יו"ר תנועת אומ"ץ פנה לשר התחבורה, ח"כ ישראל כ"ץ במכתב בנוגע למצב הבלתי נסבל בחוסר החניות הציבורית במיוחד בערים המרכזיות בארץ. כידוע, מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם בתחום התחבורה הציבורית ובעיקר בתחום התחבורה הפרטית היא משתרכת מאחורי שורת מדינות ה- O.E.C.D.

למרות ההשקעות בנושא הכבישים, הצרכים עולים על הנדרש וכך אנו מוצאים עצמנו בתחבורה צפופה במצב ההולך ומחמיר משנה לשנה.

לאחרונה פורסם שזמן ההגעה של עובד ממוצע מביתו למקום עבודתו באותה דרך, עלה במידה ניכרת בשנים האחרונות ולא פחות חמור מכך הם מקומות החניה ההולכים וכלים.מצב גרוע שלכאורה, אין לו פתרונים.

ברובם של הרחובות והסמטאות בערים כיום מסומנות לחנייה בתשלום, המוגבלת בזמן.

וכשאין חניה בנמצא והנהג מוצא במאמצים רבים תוך בזבוז זמן יקר של חיפושים, מקום להחנות את רכבו הפרטי, בלא שזה יפריע בפועל לתנועה או להולכי רגל, אך גם כאן הוא צפוי לקנס בסכום ה"פעוט" של 250 ₪ עד 500 ₪, כשכר ממוצע של שני ימי עבודה.

מכיוון שאין הפקחים מצווים כיום להצמיד את דו"ח החניה לרכב והנהג אינו יודע שהוא נקנס, קיימת אפשרות לקנוס אותו פעמים מספר עד שיקבל לביתו את דו"ח החנייה המבהיר שהמקום אסור לחנייה. הבעיה הפכה לטבעת חנק של ממש.

אולם, ניתן להבין את המוטיבציה של הרשויות בעניין ההכנסות הכספיות בתחום זה לקופות הרשויות, אך יחד עם זאת, הגיע הזמן לחשוב שעה אחת קודם על פתרונות יצירתיים והוגנים למצוקתם של נהגי ישראל, במסגרת השלטון המקומי וברשויות, באשר לתכנון חניות בערים ובישובים בכלל.

יצוין כי ידוע לנו בתנועת אומ"ץ שבחלקם של רשויות מסוימות, מיושמים פתרונות, כגון: אישור חנייה מלאה או חלקית סימוני חניות על מדרכות רחבות, הפחתת מחירי הקנסות והפחתת מחירי החנייה.

באומ"ץ חושבים שיש לשנות את התנאים בהקדם שיאפשרו לאזרח לערער על הקנס בפני גורמים שאינם רק נציגי הרשויות ולא לקבל תשובות אוטומטיות לחיוב כפי שזה בא לידי ביטוי לעיתים קרובות.
 

לדף קודם

לראש הדף