיה דרך מנסרה זו. אם לא, עולה ספק במועילותה של פעילותו להשגת היעדים שהתוותה לו הממשלה, זאת גם נוכח השימוש הרווח בארגון במונח "קהל היעד", שהפך בנתיב למטבע לשון מעורפלת, שבהדרגה דוחקת את ההבחנה בין אוכלוסיית זכאי עלייה לקהלים אחרים. מהביקורת עולה, כי בכל הקשור לפעילותו מול הקהל הרחב, מול מוסדות ההשכלה הגבוהה ובנושא "מיתוג ישראל", לא זו בלבד שנתיב לא פיתח כלים לבחינה כזו, או שאינו עושה שימוש כזה בכלים שכן עומדים לרשותו, אלא שהוא החל לראות בפעילות המיתוג מטרה כשלעצמה כלפי הציבור הכללי בחבה"ם כקהל שעבורו מיועדת פעילות זו, ואת עצמו כמי שאמור לייצג ולהציג באופן עצמאי את פניה התרבותיים-מדעיים של המדינה בפני הקהל הרחב בחבה"ם בשמה של מדינת ישראל. כל זאת בלי שהארגון בודק עד כמה היא אכן מגיעה אל קהל זכאי העלייה, ועד כמה היא תורמת להשגת יעדיו המוגדרים. כעולה בביקורת, נוכחותם הבלעדית של שליחי נתיב בחבה"ם באותם המקומות שבהם הם משמשים כנציגי המדינה הרשמיים היחידים, ומערכת הקשרים שיש לכל השליחים בחבה"ם מקנה למדינה כלי נוסף שבו היא יכולה להסתייע כדי לקדם יעדים לאומיים של ישראל, דוגמת הסברה וקידום שיתופי פעולה תרבותיים. זאת, גם אם פעילות כזו איננה נכללת בייעודו של נתיב וגם אם קהל היעד שלה חורג מקהל היעד שהוגדר לנתיב. לפיכך, בהקשר זה ראוי, כי נתיב יפעל בתיאום מלא עם משה"ח, המופקד על התחום, כל אימת שהוא פועל מול הקהל הרחב בתחומים חופפים לתחומי פעילות שעליהם הופקד משה"ח, למשל כמו "מיתוג ישראל" וקשרי תרבות. ראוי, כי נתיב יקבע מדדי תפוקות קונקרטיים בכל הקשור לפעילות עצמאית מול הקהל הרחב, כדי שיוכל לוודא, כי פעולותיו אכן מגיעות לקהל היעד המוגדר שלו. כמו כן ראוי, שפעילות תרבותית-מדעית-אקדמית מול קהל רחב, תתבצע בתיאום עם המשרד הממשלתי המופקד עליה (בנושא זה, ראו עוד לעיל בפרק העוסק בממשקי עבודה עם משה"ח).
משרד מבקר המדינה מעיר, כי התייחסות נתיב, כאילו הפעילות הכללית מול המוסדות להשכלה גבוהה בחבה"ם מעוגנת בהסכמים בילטראליים ובהחלטת הממשלה, עומדת, כאמור, בסתירה לקביעות הארגון עצמו. כך, הודיעה העוזרת הבכירה לראש נתיב לעובדי נתיב ביוני 2010, כי "ארגון נתיב, באמצעות עובדיו, אינו אחראי על יצירת קשרים או פיתוח שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל לבין אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הנושא הוא באחריות בלעדית של משרד החוץ הישראלי". ראש נתיב חזרה על כך בהודעה לשליחים לאחר ארבעה ימים והורתה, כי "כל פנייה אשר מגיעה אליכם בנושא זה, יש להפנותה לשגרירות ישראל במקום או להשיב לפונה כי עליו לפנות לשגרירות ישראל". מהאמור לעיל עולה, כי פלח פעילות משמעותי של הארגון בחבה"ם אינו נחוץ למילוי משימות נתיב, אלא משמש להצדקה בדיעבד של הרחבת הפעילות של נתיב, עליה החליטה הממשלה ביולי 2007.
מסיכום פרק משנה זה עולה, כי ראוי שבנתיב יקפידו על בחינת התרומה של כל נציג ונציג אל מול קהל היעד של הארגון עם סיום שליחותו, נוכח המשאבים המושקעים בנציגים וכמתחייב מנוהל הארגון. עוד ראוי, כי המדדים שעל קביעתם המליץ מבקר המדינה לבחינת הפעילות מול הקהל הרחב, יחולו גם על בחינת פעילותם של הנציגים הנשלחים על ידי נתיב ותרומתם למילוי יעדי הארגון.
משרד מבקר הדמינה מעיר בחומרה, כי התנהלות נתיב בהוצאת הלהקה האמנותית לחו"ל לפעילות בחבה"ם עומדת בסתירה לנוהלי נתיב, תוך הפרה של כללי המנהל התקין ותוך התעלמות מאזהרות, וכי לפחות ב- 2009 היא נעשתה במכוון, כי לאפשר את שליחת הלהקה המסוימת ושלא כדין.
לצורך ההתקשרות הראשונית עם תנועת הצופים לא פורסם "קול קורא", כנדרש על פי הנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. פרסום "קול קורא" נעשה בידי נתיב רק ב- 31.8.09, כלומר, ההתקשרות עם הצופים היתה מחויבת בפרסום "קול קורא" מלכתחילה והדבר לא נעשה, אלא לאחר תשעה חודשים ממועד הוצאת ההזמנה לתנועת הצופים וכך היה למהלך סרק; ועדת המכרזים של נתיב התכנסה ב- 31.12.08, היום האחרון לשנת התקציב 2008, בלי שקיבלה חוות דעת מבוססת ומנומקת בנוגע להיות הצופים ספק יחיד, והסתפקה בחוות דעת הצהרתית של ראש תחום פיתוח; ועדת המכרזים לא קבעה מה סכום ההתקשרות המאושר בפועל, שכן לא הובאו בפניה העלויות, אלא הערכות שלא ניתן היה לאמתן. תחת זאת מהיר המנגנון של ארגון נתיב להוציא הזמנה לצופים עוד באותו יום על הסכום שנקבע כמירבי בוועדת המכרזים – 885,700 ₪.
העברת כספים כפי שנעשתה לאחת השלוחות בחו"ל של נתיב ומשם, לפי גרסה אחת (המוכחשת), במזומן וללא תיעוד, דרך מנהלת מרכז התרבות לראש השלוחה, היא פעולה פסולה המותירה את יעד הכסף עלום. כמו כן, מעיר מבקר המדינה כי גם פעולות נתיב אחרות בנושא זה אינן מתיישבות עם סדרי מנהל תקינים: כספים הועברו לספק במזומן, שלא בנוכחות איש כספים של נתיב כנדרש, והאיסור על קבלת תרומות לא מולא.
בביקורת נמצאו ליקויים המורים בכל אחד משלבי תהליך ההתקשרות כדלקמן:
בחומר הביקורת לא נמצא תימוכין לגרסתה של ראש אזור רוסיה, כי נערכו בדיקות לגבי חברות ישראליות בטרם שהוחלט על
פסילתן הגורפת. מבקר המדינה מציין בהקשר זה, כי נתיב גם לא בחן את האפשרות להיעזר בשירותי חברת המיתוג שבחר
משה"ח לצורך מיתוג ישראל בעולם.
תהליך הפנייה לחברות, הצגת דרישות נתיב וניהול המו"מ עמן נעשה בפגישות שבעל פה בלבד, ובלי שנתיב תיעד את פרטי הפנייה ואת מהלך הפגישות, הדברים שהושמעו והסיכומים שהושגו בהן.
לדעת משרד מבקר המדינה, פנייה וניהול משא ומתן בעל פה ולא בכתב אינם מבטיחים שוויוניות ואחידות, פוגעים בסדרי ביקורת
ובקרה, ויש בהם חשש לפגיעה אפשרית בטוהר המידות. על נתיב היה לוודא, כי כל אחד מהמציעים קיבל אותו מצע תוכני ואותן
דרישות, ולתעד את פגישותיו. בהקשר זה מעיר משרד מבקר המדינה, כי התנהלות יועמ"ש נתיב בהקשר זה היתה לקויה, שכן
היא נתנה יד לתהליך בלתי תקין זה.
משרד מבקר המדינה ממליץ, כי נתיב יפרסם בכלי התקשורת "קול קורא" עדכני להצעת מועמדים לנציגים. כמו כן, על נתיב לפעול בהתאם לנוהל שקבע בכל הנוגע לבחירתם למאגר הנציגים, ולהקפיד על מתן הזדמנות שווה לכל המועמדים הראויים לפעילות מוגדרת. בהתייחסות לטיוטת הביקורת מסר נתיב, כי "המשרד יוציא פרסום חדש בעניין זה ויקפיד על קיום הוראות הנוהל ככתבו וכלשונו". בסיכום פרק משנה זה, משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי התנהלות נתיב בבחירת "נציגים" ושליחתם לפעילות בחבה"ם לא היתה ראויה, שכן היא חרגה משמעותית מכללי המינהל התקין ומנוהל הארגון ופגעה בתהליך השוויוניות שבבחירה. יתרה מזאת, נתיב לא בחן כנדרש את תרומת ה"נציגים", שבהם הוא השקיע משאבים, להשגת יעדי הארגון.