ועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של שר המשפטים ביצעה מחטף בהרכב חסר, כאשר אישרה בחופזה להניח בכנסת הצעת חוק חדשה של חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה, שנועדה למנוע מרשויות אכיפת החוק מלחקור ראש ממשלה מכהן על עבירות פליליות שביצע לפני תקופת כהונתו. תמונת מצב עגומה של ראשי הממשלה - וחדרי החקירה
ועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן ביצעה מחטף בהרכב חסר כאשר אישרה בחופזה להניח בכנסת הצעת חוק חדשה של חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה שנועדה למנוע מרשויות אכיפת החוק מלחקור ראש ממשלה מכהן על עבירות פליליות שביצע לפני תקופת כהונתו.
תנועת אומ"ץ הזדרזה לפרסם הודעה חד משמעית שבה הבהירה כי בכוונתה לפתוח במערכה ציבורית לסיכול הפיכת לשכת ראש הממשלה לעיר מקלט לעבריינים סדרתיים ולשודדי הקופה הציבורית.
בהודעה נאמר בין השאר: "לא מפתיעה העובדה שהצעת חוק אנטי דמוקרטית זו נולדה בחטא ביזמתה של מפלגה קדימה ה"מתברכת" בריבוים של אישים בכירים חשודים, נחקרים ומורשעים בהם שני ראשי ממשלה לשעבר המוגדרים כמושחתים חסרי ספק. הנימוק הדחוק שחקירות של ראש ממשלה בתקופת כהונתו עלולות להפריע לענייני המדינה אינו רלבנטי ועומד בסתירה להחלטת בג"ץ שאיש ציבור רם דרג חייב להיות בעל יושרה אישית ובעל רמה מוסרית נורמטיבית ראויה. לא יעלה על הדעת שאיש ציבור שביצע בעבר עבירות פליליות ומועד להמשיך בהן יעמוד בראש המדינה, ישמש דוגמא אישית ויציב חלילה את האינטרסים האישים שלו לשרוד בתפקיד בכל מחיר כדי להימלט משלטון החוק על פני האינטרסים החיוניים ביותר של המדינה".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה חבר הכנסת יואל חסון מקדימה ניסה להבהיר לי אמנם שהיזמה של חברת הכנסת תירוש לא קיבלה את אישורה של צמרת המפלגה, אבל באותה נשימה סיפר חסון שבתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה הוא נכנס באחד הימים ללשכתו בכנסת ומצא את אולמרט תוהה ובוהה מנותק כמעט מהמציאות. "אולמרט היה הרוס אחרי החקירה של המשטרה ואני שאלתי את עצמי האם במצבו הוא יכול היה לקבל החלטה ביטחונית גורלית" קונן חבר הכנסת חסון.
אני רוצה להניח את דעתו המלומדה של חבר הכנסת חסון ולרענן את זכרונו. אולמרט המגה מושחת לא נחקר במיתקן משטרתי אלא לרוב בביתו, הוא קבע את מועדה של כל חקירה ומשכה. לפעמים הופסקה חקירה כדי שאולמרט יוכל לצפות להנאתו במשחק כדורגל ולעשן סיגר נוסף.
באחת ההזדמנויות עמדה לשכתו בתוקף על כך שהיא תקליט במכשירי ההקלטה שלה חקירה מכריעה של אולמרט שנעשתה ע"י צוות אנשי משרד מבקר המדינה. כאשר ביקש משרד מבקר המדינה כעבור כמה ימים את תמליל החקירה נאמר לו שמכשיר ההקלטה התקלקל בנסיבות מוזרות. תביעת אומ"ץ מהיועץ המשפטי דאז מני מזוז להורות על חקירת משטרה נגד אולמרט ואנשיו בפרשה זו בחשד לשיבוש חקירה נדחתה על הסף.
העובדה שמנהיגת קדימה סגרה את פיה ולא הביעה בפומבי הסתייגות מהצעת החוק המבזה של חברת הכנסת תירוש זועקת בעד עצמה ומעידה על כך שהנורמה הפסולה של אי חקירת ראשי ממשלה מכהנים מקובלת עליה למרבה הצער.
ממה חוששת חברת הכנסת לבני? האם מכך שאם מנהיג קדימה זה או אחר יבחר כראש ממשלה הוא עלול להיחקר בעת כהונתו על מעשי עבריינות שביצע בעברו? האם גם לה יש חלילה מה להסתיר?
חברת הכנסת לבני קיבלה בעבר את אות המופת של אומ"ץ בזכות יושרתה האישית אך מאוחר יותר התברר לנו שיושרתם של אישים בכירים ממפלגתה מדאיגה אותה פחות בגלל שיקולים פוליטיים פנימיים ולפעמים גם חיצוניים.
חוסר רגישותה של מנהיגת קדימה למנהיגים עבריינים באה לידי ביטוי, בין השאר, במינויו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון שהורשע בעבירת מין לתפקיד יו"ר מועצת המפלגה.
יועצו לשעבר של מבקר המדינה לענייני שחיתות ד"ר מאיר גלבוע שהיה בעבר קצין חקירות בכיר במשטרה הטיב להגדיר השבוע את התנהלותה של לבני בפוסט שלו: "יושרה של בני אדם בכלל ושל מנהיגים בפרט אינה נמדדת רק במעשיהם הם, אלא גם בהתייחסות שלהם למעשים של אחרים. בחוסר ההתייחסות של לבני לשחיתויות שיוחסו לשני ראשי הממשלה בה כיהנה, שהיו גם מנהיגי המפלגה שלה, היא נתנה לגיטימציה גם למעשיהם וגם להמשך אחיזתם בקרנות המזבח של כסא ראש הממשלה"....
כך או אחרת המציאות העגומה שקיימת במדינת ישראל מצביעה למרבה הצער על כך שארבעת ראשי הממשלה שכיהנו בזה אחר זה ב 15 השנים האחרונות הינם אנשים עתירי ממון, נהנתנים אובססיביים שנחקרו במשטרה בחשד שהיו מעורבים בשורה של עבירות פליליות חלקן בהיותם מכהנים בתפקיד.
כל אחד מארבעת ראשי הממשלה נושא על גבו עד היום קופה של שרצים שחלקם עדיין לא נחשפו ואף אחד מהם אינו טלית שכולה תכלת. רק הודות להססנותם של היועצים המשפטים לממשלה הם נחלצו ממצבים מביכים.
תמונת מצב מעודכנת בתחום זה הינה מייאשת למדי בתקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה (1996- 1999) נחקר נתניהו פעמיים במשטרה. החקירה הראשונה הייתה קשורה בחלקו בניסיון נואל של שר המשפטים דאז בממשלתו צחי הנגבי ושר הפנים דאז אריה דרעי בשיתוף עם הקבלן דודיק אפל, להשתלט על שלטון החוק באמצעות מינוי עו"ד רוני בראון (כיום חבר כנסת ממפלגת קדימה) ליועץ משפטי לממשלה מטעמם, במטרה שיגן על האינטרסים שלהם ושל אלה שהם חפצים ביקרם. בראון כיהן בתפקיד היועץ יממה וסולק בצורה מבישה.
אליקים רובינשטיין (כיום שופט בית המשפט העליון) שבא במקומו גילה רוחב לב כאשר החליט שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו בפרשה זו והסתפק בדו"ח ציבורי חריף.
נתניהו לא למד לקח מפרשה זו והיה מעורב יחד עם רעייתו שרה ואחרים בפרשת שחיתות נוספת שהייתה קשורה בחשד להוצאת מתנות שהיו בחזקת המדינה בדרך לא חוקית. במוקד החקירה עמדו מר נתניהו ורעייתו שרה וכן קבלן ההובלות מר אבנר עמדי שהוביל את המתנות הללו. על פי החשד ניסו נתניהו, רעייתו ועמדי להוציא במרמה כספים בסכומים ניכרים ממשרד ראש הממשלה, לטובת מר עמדי, בגין עבודות הובלה שביצע. הדבר נעשה באמצעות הגשת חשבון למשרד ראש הממשלה, שכלל לכאורה סכומים בגין עבודות פרטיות שבוצעו בעבור משפחת נתניהו בתקופה שקדמה לבחירת נתניהו לראשות הממשלה ובמהלך כהונתו. נתניהו נחקר בחשד לביצוע מעשי מרמה הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט וגם בפעם זו חילץ אותו היועץ המשפטי לממשלה רובינשטיין.
בתקופת כהונתו השנייה של נתניהו כראש הממשלה הוא לא נחקר ע"י המשטרה כחשוד בפלילים, אף כי תמיד יש אפשרות שתצוץ פרשה עלומה שתחייב זאת.
בשלב זה בודק מבקר המדינה התנהלות נהנתנית חסרת הרסן של נתניהו ושל רעייתו בשנים האחרונות שהייתה לעיתים על הגבול הפלילי מבלי שנחצה.
נהנתנותה של משפחת נהנתניהו, הכרוכה בנורמות מוסריות פסולות, נמשכת גם בתקופת כהונתו כראש הממשלה.
אהוד ברק - תקופה קצרה כראש ממשלה, ופרשיות מפוקפקות לרוב בתקופת כהונתו הקצרה של אהוד ברק כראש הממשלה (במחצית השנייה 2009 עד ראשית 2001) הוא נחקר במשטרה בפרשה שכונתה "עמותות ברק". המשטרה חקרה עמותות אחדות שפעלו למען בחירתו של ברק, חלקן הוקמו סמוך למועד הבחירות והאחרות היו ותיקות. לפי מסקנתה של המשטרה פעלו כל העמותות הללו בניגוד למטרותיהן המוצהרות, מטרות חינוכיות וחברתיות והתגייסו למען בחירתו של ברק באמצעות גיוס כספים מגורמים פרטיים ומקרנות מחוץ לישראל וכל זאת בניגוד לחוק מימון המפלגות.
לגבי אהוד ברק עצמו, לא מצאה המשטרה די הוכחות שיקשרו אותו לעבירות שבוצעו. ברק חייב הרבה לשתיקתו של השר לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג ששתק במהלך החקירה המשטרתית ולא נידב מידע מפליל. הרצוג שימש אז כיועץ המשפטי של מטה הבחירות והיה בסוד העניינים.
חקירת המשטרה בפרשה זו נמשכה אמנם שלוש שנים אבל כעבור זמן התברר שלקתה בחסר. כך, למשל, לא הקדישה המשטרה תשומת לב לסיבה שבגינה ביקש ברק בתקופת כהונתו כראש הממשלה מהנשיא קלינטון להעניק חנינה לאיל ההון האמריקני מרק ריץ' שביצע בארצו עבירות מס חמורות ונמלט לשוויץ.
החקירה המשטרתית לא חשפה גם אז את מהות מערכת קשריו החשאית של ברק עם איל ההון היהודי אוסטרי מרטין שלאף, בעל הקזינו ביריחו וספינת ההימורים באילת, שתרם סכומים לא ידועים למערכת הבחירות של ברק.
שלאף תרם במרוצת השנים להגברת שחיתותם האישית של אישים פוליטיים רמי דרג, בהם; אריאל שרון, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, חיים רמון ואחרים מסוגו של אלי לנדאו.
אומ"ץ דרשה בשעתו לחקור חשד שברק בתקופת כהונתו כראש הממשלה העביר את שדות הגז מול חופי עזה לרשות הפלשתינאית ולשותפתה חברת "בריטיש גז" ללא אישור הממשלה. בין השאר הצבענו על העובדה שמרטין שלאף שותף סמוי בפרויקט הפקת הגז הזה, אבל למרבה הצער לא נערכה חקירה משטרתית וגם מבקר המדינה עקף את הנושא.
בשנים האחרונות נקשר שמו של ברק לכמה פרשות נוספות שהעידו על חוסר רגישותו לשמירת החוק וזאת בניגוד ללהיטותו לבוא בחשבון עם אישים פוליטיים עבריינים אחרים.
אחת הפרשות הייתה קשורה בהחלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד רעייתו נילי בגין העסקת עובדת זרה בניגוד לחוק. קרוב לודאי שברק עצמו גם ידע מי מנקה את דירתו המפוארת בבתי אקירוב.
לפני זמן קצר פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור ביותר שהצביע על התנהלות לא תקינה של ברק ושל רעייתו אף כי נמנע מלהמליץ על חקירה פלילית כפי שחייבו הנסיבות.
ברק הזדרז אמנם לברך על המוגמר ואמר שהוא יישם את המלצות המבקר אבל תנועת אומ"ץ לא עברה על כך לסדר היום ופנתה אל היועץ המשפטי יהודה וינשטיין.
בפנייה נאמר: "בעקבות דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, פרסם השבוע דו"ח חמור ביותר על התנהלותו של שר הביטחון אהוד ברק בפרשת הסדרת עסקיו הפרטיים המסועפים לקראת כניסתו לתפקיד שר הביטחון בשנת 2007.
דו"ח המבקר לא מציין אמנם במפורש חשדות לביצוע מעשים פליליים בהתנהלותו של השר ברק, אך תנועת אומ"ץ סבורה כי המערכת המשפטית אינה יכולה לעבור לסדר היום על ממצאי הדו"ח ויש צורך לבחון את הדו"ח בהיבטים חמורים ביותר ולהורות על חקירת משטרה שתקבע אם יש מקום להגיש כתב אישום נגד שר הביטחון.
אומ"ץ סבורה כי ברק הטעה לכאורה את מבקר המדינה בפרטי מידע שמסר על עסקיו, הן בחברת האם "אהוד ברק בע"מ" שמניותיהן הועברו על ידו לשלוש בנותיו והן בחברות הבנות שפעלו בשרשור.
בהקשר לכך עלינו לציין עוד, כי הנהלים הקיימים של "ועדת אשר" מחייבים שרים בממשלה להצהיר על אחזקותיהם ואחזקות בני משפחותיהם כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים.
קיים חשד שהעברת מניות חברת האם לבנותיו לא ניתקו אותו לחלוטין מזיקתו לחברות האם ולא בוצעו כנדרש בכללים. ברק גם הסתיר מידע הקשור לחברות בנות שפעלו בשרשור עם חברת האם.
בנוסף לכך, התברר כי חברת "טאורוס" שהייתה בבעלות רעייתו נילי פריאל ופעלה, כמדווח, בשירות קרנות וגורמים זרים, עבדה למעשה מבלי שקיבלה היתרים. נוצר לכאורה מצב של ניגוד אינטרסים, כאשר רעיית שר הביטחון שירתה במקביל אישים ישראליים לצורך יצירת קשרים עם גורמי שלטון כולל במערכת הביטחון. העובדה שגב' פריאל החזירה על פי דרישת המבקר את התמורה שקיבלה ללקוחותיה אינה פוטרת עריכת חקירה יסודית בפרשה". תגובת היועץ המשפטי עדיין לא התקבלה.
אריאל שרון - תמיד חשק במינהל מקרקעי ישראל בגלל מצבו הרפואי המיוחד של אריאל שרון שכיהן כראש ממשלה החל מהמחצית השנייה של 2001 ועד ראשית 2006 נעשה עמו חסד ולא נפרט בהרחבה את דרכי התעשרותו הרבה בזכות מעשיו העבריינים שלו ושל בני משפחתו לאורך כל תקופת שירותו הציבורי כולל בתקופת שירותו כראש הממשלה. אין ספק ששרון ובנין השחיתו והזנו את החיים הפוליטיים במדינה לתקופה ארוכה. די אם נציין את העובדה ששרון עמד בתוקף על כך שמינהל מקרעי ישראל יהיה צמוד לכל אחד מהמשרדים הממשלתיים מאחר שהוא הבין היטב את הפוטנציאל שטמון במינהל לצרכי טיפוח יחסי ההון והשלטון ולמען האינטרסים הכלכלים האישים שלו.
בפרשת שחיתות שבה נחשדו שרון ובני משפחתו בגיוס לא חוקי של תרומות למטה הבחירות הטיל שרון האב את האחריות על בנו עומרי שנתן על כך את הדין וריצה תקופת מאסר.
פרשה נוספת שממנה נחלץ שרון בעור שיניו בתקופת כהונתו כראש הממשלה הייתה פרשת האי היווני. איש העסקים דוד (דודי) אפל תכנן החל משנת 1998 ועד 2002 להקים פרויקט נופש ותיירות ענק על האי פאטרוקלוס שביוון בהשקעה של מיליארדי דולרים. אפל העסיק את גלעד שרון -בנו של אריאל שרון (אז -שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות), כיועץ מיוחד לפרויקט זה, בשכר של מילוני דולרים. החשד העיקרי שהתעורר בפרשה היה, שהעסקת גלעד הייתה למעשה דרך מוסווית למתן שוחד לאביו וזאת כדי שיסייע לאפל בנושאים שונים ובראשם - בפרשת הקרקעות בגינתון ובאזורים נוספים סמוך ללוד. על פי החשדות, גייס אפל לעזרתו את אריאל שרון, כדי שיסייע לו גם מול שלטונות יוון, וכן הסתייע, לפי החשד, באהוד אולמרט (אז ראש עיריית ירושלים). בסופו של דבר, הפרויקט לא יצא אל הפועל עקב קשיים בהם נתקל אפל ביוון.
פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל (כיום שופטת בית המשפט העליון) המליצה להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו גלעד בגין עבירת לקיחת שוחד, ואף הכינה טיוטת כתב אישום.
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז החליט תחילה לא להגיש כתב אישום נגד אולמרט בפרשה זו ומאוחר יותר החליט גם שלא לקבל את המלצת ארבל ונמנע מלהגיש כתבי אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו, עקב העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין, החלטה שעוררה סערה ציבורית במערכת המשפטית.
אבל הטבעת המשטרתית סביב שרון האב הלכה והתהדקה אחרי שנחשפו חשדות לפרשות שוחד נוספות. חוגים פוליטיים ימניים טענו בעקשנות שההתנתקות מגוש קטיף נועדה להסיח את הדעת של הציבור הישראלי מפרשות השחיתות החדשות.
ההתנתקות לא מנעה את המשך החקירות בחשד ששרון קיבל שוחד בסך 4.5 מיליון דולר מאיל ההון שלאף באמצעות בנו גלעד הפעם תמורת ייעוץ בהקמת קולחוזים ברוסיה.
קרוב לודאי שמצבו הבריאותי של שרון התערער בשל חששותיו אלה. המשטרה החליטה למקד את המשך החקירה בפרשה זו בבנו גלעד. עד כה לא נתקבלה ההכרעה באם לקבל את המלצת המשטרה שהגישה כתבי אישום נגד הבנים גלעד ועומרי (שגם לו יש יד וחלק בפרשה המצחינה).
פניות חוזרות ונשנות של אומ"ץ לפרקליטות נענו בהתחמקות. אין לנו כוונה להניח לפרשה.
האירועים המסעירים במצרים ופיצוץ צינור הגז לישראל חשפו מחדש את עסקת הגז שנחתמה עם מצרים בתקופת כהונתו של שרון כראש הממשלה ושל איש אמונו המושחת אלי לנדאו ששימש אז יו"ר דירקטוריון חברת החשמל שהינה הצרכנית הראשית של הגז המצרי. בשעתו פנתה אומ"ץ למבקר המדינה בדרישה לבדוק אספקטים שונים של עסקת הגז אך בקשתנו נדחתה.
הפעם פנינו אל היועץ המשפטי לממשלה: "בעקבות פתיחת החקירה במצרים בחשד שאישים בכירים בהם הנשיא לשעבר חוסני מובארק ושר האנרגיה המצרי לשעבר סאמח פהאמי חשודים בקבלת שוחד במסגרת עסקת אספקת גז טבעי מצרי לישראל, פונה אליך תנועת אומ"ץ בבקשה שתורה למשטרה לערוך בארץ חקירה מקבילה במטרה לבדוק אם אמנם הוענקו טובות הנאה ע"י גורמים ישראליים.
אם יתברר במהלך החקירות המקבילות כי אמנם שולם שוחד לאישי צמרת בעבר בשלטון המצרי, מן הראוי לברר את שמות המעורבים ולהחליט אם יש מקום לנקוט בהליכים משפטיים נגדם.
אנו מודעים לכך כי רק לפני שנתיים תוקן בישראל חוק העונשין האוסר מאז לשחד עובדי ציבור זרים וזאת כפועל יוצא מהצטרפותה של ישראל ל oecd אבל נראה לנו שנוכח חומרת עבירות השוחד יש מקום להתייחס לפרשה זו כעבירת שוחד לכאורה לכל דבר. בנוסף לכך מבקשת אומ"ץ לציין כי במרוצת השנים טיפלנו באספקטים שונים של ייבוא הגז המצרי לישראל שנעשה באמצעות חברת "מרחב" שבה שותף איש העסקים הישראלי יוסי מימן עם אילי הון מקומיים.
יו"ר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר אלי לנדאו היה איש הקשר בין שרון לבין מימן.
שרון ולנדאו לא חששו להפגין את קשריהם האישיים עם מימן ולא נמנעו מלהתארח בפומבי ביאכטה של מימן יחד עם שבתאי שביט שניהל אז את חברת מרחב ולשעבר היה ראש המוסד שבו עבד בעבר גם מימן עצמו.
זאת ועוד: לנדאו הפעיל לחצים אסורים על חברי דירקטוריון החברה לחתום על עסקת רכישת הגז המצרי מול המתחרה השנייה לאספקת הגז שנתגלה מול חופי עזה שהינו בבעלות החברה הבריטית "בריטיש גז" בשותפות עם הרשות הפלשתינאית". נראה שלא יהיה מנוס מחקירת הפרשה.
אהוד אולמרט - האיש הפוליטי הנחקר ביותר במדינה אהוד אולמרט שנכנס לנעליו של שרון כממלא מקום ראש הממשלה אחר שחלה במחלה סופנית ונבחר לאחר מכן לתפקיד ראש הממשלה, כיהן בתפקיד זה כשלוש שנים עד שהודח אחרי שנחשפו חלק מפרשות השחיתות שבהן היה מעורב ונבעט מהחיים הציבוריים.
אבל אל חשש אולמרט הצטרף לחיים הפוליטיים בראשית שנות השבעים כסטודנט צעיר וחסר כל כמזכיר סיעה פוליטית ופרש מהם כמיליונר עתיר נכסים וממון. ההתעשרות הרבה שלו נעשתה ברובה כתמורה להענקת היתרים בלתי חוקיים, ביצוע שירותים לא כשרים, קבלת הלוואות אסורות שלא הוחזרו, שאיבת כספי ציבור, גלגול כספי תרומות, מכירת ציורים של רעייתו במחירים העולים בהרבה על ערכם ושותפות לדברי עבירה מכל הבא ליד ומשם לכיס.
דומה שאולמרט הוא האיש הפוליטי הנחקר ביותר במדינה. במרוצת 40 שנות פעילותו הציבורית נחקר אולמרט 21 פעמים כחשוד בביצוע עבירות פליליות רבות , 9 חקירות נערכו בתקופה שבה כיהן כבר כראש הממשלה.
אולמרט הוא גם ראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שהוגש נגדו כתב אישום פלילי באשמת מרמה, הפרת אמונים ודיווחים כוזבים ועדיין מצפים לו שני שימועים לקראת הגשת כתבי אישום נוספים באשמת קבלת שוחד (בפרשת הולילנד) ומינויים פוליטיים שביצע במשרדי הממשלה שבהן כיהן כשר.
אילו היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי המדינה בעבר היו עושים את מלאכתם נאמנה הם היו צריכים להגיש במרוצת השנים נגד אולמרט כמה כתבי אישום על קבלת שוחד, גניבה, הלבנת הון, העלמות מס ועוד עבירות פליליות בשורה של פרשות שחיתות שבהן הוא כיכב בסיוע מקורביו העבריינים ובגיבוי של צוות עיתונאים מעודדים שהעניקו לו חיפוי והשתלחו באנשי תקשורת שחשפו את מעשי השחיתות שלו.
תנועת אומ"ץ הגישה במרוצת 8 שנות קיומה עשרות תלונות נגד אולמרט ליועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, פרקליט המדינה, משטרת ישראל וגופי איכפת חוק נוספים שכלל מידע מחשיד על עבירות שביצע אולמרט. לצערנו חלק לא מבוטל של החקירות לא נחקרו.
אבל בכל זאת הייתה בהן תועלת: היועץ המשפטי לשעבר מזוז הודה באזני בהזדמנות מסוימת שהכמות הרבה של המידע שאומ"ץ הזרימה אליו בתלונותיה הדליקו אצלו כמה נורות אדמות.
"אי אפשר היה להתעלם מהכמות שיצרה איכות של חשדות" אמר מזוז. אומ"ץ לא מניחה לפרשות אולמרט גם בימים אלה שבה הוא עומד לדין פלילי ומבצע פעלולים שונים כדי לחמוק מהעונשים שהוא ראוי להם.
פרקליט התנועה עורך הדין בועז ארד שיגר בימים אלה מכתב אל פרקליט המדינה משה לדור שדן בפרשת שחיתות שנותרה פתוחה: "ביום 13.2.2011 או סמוך למועד זה, פורסם בתקשורת, מטעמו של ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט, כי החזיר לאחרונה הלוואה שקיבל מאיש העסקים ג'ו אלמליח. עוד פורסם, כי מר אולמרט תובע את התנצלותך על שכינית את ההלוואה הנ"ל "בעייתית" בראיון שנתת לכלי תקשורת, ואף איים לתבוע אותך אישית בדין לשון הרע.
הצהרתו זו של מר אולמרט מחייבת עיון מחדש בהחלטת הפרקליטות שלא להעמידו לדין בעבירות של נטילת שוחד, מרמה והפרת אמונים, בגין פרשת ג'ו אלמליח. נבהיר את הדברים.
כזכור, וכפי שפורסם לא אחת, בחודש ינואר 1993, או סמוך למועד זה, נתן איש העסקים הישראלי-אמריקאי ג'ו אלמליח למר אולמרט הלוואה בסך 72,000 דולר, או 75,000 דולר, מבלי שהוסכם על מועד לפירעון ההלוואה. בשנת 2004, לאחר חלוף למעלה מעשר שנים מיום מתן ההלוואה, מר אולמרט לא פרע ולו אגורה אחת על חשבון ההלוואה, מבקר המדינה דרש ממנו להחזיר את הכסף לאלמליח, עד שנת 2009. בעת שמר אולמרט נחקר במשטרה בפרשת מעטפות הכסף (טלנסקי), התברר כי טרם פרע את חוב ההלוואה לאלמליח, חוב שעמד אז על כחצי מיליון שקל. חשוב לציין כי עד לקבלת ההלוואה, שימש מר אולמרט דירקטור בחברת חיפושי נפט שבבעלות מר אלמליח, ובתפקידו זה הייתה לו השפעה על החלטות הדירקטוריון, שהיה בהן להיטיב עם מר אלמליח.
עוד יצוין כי ההלוואה ניתנה למר אולמרט בינואר 1993, בעת שכיהן כחבר הכנסת, סמוך לפני שהתמודד על ראשות עיריית ירושלים.
בהקשר זה ראוי להזכיר עובדות נוספות ממורשת אולמרט: אין זו הפעם הראשונה שמר אולמרט מקבל "הלוואה" ללא מועד פירעון. בשנת 1981קיבל מר אולמרט, אז חבר כנסת, הלוואה בסך 50 אלף דולר מחברה בבעלות יהושע הלפרין, שהיה יו"ר בנק צפון אמריקה. כספי הבנק הועברו לחברה בהוראת הלפרין. ה"הלוואה" שניתנה לאולמרט ניתנה ללא ריבית וללא מועד פירעון והיא התגלתה רק ארבע שנים מאוחר יותר, במסגרת חקירת המשטרה, בפרשת קריסתו של בנק צפון אמריקה.
עוד יוזכר כי מר אולמרט מואשם בהליך הפלילי נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ביחס לסכום של מאה אלף דולר, שקיבל מאלמליח בשנת 1998, ועליו, כפי שפורסם, כלל לא דווח (ראה אישום מס' 3 לכתב האישום).
נוכח כל האמור לעיל אבקשך לעיין מחדש בהחלטת הפרקליטות, שלא לכלול בכתב האישום שהוגש נגד מר אולמרט, אישום בקשר עם ה"הלוואה" הנ"ל, וכן להורות למשטרת ישראל לחקור אם אמנם הוחזרה ה"הלוואה", לרבות הריבית שנצברה עליה במשך קרוב לשני עשורים, מאז עשה הכסף דרכו לחשבונו של מר אולמרט".
אנו ממתינים עתה לתשובתו של פרקליט המדינה.
על רקע פרשות השחיתות הרבות שבהן מעורב אולמרט אני לא רוצה לחשוב על אפשרות שהחוק שמעניק לראשי הממשלה חסינות מפני חקירות בתקופת כהונתם היה מופעל בתקופתו של אולמרט. אין לי כל ספק שאולמרט השועל הערמומי היה פועל לטשטוש העקבות של מעשי העבריינות שלו ואולי היה ממשיך במעלליו גם בלשכת ראש הממשלה שהייתה מהווה עבורו עיר מקלט וחממה עבריינית.
לקראת סוף השבוע בקעה קרן אור כאשר שלושה משרי הליכוד; בני בגין, מיכאל איתן ודן מרידור הגישו במשותף ערר למליאת הממשלה על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת חוק התועבה. "במבחן האיזון בין המאבק למיגור השחיתות לבין הצורך ביעילות שלטונית הצעת החוק חורגת מהראוי למדינת ישראל בעת הזו" הם פסקו.
הכדור מצוי עתה במגרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם אם החוק היה מתקבל בכנסת הוא היה חל על ראש הממשלה הבא, משום כך לא יקשה על נתניהו לתמוך בדחיית החוק ולסמן שמוטב שבלשכת ראש הממשלה ישבו בעתיד לשם שינוי אנשים ישרים חפים מחשדות שהחוק נר לרגליהם וכספי ציבור אינם זורמים לכיסם או מממנים את הנאותיהם.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים