ד"ר משה גורדון, יו"ר הצוות הרפואי של אומ"ץ פונה לסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן בנושא הנ"ל כדלקמן -

"

קשות ומיגעות היו השנים האחרונות בתחום הבריאות במדינת ישראל. האוכלוסייה הזדקנה, צפיפות האשפוז בבתי החולים עלתה בהרבה על יכולת הקליטה בחדרים ויותר ויותר חולים מצאו עצמם מאושפזים בפרוזדורים כשכבודם נשחק. צוותי הטיפול, רופאים ואחריות מוגבלים בכמותם ותיקניהם חסרים. התורים לרופאים מומחים בקהילה הלכו והתארכו עד כדי אבסורד ותוספת המיטות המעטה יחסית בכל שנה לא מלאה את הצרכים. ברור היה שנושא הרפואה אינו עומד בראש מעיינם של מי שאמורים להובילו עבור כל עם ישראל ובוודאי שלא בראש סדר העדיפויות הלאומי הראוי.

הקצבות האוצר חולקו לתחומים עפ"י עוצמת לחצי גורמים בקואליציה, ע"פי מפתחות פוליטיים ולא עפ"י סבירות וחשיבות הנושאים והיקפי הצרכים.

ומשעלתה זעקת הציבור השמימה נולד הפתרון המוכר לשחרור לחצים: הקמת ועדה לתכנון הצלת המחלקות הפנימיות בבתי החולים, או כפי שפורסם בעיתונות: "בתוך 5 שנים אסור יהיה לאשפז חולים במסדרונות".

למרות שמפתחות למספרי רופאים ואחיות קיימים במדינות מתקדמות רבות כמו גם למספר חדרי אשפוז נדרשים עבור מספרי החולים ובכלל אין צורך להמציא את הגלגל שכן הסטנדרטים קיימים במדינות ה- O.E.C.D   לגבי תחומים רבים ברפואה אך אצלנו נמצא פתרון הקסמים לבעיות החריפות, הקמת ועדה, הועדה יכולה להעלות פתרונות כיד הדמיון ולהציב תכניות גרנדיוזיות בעלויות עתק. הייתה ונותרה רק שאלת המימון. מניין יבוא המימון כשבורות תקציביים פעורים לפתחינו לקראת הממשלה הבאה ומחויבויותיו של ראש הממשלה לקואליציה רבת נציגים ודרישות.

תנועת אומ"ץ סבורה שכל זמן שמסקנות וממצאי הועדה לא עומדים ליישום ניתן להפליג ולהשתעשע בתכניות. יתרה על כן יישום התכנית תוך 5 שנים סותם כמעט את הגולל על סיכויי הביצוע שכן בהליכה אל האופק לא ברור מי יהיה אז שר הבריאות, מי יהיה שר האוצר, מי יוביל את מושכות המדינה ומה יהיו סדרי העדיפות.

בינתיים יש ועדה ורעיונות גדולות בעזרת השם וזו תהיה בינתיים נחמתו של ציבור נזקק וסובל.

"
 

לדף קודם

לראש הדף