והפעם - ס'. הוא ניצב סגלוביץ'. בחלק השישי נחרוג מסדר האותיות השבועי של אישי הרשימה השחורה ונעסוק ב"משטרעה" בשירות האזרח. השקר בתוכנת המנה"ל. תפקוד ניצב יואב סגלוביץ' במשטרה. היועמ"ש יהודה וינשטיין לא עמד בהתחייבותו לאומ"ץ בפרשת ליברמן. יצחק אהרונוביץ' לא מקיים הבטחתו. רבב דבק במשטרת ישראל
נתוני אמת על אודות הפעילות השוטפת של משטרת ישראל הם תנאי בל-יעבור לשינוי תדמיתה השלילית של המשטרה בעיני הציבור, הסבור - במידה רבה של צדק - שבתחומים רבים המצויים בתחום אחריותה של המשטרה היא לא עושה את עבודתה כנדרש. בעניין זה יכולה המשטרה לבוא בטענות רק אל עצמה, מאחר שהתמונה המצטיירת מלמדת שהנתונים שהיא מפרסמת על היקף הפעילות שלה, בעיקר בתחום החקירות לסוגיהן, לא תמיד מדויקים בלשון המעטה, ובחלק מהם יש זריית חול בעיניים.
הסיבה העיקרית לכך קשורה בהפעלתה של תוכנת-מחשב משטרתית משוכללת הקרויה מנה"ל (מדידה, ניהול והערכת המפקד), שמודדת ומנקדת את ביצועי המשטרה ומשמשת לטענתה "כלי ניהולי, אפקטיבי, איכותי, יעיל, מוכוון בעיות, תוצאתי ואינטגרטיבי, שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע הערכה ארגונית אובייקטיבית". בפועל, המציאות שונה מן הקצה. היעדים שנקבעים בתוכנה עולים ומתרחבים וקיימת ציפייה מהמטה הארצי של המשטרה לפתיחת תיקים, למעצרים ולהרשעות.
ואומנם, במספר רב של תחנות משטרה הפכו השוטרים בידיעת מפקדיהם ל"קבלני תיקים". שוטרים בכל הדרגים הפכו להיות שותפים לדיווח כוזב, שעל פיו נתוני פשיעה מסווגים לעבירות קלות יותר בפועל, כדי להציג נתונים שקריים המעידים על כך שרמת פשע באזור מסוים יורדת. באתר הפרטי "חשופים בניידת" נחשף באחרונה טפח מן התופעה שסביבה קיים קשר של שתיקה של כל המעורבים וגם אלה שיודעים:
"מאז ומתמיד במשטרה 'שיחקו' בנתונים הסטטיסטים, כל אחד וסיבותיו עימו. מי שהוביל את המשחקים הללו היו מפקדי תחנות בסיוע האדיב של קציני חקירות מסוימים. דוגמה נפוצה הייתה הסבה של תיקים. אם העבריין היה ידוע נפתח תיק בגין שוד, אם היה עבריין לא נודע העבירה סווגה כתקיפה לשם גניבה לפי (ההגדרה בחוק זה שוד). בזמנו נתפסו קצינים ששיחקו בנתונים כדי להוריד את הפשיעה, העונש שקיבלו היה...קידום".
פרק בפני עצמו היא פתיחה סיטונית של תיקים פיקטיביים בעבירות שאותן מודדת התוכנה, וזאת במטרה ברורה כדי להעלות את ציוני התחנה. מתברר שהנפגעים העיקריים מדרישות תוכנת המנה"ל הם אזרחים מהאוכלוסיות החלשות, בעלי עבר פלילי, חשודים סדרתיים, בני מיעוטים בתחומי הקו הירוק, ערבים תושבי השטחים, עובדים וכיו"ב רבים אחרים. המטה הארצי של המשטרה החליט אומנם לנקוט בסנקציות נגד מפקדי תחנות משטרה סוררים, אבל התופעה נמשכת. המשטרה מתקשה לחקור את עצמה ומח"ש אינה יכולה לטפוח על שכמה.
מי שנחלץ למאבק חזיתי בתחום זה, הוא חבר מועצת אומ"ץ, עו"ד פנחס פישלר, שפועל ללא לאות למען טיהורה של המשטרה ומייצג, בין השאר, קציני משטרה ישרים בהווה ובעבר, שחשפו מעשי שחיתות בין כותלי המשטרה. שני לקוחותיו הבולטים הם סגן ניצב אפרים ארליך ("קרמשניט"), המשלם מחיר אישי יקר ונרדף על עוול בכפם של אחרים, בהם המפכ"ל הנוכחי רב-ניצב דודי כהן וניצב משנה (בדימוס) ישראל אברבנאל, שחשף את פרשת סוכני המשטרה שחוסלו בגלל מחדלי המשטרה שלהם אחראים לטענתו המפכ"ל והמפכ"ל הנכנס ניצב יוחנן דנינו.
עו"ד פישלר רואה בפרשת תוכנת המנה"ל סימפטום חמור למה שמתרחש ללא הפסקה במשטרת ישראל, וגם תנועת אומ"ץ לא הייתה יכולה לעמוד מנגד. ואומנם, משרד מבקר המדינה עורך בימים אלה בדיקה יסודית על תפקודה ופעילותה של המשטרה, ובוחן בעיקר את ממדי הפערים בין מה שמשתקף בנתוני תוכנת המנה"ל לבין מה שמתרחש בשטח.
אומ"ץ העבירה באחרונה למבקר המדינה ממצאים שנויים במחלוקת וטענה שהתוכנה הייתה אמורה לשקלל את כל פעולות השוטרים בתחנה על-פי פרמטרים קבועים מראש, אבל בפועל גרם השימוש בתוכנה לתחרות גלויה בין תחנות המשטרה הנוהגות לעתים מזומנות להזין את התוכנה בסטטיסטיקה מסולפת, וזאת כדי לזכות בניקוד גבוה יותר. האחריות הכוללת לממצאים הבדויים לכאורה של התוכנה שמורה אומנם למפכ"ל המשטרה רב-ניצב דודי כהן, שהפך לחסיד נלהב של התוכנה ומתייצב מאחורי הממצאים ומוכן להדוף את השוללים. אבל המפכ"ל אינו היחיד שמתרפק על תוכנת המנה"ל. יש לו שותף נאמן לאחריות בדמותו של מקורב לו, ראש אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) במטה הארצי ניצב יואב סגלוביץ', המחזיק בידו כיום עוצמה רבה.
סגלוביץ', משפטן במקצועו, התנדב במהלך לימודיו למשמר האזרחי באזור השרון. מאוחר יותר התגייס לשורות המשטרה ושירת כתובע משטרתי במרחב השרון. בהמשך מונה לראש מחלקת חקירות בתחנת נתניה לסגן מפקד התחנה. השלב הבא היה למפקד תחנת כפר סבא, תפקיד שאותו נאלץ לעזוב טרם זמן לאחר סכסוך עם מפקד המרחב בני קניאק (כיום נציב שירות בתי הסוהר). עד היום לא ידועים כל הפרטים על נסיבות פרישתו של סגלוביץ', שמשום מה לא הפריעה לו להמשך הקריירה המשטרתית עד לתפקידו הנוכחי, שיכול לשמש מקפצה עד לתפקיד המפכ"ל בסיבוב הבא.
אין ספק שמה שהרגיז במיוחד את צמרת המשטרה בשנה החולפת היו הניסיונות החוזרים ונשנים להפוך אותה מגוף שפועל ללא לאות לביעור השחיתות הציבורית, לגוף שדבק בו הרבב.
לפני כמה חודשים השתתפתי בדיון שנערך בוועדה הפרלמנטרית לביקורת המדינה בתוצאותיו המפתיעות של סקר על השחיתות הציבורית, שנערך ביוזמת ארגון שבי"ל (שקיפות בינלאומית לישראל), שפועל ליד הפקולטה למינהל ציבורי של אוניברסיטת תל אביב. התברר שמדגם של כאלף אזרחי המדינה התבקש לדרג את הגופים המושחתים במדינה. משטרת ישראל דורגה במקום רע באמצע, כמי שנתפשת כגוף שהשחיתות פשתה בו.
ניצב סגלוביץ' הגיע לדיון במטרה לשמור על כבודה של המשטרה, למרות שהיה בעמדה נחותה מול גלי הביקורת סביבו, שנשמעו על-ידי חברי-כנסת ונציגי גופים ציבוריים למיניהם שעטו על המשטרה מכל עבר. ניצב סגלוביץ' טען בלהט רב: "אני מכיר היטב את כל המערכות של משטרת ישראל ורוצה לקבוע בפסקנות שהמשטרה אינה מושחתת. אין לי הסבר מדוע הציבור רואה את המשטרה באור שלילי". ניצב סגלוביץ' לא אהב לשמוע בהמשך הדיון הערות ביקורת חריפות של אומ"ץ על תפקודה של המשטרה בכלל ועל האגף שהוא עומד בראשו בפרט. הוא פרש מהדיון בלי שתאוותו להעניק טיהור מוחלט למשטרה הייתה בידו.
סגלוביץ' החליף את המפכ"ל המיועד ניצב יוחנן דנינו בתפקיד ראש אח"ם, ונאלץ להמשיך כמה חקירות של שחיתות שלטונית שהיו בעיצומן ולפתוח במקביל בכמה חקירות חדשות. לשבחו ייאמר שסגלוביץ' גילה זקיפות קומה ואומץ לב אישי בחקירות האינטנסיביות שנערכו בזו אחר זו, או בחשד שכמה אישים מרכזיים במדינה ביצעו עבירות פליליות מסוגים שונים. על רשימה זו נמנים הנשיא לשעבר משה קצב, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר המשפטים לשעבר חיים רמון, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שר העבודה והרווחה לשעבר שלמה בניזרי, שורה של ראשי ערים ובעלי תפקידים בכירים. למרבה הצער, כמה מהחקירות הללו לא הורחבו למרות חומרים רלוונטיים שהועברו למשטרה על-ידי גורמים שונים, ובהם אומ"ץ, וכתוצאה מכך החוק לא נאכף דיו.
כך, למשל, לא מוצתה החקירה של קצב בנושאים שאינם בעלי אופי מיני, כמו מעורבותו בהענקת חנינות ל"חיילים" בארגוני פשע ובלקיחת פריטים שונים מבית הנשיא שחולקו כשי למקורבים למיניהם. לגבי אולמרט ניתן לקבוע שלא עומקה החקירה בפרשת קשריו העסקיים עם בן-בריתו הפוליטי הירשזון, ולא נבדקה מעורבותו בחשד לקבלת שוחד בשורה של פרשות נוספות, שחלקן הובאו לידיעת המשטרה על-ידי אולמרט כמידע מודיעני.
אחת השיטות המקובלות על אולמרט הייתה קבלת הלוואות מאילי הון שהוא לא טרח להחזירן. שיטה אחרת הייתה מכירת ציורים של רעייתו עליזה במחירים גבוהים בהרבה ממחירי השוק. אני תוהה לדעת מה תחליט המשטרה לגבי מעורבותו המרכזית של אולמרט בפרשה המצחינה של המפלצת האורבאנית "הולילנד", שבה הוא חשוד בגזירת קופונים יקרים. העובדה שהיועץ המשפטי לשעבר מני מזוז לא מצא לנכון לכלול בכתב האישום שהוגש נגד אולמרט סעיף של קבלת שוחד, זועקת לשמיים. אולי נבע הדבר מהיעדר ראיות מספיקות של חקירות שלא הושלמו.
עד היום לא ברור מדוע לא חקרה המשטרה את אולמרט כחשוד בפרשת רשות המיסים, שהיה מעורב בה עד צוואר. פניותיה של אומ"ץ בנושא זה נענו בתשובות מעורפלות. זאת ועוד: אומ"ץ לא הייתה יכולה לעבור לסדר היום על כך שלא הוגש כתב אישום נגד עורך הדין אורי מסר - פרקליטו, חברו ושותפו לדבר עבירה של אולמרט. לא ברור האם החלטת הפרקליטות נבעה בגלל התרשלות המשטרה שלא סיפקה את הראיות הדרושות לקשרים המסואבים בין השניים, או שנטתה חסד לרעייתו של מסר, עו"ד דוידה לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומופיעה ברבי-שיח פומביים על תקן של צדקנית ומטיפת מוסר. כך או כך, אומ"ץ קראה היטב את המפה, עתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד גד מינא בדרישה לצרף את עו"ד מסר לכתב האישום. בימים האחרונים פנו פרקליטיו של מסר לבג"ץ בבקשה שיכריע לפני המועד שהוא אמור להעיד במשפטו של אולמרט.
הסחבת הממושכת בהגשת כתב האישום נגד שר החוץ אביגדור ליברמן, בתום חקירת משטרה שנמשכה קרוב לעשר שנים, אינה מבשרת טובות לגופים שנאבקים נגד השחיתות השלטונית והקשר ההרסני בין הון ושלטון. ניצב סגלוביץ', שבתקופת כהונתו נערכו השלבים האחרונים של החקירה וסיכומיה, המליץ אומנם להעמיד את ליברמן לדין בשורה של עבירות, בהן קבלת שוחד, אבל קיים חשש גובר והולך שהחקירה תוליד כמה עכברים. הסימנים האחרונים בשטח מחזקים תחושה זו.
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, התחייב אומנם לפני כמה שבועות במכתב ששלח עוזרו הבכיר עו"ד רז נזרי לאומ"ץ, כי עד סוף חודש פברואר תיפול סופית ההכרעה בתיק. השבוע התברר כי היועץ המשפטי מתקשה לעמוד בהבטחתו הכתובה וחלה דחייה נוספת. בהדלפות שפורסמו בכלי התקשורת, נכתב שעבירת השוחד ירדה מעל הפרק והחשד לעבירת הלבנת הון שנוי במחלוקת. משפטנים שונים, בהם עוד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות, חיוו את דעתם שבנסיבות כאלה אין מקום להגיש כתב אישום נגד ליברמן.
הגדיל לעשות השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', חבר מפלגתו של ליברמן, שהכריז בימים אלה כי לא ייפול מהכיסא אם לא יוגש כתב אישום נגד ליברמן. אחרי שאהרונוביץ' נכנס לתפקיד השר הממונה על המשטרה בטקס חגיגי שנערך במגרש המסדרים של המטה הארצי, שבו נכח למרבה הבושה ליברמן בעצמו ולא בכבודו, התחייב השר החדש שלא יעסוק בענייני החקירה של מנהיג מפלגתו. אהרונוביץ' לא עמד בהבטחתו. כבר לפני כמה חודשים הכריז כי לדעתו לא יוגש כתב אישום נגד ליברמן. אומ"ץ מחתה על כך בפני ראש הממשלה וביקשה אותו לקרוא את השר לביטחון פנים לסדר, אך נתניהו החושש מליברמן שתק כסרדין.
ויש שורה של תמיהות על תיקי חקירה שלא נפתחו או שנתקעו. כך, למשל, לא ברור עד היום מדוע לא נחקרו חשודים נוספים בקבלת שוחד בפרשת סימנס, שבגינה הסתלק לחו"ל השופט לשעבר דן כהן. אומ"ץ התריעה על כך כמה פעמים ונענתה בתשובות מתחמקות. אין בדעתנו להניח לפרשה זו.
ועוד משהו לקינוח: לפני זמן קצר גילה לאומ"ץ קצין חקירות משטרה בכיר לשעבר, שתיק החקירה בפרשת קבלת שוחד על-ידי משפחת שרון מאיל ההון מרטין שלאף מונח באגף החקירות זמן רב מדי אחרי השלמתו. הזדרזתי לשלוח מכתב אל סגלוביץ' המדבר בעד עצמו:
"על-פי מידע מוצק המצוי בידי אומ"ץ, הושלם בשעתו ביחא"ה תיק החקירה בחשד שגלעד ועומרי שרון, שני בניו של ראש הממשלה לשעבר, קיבלו לכאורה שוחד בסך 4.5 מיליון דולר מאיל ההון היהודי אוסטרי מרטין שלאף.
החקירה נערכה במשך זמן רב בליווי של פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
בסיכום החקירה ממליצה המשטרה להעמיד לדין את עומרי וגלעד שרון בקבלת שוחד ואת מרטין שלאף במתן שוחד.
אנו מבקשים לדעת מדוע חל עיכוב בהעברת התיק?".
כעבור זמן קצר נמסר כי החקירה שנערכה בליווי הפרקליטות הגיעה לסיומה והתיק ממתין להכרעת הפרקליטות. גלעד שרון, המבקש להתחיל בחיים פוליטיים ולהיכנס לנעליו הגדולות של אביו, ועמרי שרון, שמבקש להגיש תוכנית על איכות הסביבה בערוץ 1, יכולים להיות כנראה רגועים. לא אפול מהכיסא אם לא יוגש נגדם כתב אישום. ואפילו המבין לא יבין...
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים