הערת אזהרה
המשפחה המושחתת והמשחיתה (62)
01/05/2010

שרון הכיר מקרוב את אולמרט המושחת וידע היטב שדרכו תהא לו אחיזה משמעותית במינהל מקרעי ישראל ובמרכז ההשקעות הכפוף למשרד התמ"ת ואולמרט והוא יוכלו לגנוב ביחד סוסים 
 
אחרי שראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט יורשע על-פי אמונתי על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירות פליליות של מרמה, הפרת אמונים וקבלת שוחד בכתב האישום המתוקן שיוגש נגדו, יגיע שלב הטיעונים לעונש.
או אז יחל מצעד עדי האופי שיפליגו בשבחו של אולמרט וינסו להבהיר להרכב השופטים כי תרומתו למדינת ישראל עלתה לאין ערוך על תרומתו למשפחתו במטרה שיקבל עונש קל ככל שניתן.
אם היו מזמינים אותי להיות עד אופי למענו של אולמרט הייתי אומר שהוא גילה דבקות יתר במטרה באחד ממסלולי ההתעשרות העבריינית הקלה מהקופה הציבורית באמצעות קבלת שוחד כספי וטובות הנאה שנסלל ע"י קודמו בתפקיד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.
מסלול זה קרוי מינהל מקרקעי ישראל הגוף שהינו גוף ממלכתי אדיר שחולש על מרבית קרקעות המדינה וחורץ את גורלן לחקלאות, בניה, שטחים פרטיים ושטחים ציבוריים.
לשבחו של אריאל שרון יאמר שהוא גילה את הפוטנציאל הרב שטמון במינהל ואת האופציות הקרקעיות והנדל"ניות שניתן לאילי הון לחברים ולתצרוכת משפחתית אישית בסיועם הפעיל של מנהלים מושחתים במנהל ומול רפיסותם של נציגי ציבור עלובי נפש.
נציגי ציבור אלה היו אנשי הקק"ל שבעברה הרחוק המפואר גאלה את קרקעות ארץ ישראל ובהווה המושחת נגעלו הקרקעות ביזמתם של ראשי ממשלה מושחתים.
זו הייתה הסיבה ששרון הערמומי כפה על כל ראשי הממשלה שתחתם שירת לחבר את המינהל למשרדים הממשלתיים שהוא עמד בראשם גם אם התפירה הייתה גסה ומלאכותית.
כך נדד המינהל עם עובדיו ממשרד החקלאות למשרד התשתיות, משרד הבינוי והשיכון ואחר כך למשרד התמ"ת וכמעט התנחל גם במשרד הביטחון.
לא הייתה לשרון בושה לדאוג להפשרת קרקעות כפר מל"ל שירש מהוריו ולא הייתה לו נקיפת מצפון לספח קרקעות מדינה לחוות השקמים הענקית שלו בדרום.
כאשר שרון התמנה כראש הממשלה הוא ביקש להמשיך ולהחזיק במינהל משל כאילו היה נחלה שירש מאבותיו אך בסופו של דבר החליט להעבירו לידיו של ממלא מקומו אהוד אולמרט במצורף למשרדי התמ"ת והתקשורת כפיצוי על כך שלא מינה אותו כשר האוצר כפי שאולמרט תבע במפגיע.
שרון העדיף אז להפקיד את משרד האוצר בידיו של בנימין נתניה ומתוך כוונה זדונית להכשילו ולהמאיסו על הציבור הרחב דברים שלא מומשו בפועל. רק אחרי התפטרותו של נתניהו מתפקיד שר האוצר הזדרז אולמרט לדרוש משרון את התיק שאפשר לו לתמרן בין אילי ההון המקומיים והזרים. פעילותו המסואבת של אולמרט בעסקת מכירתן של מניות המדינה בבנק לאומי והתערבותו הגסה למענם של הקונים הפוטנציאליים הזרים שני מקורביו אילי ההון הזרים פרנק לואי ודניאל אברהמס שלא יצאה לפועל הינה דוגמא אחת בלבד.
שרון הכיר מקרוב את אולמרט המושחת וידע היטב שדרכו תהא לו אחיזה משמעותית במינהל מקרעי ישראל ובמרכז ההשקעות הכפוף למשרד התמ"ת ואולמרט והוא יוכלו לגנוב ביחד סוסים, חמורים וגמלים ולהמשיך לחלוב לכיסם את הקופה הציבורית שהייתה לגביהם מאז ומתמיד פרה חולבת.
עדות מוחשית לכך הייתה ההתחייבות שהעניק שרון בשנת 1992 בתקופה שבה כיהן כשר הבינוי והשיכון לאיל ההון היהודי בריטי סמי שמעון (שנפטר לפני כמה חודשים) לדאוג להפשרתן של קרקעות חברת יכין חק"ל בתל אביב ובפתח תקוה.
יכין חק"ל הייתה בבעלות משותפת של הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים והפעילה מפעל לייצור מזון משומר שצרך את היבולים החקלאים שהניבו השדות החקלאיים שלה שנחרשו על הקרקעות הציבוריות.
החברה נמכרה בראשית שנות התשעים לסמי שמעון בעסקה שנויה במחלוקת שעליה ניצח חבר הכנסת מאיר שטרית שכיהן באותה עת כגזבר הסוכנות והיה מקורב כבר אז לאילי ההון יותר מאשר אל ציבור בוחריו שלא היה מצוי עדיין בנבכי ההון והשלטון שפשטו ולבשו צורות.
לשמעון לא הייתה כל כוונה להמשיך ולגדל ולשמר מלפפונים, עגבניות, תירס ושאר ירקות. הוא הזדרז לסגור את מפעל השימורים. השדות הפכו לצחיחים והמתינו להפשרתן לצרכי נדל"ן יקר.
ואמנם אולמרט לא אכזב את שרון ובתקופת כהונתו עשה הכול כדי להביא למימוש ההבטחה.
פרשה זו עלתה בימים האחרונים מחדש ביוזמת אומ"ץ בעקבות חשיפתן לפרשות שחיתות חדשות של אולמרט במנהל מקרקעי ישראל.
השבוע פניתי בשם התנועה אל פרקליט המדינה עו"ד משה לדור כדלהלן:
"במסגרת חשיפת פרשות של עסקות נדל"ן גדולות שאושרו ע"י מנהל מקרקעי ישראל, בתקופה שבה שימש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כיו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, אושרה בין השאר בחודש מאי 2005 לחברת יכין חק"ל עסקת הארכת חוזה חכירת קרקעות בשכונת רמת החי"ל סמוך למתחם עתידים, שהובילה מאוחר יותר לשינוי הייעוד של הקרקע ושהניב לבעליה איל ההון המנוח סמי שמעון, רווחים הנאמדים בלמעלה מ-100 מיליון דולר.
במהלך הדיון במועצת המנהל הובעה התנגדות נמרצת ע"י יו"ר דירקטוריון הקק"ל לשעבר יחיאל לקט וחברים אחרים במועצה, בנימוק שאם יובא לאישור מבלי שנקבעו קריטריונים.
לקט הוסיף באותו מעמד כי מן הדין שתוקם ועדת חקירה שתקבע מי הם האשמים שגרמו לכך שסמי שמעון קיבל הבטחות לגבי הארכת מועדי החקירה וייעוד הקרקע.
למרות ההתנגדות המפורטת לעיל, לחץ אולמרט שישב בראש ישיבת המועצה, לאשר את העסקה וטען בין השאר ש"אינו מתרשם מכל הקריאות, יללות הזעקה והשבר". ואמנם בסופו של דבר אושרה העסקה ברוב קולות.
במהלך הישיבה הוטל על ועדת הביקורת של מועצת מנהל מקרקעי ישראל לבדוק את התגלגלות פרשת יכין חק"ל מראשיתה, אך דבר זה לא נעשה בפועל עד היום.
תנועת אומ"ץ סבורה שבמסגרת חקירות המשטרה שנערכות בימים אלה בחשד שאהוד אולמרט וכמה ממקורביו קיבלו לכאורה שוחד בעסקות נדל"ן, מן הדין שתיפתח חקירה גם בפרשה זו בשל להיטותו המוגזמת של אולמרט לאשר את העסקה השנויה במחלוקת".
בימים אלה אנחנו מנסים לאתר עסקות נדל"ן נוספות שנולדו אצל שרון וגדלו אצל אולמרט ואיננו פוסלים גם חשד שעשו תרגילים מסריחים משותפים בכספי מרכז השקעות.
לשרון חסר המעצורים לא הייתה מעולם בעיה להזרים מענקים מכספי המדינה לחבריו אילי ההון, לתפור למענם מכרזים ולפעול בדרכים גלויות וסמויות כדי לתגמל אותם על מה שעשו למענו ולמען חוותו.
דוחות של מבקר המדינה לא הטרידו את שרון, מחקירות של המשטרה הוא לא חשש ומורא של בורא עולם מעולם לא היה לו.
אחת הדוגמאות נוגעת לאיל ההון הישראלי אמריקני אריה גנגר שהלווה לו כספים בהיקף גדול ולא ידוע, מי מימן את ההגנה המשפטית בתביעת נזיקין שהגיש בשעתו שרון נגד השבועון האמריקני "טיים" ותרם סכומי כסף ניכרים לעמותות שפעלו באורח בלתי חוקי למען בחירתו לראשות הממשלה בניצוחו של הבן המושחת עומרי שרון.
ביוזמתו של שרון הצליח בשעתו אריה גנגר לרכוש את חברת "חיפה כימיקלים" כדי לצ'פר את גנגר מכספי המדינה סווגה חיפה במפתיע כאזור פיתוח א' שנהנה מהקלות והטבות מפליגות.
קצין המבצעים הראשי של שרון לביצוע מעשי שחיתות סמויים היה אלי לנדאו ששימש עוזרו במשרד החקלאות והיה בצלמו ובדמותו של שרון ברמת המוסר האפסית שלו.
לנדאו הערמומי והמתוחכם זיהה את הפוטנציאל הגלום במינהל מקרקעי ישראל ובמקביל לפעילותו במשרד החל לדאוג לעצמו לחברו הטוב איל ההון מוטי זיסר בבחינת שלח לחמך על פני המים ובסופו של דבר תקבל עוגת קצפת כפי שאמנם אירע הלכה למעשה נבלה.
לנדאו וזיסר רכשו כבר אז שטחי קרקע ליד קיבוץ קליה במטרה להפכה לאזור תיירותי והמשיכו במעלליהם גם בתחומי הקו הירוק אחרי שלנדאו נבחר כראש עירית הרצליה.
בתחום זה חגגו בעיקר האחים עופר. לנדאו איפשר להם, בנסיבות תמוהות ומחשידות, להקים כמה פרויקטים בעיר כמו בנין מרכזים, הקאונטרי קלאב ועוד ורתם אותם כשותפים בפרויקט המרינה המתוכנן.
כאשר שאלו אותי בשעתו ראשי החברה לישראל על סרטו של מיקי רוזנטל שיטת השקשוקה אמרתי להם שלטעמי הסרט לוקה בחסר לגבי כמה פרויקטים מושחתים בהרצליה בעיקר המרינה (רוזנטל זכה כהוקרה על אומץ ליבו באות אומ"ץ לשנת 2009).
גולת הכותרת של התעשרותו המהירה של זיסר הייתה בסיועו הנמרץ של לנדאו שתפר למענו עפ"י החשד מכרז יקר ערך להקמת המרינה של הרצליה שהפך אחד הפרויקטים המושחתים במדינה שגזל מתושבי העיר רצועת קרקע מחוף הרחצה לטובת בעלי היאכטות.
עובדה אקטואלית מאלפת ראויה לציון: חברת אזורים שנוהלה אז בידי אביגדור קלנר אחד מגיבורי פרשת הולילנד פרשה ברגע האחרון מהמכרז. לאורך השנים ביקשתי על כך הסברים והתשובות שקיבלתי לא הניחו את דעתי.
חברי ועדת בנין הערים המקומית בהרצליה שאישרו את הפרויקט נמנו על חבריו הקרובים של אולמרט או על חברי "פורום החווה" שהיה מורכב ממקורביו האישיים של שרון.
אחד הבולטים בוועדה המקומית היה הפרסומאי ראובן אדלר (כיום יועצה של ציפי לבני). משרדו של אדלר קיבל עבודות מקצועיות מעירית הרצליה כמובן ללא כל קשר בתמיכתו של בעל המשרד בהקמת המרינה.
בוועדת בנין הערים המחוזית סייע ללנדאו ולזיסר באישור התוכנית שר הפנים המושחת אריה דרעי חברם של כל ראשי העיר המושחתים ובכללם לנדאו.
לנדאו גמל לדרעי אחרי שהסתבך והועמד לדין. הוא הרבה להופיע בכלי התקשורת טען לחפותו של דרעי ומי יודע אולי חשב באותה הזדמנות גם על עצמו. לנדאו דאג בשעתו לאשר למרטין שלאף להקים חווילת ענק על צוק סלע בהרצליה ואנס לשם כך את חוקי התכנון והבניה.
שלאף מחובר מזה שנים אישית ופיננסית למשפחת שרון. כאשר נחשפו החשדות על שיחודה של משפחת שרון נמנע שלאף מלבוא ארצה ונאלץ גם למכור את החווילה בהרצליה.
אחרי שחשפתי בשנת 1996 בידיעות אחרונות את פרשת השחיתות במרינה בהרצליה נפתחה חקירת משטרה ובסופו של דבר הועמדו לנדאו זיסר ואחרים לדין פלילי. הנאשמים זוכו מחמת הספק למרות עובדות זועקות לשמים שהתביישו במונח המשפטי הפורמאלי "העדר ראיות" בכל מקרה של זיכוי מלא או חלקי.
למען האמת לא הופתעתי הן בשל הופעתו העלובה בבית המשפט של התובע מטעם הפרקליטות והן בגלל הגישה הסלחנית של בית המשפט.
מזמן חדלתי לעמוד דום מול שופטיהם של אישי ציבור ואילי הון שלא יישמו את ההלכה ייקוב הדין והרבו בזיכויים עם או בלי ספק ובכך אפשרו לעבריינים ממלכתיים ומוניציפאליים בכירים מסוגו של אלי לנדאו להמשיך במעלליהם.
ואמנם אחרי שלנדאו התעשר במהלך שירותו בהרצליה אימץ אותו שרון מחדש ומינה אותו כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל ובכך פתח בפניו אופציות חדשות לביצועים שונים רובם סמויים.
המשטרה חקרה בשעתו את לנדאו בחשד שהעביר בדרך לא חוקית לאחים עופר תמורת קבלת טובת הנאה את הובלת הפחם עבור חברת החשמל. חרף המלצת המשטרה להעמיד לדין את לנדאו בפרשה זו החליטה הפרקליטות לסגור את התיק בהעדר ראיות. אומ"ץ הגישה על כך ערר למחלקת הערר במשרד המשפטים.
גם זכייתו של איל ההון יוסי מימן בעליה של חברת מרחב וחברו הטוב של לנדאו שזכו באספקת ייבוא גז לחברה נבדקה בימים אלה ע"י גורמי אכיפת החוק. צילום משותף של מימן שרון ולנדאו ביאכטה של מימן העוגנת כמובן בהרצליה גורם להם להרמת גבות.
שני בניו של שרון עומרי וגלעד לא ביישו מעולם את הפירמה המשפחתית המושחתת. בתקופה ששרון כיהן כראש הממשלה שימש עומרי כמנכ"ל המדינה וביצע שורה ארוכה של מעשים בניגוד לכללי המינהל התקין וטוהר המידות שכללו מינויים פוליטיים, חלוקת הטבות, תפירת מכרזים ועוד כהנה וכהנה. אחרי שנבחר כחבר כנסת בלחצו של אביו הגביר עומרי שרון את פעילותו הבלתי-חוקית בשירות המשפחה ומקורביה.
אחרי שנסגר קזינו של שלאף ביריחו לא התבייש שרון הבן ללחוץ על קציני צה"ל בכירים מסוגו של רב-אלוף גבי אשכנזי שכיהן אז כסגן הרמטכ"ל לאשר את הפעלת אונית הקזינו של שלאף באילת.
למרבה הפלא הועמד עומרי שרון לדין פלילי רק בגין גיוס התרומות הלא-חוקיות לאביו שטען כי לא ידע מהמתרחש והטיל על כתפיו של בנו בציניות מרגיזה את האשמה.
לעומת זאת הגן שרון על שוחד בסכום של מאות אלפי דולרים שקיבל בנו גלעד מאיש העסקים דודי אפל בפרשת האי היווני תמורת ביצוע עבודות סרק.
כזכור נחלצו שרון האב ואולמרט איך לא במפתיע בפרשה זו מהעמדה לדין בקבלת שוחד עפ"י החלטה תמוהה של היועץ המשפטי לשעבר מזוז שעוררה בשעתו סערה.
ברוב חוצפתו החליט בחודשים האחרונים גלעד שרון להשתלב בחיים הפוליטיים ואחד הצעדים המוקדמים הינו פרסום מאמרים ודברי הגות פוליטיים בידיעות אחרונות.
תנועת אומ"ץ לא מתכוונת להקל על נציג המשפחה לחזור ולהשחית את המדינה.
בהקשר לכך פנינו באחרונה אל פרקליטת מחוז תל אביב פלילי רות דוד בשאלה לגורל תיק החקירה בפרשה חדשה שבה נחשד גלעד שרון בקבלת שוחד במיליונים ששימשו לכיסוי חובות של המשפחה ומערכות הבחירות של אביו. הכסף שולם לשרון ג'וניור באורח פורמאלי עבור יעוץ לקולחוזים ברוסיה.
המשטרה חושדת שהכספים הגיעו דווקא משלאף ללא כל קשר לקולחוזים מדומים.
הפרקליטות הודיעה לאומ"ץ לפני זמן קצר שעדיין לא נפלה הכרעה בתיק זה אנחנו ממתינים בחוסר סבלנות.
והערה לסיום: לפני כמה חודשים נערך בקרב אזרחי המדינה סקר מיוחד שבו נשאלו שאלה אחת בלבד: מי ראש מהמשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה, ובצידו רשימת שמותיהם של תריסר ראשי הממשלה שכיהנו עד כה במדינה.
אולמרט דורג כמובן במקום הראשון וצבר 49.3 אחוז. שרון דורג המקום השני בהפרש ניכר אחרי אולמרט ו"זכה" רק ב 9.2 אחוז של הנשאלים.
אין לי ספק שלשרון נגרם עוול במשאל שנבע ממצבו הרפואי המיוחד והוא קיבל בשל כך מתת חסד מאזרחי המדינה.
אילו היו מדרגים שליש מכלל הנשאלים את שרון במקום השני הדבר היה קרוב ביותר למציאות המושחתת במדינה שיצרה משפחת שרון.
 
 
 


לדף קודם  /  לראש הדף
 
חברים כותבים
הספדים לאריה אבנרי
מאמרים
דוח שבועי - מאת אריה אבנרי
ספרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 דרך בגין 44, תל-אביב, מיקוד 6618360
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: מיכל אדר, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.