מה באמת מסתתר מאחורי מינויו של השר לביטחון העורף מתן וילנאי לשגריר ישראל בסין? האם מאחורי המינוי מסתתר תרגיל פוליטי מסריח שרקחו חבריו למפלגת העצמאות, שר התמ"ת שלום שמחון ושר הביטחון אהוד ברק? על איש-הקש של ברק ושמחון
למעלה ממיליון אזרחים, בהם ילדי גנים ותלמידי בתי ספר שמתגוררים בדרום המדינה, היו כלואים השבוע בבתיהם ובחדרי ביטחון, מחשש של פגיעה ממטחי הטילים ששוגרו מהרצועה לאורך כל שעות היום.
בימים האחרונים ביקרו בערים המופגזות שרים, חברי כנסת ואישי ציבור כדי לעודד את התושבים שניצלו בנס, ולעמוד מקרוב על הנזקים שנגרמו לרכוש. הבולט בהם היה, ללא ספק, השר לביטחון העורף אלוף (במיל.) מתן וילנאי, שהיה בעבר הרחוק אחד המפקדים הקרביים המצטיינים בצה"ל ומועמד לכס הרמטכ"ל (שר הביטחון דאז יצחק מרדכי העדיף ברגע האחרון את שאול מופז על פניו).
וילנאי של היום שונה מן הקצה בצילום שנעשה בעיריית באר שבע בעיצומם של האירועים הביטחוניים האחרונים, כשהוא מחייך מפיו עד שתי אוזניו בנוכחותם של פרנסי העיר. לשר להגנת העורף הייתה אולי סיבה לא טובה לחייך ולהיות שבע-רצון מעצמו. למעשה, הייתה זו מסיבת פרידה מאולתרת של וילנאי מהמחוז הדרומי לקראת סיום תפקידו בעקבות מינויו כשגרירה החדש של ישראל בסין.
אם חלילה תהיה מתיחות גם בצפון המדינה בתקופה הקרובה, ייווצר רקע מתאים לפרידה נוספת של השר לביטחון העורף ממאות אלפי אזרחים ישראלים נוספים באזור בעייתי אחר מבחינה ביטחונית. אחרי שפורסם לפני זמן קצר שהממשלה אישרה את המינוי הדיפלומטי של וילנאי, נמתחה ביקורת ציבורית נוקבת על העיתוי האומלל של עריקת וילנאי בתקופה שבה המדינה אמורה להיערך בדחיפות למתקפות טילים מקרוב ומרחוק.
שלוש שנים טיפל וילנאי בנושא זה בתפקידו המיניסטריאלי וביקש להעניק לאזרחי המדינה את התחושה המדומה, שיש מי שרק ביטחון העורף עומד לנגד עיניו מסביב לשעון. הפרסומים החוזרים ונשנים על מחסור חמור בחדרי ביטחון ובמקלטים באזורים המועדים לפורענות והעובדה המצמררת שלשיעור ניכר של אזרחי המדינה אין מסכות מגן, הגבירו את המבוכה.
וילנאי החל לקונן באוזני חבריו לממשלה שהוא נפגע קשות מההתייחסות הציבורית הלא הוגנת כלפיו בעקבות נסיעתו הקרובה לסין. אי-אפשר להסתפק במסע היללות המתוקשר של וילנאי, שקונן באוזני כל עיתונאי שהיה מוכן להאזין לו - ולא היו רבים כאלה - "לאברחתי לסין מפחד מטילים".
צריך להבין לאשורו של דבר מה מסתתר מאחורי המינוי ומדוע שר החוץ אביגדור ליברמן, שאינו ידוע בנדיבותו, הסכים לשתף פעולה. בעיקר מעניינת התשובה לשאלה מה הובטח לליברמן בתמורה. אצל שר החוץ שלנו אין ארוחות-חינם ואין מבצעים של סוף העונה.
תרגיל פוליטי של שמחון וברק
וילנאי טען להגנתו האישית כי הוא מותיר אחריו מערך הגנה עורפית מעובה ומסודרת, ועל כך מגיעה לו תודת האומה כפוית-הטובה. אבל המציאות העגומה שונה לגמרי. לפני כמה שבועות יצר השר להגנת העורף פאניקה בציבור כאשר השמיע צפירת אזעקה וצייר תחזית מדאיגה, על פיה עלולים לנחות 1,000 טילים ליום בעת לחימה, שיביאו למותם של אלפי אזרחים. שר הביטחון אהוד ברק, הממונה על וילנאי, ניסה להשמיע צפירת ארגעה לגבי כמות הנפגעים והטילים, אבל המשקעים כבר נוצרו והם לא מפסיקים לחלחל. אשרי מי שלא מאמין לשבחיו העצמאיים של מגן העורף וילנאי, ולא מגלה שאננות בעקבות מהלכיו התמוהים האחרונים.
ההסבר הציני המתחסד של שר התמ"ת הדו-פרצופי שלום שמחון, מראשי מפלגת עצמאות, היה שנוכחותו של וילנאי בסין בתקופה זו היא חיונית לפיתוח קשרי הכלכלה והמסחר בין שתי המדינות. ההסבר אינו מתקבל על דעתם של אזרחים שפויים בעלי חשיבה עצמאית. לאמיתו של דבר, שמחון התחמן ניסה לטייח תרגיל פוליטי מסריח חדש שנרקח במשותף עם בן-בריתו הפוליטי הוותיק, שר הביטחון אהוד ברק, במטרה להרחיק מן הארץ את וילנאי המתנגד להשתלבותה של מפלגת עצמאות במסגרת הליכוד. וילנאי הצייתן קיבל על עצמו את דין התנועה הפוליטית האופורטוניסטית.
איש-קש עמוס קש וגבבה
מי שסבור ברוב תמימותו שוילנאי נוטש את האחריות על הגנת העורף רק למען תפקיד ממלכתי רב-חשיבות, אינו מכיר את המציאות הפוליטית המסואבת שוילנאי הספיק להשתלב בה היטב. לפני כמה חודשים רקח השר שמחון תבשיל מצחין. וילנאי היה אמור לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף לטובת תפקיד ציבורי של יו"ר הקק"ל, תפקיד שאותו ממלא בהצלחה היו"ר הנוכחי אפי שטנצלר.
מדוע היה מוכן וילנאי לוותר על תפקיד ביטחוני רם-דרג של ההגנה על חייהם של אזרחי המדינה לטובת קבלת אחריות לקרקעותיה? התשובה היא בדיחה עצובה. וילנאי הפך מזמן למריונטה בידיהם של ברק ושמחון, וכל אימת שהם נזקקים לאיש-קש, וילנאי עמוס הקש והגבבה הוא המועמד המתאים.
האמצעים הפסולים אך כשרים בשנים האחרונות, כאשר שמחון כיהן עדיין כשר החקלאות בתקופה שבה מפלגת העבודה קרטעה ועמדה על סף התרסקות, הוא רקם חלום לנטוש את שולחן הממשלה ולהתמנות לתפקיד יו"ר הקק"ל. תפקיד יו"ר הקק"ל הוא תפקיד מפתח שהיה מאפשר לו לחבר בין קרקע שבבעלות המדינה לאדמה פרטית. לשמחון יש ותק בתחום זה; בעבר סיפח ללא היתר שטח של יער ציבורי למתחם של ביתו הפרטי במושב אבן מנחם בצפון. תפקיד של יו"ר הקק"ל היה מאפשר לשמחון לחלק טובות-הונאה למקורבים פוליטיים למיניהם ולאנשי שלומו, תוך צפצוף על חוק המכרזים ותוך התעלמות מניגודי אינטרסים.
במהלך מאבק בלתי נלאה שניהל שמחון כדי לכבוש תפקיד זה, הוא ניסה להכשיר את כל האמצעים הפסולים בתמיכתו של ברק. בשלב הראשון של המזימה דאג שמחון לכך שמנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, יעל שאלתיאלי, המקורבת אליו, תתמנה למנכ"ל הקק"ל ותפרוס בפניו שטיח אדום בבוא יום הפקודה. אלא ששמחון לא העריך נכונה את עוצמת רוח הקרב של יו"ר הקק"ל הנוכחי שטנצלר, שפתח במאבק משפטי ממושך, שהיה מגובה בתמיכה ציבורית ולבסוף זכה.
בשלב הראשון טען פרקליטו של שטנצלר, עו"ד בועז בן צור, שיש לבחון את שאלת מועמדותו של שר החקלאות שמחון לתפקיד יו"ר הקק"ל לאור עמדתו שיש צורך בתקופת צינון בגלל מעורבותו של השר בסוגיות הקשורות בקק"ל לאורך השנים. בעקבות זאת התקבלה תגובתו של עו"ד ליבנה, עוזר ראשי (יעוץ וחקיקה), שבה טען בין השאר, כי נערכים בירורים במשרד המשפטים. למרבה הצער נמשכו בירורים אלה זמן רב מדי ושמחון המשיך ללא לאות בתחבולות שונות כדי לכבוש את ראשות הקק"ל.
כל האמצעים הפסולים היו, כאמור, כשרים בעיניו, לרבות חשד למתן עדות שקר בבית המשפט במהלכם של הדיונים המשפטיים הבלתי פוסקים סביב המינוי, שנמשכו אחרי ששמחון החליף תיק ועבר לכהן כשר התמ"ת. אומ"ץ לא הייתה יכולה לעמוד מנגד. בתלונה שהועברה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ביקשה ליועץ להורות למשטרה לחקור חשד שהשר שמחון, בעת שכיהן כשר החקלאות, העיד לכאורה עדות שקר בתיק בעניין ראשות הקק"ל. עד כה לא התקבלה ההכרעה בפרקליטות לגבי החשד ששמחון שיקר בבית המשפט. יש רק לקוות שההחלטה בעניינו של השר שמחון תתקבל עוד לפני הבחירות הבאות לכנסת. במציאות המשפטית הנוכחית נסחבים במשך שנים תיקיהם של כמה שרים החשודים בביצוע מעשים פליליים.
אחרי שבית המשפט פסל סופית את מועמדותו של שמחון, הוא שלף מהארסנל הפוליטי שלו ושל ברק את השר וילנאי כמועמד ראוי מטעמם. מוזר היה להיווכח אז כיצד וילנאי התמסר בקלות לצמד הפוליטי הנכלולי ברק ושמחון, והסכים לנטוש את הגנת העורף לטובת יערות הקק"ל. שמחון קיווה שוילנאי יספק לו את השירותים האישיים הדרושים מהקק"ל, אלא שמועמדותו עלתה על שרטון ושטנצלר נבחר מחדש לראשות הקק"ל.
השבוע הודיע שטנצלר באיחור רב ליעל שאלתיאלי, מנכ"ל קק"ל ואשת סודו של שמחון, על סיום תפקידה. שמחון חרק שיניים. מי יודע, אולי שמחון יכפה על וילנאי לצרף את שאלתיאלי לצוות השגרירות בבייג'ין בתיאום עם שר החוץ ליברמן על-מנת שיהיה לו מאחז לעת מצוא.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים