תנועת אומ״ץ פנתה הבוקר, יום ג׳, לראש הממשלה בנימין נתניהו ודרשה ממנו להקים וועדת חקירה ממלכתית בעניין התנהלותה של המערכת הפיננסית והסדרי האשראי ללווים שהם בעלי עסקים גדולים, טייקונים.
על הפנייה חתומים יו״ר תנועת אומ״ץ, פליצ׳ה (פנחס) פלד ויו״ר השלטון המקומי באומ״ץ ד״ר שמעון זילברשלג.

לדעת הפונים, מסקנותיה החמורות ביותר של וועדת החקירה הפרלמנטרית אשר הוקמה ב 2017 כדי לבדוק את הגורמים במערכת הפיננסית לקריסתם הסדרתית של טייקוני ישראל שהותירו מאחוריהם תספורות ענק שאותן משלם הציבור הרחב, חמקו מתחת לרדאר הציבורי עקב פרסומן כשבוע לאחר המולת הבחירות.

להבנתם של ראשי אומ״ץ אשר קראו בעיון את דו״ח הוועדה ולכל מי שצפה בדיוניה, המוסדות הפיננסים והרגולטורים השונים בחרו להסתתר פעמים רבות מאחורי כללי סודיות בנקאית דבר המעלה תמיהה האם ניתן היה בכלל להגיע לחקר האמת ולהמלצות מבוססות.

יו״ר הוועדה המסור, ח״כ לשעבר איתן כבל אמר מפורשות בדברי הפתיחה לדו״ח: ״העובדה שהבנקים החליטו להסתיר את המידע בעזרתו האדיבה של הרגולטור האמון על הפיקוח עליהם – בנק ישראל – מלמדת על כך שהייתה סיבה טובה להסתרת המידע. לא לחינם הם התנגדו לחשוף חומרים גם בפורמטים כלליים. הם הציבו תמרור "אין כניסה" גדול בפני כל בדיקה של העם את מעלליהם וחסמו את אור השמש המחטא, כלשונו של השופט ברנדייס." (דבר יו"ר הועדה, עמוד 9)

בתנועת אומ״ץ מפרטים: 
״למרות המכשולים שהציבו בנק ישראל והבנקים המשיכה הועדה בדיוניה ואף ללא ירידה אמתית ועמוקה לשורשי המקרים הפרטניים, הוציאה מתחת ידה דו״ח חמור ביותר המתאר בעיקר את אוזלת ידם המדהימה של הרגולטורים הפיננסיים בישראל. להלן מספר ציטוטים מהדוח הזועקים בפני עצמם ודורשים לדעתנו השלמת העבודה החקירתית ללא חסמים״:

א.    "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו, וכך נפגע האינטרס הציבורי." (סעיף 1.2, עמוד 16)

ב.    "תפקוד רשות ההון בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על מתן אשראי אינו מספק בעליל ואינו נותן מענה ראוי לאחריות הרבה המונחת על כתפי הרשות מתוקף תפקידה המרכזי בשווקים הפיננסיים." (סעיף 1.3, עמוד 17)
ג.    "רשות התחרות אינה פועלת בנחישות הנדרשת לקידום התחרות במערכת הבנקאית." (סעיף 1.4, עמוד 19)
ד.    (לגבי רשות ניירות הערך - "חשש עמוק שחובת הגילוי הנאות בכל הנוגע לתאגידים בנקאים בישראל אינה מתמלאת כנדרש." (סעיף 1.5, עמוד 20)
ה.    "הפיקוח הצביע על קיומו של "אפקט ההילה"...הסתמכות יתר על ניסיון קודם עם הלווה ומתן משקל נמוך מדי לנתונים אובייקטיביים." (סעיף 3.1.1, עמוד 32)
ו.    "מדברי המפקחת עולה כי מאז שנת 2003 לא הטיל הפיקוח שום עיצום כספי אישי על נושא משרה בענייני מתן אשראי ללווים גדולים. גם לא הוטל עיצום כספי על תאגיד בנקאי בעניינים אלו...בשבע השנים האחרונות הוטלו עיצומים כספיים וקנסות בכל הנושאים (מלבד ציות והלבנת הון) בסכום של פחות מ-1 מליון ש"ח על כל הבנקים במצטבר ובתקופה כולה." (סעיף 4.1.4.1, עמוד 39).
להשקפתה של אומ״ץ, הציטוטים הנ"ל מהווים רק מדגם מתיאור הדרך הקטסטרופלית בה בחרו הרגולטורים לפקח על המוסדות הפיננסיים הכוללת בעיקר "דיאלוגים" וצעדים א-פורמליים  במקום פיקוח מקצועי, אכיפה פורמלית וענישה רצינית. יתר על כן, הדוח מתאר את תופעת ה"דלת המסתובבת" בה מפקח עובר להיות מפוקח ולהיפך עד כדי יצירת מערכת יחסים בלתי סבירה בין הרגולטורים והמבוקרים. 

