תנועת אומ"ץ  האמונה על צדק חברתי ומשפטי פונה לשר הפנים, הרב אריה דרעי,  בדחיפות יתרה בנושא סחבת מתמשכת במימוש הרפורמה לשעורי הארנונה בישראל כדלקמן:

כידוע, מס הארנונה הוא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית בכדי לממן את הפעילויות השונות של הרשות. במשך שנים ארוכות נוצר מצב של כאוס בגביית מס זה על ידי הרשויות וכל רשות עושה כראות עיניה. תושבי ישראל סובלים ממצב בלתי נסבל זה וממשלות ישראל מסיבות עלומות לא משליטות סדר במצב מה שמערער את אמון הציבור במערכת השלטון במדינה. 
מכתב זה מתאר בקצרה את השתלשלות הנושא בשנים האחרונות ופונה בשאלות ישירות לכבודו האחראי מטעם החוק על התנהלות הרשויות המקומיות במדינת ישראל.
רקע

1.    לאור המצב הכאוטי בנושא הארנונה ברחבי המדינה, מחליטה ממשלת ישראל ב-12.9.2006 (החלטה מס. 455) למנות ועדה לרפורמה בנושא הארנונה. הועדה מוקמת וידועה בשם ועדת ברזילי. לוועדה ניתנים לא יותר מ-150 יום להגשת המלצותיה.

2.    עד עצם היום הזה, יותר מ-11 שנה לאחר הקמת הועדה, לא פורסמו המלצותיה ותיעוד ישיבותיה וכמובן לא הוחלט על רפורמה כלשהיא.

3.    בשנת 2014 מוציא מבקר המדינה דוח חמור ביותר על מצב הארנונה במדינה, להלן מספר ציטוטים מהדוח:
א.    "מבקר המדינה לא מצא את מערכת הנימוקים, הסיבות וההצבעות ההגיוניות לשיעורי הארנונה המוטלת הלכה למעשה ע"י הרשויות המקומיות."
ב.    "כל רשות מטילה ארנונה בשיטה התוספתית מבלי שנבחן סרגל הצרכים הדרוש לה למימון פעילותה." 
ג.    "חוסר אחידות בין הרשויות המקומיות בהטלת הארנונה ולהעדר שוויון בין חייבי הארנונה בגין נכסים דומים."
ד.    "חייבו נכסים בתחומן לפי שיטות מדידה שונות."

4.    השנים עוברות ללא שום שינוי במצב החמור וב-2016 במהלך בג"ץ שהגישה חברת החשמל בנושא, נוזף השופט רובינשטיין במדינה ואומר: 
" עתירה זו מפנה אלומת אור אל נושא כאוב, תעריפי הארנונה בישראל – ובית משפט זה התריע על כך פעם אחר פעם לאורך שנים – טעונים רפורמה, אך זו מבוששת לבוא."
השופט מסר כי המדינה התחייבה בתוך 60 יום להגיש הצעה למינוי צוות בין משרדי חדש שיפעל על יסוד חומרי ועדת ברזילי.

5.    בעקבות נזיפת בג"ץ מחליטה הממשלה ב-2.9.2016 (החלטה מס. 1936) להקים צוות בינמשרדי כשמטרותיו צומצמו משום מה לשלוש בלבד: טיוב רשימת סיווגי החיובים (שגדלה במשך השנים לאלפי סיווגים), שיטה אחידה לחישוב הארנונה ונוסחת העדכון השנתי של התעריפים. התייחסות לוועדת ברזילי לא מוזכרת. לצוות ניתנים 75 יום להגשת המלצותיו.

6.    במהלך 2017 מנסה ועדת הפנים של הכנסת לעקוב אחר עבודת הצוות. בינואר 2017 ועדת הפנים דורשת מהצוות להגיש את הנוסחאות המוצעות לארנונה ארצית אחידה בתוך 3.5 חודשים. כחצי שנה לאחר מכן ביוני 2017, מדווח מנכ"ל משרד הפנים על "התקדמות" בעבודה הקשה אך על קשיים מול מרכז השלטון המקומי.

7.    למעשה, מיוני 2017 אין בידינו עדכון על מצב עבודת הצוות שלו זה כבר שנה שנייה בעבודתו.
המצב לעיל מציג תמונה קשה בהתנהלות המדינה במשך שנים ארוכות באחד הנושאים הנוגעים לכל תושב במדינת ישראל. הסחבת וחוסר המעש של משרדי הממשלה לאורך השנים זועק לשמיים בעוד אנו אזרחי ישראל ממשיכים לשאת במס לא צודק ולא שוויוני.

אנו מבקשים מכבודו תשובה לשאלות הבאות העולות מתיאור  הדברים הנ"ל:

1.    מדוע לא יפורסמו לאלתר מסקנות ועדת ברזילי שישבה במשך שנים (על חשבון משלם המיסים) כמו גם תיעוד דיוניה?

2.    האם יתכן כי ועדת ברזילי דנה גם בהצעות מהפכניות יותר כמו : ביטול הארנונה, ארנונה לפי שווי נכס וכדומה. ואם אכן הצעות אלו עלו על השולחן, מדוע, מתי ועל ידי מי הן הוסרו?

3.    מהו מצב עבודת הצוות הבינמשרדי החדש ומדוע אינו מגיש את המלצותיו?

4.    לפי דברי מנכ"ל משרד הפנים שהוא ראש הצוות הבינמשרדי: "...התעריפים יהיו הכלי שבאמצעותו אנחנו נמנע זעזועים... לא נפגע בהכנסות של הרשויות המקומיות באמצעות התעריף...לכן התעריף נשמר לסוף התהליך...". האם אין בכך סימון המטרה מראש ללא חשיבה אמיתית על טובת תושבי המדינה ולא על טובתן של הרשויות המקומיות? האם מנסה הצוות לממן בכל מקרה את פעילויות הרשויות המקומיות מבלי להתייחס ליעילותן ולתרומתן לאזרחים? 

5.    מדוע נראה כי קיימת סחבת בלתי סבירה לאורך השנים בנושא הארנונה? מיהם הגורמים המעכבים שנים ארוכות החלתה של רפורמה לטובת תושבי ישראל?

יו"ר התנועה פליצ'ה פלד יחד עם יו"ר הועדה לתחום השלטון המקומי מבקשים מכבוד השר לעות על השאלות הנ"ל למען יובהר לאזרחי ישראל התנהלות המדינה בהווה ובעבר בנושא חשוב זה.
 

לדף קודם

לראש הדף