לאחרונה אישרה מליאת הכנסת באופן סופי, את חוק חדלות פירעון  ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 ("החוק"). החוק אושר פה אחד ברוב של 35 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים.
אין חולק כי חברי הכנסת שאישרו את החוק ביקשו להקל על מגוון החייבים. 

אומרת חברת הכנסת מירב מיכאלי: ״ מדובר במהפכה ומעבר מרדיפת החייבים וביושם, לשיקול כלכלי. הצלחנו להשיג הגדרה  שלתנאי מחייה בכבוד של חייבים גם כשעיקלו להם נכסים, הקפדה על חלופת מגורים ושלא ישאירו אנשים ללא קורת גג ויבוטל האמצעי הדרקוני של השארת אנשים ללא רישיון נהיגה."

בפנייתה של אומ״ץ לשרה מסביר יו״ר אומ״ץ פליצ׳ה פלד: ״ עם כל הכבוד הראוי לחברי הכנסת המבקשים לאמץ גישה הומניטרית  יותר, עדיין נדמה כי חברי הכנסת אינם מכירים מקרוב את החייבים  הקטנים. החייבים הקטנים הם אלה המזדרזים לקנות באשראי, או לקבל אשראי בסכומים קטנים כדי לעמוד בהוצאה, מבלי שתהיה בידם הכנסה שתאפשר להם לפרוע את החוב. המצב החוקי הקיים כיום בישראל הופך אי פירעון של חוב לסיוט מתמשך לחייב ומביא אזרחים נורמטיביים למצבים קשים״.

עוד מוסיף פלד בפנייתו לשרה: ״האשראי הניתן במגזר העסקי, המתבצע לרוב באמצעות הבנקים, נע כיום סביב ריבית של כ- 3% בשנה. לעומת זאת, הרבית המרבית שאושרה  בחוק מגעת  לכדי -  15% - פי חמישה.  בפועל, הציבור שצפוי לשאת בריבית הגבוהה של 15% יהיו החייבים הפרטיים החלשים. מכאן שהחוק אינו עומד במטרתו לסייע לנצרכים, ועומד בסתירה  זועקת לתרבות ולמסורת ישראל״. 

תנועת אומ״ץ טוענת שראוי היה כי חברי הכנסת היו נפגשים יותר עם החייב "הממוצע" בהוצאה לפועל כדוגמת חייב שחובו טיפס מאלף שקלים לכדי עשרת אלפים בתוך כשנתיים, מאשר עם נציגי הבנקים והלוביסטים המייצגים אותם. 

ההצעה של אומ״ץ להלן, מתייחסת לחייבים פרטיים, מטרתה למנוע "התאבדות" של החייב חסר המעצורים מלקבל הלוואות, בזכות אמצעי מנע שינקטו מראש.

א.    מלווה ו/או נותן אשראי חייב לבדוק טרם מתן האשראי את יכולת הפירעון של מקבל  האשראי.
ב.    בפני נותני האשראי לסוגיו מצוי מאגר מידע  בו מצויים מרשם הנתבעים שלא פרעו את חובם. ייתכן שמשרד המשפטים יידרש לשכלל מערכת זו.
ג.    נותן האשראי, לרבות ספק שרות, שלא זכה לפירעון במועד של  ההלוואה או המוצר או השירות הראשוני לא יוכל לתבוע השבה של חוב נוסף שנוצר לחייב כלפיו. 
ד.    נותן  האשראי יהיה מחויב לדווח למאגר המידע של חייבים שלא פרעו חובם.
ה.    הריבית המורשת  לגביה על ידי מרשי  האשראי תהיה בשיעור של עד 5% בשנה ואילו ריבית הפיגורים תהיה עד 6% בשנה. הוראה זו תחול גם על הבנקים, והרשויות הציבוריות. 
עם יישום ההצעה של תנועת אומ״ץ, תחסוך מדינת ישראל חלק משמעותי מאמצעי ניהול מערכת המשפט ובה בעת תמנע מחסרי היכולת להגיע למצב של מכירת בית המגורים או השפלה  כלכלית, כאשר החוק, עם כל הכוונות הטובות שעמדו בבסיסו, אינו מעניק את ההגנה החברתית הדרושה.

לדף קודם

לראש הדף