מעולם לא כיהנה במדינה כנסת אקטיבית כ"כ בתחום המשפטי בדומה לכנסת הנוכחית. כמו כן, התנהלותם הבלתי תקינה של שופטים ואנשי פרקליטות במספר גובר והולך הטילה כתמים על המערכת. השורה התחתונה כואבת: הולכת ונגוזה תקוותם של אזרחי המדינה במערכת המשפטית. אומ"ץ מאמינה שהפתרון הוא להקים ועדה ממלכתית חסרת גוון פוליטי שתגבש במשותף רפורמה חיונית במערכת
נחשים צריך, כידוע, להרוג כאשר הם עדיין קטנים. אם הם גדלים, הם מתחילים להוות סכנה. כלל זה צריך לחול גם על חברי-כנסת אובססיביים ששמו להם למטרה לקעקע ולפגוע במערכת המשפטית שהיא אחת מאושיות הדמוקרטיה. ציבור הבוחרים היה צריך להקיא ולהוקיע אותם בראשית כהונתם, אך מאחר שעל-פי שיטת הבחירות הנהוגה במדינה, חברי המפלגות או ראשיהן בוחרים את המועמדים לכנסת, ידיהם של אזרחי המדינה כבולות.
אחד מ"גידולי הפרא" הפרלמנטריים הוא, ללא ספק, יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין מהליכוד, שפועל בתחום זה ללא לאות ובחריצות מוגזמת שמעוררת התפעלות ומולידה שמחה בקרב חוגים קיצוניים, בעלי אינטרסים פוליטיים, עבריינים פוטנציאלים וכאלה שהחוק לא היה מעולם נר לרגליהם. אחד מצעדיו האחרונים של ח"כ לוין היה לפני כמה ימים, כאשר הוא תקף בדרך חסרת-תקדים את המערכת המשפטית בכלל ואת שופטי בית המשפט בפרט בראיון שהעניק לעלון זניח בשם "ארץ ישראל שלנו".
בין השאר אמר ח"כ לוין: "בית המשפט העליון מונע מאג'נדה שמאלנית שמהווה סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו. זה לא סוד שעל המערכת המשפטית ובעיקר על בית המשפט העליון השתלטה קבוצה שמאלנית קיצונית שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה... אני יודע שרבים חוששים לומר את הדברים בגלוי. מניסיון העבר, אנשים שפתחו את הפה נולדו נגדם תיקים והאשמות כי עמדתם לא הייתה נוחה למערכת".
בחודש יולי האחרון הגיש ח"כ לוין (יחד עם יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין מהליכוד) הצעת חוק [ראה משמאל] דרקונית המחייבת את כל המועמדים למשרת שיפוט לעבור שימוע בפני חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. בראש ועדה זו עומד כידוע ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, שהוא בן-ברית נאמן של ח"כ לוין לכל הצעת חוק שנועדה לזעזע את המערכת המשפטית או לנווט אותה למסלולים שקופים. בהקשר לכך ראוי לציין שח"כ רותם נבחר לתפקידו במסגרת הסכם הקואליציה להקמת הממשלה הנוכחית, שאיפשר לחשוד הפלילי הנצחי שר החוץ אביגדור ליברמן לכפות על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לתפקידי מפתח במערכת אכיפת החוק מועמדים שנראים לו. ליברמן היה מעורב ישירות במינוי של שרי המשפטים וביטחון פנים, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, נציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים ועוד. הארץ לא רעשה נוכח אונס שלטון החוק.
פעילות נחושה לסירוס המערכת לפני זמן קצר נקט ח"כ לוין ביוזמה שלילית נוספת כאשר הגיש הצעת חוק [ראה משמאל] שמאפשרת לבית המשפט לחייב את כל מי שפרסם לשון הרע, לרבות כלי תקשורת, בתשלום פיצויים בסך 300 אלף שקלים גם ללא הוכחת נזק, במקום סכום בסך 50 אלף שקלים כפי שמאפשר החוק היום. (אין ספק שהצעת החוק מכוונת גם כלפי תנועות של מתנדבים מסוגה של אומ"ץ שנאבקות בשחיתות השלטונית ופועלות למען השרשת מינהל תקין וטוהר המידות במדינה. בלהט העשייה המסועפת עלולה להיות לעיתים מעידה בשוגג שתוצאותיה יהיו, חלילה, פגיעה חמורה בתשתית הכלכלית שלהן.) למרבה הצער והבושה עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ לוין הפוגעת בדרך אנושה בחופש הביטוי ומכווצת את הפעילות הציבורית לחשיפת מעשי שחיתות וגניבת כספי הקופה הממלכתית המדולדלת.
אין ספק שהכנסת הנוכחית תאשר את הצעת החוק הבזויה של ח"כ לוין. בכנסת הנוכחית יש מספר בלתי מבוטל של חברי-כנסת שיש להם מה להסתיר. אחד הבולטים בהם הוא ח"כ מאיר שטרית מקדימה שהציע להגדיל את מרחב הפסיקה המשפטית בסעיף זה לחצי מיליון שקלים.
הצעת חוק זו מצטרפת להצעת חוק שערורייתית מסוג אחר שנועדה למנוע את פרסום שמותיהם של אישי ציבור שנעצרו כחשודים בביצוע עבירות פליליות אלא אם יוגש נגדם כתב אישום. החסינות הזו היא יריקה לשוחרי חופש הביטוי ובעיטה בכלל היסוד שמי שהולך לחיים ציבוריים חייב להיות שקוף וחשוף.
לא צריך להיות חכם גדול ובעל השכלה משפטית רחבה כדי להבין כיצד הכנסת פועלת בנחישות ובהתמדה כדי לסרס את המערכת המשפטית ולנווטה לכיוונים שרצויים לנבחרי הציבור, שחלק ניכר מהם לוקים בתסמונת של חוסר-רגישות לשלטון החוק וגם חסך מוסרי לניצול ציני של כספי הציבור לצורך הנאותיהם הפרטיות.
כל הסימנים מעידים על כך שמעולם לא כיהנה במדינה כנסת אקטיבית כל-כך בתחום המשפטי בדומה לכנסת הנוכחית, שפעלה בנחישות ובהתמדה ולעיתים באובססיביות נגד המערכת המשפטית על שלוחותיה. כמה מחבריה שוקדים ללא לאות לחקיקת חוקים שנועדו כביכול לשמור ולהגן על הדמוקרטיה, אך בפועל פוגעים באושיות שלה ומאותתים לציבור כי המערכת המשפטית מקרטעת ובלתי חסינה.
חוקים בעלי אופי גזעני או לאומני
הרשות המחוקקת נחשפה בשנה החולפת כמי שנשבתה חלקית על-ידי אילי הון שעשו בכנסת כבתוך שלהם, מוקפים חברי-כנסת סוגדים ומתחנפים. סימני ההיכר של המשכן היו הסחיטה הפוליטית וחוסר השוויון בנשיאה בנטל. חברי-כנסת לא מעטים המשיכו לדאוג לאינטרסים האישיים שלהם, להתרפק על מנעמי השלטון ומעלו בשליחותם. לא בכדי מבקשים חברי-הכנסת לקבוע בעצמם את תנאי שכרם, ההטבות למיניהן שהם זכאים להן לדעתם, בעיקר בנושא הנסיעות לחו"ל, וגם את כללי האתיקה שלהם.
לחברי הכנסת יש קודים משפטיים פנימיים מקוריים משלהם שאינם מטרידים את מנוחתם של ח"כים שנאבקים במערכת המשפטית החיצונית. פרק בפני עצמו מהווים כמה חוקים בעלי אופי גזעני או לאומני שהעסיקו את הכנסת הנוכחית. כמה מהם לדוגמה:
א. "חוק הנכבה" הזכור, המאפשר לשלול מימון ממשלתי מגופים הפועלים "נגד עקרונות המדינה" - החוק שהגיש ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) עבר בקריאה ראשונה בגרסתו המרוככת.
ב. תיקון לחוק האזרחות הקובע כי אדם שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, רשאי שר הפנים לשלול את אזרחותו - הצעתם של ח"כ דוד אזולאי ואברהם מיכאלי משס.
ג. חוק ועדת הקבלה ליישובים קהילתיים ("עוקף בג"ץ קעדאן") - הצעתו של ח"כ ישראל חסון (קדימה).
ד. "חוק הנאמנות" של דוד רותם (ישראל ביתנו) - הצעת תיקון לחוק האזרחות המתנה את קבלתה בהצהרת נאמנות למדינה. ההצעה נפלה.
אבד האמון במערכת עשיית הצדק
אבל יש גם צד שני למטבע המצביע על כך שהמערכת המשפטית אינה יותר כתמול-שלשום. אני מבקש להדגיש כי גם לאומ"ץ ולי אישית יש ביקורת נוקבת על הבקיעים המדאיגים במערכת המשפטית שהולכים ומתרחבים. אנחנו לא חדלים מלהתריע על כך. לרוע המזל, גם במערכת המשפטית דבק הרבב. התנהלותם הבלתי תקינה של שופטים ואנשי פרקליטות במספר גובר והולך הטילה כתמים על המערכת.
