תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, פונה לאקדמיה ללשון העברית ולמבקר המדינה כדלקמן:

1.    מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר ארוך ועמוק בגיבושה של השפה העברית הן המדוברת והן הכתובה. השפה השגורה בפי הרוב הינה קלוקלת ואין מכנה משותף ראוי בינה לבין העברית התקנית. היעדר ההלימה מתבטא בשיח השגור באמצעי התקשורת השונים. נכון להיום, אנשי התקשורת מרבים לטעות בהגיית העברית, זאת בשונה מהמצב שהיה נהוג עד לפני שני עשורים בלבד.

2.    המשבר בא לידי ביטוי בתוכן שמציגים בערוצים השונים הן על ידי מגישי תכנים והן על-ידי אורחיהם. להלן טעויות נפוצות שניתן לראות באופן תכוף: שימוש לא נכון בזכר נקבה – "ארבע אלף", הגייה שגויה של פעלים והשרשת ביטוים ומושגים לא תקינים כגון: "זו", "כאלו", "זאתי", "מלא" במקום הרבה, "מחד ומאידך" במקום מחד גיסא ומאידך גיסא ועוד הרבה דוגמאות נוספות.

3.    יש לציין כי משבר השפה "פלש" אף לכותלי הכנסת. נבחרי הציבור, אשר אמורים להיות מודל לחיקוי לאזרחים, מציגים לעיתים תכופות שפה ירודה ובוטה. שפה אשר לא הולמת את מעמדם כחברי כנסת, המייצגים את האזרחים והמדינה, לרבות ייצוג השפה העברית התקנית. וועדת האתיקה של הכנסת, היא מנגנון פיקוח סטטוטורי לעניין התנהגותם ושפתם של חברי כנסת. סמכות הקמת הוועדה מופקדת בידי יו"ר הכנסת, אשר מעביר לוועדה מקרים לדיון ע"פ המלצות שמגיעות לשולחנו. נכון לימים אלה, מפלגה גדולה מהאופוזיציה עדיין ממשיכה להחרים את ההשתתפות בוועדת האתיקה. משכך, הוועדה מושבתת ומנגנון הפיקוח מנוע מלתפקד כראוי, אם בכלל. 
 

4.    האקדמיה ללשון העברית, היא גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק האקדמיה ללשון עברית-1953 (להלן: "החוק"). האקדמיה ממומנת מכספי ציבור ונתונה לביקורת מבקר המדינה, ותכליתה של האקדמיה היא לשמש כמוסד העליון ללשון העברית (ס' 11(ב) לחוק). בנוסף, אמונה על פיתוח והכוונת הלשון העברית (ס' 2 לחוק). לפי ס' 2(3) ו-2(4) לתקנון האקדמיה ללשון, מטרתה העיקרית היא "לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק". וכן, "לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור".  

5.    לפי ס' 54 לחוק רשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שידורי הטלוויזיה ניתנים על-פי זיכיון ממשלתי לערוץ השני והשלישי, המתחדש מעת לעת. באשר לערוץ השני, נכללים בו שידורי ערוצים דוגמת 12 ו-13, לרבות חברות החדשות שלהן. מועצת הרשות השנייה, מעוגנת בס' 7 לחוק. לאקדמיה ללשון עברית, יש חלק במלאכת הרכבת המועצה (ס' 7(א)). משכך, ראוי שלאקדמיה ללשון העברית תהיה גם השפעה על ההתנהלות של הרשות השנייה, בנושא השפה העברית. חשוב לציין כי יש לסווג את האקדמיה ללשון כגוף "דו-מהותי", לכן חלים עליו גם עקרונות המשפט הציבורי והמנהלי בפרט. 

6.    יש לציין כי גופי הביקורת באמצעי התקשורת האמונים על שימור השפה התקנית, אינם ממלאים את תפקידם. לכן, תפקידה הסטטוטורי של האקדמיה ללשון עברית מחייב אותה לפעול בנקודת זמן זו. זאת בכדי לתקן את המעוות. מוסכם על הכול כי השיבושים בשפה העברית הפכו להיות "מכת מדינה", עד שכמעט ולא נשארה "חלקה טובה של עברית" במגזר הציבורי, ועל אחת כמה וכמה במגזר הפרטי. הצופה הסביר דובר העברית נחשף מידי יום ל"כאוס" ששולט בשפה העברית, גם מבלי להתאמץ למצוא את כל אותם השיבושים שהפכו שגורים לפי כל. שיבושים אשר מזעזעים את אמות הסיפים. 

7.    הן החוק והן התקנון שחובר בידי האקדמיה מכוח החוק, מבהירים באופן חד משמעי את תפקיד האקדמיה כממונה ואחראית על טיב השפה המדוברת ועל איכותה. כאמור לעיל, האקדמיה ללשון היא גוף סטטוטורי אשר תפקידה להתוות את הרגולציה בנושא. משכך, המצב נמצא באחריותה של האקדמיה. אשר על כן, נבקשכם לפעול לתיקון המצב הקיים. להלן מספר הצעות העשויות להועיל לתיקון המצב הקיים:
א.    ביצוע מעקב שוטף אחר איכות השפה בגופי התקשורת השונים ובעיקר לטלוויזיה וברדיו – ניתן לדגום שידורים מבחינה תחבירית ודקדוקית אחת לתקופה קצובה. כמו כן, מעקב אחרי איכות השפה בקרב חברי הכנסת במהלך פעילותם הפרלמנטרית. 
ב.    יצירת הנחיות ברורות המחייבות את הרשות המחוקקת וכלי התקשורת השונים, המחייבות מתן תשומת לב מוגברת להגהה בכתב ולשימור השפה התקינה.
ג.    הרחבת הפרסום לציבור על-ידי אמצעי התקשורת ולא רק ברשומות תיקוני הלשון. זאת מאחר ולאמצעי התקשורת יש השפעה ציבורית רחבה.

8.    תנועת אומ"ץ תעקוב בתשומת לב אחר ביצוע השינויים המוצעים, מתוקף תפקידה כמייצגת האינטרס הציבורי וטובת הציבור בנושא חשוב זה.

לדף קודם

לראש הדף