להלן נוסח מכתב שנשלח למבקר המדינה - מר מתניהו אנגלמן, שרת הפנים - גב' אילת שקד ולמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה - מר תומר מוסקוביץ בנושא הנדון:

1. תנועת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי משפטי, פונה אליכם בעניין המדיניות הלקויה והעמומה שמותירה עשרות אלפי מבקשי מקלט ללא מענה, ללא מעמד בישראל בעל כורחם. 

2. נציין כי משבר הפליטים מאוקראינה העלה את הנושא על סדר היום, ובפרט המתווה הבעייתי שקבעה שרת הפנים איילת שקד. המדיניות היא שרירותית, לא עולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים ועם החובות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מערבית. בנוסף, המדיניות הנוכחית לא מידתית ולא מוסרית, וכאמור לא עולה בקנה אחד עם מדיניות מערבית נאורה.     

3. מצופה ממדינת ישראל שמושתתת על הרעיון של קליטת עולי רדיפה ופליטים ניצולי שואה, להיות רגישה יותר לבני אדם שנאלצו לנטוש את חייהם ולברוח לחוף מבטחים. במצב הדברים נחוצה רגישות מיוחדת לפליטים שנטשו את רכושם ולעיתים גם את משפחתם ונסו על נפשם.

4. בניגוד למדיניות הקיימת במדינת ישראל, מדינות מערביות אחרות קולטות פליטים על בסיס קבוע ועל סמך קריטריונים ברורים ומדיניות סדורה. דבר המקל הן על מבקשי המקלט שברחו מזוועות הרדיפה והן על המדינה הקולטת, בשילובם בחברה, גם אם באופן זמני.      
במדינות האיחוד האירופאי קיימים נהלים סדורים, לאופן הטיפול בבקשה למעמד מבקש המקלט וכן למעמדו בזמן שבקשתו מתבררת. באופן דומה באנגליה, הידועה בנכונותה לתת מקלט מדיני בייחוד בעיתות משבר למבקשי מלקט המגיעים ממדינות בהן קיים חשש אמתי לרדיפה על רקע פוליטי.      
פקיד סוכנות הגבולות מעביר את הבקשה לגורם שמחליט האם לקבוע ראיון מקלט, ובזמן הזה יקבל מבקש המקלט את כל שנחוץ לו כדי להתקיים. גם אם לא יוכר מבקש המקלט כפליט, המדינה תממן עבורו תוכנית להכשרה תעסוקתית לשם חזרתו למדינת המוצא.  

5. שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי ועומד על 0.1%, בעוד ששיעור ההכרה בפליטים באנגליה לשנת 2020 עומד על 30%. אחוז ההכרה בישראל נמוך לכל הדעות, על אחת כמה וכמה ביחס לאחוז ההכרה האנגלי. הליקוי הבסיסי בשיטה הישראלית דורש רפורמה מעמיקה.     
יש להניח כי גם חוסר בתקציב המוביל לחוסר בכוח אדם שבוחן את הבקשות והניסוח הכללי של הקריטריונים, הם גורם נוסף המונע ממבקשי מקלט לכלכל את צעדיהם בהתאם לסיכויי הצלחת ההליך. 

6. כידוע, בשנת 2022 תקציב ביקורת הגבולות עמד על 83,327,000₪, כש47% ממנו מוקצים לשכר העובדים. מאחר ומדובר כבחצי מהתקציב, נשאלת השאלה האם ראוי שבתחום שעוסק בזכויות אדם ובהגירה בפרט מחצית מהאמצעים שביכולתם להציל אנשים חסרי כל מופנים לשכר עובדי הרשות. 

7. כחלק מהפתרון לבעיה אנו מציעים להקים ועדה ייעודית שתבחן את מצב הדברים במדינות מוכות מלחמה, בהן קיים שלטון המעלה חשש לבריחת האזרחים מחשש הרדיפה. כל זאת כדי שיוכלו לדעת מהם סיכויי קבלת ההגנה בישראל, וכדי שהרשויות יהיו עם היד על הדופק מבחינת נהלי קליטת מבקשי מקלט.

לדף קודם

לראש הדף