כפי שנכתב בפירוט, הועדה מדגישה שוב ושוב לאורך כל הדוח כי בשל טענות סודיות בנקאית לא נמסר לה מידע רב וקריטי לחקירת הנושא ולהוצאת מסקנות כפי שמונתה על ידי הכנסת. להלן דוגמה לטענות אלו מתוך הדוח:
 "בפועל, כפי שראינו, ועדת החקירה נתקלה בסירוב למסור לה או לחשוף בפניה מסמכים ומידע רב שהיו עשויים להבהיר את השתלשלות האירועים, הליכי קבלת ההחלטות והמחדלים שהביאו לצורך בהקמת ועדת החקירה." (סעיף 8.1, עמוד 130)

לאור חולשת הועדה בקבלת מידע נדרש, ממליצה הועדה עצמה על שינוי בחקיקה שיאפשר לוועדת חקירה פרלמנטרית לקבל סמכויות חקירה השמורות היום לוועדת חקירה ממלכתית וכך אומרת הועדה:
"ועדת החקירה הפרלמנטרית נתקלה במחסומים רבים בניסיונותיה לנהל חקירה מיטבית ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש מהחלטת המליאה על הקמתה, ולא רק בשל חוסר יכולתה לקבל מידע ומסמכים בשל הוראות הסודיות...לועדת חקירה המוקמת לפי חוק ועדות חקירה התשכ"ט-1968 יש סמכויות שונות ורחבות לפי אותו חוק, ובהן לחייב כל אדם להתייצב בפניה, להעיד בשבועה, למסור לה מידע ומסמכים, להוציא צו חיפוש ולהטיל קנסות. כאמור, ועדת החקירה הפרלמטרית לא היתה מוסמכת לעשות את כל אלה, וממילא, בהיעדר סמכויות אלו האפקטיביות של ועדת חקירת פרלמנטרית לוקה בחסר." (סעיף 8.7, עמוד 134) 

תנועת אומ״ץ למינהל תקין וכנציגה של הציבור החליטה שלא תיתן למאמץ הראוי לציון של חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית לשקוע ולהיעלם כדרך דוחות רבים. בבסיסה של כל מערכת פיננסית ניצב האמון שאותו נותן הציבור הרחב במוסדות הפיננסיים ובמערכת הפיקוח הממשלתית בכדי שישמרו מכל משמר על כספו. אין ספק שאמון זה נסדק משמעותית בעקבות דוח זה ואומ״ץ דורשת מהממשלה ומהכנסת להשלים את חקירת הנושא לעומקו ולפרטי פרטיו בדרך הבאה:

א.    הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה התשכ"ט-1968 עם כל סמכויות החקירה הניתנות לה בחוק, שתבדוק את מחדלי נתינת האשראי ללווים הגדולים שקרסו.
ב.    רק ועדה זו תוכל לרדת לחקר האמת במקרים הפרטניים שאירעו, למצוא ולפרסם את שמם של נושאי המשרה האחראים לכישלון זה ולהמליץ על המשך עתידם של אנשים אלו במערכת הפיננסית הציבורית בישראל.
ג.    מכיוון ובידי הועדה יהיה כל המידע בנושא היא תוכל להמליץ על השינויים הנדרשים במערכת הפיננסית בכדי למנוע מקרים כאלו בעתיד ולהחזיר את האמון של הציבור הרחב.

לתנועת אומ״ץ ברור כי החלטה על הקמת וועדת חקירה ממלכתית היא לא שכיחה ולעיתים רבות אף נמנעת על ידי הפעלת לחצים של גורמים רבים.  למרות זאת פונים יו״ר התנועה ויו״ר השלטון המקומי באומ״ץ לראש הממשלה הפועל רבות לדבריו לחיזוק היציבות הפיננסית של המשק הישראלי ומבקשים ממנו לראות את חומרת הדברים ואת הסיכון העצום למשק הישראלי במניעת חקירה שלמה ללא חסמים שרק היא תביא לגילוי האמת ולהכנסת השינויים הדרושים במערכת הפיננסית בישראל.

תנועת אומ״ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית ופועלת למען הקניית ערכי המנהל התקין, טוהר המידות והדמוקרטיה.
כמו כן פועלת תנועת אומ״ץ למען צדק חברתי ומשפטי.

העתקים הועברו ליועץ המשפטי לממשלה – ד״ר אביחי מנדלבליט, למבקר המדינה – (השופט בדימוס) יוסף שפירא וליו״ר הוועדה לביקורת המדינה.

לדף קודם

לראש הדף