אומ"ץ: בקשה דחופה לעצירת תכנית הנמל הנוסף בחיפה ויישום המלצות ועדת המשנה של וועדת הפנים והגנת הסביבה מיום 30.07.14 08/11/2015
בפנייה של תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה כותבים עו"ד אריה אבריאל יו"ר הנהלת התנועה בצפון ועו"ד אליס גולדמן יו"ר ועדת הסביבה צפון: בשם מאות אלפי תושבי מפרץ חיפה ולטובת רווחתם, בריאותם וביטחונם, הרינו מתכבדים להגיש בקשה זו לצורך חקירת הנושא על ידי מבקר המדינה הנכבד ובתוך כך, בחינת הקפאה/ביטול/עצירת פרויקט הקמת נמל נוסף במפרץ חיפה (להלן – הנמל) עד לבחינת הצרכים והשלכות הפרויקט על התושבים והסביבה. כללי מפרץ חיפה הינו האזור השלישי בגודלו בארץ ובו מרוכזים רוב מפעלי התעשייה. בתוך אזור אוכלוסין צפוף, ברדיוס של כ-12 ק"מ גרים מעל חצי מיליון תושבים. עפ"י פרסומי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בנפת חיפה ועכו חולים יותר בסרטן ומחלות קשות אחרות הנגרמות מזיהום אוויר. תמ"א 30 תמ"א 30 היא החלטת ממשלה המייעדת את מפרץ חיפה לתעשיות מזהמות. אע"פ שטרם אושרה סופית , תמ"א 30 משמשת בסיס לאישור התכניות להקמת נמל נוסף בחיפה. הנושאים התכנוניים העיקריים במפרץ חיפה הנובעים מתמ"א 30 הינם: - הקמה לצורך הפרטה, של נמל נוסף במפרץ הכולל עורף נמל. - פתיחת מערב הנמל לתיירות ובילוי, תוך הרחבת נמל המטענים מזרחה. - המשך פיתוח התעשיות הפטרוכימיות, ובראשן בתי הזיקוק ונמל התזקיקים. - מתחם קרקעות הצפון, לקליטת מכלי הדלק של תש"ן (תשתיות נפט לישראל), מאגרי הגפ"מ (גז פחממני מעובה), ועוד. הקמת נמל ימי נוסף כאמור, על שטח מצומצם, עתיר בעיות וקונפליקטים, חלות אין-ספור תכניות, נגזרות שלהן, שינויים, עדכונים, ותכניות שאישורן לא הושלם. חלקן ממוקד במקטעים זעירים ו/או בפתרונות אד-הוק לנושאים נקודתיים, ללא ראיה כוללת. התכניות עצמן מחולקות לתת תכניות על משל "שיטת הסלאמי" היוצרת סבך רגולטיבי, המונעת שקיפות, מקשה על תכנון מושכל וכוללני, ומקלה על ניצולו ע"י השלטון לקידום מטרות זרות. ההשלכות של הקמת נמל ימי נוסף לנמל הנוסף יהיו השלכות הרסניות על הנמל הקיים, ועפ"י פרסומים וחישובים של פעילי סביבה וגופים מקומיים, העלות האמיתית של הפרויקט גבוהה פי 3 ויותר! מהנתונים הרשמיים שמפרסמת חברת נמלי ישראל בתקשורת. אילו למדינה היה אכפת מטובת הנמל והעיר, היא הייתה צריכה לבנות את הרציפים החדשים בתוך שטח הנמל הקיים, או בהמשכו, אלא שבפועל השיקול העליון הוא הכנסת תחרות כדי לשבור את כוחם של ועדי העובדים. נדמה כי המטרה של ראש הממשלה נתניהו ושר התחבורה כץ היא אחת: מלחמה בעבודה המאורגנת וריסוק הוועדים הגדולים. בחינה של הצעדים וההסברים בהם נוקטים השניים, מלמדים שהם משתמשים בפיתוח הנמלים לצרכים פוליטיים ואידאולוגיים בלבד. הקמת נמל ימי נוסף בחיפה תיצור מספר בעיות: • הגדלת זיהום האוויר כתוצאה מגידול בפעילות התעשייתית המזהמת ומהפעילות התחבורתית הקשורה בנמל. • פגיעה נופית משמעותית בקו החוף של חיפה ובחופי הרחצה של הקריות. • יצירת נתק בין עיר הכרמל לבין עיר המפרץ אשר תמנע פיתוח של הערים ותיצור מרחב תעשייתי תחבורתי גדול הפוגע בסביבה. • הקמה של נמל פרטי לצד הנמל הקיים תגרום לפגיעה בעובדי הנמל ובעובדים בכלל ותעביר משאב לאומי חשוב לידיים פרטיות אשר ינצלו אותו לטובתם על חשבון טובת כלל אזרחי המדינה. • בניית עורף נמל שאמור לשרת את הנמל הנוסף (מדובר על שטח עצום ברדיוס של כ-3 ק"מ המשתרע צפון מזרחית לנמל הקיים מחוות המכלים של קרית חיים ועד סמוך לבתי הזיקוק), תגדיל את כמות המכולות, כמות משאיות וקרונות השינוע - פי 2. ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותו של ח"כ דב חנין ועדת המשנה של וועדת הפנים והגנת הסביבה, הוקמה על ידי ח"כ מירי רגב בשבתה כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של כנסת ישראל, בתאריך 19.3.14, בעקבות דיונים מעמיקים שעסקו בהרחבת הסכנה הבריאותית והסביבתית הנשקפת לציבור התושבים בחיפה מהתכניות הנובעות מתמ"א 30. מנדט הוועדה היה להביא בפני מליאת וועדת הפנים והגנת הסביבה, תוך שלושה חודשים מיום מינויה, המלצה לכלל סוגיית מטרופולין חיפה בכל הנושאים הקשורים לזיהום הסביבתי במפרץ חיפה ושאלות של תכנון במפרץ. ליו"ר ועדת המשנה מונה ח"כ דב חנין. ועדת המשנה קיימה סיור מקיף באזור המפרץ, קיבלה וקראה מאות דפים של ניירות עמדה, הן של הציבור, הן של הגופים הסביבתיים והן של נציגי התעשייה והממשל, הוועדה אף ערכה ביקור בנמל חיפה ובו קיבלה הסברים על האפשרויות הקיימות להרחבת הנמל הקיים לצורך קבלת אניות גדולות ובאופן כללי ביצעה עבודה מקיפה מאד ומקצועית לבחינת התכניות המתוכננות במפרץ חיפה. מסקנות ועדת המשנה של וועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותו של ח"כ דב חנין ואכן, ב-30 ביולי התכנסה ועדת הפנים והסביבה בכנסת ופרסמה את מסקנות ועדת המשנה. בין יתר המסקנות בעניין הקמת נמל ימי נוסף, אמר ח"כ חנין כי: "יש לבחון האם ישנה חלופה פחות מזיקה סביבתית ובריאותית, אשר תספק את הצורך בהרחבת היכולות הנמליות של ישראל". הוא הדגיש כי לא נבדקו ההשלכות הסביבתיות שייווצרו מבניית הנמל החדש ומפעילותו השוטפת. ***מצ"ב העתק מסקנות ועדת חנין יושבת ראש הוועדה, ח"כ מירי רגב החליטה לאמץ את מסקנות ועדת המשנה לכדי תכנית עבודה וכך היא אמרה לפרוטוקול: "ועכשיו נעבור לעבודה. אין ספק שיש לבחון את כל סוגיית לב מטרופולין חיפה בראייה מערכתית, בראייה סביבתית, בראייה חברתית ובראייה בריאותית. אי-אפשר לבחון את הסוגיה הבריאותית בנפרד מהחברתית, ואת החברתית בנפרד מהסביבתית, ואי-אפשר לבחון בוודאי את ההיבטים התכנוניים בנפרד מהבעיות הסביבתיות, החברתיות והבריאותיות... ולכן זה מחייב אותי כוועדת הפנים והגנת הסביבה להתייחס לסוגיות האלה בהקשר גם של הגנת הסביבה וגם של הסוגיות התכנוניות. מצד אחד ועדת הפנים אחראית גם על משרד הפנים, והיא אחראית גם על הגנת הסביבה. ולכן אנחנו נעשה את מה שתחת הפיקוח של הוועדה הזאת, עם כמובן הפניית זרקור לנושאים שלא כפופים לוועדה הזאת, כמו לדוגמה נמל בוועדת הכלכלה, ואנחנו נפנה את זה לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה. אני רוצה קודם כול להגיד אמירה חיובית ולהעביר את זה גם לשר הפנים, שיהיה מכותב מן הסתם למסמך הזה, על כך שוועדות התכנון מאמצות את האמירות של ועדת הפנים והגנת הסביבה. קרי הן לא באות, שומעות ויוצאות מהחדר כאילו הן לא נאמרו, אלא הן מבינות שוועדת הפנים היא לא חותמת גומי, והן מתייחסות בדיונים שלהן בוועדות המקומיות, המחוזיות, ודאי בוועדה הארצית, לאמירות שנאמרות כאן בדיון... אני חושבת שברגע שמשרדי הממשלה יקבלו את הדוח, ויצטרכו לבוא לוועדת הפנים ולתת התייחסות, זאת תהיה בעצם תחילתה של דרך ותחילתה של תוכנית עבודה, כפי שגם אתה ביקשת, ראש העיר. המטרה של כולנו היא מצד אחד לגרום שהעיר חיפה והקריות ימשיכו לקלוט ולהשאיר את הצעירים בצפון, אבל מצד שני גם לדאוג לבריאותם של האזרחים." ***מצ"ב העתק מפרוטוקול הדיון מכרז תמוה של מגיש וזוכה יחיד במרץ 2015, פורסם כי חברת SIPG הסינית (Shanghai International Port Group) היא הזוכה הרשמית במכרז הלאומי להפעלת הנמל החדש בחיפה. הזכייה של SIPG הייתה צפויה מאחר שהיא הייתה המתמודדת היחידה שניגשה למכרז זה! לכאורה, העניין תמוה ומריח לא טוב בעיקר לאור בחינת חוק חובת מכרזים, והתקנות שהותקנו על פי החוק בוועדת משנה מיוחדת של ועדת חוקה, חוק ומשפט וההסדר הנורמטיבי אותו יצר בג"ץ במשך 30 השנים בהם דן בענייני מכרזים ציבוריים. סוף דבר על כן, מבקר המדינה הנכבד מתבקש לפעול בהקדם האפשרי וליתן הנחייה ליישום הכללים המנחים הבאים: עקרון הזהירות המונעת – לדרוש מהמדינה להסביר מדוע לא תפעל בדרך המסכנת פחות את הציבור. למשל: הרחבת הפעילות בנמלי הדרום בהם רמת הזיהום נמוכה יותר היום, התאמת הנמל הקיים כך שלא יהיה צורך להרחיב את הפגיעה בסביבה. בהתבסס על סדרת חוקים להגנת הסביבה ניתן להוכיח כי על המדינה החובה לתכנן בהתאם למגבלות והיעדים שהוצבו בחוקים אלו. צדק חלוקתי – תושבי אזור חיפה כבר חשופים לסכנה גבוהה מכל מקום אחר בארץ, מן הצדק הוא לחלק את הסיכון בצורה יותר שווה ולבצע את הרחבת התעבורה הימית באזורים אחרים. זכויות עובדים – לחייב את המדינה לשמור על הסכמי העבודה הקיימים בנמלים הקיימים גם בנמלים הנוספים שאם לא כן, המשמעות היא כי ההסכמים הקיימים יבוטלו בגלל חוסר תחרות של הנמלים הישנים. הפרטה – במדינה מבודדת כישראל, בעלת כלכלת אי, כשהתלות שלנו בסחר חוץ מוחלטת - גם ביצוא וגם ביבוא, התעבורה הימית היא משאב לאומי שאסור להפריט. שקיפות – המדינה פיצלה את פרויקט הקמת הנמל לשלושה פרויקטים נפרדים כאשר כל אחד מהם מאושר בנפרד. בצורה זו נמנעת מהציבור היכולת לראות את התמונה המלאה ולהגיד התנגדויות בהתאם. מן הטעמים שפורטו בבקשה זו, מבקר המדינה הנכבד מתבקש ליתן סעדים לעניין כדלקמן: לתת כל צו שימצא לנכון ולצודק כדי להגן על זכויותיהם של תושבי מפרץ חיפה ולמנוע את הפגיעה בהם. בכלל זה להורות על יישום המלצותיה של וועדה רשמית של כנסת ישראל ולמנוע את הקמת הנמל הנוסף, עד לבחינת הצורך בהקמתו, לבחינת ההשלכות הסביבתיות בהקמתו ומתן כל צו שימצא המבקר לנכון.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים