ראשי תנועת אומ"ץ פנו ליו"ר ועדת העבודה והרווחה בנדון כדלקמן:

1.    ההסבר להצעת ההסכם שבנדון היא כי ביום 7/10/2023 החלה מתקפת טרור משולבת מרצועת עזה שכללה ירי טילים מסיבי לעבר מדינת ישראל וכן חדירות מחבלים לישובים ישראלים וגבתה מספר קורבנות רב , הרוגים ופצועים . כמו כן, במסגרת המתקפה נחטפו לרצועת עזה תושבים רבים ונתינים זרים.  ממשלת ישראל החליטה לנקוט פעולות צבאיות משמעותיות ובכל מדינת ישראל הוכרז על מצב מיוחד . 

2.    לנוכח הימשכות תקופת החטיפה עלה הצורך במילוי צרכיו הכלכליים השוטפים של החטוף. בהיעדר יכולת השתכרות בתקופת החטיפה ולנוכח הוצאותיו השוטפות וההתחייבויות שנטל לפני החטיפה והדברים אמורים ביתר שאת עם פקיעת ההארכה בדין של דחיית המועד לתשלום ההוצאות השונות. 

3.    בעקבות האירועים הללו החליטה הממשלה לקבוע בחקיקה ראשית את מתן מענה לצורך האמור אך עקב הצורך הדחוף למתן מענה מידי לתגמול חלף שכר יש צורך בהסדרה לתקופת ביניים עד להסדרת הנושא בחקיקה כאמור. כמו כן הוחלט כי בתקופת הביניים ועד להסדרת חקיקה ראשית ולאור הצורך המידי , יקודם הסכם שמטרתו לתת מענה וזאת בתקופה שעד להסדרת התגמול בחקיקה ראשית.

4.    ההסכם המוצע מבקש לקבוע זכאות לתגמול חלף שכר שחישובו ייעשה בהתאם לממוצע ההכנסות המדווחות לביטוח הלאומי בשלושה החודשים שקדמו למועד החטיפה. עוד נקבע בהסכם המוצע כי התגמול המינימאלי לחודש לחטוף לא יפחת משיעורו של התגמול המינימאלי הניתן בתקופת טיפול רפואי לנפגע פעולות איבה .  הזכאות תהיה לחטוף בגיל העבודה לתקופת הביניים או חלילה עד למועד ההכרזה כחלל. התגמול עצמו יבוצע לחשבון הבנק המצוי במאגרי המידע של הביטוח הלאומי או יימסר באמצעות התאגידים הבנקאיים לביטוח הלאומי. 
בסופו של ההסכם המוצע נכתב כי המענק לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד. 
 

5.    שאלות הבהרה ליו"ר הועדה לעבודה ולרווחה:

(א)    מדוע התשלום יעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי האוצר באופן ישיר אחרי שהמוסד יעביר לאוצר את גובה ההכנסות המדווחות אליו בשלושה החודשים שקדמו לחטיפה. מדובר במספר לא גדול של נתונים.

(ב)    מה דינם של חטופים שאינם עובדים שכירים אלא עצמאיים ? 

(ג)    מי יעבור לכך שדבר החקיקה באמת יבוצע כדברו וכלשונו. לפני סיום תקופת ההסכם, שהוא תום שנה מיום החטיפה.      

לדף קודם

לראש הדף