אומ"ץ מחזקת את ידי בית המשפט העליון, וסבורה שאין לפגוע בו ואין להצר את צעדיו ויש לכבד את פסיקותיו והנחיותיו ואומ"ץ מקווה שהדבר יעשה בחוכמה ובמתינות שכן אם לא ניתן אמון בפסיקות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט נאבד את העוגן המרכזי בגוף שהוא הסמל המוביל המסמל את חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית והמגן המוביל של ההגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל.

בג"צ ביטל בספטמבר 2017 את תיקון מס' 21 לחוק שירות בטחון המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023.

ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של 9 שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור.
הנשיאה נאור כתבה בפסק דינה כי:

..."קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי..."

בג"ץ פסק שהחוק הקיים בנושא גיוס בני ישיבות יבוטל בתוך שנה מיום מתן פסק הדין של  בג"צ (שניתן בספטמבר 2017) וזאת ע"מ לאפשר לבית המחוקקים לחוקק חוק חדש בנידון שיעמוד ברוח ההנחיות של פסיקת בג"צ.

כתוצאה מהאמור לעיל מתחיל כעת מחול שדים בקרב המפלגות השונות בבית המחוקקים בכל הקשור לאופן תיקון חוק הגיוס של בני ישיבות שעשוי להוביל לפירוק הקואליציה והקדמת הבחירות. מצד אחד לוחצות המפלגות החרדיות להביא נוסח תיקון לחוק שישאיר במקומו את הסטאטוס קוו הקיים בנושא זה ומצד שני מפלגות אחרות כגון ישראל ביתנו ויש עתיד וחברי כנסת אחרים לוחצים לקיים את הנחיות פסיקת בג"צ ולהביא תיקון חדש לחוק שיביא לשוויון בנטל השירות הצבאי ויכפיף גם את בני הישיבות לכך.

בקרב העומד להתרחש בימים אלו בנושא זה בין מרכיבי המפלגות בבית המחוקקים עולים קולות שונים מכל חלקי בית המחוקקים כשמצד אחד המפלגות החרדיות קובלים על בג"צ ונגד האקטיביזם השיפוטי שלו מבית יוצרו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט ברק שלדעתם הוא שגורם לזעזוע המיותר בנושא זה שכן לא היה מקום שבג"צ יבטל בספטמבר 2017 את המצב ששרר בחוק גיוס בני הישיבות ומאידך מפלגות אחרות בבית המחוקקים מחזקות את פסיקת בג"צ בנידון ועומדות על כך שפסיקתו תתבצע בפועל.

המחלוקת בנושא היקף התערבות בג"צ בביטול חוקים של בית המחוקקים וסמכותו לעשות זאת הולכת ומחריפה בשנים האחרונות וידועה גישת שרת המשפטים שיש לצמצם ככל האפשר את סמכותו והיקף התערבותו של בית המשפט העליון בביטול חוקי הכנסת והיא מביעה דעתה  זו בפומבי בנאומיה ובהצגת מועמדיה השמרנים לכהונה בבית המשפט העליון.

יצוין כי בפעם הראשונה שבג"צ ביטל בשנת 1999 בהרכב של 11 שופטים חוק של בית המחוקקים היה זה בעקבות עתירה  שהגיש עו"ד אריה אבריאל היועץ המשפטי של אומ"ץ  בבג"צ הידוע  כבג"צ "שגיא צמח" (מס' הבג"צ 6055/95).

בעתירה זו קבע בג"צ כי הוראה בחוק השיפוט הצבאי שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט פוגעת בזכות לחירות המעוגנת בחוק כבוד האדם וחירותו שהינו חוק יסוד ולכן היא בטלה ועל הכנסת לחוקק במקומה סעיף חוק אחר שתקצר את התקופה ל-48 שעות, ואכן הכנסת חוקקה חוק אחר בהתאם להוראת בג"צ.

מאז אותה פסיקה של בג"צ ועד היום לא ביטל בג"צ חוקים של הכנסת אלא במספר קטן ביותר של פעמים.

והינה אנו כעת בפיתחה של סערה חדשה בעקבות ביטול החוק הנוכחי שהיה קיים בנושא גיוס בני ישיבות והמדינה סוערת ויש חשש שהבחירות לכנסת יוקדמו עקב כך.

לדף קודם

לראש הדף