סוד גלוי ומצמרר הוא שרבים מדי מקרב אזרחי המדינה החלו לאבד בהדרגה את אמונם במערכות עשיית הצדק במדינה לרבות בבית המשפט העליון. הנתונים הסטטיסטיים בעבר הצביעו על כך שלמעלה משליש מהאזרחים חסרי-אמון בסיסי ברשות השופטת. אם יימשך תהליך השחיקה המהיר של אי-האמון, נראה שלא ירחק היום שבו תהיה המדינה חצויה בתחום רגיש זה וזו כבר תהיה, חלילה, ראשיתה של אנרכיה בלתי-הפיכה.
האם זה מקרי שבית המשפט העליון זוכה לאמון מוגבל של הציבור ולמעלה משליש מאזרחי המדינה אינם מאמינים כלל במערכת המשפט? זה אות מבשר רע. ההסתערות על בניין בית המשפט העליון באחת ההפגנות ההמוניות שהיו בירושלים בשנה החולפת, מדאיגה מאוד. חבל שלא נמצא לכך ביטוי הולם בתקשורת.
זאת ועוד: אנו מודעים לכך שהיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין מפגין לאורך תקופת כהונתו עמדות של סניגור מולד יותר מאשר של תובע נחרץ כמתחייב מתפקידו רם-הדרג. היועץ המשפטי סכר את פיו ולא השמיע מעולם את קולו ברמה נגד פגיעות כאלה ואחרות בשלטון החוק. ישנם חברי-כנסת מסוימים שמברכים על רפיונו של וינשטיין, וכאלה שלא סופרים אותו.
החקירה של רעיית היועץ על-ידי רשות ההגירה בפרשת העסקת עובד זר שלא כחוק בביתם בהרצליה, לא תרמה למעמדו כי אם להפך - החלישה אותו. גם מידת הרחמים המוגזמת והסלחנות התמוהה שמפגין היועץ המשפטי כלפי אישי ציבור בכירים שסרחו היא בלתי-נסבלת. השינוי המהותי שחל בשלהי תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז נבלם.
עושים צחוק מהחוק אומ"ץ מתייחסת בחומרה רבה לתהליך מסוכן שבו מעריכים מראש אישי ציבור שעומדים לדין את העונש שייפסק להם, ובהתאם לכך קובעים מהלכים פוליטיים שנוגעים לכלל אזרחי המדינה. הדברים מתייחסים בעיקר להתנהלותו של שר החוץ אביגדור ליברמן שאמור לעבור שימוע בחודש דצמבר הקרוב בניסיון למנוע הגשת כתב אישום פלילי נגדו. המקורבים של ליברמן חישבו ומצאו כבר שגם אם הוא יועמד לדין ויורשע בעבירות שיש בהן קלון, לא ייכלא מאחורי סורג ובריח. ליברמן יתפטר מחברותו בממשלה ובכנסת לפרק זמן מסוים ויוכל להתמודד בראש מפלגתו בבחירות הבאות לכנסת שליברמן מחזיק בידיו המפתח לקבוע את מועדן.
עושים צחוק מהחוק גם עבריינים למיניהם שמצליחים לחמוק מהעמדה לדין בגלל הרפיסות של משטרת ישראל המופקדת על אכיפתו. זאת ועוד: התנהלות היועץ לגבי התבטאויות גזעניות של כמה רבנים עובדי מדינה שהתבטאו בחריפות כלפי בני המיעוטים הייתה בעייתית. אחרי תקופה מסוימת של התעלמות מטיפול בנושא הרגיש, הודיעה לשכתו שהיועץ הנחה לבדוק היבטים פליליים העולים מהאמירות של הרבנים הללו. הבדיקה נמשכה זמן רב מדי ובינתיים המדינה החלה לגעוש. במקומות שונים בארץ נערכו הפגנות נגד ערבים, חרדים ועובדים זרים, וזה למרבה הצער רק פירותיו הבאושים של תהליך מסוכן שעלול לערער את אושיות המדינה ולזעזע את יסודותיה. הרוח הגזענית הרעה שהייתה יכולה להיבלם אם החוק היה נאכף במהירות ובנחרצות, הפכה לסופה המחייבת טיפול שורש מיידי ועוצמתי של מערכת אכיפת החוק.
פרקליט המדינה משה לדור, האיש המופקד על השלוחה המרכזית של המערכת המשפטית, קבל בשעתו בראיון לתקשורת על החלשתה של המערכת המשפטית והתריע שהמשכו של תהליך זה עלול להיות הרה-אסון. על מה ולמה מלין פרקליט המדינה? האם המציאות העגומה אינה טופחת על פניו? כמה דוגמאות:
תמונת המצב הנוכחית מעידה על כך שהחוק הישראלי שרוי במצוקה אמיתית בשורה של תחומים. אזרחים שומרי-חוק יכולים בהחלט להצר על המצב הבלתי נסבל שנוצר וחשים כי מערכת הצדק אינה שווה. חרף הרשעותיהם של כמה שועים, יש עדיין דין אחד לאילי הון מיוחסים למיניהם וכאלה שיכולים לממן פרקליטי צמרת או לשלם כופר ולהימלט מכתב אישום ומפרסום שמם בפומבי, לבין אזרחים מן השורה שלגביהם נוקב הדין את ההר לפעמים יתר על המידה.
גם בארזי המשפט נפלה השלהבת. קיימת זילות בלתי-פוסקת של בתי המשפט לא רק על-ידי גורמים חיצוניים אלא על-ידי שופטים ניצים שמחליפים ביניהם מהלומות מילוליות בכתב ובעל-פה. לא הכל נשאר בתוך המשפחה אלא זולג החוצה, והתוצאות השליליות זועקות בעד עצמן.
הגיע הזמן שתיפסק התופעה הפסולה של סגירה סיטונית של רבבות תיקי חקירה בנימוק ארכאי שאין בהם, כביכול, עניין לציבור. לאומ"ץ יש עניין לדעת את הנימוקים לסגירת חלק גדול מהתיקים הללו והיא תעמוד על זכותה זו.
פרקליטים לא נמנעים מלהטיל שיקוצים על שופטים ואנשי חוק בכירים, ובכך הם משמשים דוגמה שלילית לציבור הרחב. זכור מקרהו של סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב, שאמר בהרצאה אקדמית "שופטים הינם חמורים גדולים" והועמד לדין משמעתי. אחד מפרקליטיו של אולמרט, עורך הדין רועי בלכר, כינה את מבקר המדינה "תקלה" וגם הוא עמד לדין משמעתי.
לשכת עורכי הדין נוהגת לעיתים בסלחנות רבה כלפי עורכי דין מסוימים במהלך טיפולה במאות תלונות נגד פרקליטים שנערמות אצלה על-ידי אזרחים שחשים את עצמם נפגעים על-ידי פרקליטיהם. באחד המקרים הללו ניסתה לשכת עורכי הדין להתחמק מלדון בדברי נאצה שהשמיע עורך הדין רונאל פישר כלפי השופט דוד אפרתי שבפניו הופיע לדיון, וביקשה להסתפק בהתנצלות שלא התקבלה על-ידי השופט. גורמים מרכזיים בוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, ששמותיהם ידועים לנו, ניסו לטייח את הפרשה ולחלץ את עו"ד פישר מהסבך. רק בגלל נחישות אומ"ץ עומד בימים אלה עו"ד פישר לדין.
ועדה לרפורמה במערכת המשפט השורה התחתונה כואבת: הולכת ונגוזה תקוותם של אזרחי המדינה במערכת המשפטית. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת לקו מזמן במחלת השחיתות. השאלה הנוקבת והמצמררת היא האם גם הרשות השופטת נדבקה מהן?
אמצעי הריפוי של פוליטיקאים הנהנים מגיבוי של עסקנים וממחיאות-כפיים של קבלני קולות מפלגתיים הם פסולים מיסודם, מאחר שהם עלולים לשפוך את התינוק התחיקתי עם האמבטיה המשפטית. כדי לרפא את המערכת המשפטית ולשקם את אמון הציבור מחדש, אין צורך בחוקים דרקוניים בכנסת, מגובים בהתלהמות בכלי התקשורת נגד המערכת המשפטית ובית המשפט העליון.
אומ"ץ מאמינה שהפתרון הוא להקים ועדה ממלכתית חסרת גוון פוליטי שתהיה מורכבת ממשפטנים בכירים שיהיו בעיקרם אנשי אקדמיה בלתי תלויים, אישי ציבור בעלי רקורד אישי ונציגיהם של גופי אכיפת החוק וארגוני המשפטנים, שתגבש במשותף רפורמה חיונית במערכת המשפטית, שתבחן את תפקודו הלקוי של משרד המשפטים, תבטיח את בחירתם של השופטים הראויים ביותר ואת הפיקוח על דרכי עבודתם של הפרקליטים הציבוריים, הפרקליטות וגופי אכיפת החוק. רק כך נוכל להבטיח חיזוקה של הרשות המשפטית שהיא נשמת-אפה של הדמוקרטיה.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים