רק מי שמכיר את מוחו הערמומי, המפותל והמעורפל של אביגדור ליברמן, שמכשיר את עצמו כמועמד לראשות הממשלה בעוד 4 שנים, יודע אל נכון שלפני כמה ימים החל ליישם את השלב ה-2 של פעילותו הכוחנית, שמטרתה לכווץ את שלטון החוק והכפפתו לרצונותיו לבעיותיו המשפטיות האישיות וללו"ז שמתאים לצרכיו
שר החוץ הפורש אביגדור ליברמן הזדרז להכריז כי לא עבר עבירה פלילית וכי הוא משוכנע ששאלת הקלון, שעלולה לחסל לו את הקריירה הפוליטית לפרק זמן ממושך, לא עומדת כלל הפרק. השתיקה הממושכת שליברמן כפה על עצמו הגיעה לסיומה. בניגוד לחברו הטוב, ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, שלא היסס להתעמת בפומבי עם ראשי הפרקליטות, מבקר המדינה והמשטרה, הקפיד ליברמן שלא ליצור איתם מגע חזיתי.
בשבועות הקרובים אנחנו צפויים, ללא ספק, לשורה של צעדים דרמטיים מצידם של ליברמן, שליחיו, מקורביו ופרקליטיו, שמטרתם תהיה לדחוק את שלטון החוק לפינה ולחייב את אוכפיו לרקוד לצלילי הבללייקה של הקוזק ליברמן. קרוב לוודאי שליברמן יסיר את המעטה הדיפלומטי שעטה על עצמו מאז שהתמנה כשר החוץ ויחזור להיות בריון חסר מעצורים שרכש בעבר מיומנות בתקופה שבה שימש שומר בארים.
בשלב זה נסגרים כמה מעגלים. גם אנשים מיומנים חדורי-מוטיבציה, חדי-עין, בעלי חושים ערים ואוזניים כרויות לא מבינים הכל ומתקשים עדיין להרכיב פאזלים שעלולים להרעיד את אמות הסיפים.
ליברמן מחוזק מכך ששר המשפטים פרופ' יעקב נאמן לא מפסיק לעודד אותו, אף כי באופן פורמאלי לוקח מרחק מכל הכרעה משפטית שקשורה אליו. כאשר נאמן היה בשעתו פרקליט פרטי הוא טיפל, בין השאר, בחברות קש של ליברמן ובתו שנרשמו בקפריסין. נאמן לא שוכח חברים ולקוחות. יכול להעיד על כך חברו ולקוחו לשעבר אולמרט, שנאמן פעל מעל ומעבר כדי לחלצו מהבוץ הפלילי העמוק ולא היסס אפילו להתייצב כעד הגנה במשפטו. לנאמן יש שעות-ליברמן לא מעטות במסגרת מערכת הקשרים הגלויה-הסמויה שקיימת ביניהם בממשלה הנוכחית עוד לפני הקמתה.
רוח חמה מהמפכ"ל לפני זמן מה נשבה לעברו של ליברמן רוח חמה אוהדת מכיוונו של מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, שהביע בפומבי את הערכתו שלא יוגש כתב אישום פלילי נגד ליברמן. למי ששכח, כדאי להזכיר שדנינו כיהן בעבר כראש אגף החקירות של המשטרה וטיפל באורח אישי בתיק עב-הכרס של פרשות ליברמן, שהיה מונח על שולחנו והוא מכיר היטב את מעלליו.
כאשר נתן ליברמן את ידו למינויו של דנינו כמפכ"ל, היו רבים שהרימו את גבותיהם. הם לא העלו על דעתם שהנחקר ימנה את החוקר שלו לתפקיד שבו יוכל להמשיך לתלות אותו. אחרי ההכרזה האחרונה של דנינו, יכולים הם להוריד את הגבות שלהם מקדקודן לחצי התורן.
אומ"ץ לא הייתה יכולה לעבור בשתיקה על צעד חמור מעין זה, והגישה תלונה נגד דנינו ליועץ המשפטי לממשלה. בתלונה נאמר בין השאר: "מפכ"ל המשטרה רנ"צ יוחנן דנינו פעל לדעתנו שלא כראוי כאשר רמז בפומבי על עמדתו בעניין עיכוב ההכרעה בתיקו של שר החוץ אביגדור ליברמן.
"לא יתכן שעבירה שנעשתה לפני עשור נעמיד עליה לדין היום. זה פוגע באפקטיביות של מערכת האכיפה, במיוחד בנוגע לשחיתות ציבורית.
"דבריו של המפכ"ל נאמרו ימים ספורים לפני שהיועץ המשפטי היה צריך לקבל את החלטתו הסופית ולהודיע לבג"ץ האם יוגש כתב אישום נגד שר החוץ ליברמן.
"עיתוי השמעת דבריו של המפכ"ל הינו בעייתי ביותר, מה גם שפורסמו בפומבי בהרחבה רבה".
וינשטיין לא טרח להשיב עדיין. אני מקווה שנחזיק מעמד תריסר שנים עד שתיפול ההכרעה באם יש מקום לנקוט בצעדים נגד דנינו.
מתנת החג של וינשטיין אבל ליברמן בונה על היועץ המשפטי לממשלה הנרפה והרופס יהודה וינשטיין, האיש שהחוק מעניק לו מעמד של איש המשפט הבכיר והמכריע גורלות של אישים פוליטיים לשבט או לחסד. וינשטיין העניק בחג החנוכה האחרון מתנת חג נדיבה ביותר כאשר החליט החלטה שנויה במחלוקת בצמרת הפרקליטות, לסגור את תיק החקירה הראשי נגד ליברמן, שכלל כתב אישום חמור מוכן להגשה מיידית.
למרבה הבושה, וינשטיין הודיע כבר לפני שנה וחצי על דעתו של פרקליט המדינה משה לדור, לפרקליטיו של ליברמן, כי בכוונתו להגיש כתב אישום חמור נגד ליברמן כפוף לשימוע. בעקבות ההודעה הזו פנתה תנועת אומ"ץ אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להשעות את ליברמן לאלתר מן הממשלה. בפניית אומ"ץ נאמר בין השאר:
"מבחינה פורמאלית יכול, אמנם, שר החוץ להמשיך לכהן בתפקידו עד לסיום הליך השימוע אך קיימת חוות דעת משפטית סותרת שקובעת במפורש ששר חייב לפרוש מן הממשלה אם קיימת החלטה להגיש נגדו כתב אישום. בהקשר לכך אנו מבקשים לציין כי ליברמן עצמו הכריז בעבר כמה פעמים שאם תתקבל החלטה עקרונית להגיש נגדו כתב אישום יפרוש מיד מן הממשלה. מדברים שאמר אחרי שנמסרה לו הודעת הפרקליטות נראה שאין לו כוונה לממש את הבטחתו.
"אומ"ץ סבורה שלא יעלה על הדעת מן הבחינה המעשית ומהאספקט הציבורי המוסרי ששר החוץ ימשיך לנהל בחודשים הקרובים בעת ובעונה אחת את עניני החוץ הבוערים של המדינה ואת המערכה המשפטית האישית. השעייתו המיידית של שר החוץ חשובה גם מן הבחינה הציבורית בעקבות קביעת נורמות חדשות במדינה לגבי אישי ציבור בכירים שסרחו ודבק בהם רבב של שחיתת שלטונית".
השפוט של איווט נתניהו לא טרח להשיב על הפנייה ומאז נקט בשורה של צעדים שמטרתם הייתה להרחיק את עצמו ממקורות האש. אבל הבעיה היא שביבי הפך להיות שפוט של איווט מאז שהתהפכו היוצרות ביניהם כאשר כיהן נתניהו כראש הממשלה בקדנציה הראשונה בשנים 1996 ו-1997. ב-1996 היה ליברמן מנכ"ל משרדו וסר למרותו. מאז זרמו מים קרים רבים בנהר הוולגה.
בקדנציה הנוכחית, לעומת זאת, ליברמן כפה על נתניהו שורה של מהלכים שלא כולם היו לפי רוחו, ובימים אלה של ערב בחירות הוא מנתב אותו לצרכיו המשפטיים. לפעמים נדמה לי שליברמן הצליח ברוב עורמתו לשתול במוחו של נתניהו שבב המעיד על כך שהוא, כביכול, אדם ישר, עדין, רגיש ופיוטי, שלא דבק בו רבב חלילה.
"מאסטר שף" פוליטי לליברמן יש ותק בבישול, אפייה וטיגון בשלט מטבחי רחוק של אנשים שהוא מבקש להשתמש בהם לצרכיו בדרכים ציניות. כך היה בשעתו כאשר בוצע "אונס קבוצתי" של שלטון החוק ומערכת המשפט במשותף על-ידי כמה אישים פוליטיים מהימין, בהם שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין וח"כ יעקב כץ.
הפעילות הפרלמנטארית לא נולדה בעיתוי מקרי. לעניות דעתי, הסיבה הייתה כרוכה בשימוע שאמור להיערך כעבור זמן קצר לליברמן, כדי לקבל באיחור של כמה שנים-לא-טובות את ההחלטה הסופית באם יש מקום לוותר על הגשת כתב אישום פלילי נגדו, או לחלופין - לשנות חלק מסעיפי האישום החמורים הכלולים בטיוטת כתב האישום שהוכנה אחרי חקירה שנמשכה למעלה מעשר שנים.
ליברמן המתוחכם והערמומי עומד בראש תנועת "ישראל ביתנו", שבה הוא שולט שלטון דיקטטורי ועל פיו ישקו כל הדברים ללא קשר למצבו המשפטי במהלך השנים אחרונות, על-מנת להפגין נוכחות ולאותת למערכת המשפטית הקובעת שהוא "בעל-הבית" במדינה.
הרשות המבצעת והרשות המחוקקת החלו לפעול במשותף בהכוונתו ובניצוחו של ליברמן, להנמיך את קומתה של הרשות השופטת. ליברמן מקפיד שלא להותיר טביעות אצבעות. כך נהג לאורך השנים במסגרת מערכת קשריו כאחד מראשי השלטון עם אילי ההון. דומה ששורש הרעה צמח כגידול פרא לפני ארבע שנים, ערב הקמתה של הקואליציה הנוכחית, כאשר ליברמן תבע באורח אולטימטיבי בעזות מצח מראש הממשלה המיועד נתניהו להפקיד בידיו את המינויים בתחום המשפטי.
מי שסייע לו בתחום זה, היה לא אחר מאשר פרופ' יעקב נאמן, שבידיו הפקיד נתניהו את תפירת הקואליציה החדשה בראשותו. אומ"ץ התריעה על מצב בלתי נסבל, שבו חשוד עיקרי ממנה לתפקידי מפתח בתחום זה אישים שיש לו זיקה אישית או פוליטית אליהם, אך נתניהו העדיף להתעלם מפנייתנו. (כך נהג נתניהו גם כאשר סירב למלא אחר דרישה אחרת של אומ"ץ, לכלול בהסכם הקואליציוני סעיף שבו מתחייבת הממשלה להיאבק בשחיתות השלטונית שהרקיעה לממדים מפלצתיים בתקופתם של קודמיו, אריאל שרון ואהוד אולמרט.) כך עלה בידיו של ליברמן לממש את השלב הראשון של תוכניתו, ולהשתלט בדרכים מתוחכמות על מערכת המשפט.
פרקליטו לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, התמנה כשר המשפטים; סגן המפכ"ל לשעבר, יצחק אהרונוביץ', שהפך לפעיל ב"ישראל ביתנו", התמנה כשר לביטחון פנים הממונה על המשטרה; ואת המקורב לו, ח"כ דוד רותם, מינה כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט; כן מינה ליברמן את מנהל משרד ביטחון הפנים, איש קשר סמוי בינו לבין השר וגורמים אחרים במשטרה.
מעניין לציין שאהרונוביץ' לא נמנע לאורך השנים לחרוג מתפקידו ולהכריז כי הוא מאמין בחפותו של הבוס אדון ליברמן, ואין לו ספק שבסופו של דבר לא יוגש נגדו כתב אישום פלילי. מן הסתם התייחס אהרונוביץ' לתיק הגדול.
משת"פים לקעקוע שלטון החוק תאבונו של ליברמן לא פסק למרות הדיאטה שכפה על עצמו, והוא דרש וקיבל מקום בוועדה לבחירת שופטים. שיתוף הפעולה בין ליברמן ונאמן בא לידי ביטוי גם במינויו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין במקומו של מני מזוז.
אין ספק שאם ליברמן, שהינו, כאמור, הדמות המרכזית בתחום המינויים המשפטיים, היה מטיל בשעתו וטו על בחירתו של וינשטיין, הוא לא היה נבחר. האם פירוש הדבר שוינשטיין חייב לליברמן? קשה להשיב על כך באורח חד-משמעי.
אין ספק שעיניו של וינשטיין כלו בשנים האחרונות כאשר צפה בדאגה גוברת והולכת בפעילותם של כמה חברי-כנסת שהפכו למשת"פים בניסיונות חוזרים ונשנים של קבוצת ליברמן לקעקע את שלטון החוק.
בשעתו הגיש ח"כ יריב לוין יחד עם יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הצעת חוק דרקונית המחייבת את כל המועמדים למשרת שיפוט בבית המשפט העליון לעבור שימוע בפני חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. חברים אלה מבקשים לפסול שופטים שלא נראים לרוב חברי הוועדה ולקדם שופטים המקובלים עליהם. הצעת חוק זו הייתה עוברת אלמלא התעשת נתניהו ברגע האחרון והודיע כי הוא לא יתמוך בחוק זה, שעלול לפגוע במוסד השיפוטי העליון במדינה, שלמרבה הצער רק מחצית מאזרחי המדינה שמים את מבטחם בו ומאמינים בתקינות הכרעותיו.
על הפרק עלו הצעות חוק נוספות התלויות ועומדות, כמו זו שנועדה להגביל את זכות העמידה בבג"ץ של גופים ציבוריים ותנועות מתנדבים מסוגה של אומ"ץ. כולנו אוכלים עכשיו את פירות הבאושים.
משפט ללא קלון? אצל ליברמן אין רגע דל. בשעתו חלה התפתחות דרמטית כאשר אחד החוקרים הבכירים של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לשעבר נחקר בחשד שהדליף לאנשים הקשורים לליברמן פרטים מתוך תיק החקירה המשטרתי הממודר. התפתחות זו לא הפתיעה את מי שזוכר את פרשת השגריר לשעבר של ישראל בבלארוס, זאב בן-אריה, שנעצר בשעתו ונחקר בחשד שהדליף לליברמן תוכה של מעטפה שנשלחה על-ידי משטרת ישראל למשטרת בלארוס במהלך החקירה נגד ליברמן והוא פתח אותה בשוגג. גם ליברמן עצמו נחקר באותה פרשה.
עם פתיחת החקירה פנתה אומ"ץ אל נתניהו בדרישה שישעה את ליברמן מתפקידו עד לסיום החקירה. בפנייה נאמר בין השאר: "החקירה החדשה של משטרת ישראל נגד שר החוץ אביגדור ליברמן כחשוד בשיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים בשעה שקיבל לידיו חומר חקירה סודי מידיו של שגריר ישראל לשעבר בבלארוס זאב בן-אריה המשמש עתה כיועצו, לא יכולה להותיר אותך אדיש ופאסיבי כמי שהדבר אינו נוגע לו ולממשלה שהוא עומד בראשה.
"החוק היבש קובע, אמנם, שרק אם מוגש כתב אישום נגד שר שחשוד בפלילים ניתן להרחיקו מן הממשלה וכך אתה נוהג גם כלפי שר החוץ הנתון החשוד מזה זמן בביצוע מעשים פליליים חמורים. אבל ההתפתחות החמורה בפרשה זו מחייבת, לדעת אומ"ץ, גם בחינה ציבורית מיידית מהאספקט המוסרי אם ברצונך שאזרחי המדינה יאמינו שממשלתך אינה נגועה בשחיתות שלטונית מסוג זו שהייתה קיימת בממשלתו של קודמך בתפקיד, אהוד אולמרט, העומד בימים אלה לדין פלילי".
נתניהו החושש מצילו של ליברמן לא הגיב. הפרקליטות החליטה באותה עת שלא לא להגיש כתב אישום נגד ליברמן בפרשה זו. כל אשר נותר לו לליברמן היה לצלוח בשלום את השימוע על-מנת שהוא לא יעמוד לדין בסעיפים החמורים ולא ייפסק לו קלון. אבל בינתיים נפל, כאמור, התיק הכבד, ולעומת זאת התיק הקטן והשולי כביכול הבשיל להגשת כתב אישום עם סכנת קלון.
ליברמן החל כבר את המאבק לסיים בהקדם בעונש קל את הדיון המשפטי שבו הוא מואשם במרמה ובהפרת אמונים, ובעיקר להיחלץ מקבלת קלון. אם ליברמן משוכנע כל-כך שלא יוטל עליו קלון, האם יש לו על מה לסמוך?
אם ליברמן יישפט ללא קלון, הוא יוכל ללא קושי לחזור לממשלה הבאה כשר בכיר עם גיבנת משפטית שלא תפריע לו בהמשך הקריירה הפוליטית שלו. כך תיסלל בפניו הדרך כדי להגשים את חלום-חייו להיות ראש הממשלה שקובע את גורלנו. הראשון שיברך אותו יהיה, ללא ספק, חברו הטוב הדיקטטור הרוסי הכוחני ולדימיר פוטין. או אז חלק מאזרחי המדינה יעשו מרצונם החופשי טרנספר מארץ האבות הלא-מאובטחת משמירת שלטון החוק לארצות אחרות, שבהן אין ראשי ממשלה שהם מעל החוק או שהם יעצבו את החוק, חלילה, על-פי דמותם המוסרית הרדודה.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים