תנועת אומ"ץ, התנועה למען משטר תקין וצדק חברתי ומשפטי, פנתה ליו"ר ועדת חוקה ולח"כ ארז מלול ולח"כ משה פטל בנדון כדלקמן:

" 

1.    ההצעה שבנדון תדון בקרוב בוועדת חוקה חוק ומשפט

2.    בסעיף 2 להצעת החוק נכתב כי " נציב תלונות הציבור על רבנים יברר בהתאם להוראות חוק זה תלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזורים ורבני שכונות במסגרת מילוי תפקידם . מתוך כך עולות מספר שאלות כדלקמן:   
    א.    אם רבני אותם יישובים הם עובדי אותם יישובים או נותני שירות מטעם אותן רשויות ועל כן הם נתונים לתלונות כלפיהם שמבוררות על ידי נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ? .
ב.    ברשויות מקומיות רבות יש מבקר עירייה וממונה על תלונות הציבור על עובדי אותה רשות ו/או נותני שירות מטעמה .גם כאן השאלה היא האם אותם רבנים אינם נתונים לברור תלונות כלפיהם על ידי מבקרי אותן רשויות מקומיות וממונים על בירור תלונות באותן רשויות .  
ג.    דייני בתי הדין הרבניים בישראל לא מוזכרים בפתיחה של הצעת החוק. האם פירושו של דבר שהם חלק מהרשות השופטת ונתונים לבירור תלונות נציב קבילות על שופטים ולא על ידי נציב תלונות הציבור על רבנים. 
ד.    מתוך הגדות תפקיד על פי הצעת החוק שבנדון עולה כי הרבנות הראשית על כל יחידותיה ותפקידיה לא יהיו נתונים לסמכות בירור תלונות על ידי נציב תלונות הציבור על רבנים. כנ"ל גם לא הרבנות הצבאית ועוד יחידות רבניות אחרות. 
ה.    לנוכח האמור לעיל מהי ההנמקה להקמת נציבות קבילות הציבור על קבוצה זו של רבנים דווקא.  כמו כן לא ברור היכן תמוקם אותה יחידת נציבות קבילות על רבנים. 

3.    בעת בירור נושא נציב קבילות על שופטים  עלתה הדרישה שנציב קבילות על שופטים לא יתמנה על ידי נשיאי בית המשפט העליון מכיוון שהמינוי יוצר הכרת תודה וניגוד עניינים עם תפקידו כנציב קבילות על שופטים. בהצעת החוק שבנדון , סעיף 2 (א). השר בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל ימנה נציב תלונות הציבור על התנהגות רבני עיר.... והשאלה היא האם בהוראות אלו  יש שוני מההלכות שנדונו בדיון על נציב קבילות על שופטים. לדעת תנועת אומ"ץ ההוראות חייבות להיות זהות על מנת להבטיח  עצמאות בטיפול בקבילה של האזרח הפונה. 
4.     להלן מספר התייחסויות לסעיפים נוספים בהצעת החוק כדלקמן : 
    א.     בסעיף 2 (ד) נכתב בסופו של  סעיף : "  בהודעה כאמור ( על היות התלונה מוצדקת )     רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו כולם או לקם ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי     הוא הצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.  לדעת תנועת אומ"ץ חייב הנציב ;    לנמק א  החלטתו . לעניין זה ראה חוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות) תשי"ט –    
        1958.
    ב.    בסעיף קטן (ו). נכתב כי מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת , יודיע על כך למתלונן     על כך בכתב למתלונן , לשר ולנשיא מועצת הרבנות , ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית     ממצאיו גם כאן לדעת תנועת אומ"ץ  הנציב  חייב  לנמק את החלטתו.    
    ג.    החובה לנמק באה על מנת למנוע חשש של קביעה  משיקולים זרים . 
    ד.    ההנמקה הזו המחייבת הנמקה בתשובה נכונה , לדעת תנועת אומ"ץ , גם במקרים בהם     החלי  הנציב לא לברר תלונה על מעשה שמתנהלת לגביו חקירה במשטרה, או הליך פלילי     או  משמעתי, או שהתלונה היא קנטרנית או טורדנית או עוסקת בזוטי דברים. 
    ה.    בסעיף 2 (י) להצעת החוק סעיף קטן (3) נכתב כי חבר מועצת הרבנות הראשית לא     יש בהליך סיום כהונתו של רב אם אותו רב הוא קרוב משפחה שלו. לא נאמר דבר על     היכרות  אחרת.  

 5.    בסעיף קטן ( יב ) נקבע כי הנציב רשאי להמליץ על הפסקת כהונתו של בשל אי התאמה למאפייני היישוב או בשל תפקוד לקוי של רב היישוב והכל בהתאם לכללים שיקבע השר לעניין זה ועל פי המנגנון שייקבע בהם.עולה מהאמור לעיל כי ישנה כוונה להקנות לנציב סמכויות להמליץ על רב מעבר לתפקידו כנציב תלונות הציבור על רבנים.. הסעיף הדן בהדחת רב עקב תלונה הוא סעיף 2 (י) . עולה מהאמור לעיל כי ישנה כוונה להקנות לנציב אפשרות להמליץ על הדחת רב מתפקידו מעבר לסמכויותיו כנציב תלונות הציבור. החוק נותן לשר סמכויות לקבוע כללים לגבי אי התאמה או תפקוד לקוי גם אם המידע לא נובע מתלונות שהגיעו לנציב לגבי אותו רב.  גם ההגדרה של מאפייני היישוב היא רחבה וניתנת לפרשנות רחבה.  סעיף זה אם יתקבל יאפשר לשר להיות , באמצעות הנציב , מפקח עליון על הרבנים ביישובים.   אשר על כן לדעת תנועת אומ"ץ יש לבטלו. 

                              בכבוד רב,
 

לדף קודם

לראש הדף