מאז ומתמיד היה חיים רמון שותף פעיל לייצור מפצים פוליטיים. דחיית הבחירות לכנסת מעניקה לו מרווח זמן לנסות להכין את המפץ הפוליטי השלישי בסדרה, אחרי ששני המפצים הקודמים נכשלו וגרמו לו מפח נפש. בינתיים ממשיך רמון לבחוש בקדחת הפוליטית ומנסה להגשים את חלום חייו ליצור מפץ פוליטי שיטרוף את הקלפים
הודעתו האחרונה של יו"ר מועצת קדימה, חיים רמון, על פרישתו מהמפלגה בעקבות חתימת הסכם הצטרפותה לקואליציה בין מנהיג המפלגה החדש שאול מופז לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה צעד בלתי נמנע. רמון הוא איש עקרונות דלוחים, שלא ייתן לחגבים פוליטיים לגרור אותו למחוזות שהוא לא שייך אליהם. הוא שייך עדיין בעיני עצמו לאליטה פוליטית שמצמיחה ראשי ממשלה.
גם הכרזתו על כוונתו לבצע מפץ פוליטי ולהקים מפלגת מרכז חדשה בראשותם של יו"ר קדימה לשעבר ציפי לבני והכוכב הפוליטי החדש יאיר לפיד, המשמש בעת ובעונה אחת משרתם של שלושת האדונים אהוד אולמרט, נוני מוזס ורמון בעצמו ולא בכבודו, לא הפתיעה רבים. רמון היה מאז ומתמיד שותף פעיל לייצור מפצים פוליטיים וטבח ראשי של תרגילים מסריחים לא רק לאניני טעם. דחיית הבחירות לכנסת למועד לא ידוע מעניקה לרמון מרווח זמן לנסות להכין את המפץ הפוליטי השלישי בסדרה, אחרי ששני המפצים הקודמים נכשלו וגרמו לו מפח נפש.
ערמומי ומתוחכם יותר מחבריו למרבה הצער, לציפי לבני, חברת המסדר האקסקלוסיבי של האישים הפוליטיים הישרים, לא הפריע להתרועע בתקופת כהונתה בקדימה עם שורה של אישים פוליטיים שנויים במחלוקת, ביניהם עבריינים מורשעים, נאשמים שעומדים לדין פלילי וחשודים סדרתיים.
רמון פרש לכאורה מהחיים הפוליטיים בכנסת הנוכחית יחד עם בן בריתו, ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, והחליט לעשות פעם נוספת לביתו, משל כאילו קודם הקדיש את עצמו רק למען העם והמדינה. רמון מתגלה כערמומי ומתוחכם יותר משורה של אישים אחרים שפרשו מהחיים הפוליטיים לעסקים פרטיים, ביניהם חבריו הקרובים אברהם בורג ויוסי ביילין, וחלקם הפכו להיות פרשנים פוליטיים או למטיפים בשערי הכנסת.
רגלו האחת של רמון מצויה עתה בעולם העסקים המשגשג ומתגמל, ואילו רגלו השנייה נותרה בעולם הפוליטי המפתה ומחפה. רמון ממשיך לבחוש בקדחת הפוליטית ולנסות להגשים את חלום חייו ליצור מפץ פוליטי שיטרוף את כל הקלפים. עובדה ששני מפצים פוליטיים שלו מונחים על שרטון.
בין השאר הוא התחייב לאיל ההון, איש הביטוח שלמה אליהו, תמורת תשלום מופלג שיעלה בידו להביא לו את השליטה בבנק לאומי שהיה חלום חייו של אליהו. ההבטחה נותרה חסרת כיסוי. אלא שלבני התעקשה למנות את רמון לתפקיד יו"ר מועצת קדימה ללא נקיפות מצפון, הרהור שני או מחויבות למוסר הציבורי. בעקבות זאת הפנתה אליה תנועת אומ"ץ את תשומת ליבה לבעייתיות במינוי איש ציבור שהורשע בפלילים בגין הטרדה מינית, אבל לצערי היא לא שעתה לפנייתנו.
החיבור החברי (ולא רק) עם דרעי מעניין אפוא יהיה להיווכח האם המפץ הפוליטי החדש של רמון יכלול על-פי התוכנית, בנוסף ללבני וללפיד, גם כמה עבריינים פוליטיים בכירים לשעבר, מסוגו של חברו הטוב, השר לשעבר הרב אריה דרעי. רמון ודרעי הם חברים קרובים שבישלו בעבר במשותף תרגיל מסריח להדחתו של ראש הממשלה יצחק שמיר ולמינויו של שמעון פרס לתפקיד זה, אך התרגיל נכשל ממש כמו המפצים. פרס, שזכה בעבר לכינוי "חתרן בלתי נלאה" שאותו הרוויח באי-יושר, היה בסוד העניין, תפס מרחק אך עודד את רמון ודרעי בשתיקה.
כאשר הואשם בשעתו דרעי בעבירות פליליות חמורות, ביניהן קבלת שוחד, יצא רמון להגנתו וטען שדרעי נקי-כפיים ולא עבר על החוק. דרעי גמל לחברו הטוב והעניק לרמון תעודת יושר על עבירת ההטרדה בקצינת צה"ל בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה.
טעות היא לחשוב שהחיבור בין רמון לדרעי הוא רק על בסיס חברי ופוליטי. בשעתו דאג דרעי להביא לרמון - שהוא משפטן בהשכלתו - כלקוחות כבדים שני מיליונרים חרדים מקרב תומכיו, ופעל לפי הכלל הבדוק: זה נהנה מהשנים והשני גם לא חסר מחסדיהם. כך או אחרת, מסקרן יהיה להיווכח אם רמון יצליח לחבר את דרעי למפץ החדש כדי לחלץ אותו מתוצאה עלובה של הליכה עצמאית.
הקבוצה של רמון והחבר שלאף דחיית מועד הבחירות לכנסת מעניקה לרמון בחודשים הקרובים זמן רב לנסות לארגן את המפץ בצלמו ובדמותו הלא מחמיאים. רמון לא היה מעולם טלית שכולה תכלת וגם לא תפורה מבד לבן. בשעתו הוא נמנה על קבוצה של ארבעה אישים פוליטיים בכירים שהציבו להם למטרה לקעקע את מערכת המשפט: אהוד אולמרט, חיים רמון, אביגדור ליברמן ואריה דרעי.
המכנה המשותף של אנשי הקבוצה היה הסתבכותם עם החוק וטענתם שאנשי מערכת אכיפת החוק במשטרה ובפרקליטות רודפים אותם על לא עוול בידיהם, שרחצו אלה את אלה ונותרו מזהמות. למרבה הצער, התנהלותם הציבורית הבעייתית לא פגמה כלל במעמדם החברתי, והם מבוקשים לא רק בסלונים פרטיים אלא במפגשים ציבוריים ובכלי תקשורת כתובה ואלקטרונית שמושיטה להם שירותים בזויים.
רמון, אולמרט ודרעי הם חברים אישיים קרובים. ליברמן חבר טוב של אולמרט ושל דרעי, אבל לא של רמון, אך אין ספק שהפעילות המקבילה נגד שלטון החוק תקרב ביניהם במוקדם או במאוחר. שני קווים מקבילים לא נפגשים, כידוע, בגיאומטריה, אבל שני עוקפי החוק ליברמן ורמון ייפגשו בסופו של דבר, מה גם שכל אנשי הקבוצה הם חובבים ותיקים של אילי הון. ואמנם, לארבעת האישים בעלי קופות השרצים יש חבר משותף: איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שתרם להשחתתם האישית ולהשחתת אישים פוליטיים בכירים אחרים.
שופרות נאמנים בתקשורת דוח מבקר המדינה לא טיהר בשעתו את רמון, סתר את טענתו שניסו לתפור לו תיק, ופסק שהאזנות הסתר לא נעשו לשיחותיו אלא לגורמים שונים שביקשו לסייע לו להיחלץ מהבוץ של ההטרדה המינית. הבולטת ביניהם הייתה שולה זקן, מנהלת לשכתו של אולמרט לשעבר, שהיא בעצמה עבריינית פלילית מוערכת. אבל עובדות אלה לא הפריעו לרמון להשתלח מדי פעם במערכת המשפטית בסיועו הפעיל של פרופ' דניאל פרידמן, יורשו במשרד המשפטים המשמש כיום כשופרו הנאמן של רמון בתקשורת.
רמון מאותרג לאורך השנים על-ידי כמה אנשי תקשורת חסרי כבוד מקצועי שהיללו ורוממו אותו ו"החליקו" חלק ממעלליו. בעקבות הסתבכותו של רמון בהטרדה מינית בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, הם התגייסו בניסיון נואל לטהר את שמו הרע, למרות שהוא לא ערער על הרשעתו.
אחד מחבריו הקרובים הוא נוני מוזס, הבעלים של ידיעות אחרונות, שהפך לאימתם של האישים הפוליטיים במדינה, שנרתם בכל מאודו התקשורתי לקדם את המפץ הפוליטי החדש שמשרת את האינטרסים הגלויים והסמויים שלו.
כדאי לרענן את הזיכרון ולציין שרמון עמד באחרונה מאחורי היוזמה לחקיקת חוק לסגירת החינמון ישראל היום, המצוי בבעלות שלדון אדלסון, חברו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו. העיתון המצליח עורר כבר מהפכה בתקשורת הכתובה ופגע בעסקיהם של שני עיתוני הערב האחרים.
אגב, גם חבר קרוב אחר של מוזס ושל רמון, ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, העומד בימים אלה לדין פלילי, זוכה גם הוא לגיבוי נלוז מהעיתון של המדינה.
הפנים שמאחורי המסכה של רמון מי שלא הפנים עדיין את המידע על דמותו האמיתית של רמון, כדאי שיתעדכן בכמה עובדות זועקות לשמי החוק:
כאשר רמון כיהן בשעתו כיו"ר ההסתדרות החדשה וטען כי בא לטהר את השחיתות שפשתה בכל חלקה בה, היה אחד מצעדיו הראשונים בעצה אחת עם חברו דרעי, לצרף את שס להסתדרות על-מנת שתגזול גם את כספי העובדים ולא רק את כספי המדינה.
רמון מצא דרך לקרב להסתדרות גם את גיסו לשעבר, איש העסקים המתוקשר אפרים קונדה, שעמו יש לרמון מערכת קשרים אישית מתמשכת גם היום, שחלקה לוטה בערפל. מעניין שבאותה עת שגשגו עסקי הנדל"ן של קונדה, ואולי סמיכות הזמנים היא מקרית.
וזה לא הכל עדיין - חברות הבנייה סולל בונה ושיכון עובדים נמכרו בתקופת כהונתו של רמון בהסתדרות לאיל ההון טד אריסון, אביה של שרי, במחיר מציאה שהיה נמוך בהרבה ממחירי השוק שלהן. טד אריסון הודה בשעתו כי תרם למערכת הבחירות של רמון להסתדרות, אז מה? מדוע לעשות עניין מכל דבר? גם קונצרן כור נמכר באותה עת לקבוצה קנדית במחיר מבצע בנסיבות מוזרות.
ולקינוח - פרויקטים ונכסים אטרקטיביים של ההסתדרות ברחבי הארץ נמכרו בסיטונאות וליחידים, כשעל מלאכת המכירה והתיווך מנצחים אנשים שנויים במחלוקת. חיסולה המדומה של השחיתות בהסתדרות הוליד שחיתות חדשה.
אפילוג לסיום איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף השחית, כאמור, במרוצת השנים האחרונות שורה של אישים פוליטיים מרכזיים שנהנו מחסדיו הנדיבים, רובם שלשלו כספים לכיסיהם הפרטיים ומיעוטם לקופות מפלגותיהם. על רשימת מושחתי שלאף נמנים אריאל שרון, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן, אהוד ברק, חיים רמון, אריה דרעי, אלי לנדאו ושמעון שבס.
כמה סמלית העובדה המצערת שבשבת אחרי הצהריים, חצי תריסר שעות לפני שראש הממשלה המנוח יצחק רבין נרצח בכיכר מלכי ישראל הנושאת כיום את שמו, הגיעו אליו לביקור חיים רמון ומרטין שלאף. מעניין על מה דיברו רבין ושלאף בתיווכו של רמון?
בכל מקרה, מאלפת העובדה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופתו של רבין, שמעון שבס, אדם בעל קופת שרצים עמוסה לעייפה וחבר אישי של רמון, משמש כיום נציגו של שלאף בארץ.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים