חברת סימנס נתנה תשלומי שוחד בסך 20 מיליון דולר. על-פי כתב האישום שהוגש נגד דן כהן הוא קיבל 4 מיליון דולר מסימנס. אז למי חולקו 16 מיליוני הדולרים הנותרים? מן הדין לחדש את החקירה בנושא בהקדם!
הסגרתו הבלתי צפויה של השופט בדימוס דן כהן מפרו לישראל, בעיצומו של מו"מ מתקדם שניהלו פרקליטיו עם הפרקליטות, שמה לכאורה קץ למסע הבריחה שלו מהארץ שאירע לפני שמונה שנים והוא אמור לעמוד לדין על מעלליו ולשאת בעונש.
למרבה האירוניה פג תוקפו של צו המעצר שהוציאה פרקליטות המדינה נגד כהן לפני כמה שנים, שלא מומש בגלל העדר הסכם הסגרה בין שתי המדינות. לא היה חסר הרבה שממשלת ספרד, שבה חנה המטוס בדרכו לישראל, לא תאפשר את המשך הטסתו ורק ברגע האחרון בשבת האחרונה חתם עליו שופט תורן תל אביבי. חבריו של כהן בפרו טוענים, שכל הליך ההסגרה לישראל לא היה חוקי, מאחר שהוא לא הובא קודם לכן בפני שופט מקומי, אבל נראה שאת הנעשה אין להשיב.
על-פי כתב אישום שהוגש נגד כהן ערב בריחתו מהארץ על-ידי הרשות לניירות ערך שחקרה את הפרשה, מואשם כהן בקבלת שוחד בסך 4 מיליון דולר מחברת סימנס, תמורת סיועו לזכייתה במכרז חברת החשמל לרכישת שלוש טורבינות גז בעסקה שהיקפה הכולל הסתכם ב-340 מיליון דולר.
כהן קיבל במקביל שוחד של 2.8 מיליון דולר מחברת רוגוזין, כאשר שימש יושב-ראש ועדת הנכסים של דירקטוריון חברת החשמל. השוחד שולם בידי חברת רוגוזין, לאחר שכהן פעל לכך שחברת החשמל תרכוש מרוגוזין קרקע באשדוד תמורת 62 מיליון דולר. על-מנת להסתיר חלק מהשוחד, הוא היה מעורב גם ברישום כוזב במסמכיה של רוגוזין שהייתה חברה ציבורית.
1. מי קיבל 16 מיליון? בפועל, התסריט עלול להיות שונה מן הקצה: בחודשים הקרובים עלולה להיפתח תיבת פנדורה שבמסגרתה ייחשפו שמות נוספים של אישי ציבור ובעלי תפקידים בחברת החשמל וברכבת ישראל שקיבלו שוחד מחברת סימנס.
בשעתו נחשפה עובדה בינלאומית מאלפת: חברת סימנס הגרמנית נהגה לאורך שנים לשחד אנשי מפתח בארצות רבות כדי לזכות בעבודות רבות-היקף ללא מכרזים ותוך עקיפת הנהלים הקיימים בכל אחת מהמדינות הללו. בכל אחת מהמדינות הללו נתנו עברייני השוחד את הדין ובמקביל נפתחו הליכים משפטיים נגד חברת סימנס, פרט לישראל.
מנהל הסניף הישראלי של חברת סימנס בארץ לשעבר, אורן אהרונסון, הודה בשעתו שהחברה שילמה סכום של 20 מיליון דולר שוחד לאישים שונים. מאחר שדן כהן הואשם בקבלת 4 מיליון דולר, יהיה צורך לגלות מי קיבל את יתרת 16 מיליוני הדולרים.
אחד מחבריו של כהן, החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, אמר בראיון עיתונאי: "אהרונסון הוא פושע שהודה בביצוע מעשים שמגישים עליהם כתב אישום. החליט מי שהחליט שהוא יהיה עד מדינה וייצא בלי עונש מהעניין הזה. הוא חייב עדיין הסבר אם שילם שוחד של 20 מיליון דולר ולמי. הוא מסר את גרסתו רק לגבי כהן, אך מה עם שאר המשוחדים לכאורה? הציבור רשאי לדעת לאן הלך הכסף".
2. מי עוד שוחד בפרשה? רוב המשוחדים הישראלים החסירו בימים האחרונים פעימות לב מאז שכהן חזר, וספק אם הם ישנים בלילות מחשש שבמוקדם או במאוחר הם ייחקרו. קרוב לוודאי שכמה מהם נקטו בפרק הזמן הממושך מאז שנחשפה הפרשה פעולות שונות כדי לטשטש את עבירות השוחד שביצעו. המבחן של חוקרי הרשות לניירות ערך ושל משטרת ישראל יהיה למחוק את העקבות המטושטשים הללו.
תנועת אומ"ץ תמשיך במאמציה הבלתי נלאים שנמשכים כבר למעלה מחצי תריסר שנים, כדי שאישים נוספים שקיבלו תשלומי שוחד ייחשפו ויתנו את הדין על כך. צעד נוסף בכיוון זה עשתה התנועה בראשית השבוע, אחרי הסגרתו של כהן. חבר הצוות המשפטי באומ"ץ, עו"ד יצחק מינא, שיגר את המכתב הבא אל מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו:
"במסגרת עתירה שהגישה התנועה נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה והרשות לניירות ערך, נתבקשה חקירה מקפת לבדיקת תשלומי השוחד ששילמה חברת סימנס לבכירים שונים בחברת החשמל (תיק בג"צ 4283/11).
בסופו של יום החליט בית המשפט העליון, כי רשות ניירות ערך בודקת את מורכבות התיק ואת העובדה שהחשוד העיקרי אינו בארץ. במסגרת זו בוחנת הרשות לניירות ערך את האפשרויות העומדות לרשות לצורך החקירה.
כן הוברר, כי המשיבים ובכללם היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל, אינם מתכוונים לסגור את התיק אך לא פירטו מהם ההליכים שבדעתם לנקוט. פירוט זה, לטענתם, עלול לפגוע באינטרס הציבורי.
בית המשפט קבע, כי באיזון הכולל מדובר בחומר הכולל חקירה רבת היקף המקימה אתגרים רבים ומן הראוי שהמשיבים יתנו משקל לטענת תנועת אומ"ץ, כי הזמן העומד לרשותם אינו רב לנוכח מרוץ ההתיישנות.
בימים אלה, לאור הסגרתו של השופט בדימוס דן כהן, ומשהוסרה הטענה בדבר אי-נוכחותו של החשוד העיקרי בארץ, ומשעולה חשד לביצוע עבירות פליליות חמורות בחשד של תשלומי שוחד בסכומי כסף ניכרים לגורמים בכירים שונים בחברות השונות על-ידי חברת סימנס, וביניהן חברת החשמל.
זאת ועוד, מחקירה שהתנהלה בארה"ב הודתה חברת סימנס, כי שילמה תשלומי שוחד במדינות רבות בה הייתה מעורבת במכירה ובשיווק מוצריה.
בנסיבות אלה, דורשת תנועת אומ"ץ לאלתר, לפתוח בחקירה מיידית של חשדות אלה, וזאת ללא כל דיחוי נוסף.
הנה למדנו, כי פנייתה של תנועת אומ"ץ בשעתו, לבית המשפט העליון, הייתה מוצדקת, ולא נותר אלא לדרוש מהגורמים החוקרים לעשות את מלאכתם כמצופה מהם".
העתקי המכתב נשלחו אל מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא ואל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
3. "תהיות שמחייבות הסבר" דומה ששורש כל הרעה בפרשת חקירת השוחד נעוץ בכך שהיא התנהלה על-ידי רשות ניירות ערך, שגילתה בשלבי החקירה הראשונים התלהבות רבה שדעכה באופן מפתיע.
בפרשה זו התעוררו כמה שאלות נוקבות:
מדוע לא נפתחו בארץ הליכים משפטיים נגד חברת סימנס למרות שהחברה הודתה בתשלומי שוחד בארץ?
חקירות בהיקף זה, ששלוחותיהן מגיעות לחו"ל, ועבירות של קבלת שוחד מתנהלות לרוב על-ידי משטרת ישראל שחוקריה הבכירים מיומנים יותר. מדוע נערכה החקירה בפרשת סימנס בלעדית על-ידי הרשות לניירות ערך ולא שותפה בה משטרת ישראל?
מדוע לא נערכה חקירה משולבת לגבי כל החשודים בקבלת שוחד בחברת החשמל וברכבת?
מדוע לא חויב עד המדינה אורן אהרונסון לחשוף את שמותיהם של מקבלי השוחד האחרים בחברת החשמל וברכבת ישראל פרט לדן כהן, ומדוע לא הוגשו כתבי אישום נגדם?
שאלות נוקבות אלה אינן יכולות להישאר תלויות ועומדות באוויר, והן מחייבות קבלת תשובות. אומ"ץ אינה מתכוונת להוריד את הנושא הטעון מעל סדר יומה.
בהקשר לכך כדאי לצטט מכתב ששיגר בשעתו היועץ המשפטי הראשי של אומ"ץ, עורך הדין בועז ארד, ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שבו שאל בין היתר:
"אומ"ץ מבקשת לדעת כיצד זה שבפרשת שוחד מן החמורות בתולדות מדינת ישראל לא ננקטו הליכים פליליים נגד מנהלי תאגיד סימנס בחו"ל בקשר למעורבותם בפרשת השוחד. התנהלותן של מערכות אכיפת החוק שאתה עומד בראשן בכל הקשור לתאגיד סימנס ומנהליו מעוררות תהיות שמחייבות הסבר לציבור".
4. רמזים עבים לגבי המשוחדים בכל מקרה, חלק משמותיהם של מקבלי השוחד בעסקות שעשתה בעבר סימנס עם חברת החשמל היו אמורים להיחשף על-ידי דן כהן אילו הייתה נחתמת עימו עסקת טיעון, שבמסגרתה הוא היה נכלא לארבע שנים ומשלם קנס כספי גבוה של מיליוני שקלים.
זמן קצר לפני הסגרתו של כהן, פורסם בארץ כי עסקת הטיעון בין פרקליטיו של כהן לבין הפרקליטות על-סף סיכום. כאשר שאלתי את כהן על-כך במסגרת המגעים הקבועים שהיו לאומ"ץ איתו, הוא הכחיש את הדבר עד שטפחה המציאות על-פניו והוא הוסגר, כאמור, ללא עסקת טיעון.
במסגרת זו ניתן לגלות לראשונה, שבנוסף לעתירה שאומ"ץ הגישה בעניין החקירה הצולעת בפרשת השוחד, התנועה הייתה מעורבת מאחורי הקלעים בניסיונות חוזרים ונשנים בכוונה לאתר את שמותיהם של מקבלי השוחד.
בשעתו קיימתי מגעים בנושא זה עם דן כהן ופרקליטו הישראלי שמתגורר בניו-יורק, ועלתה הצעה ששמותיהם של מקבלי השוחד יימסרו לנו ואנחנו נתרום את חלקנו להשגת עסקת טיעון. בפועל לא נמסרו לנו שמות אלא הועברו רק רמזים עבים לגבי עובדים מסוימים בחברת החשמל ואישים מחוץ לחברה, וכל הנושא נתקע והרעיון ירד מעל הפרק.
5. משה רוטשילד על הכוונת בינתיים נחשפה אומ"ץ לפני כשנתיים לספיח נוסף של פרשת כהן, אחרי שנודע לנו שממשלת פרו תהיה מוכנה להסגיר את כהן למרות שאין הסכם הסגרה עם ישראל, אם ישראל תסגיר מצידה לאינטרפול טייס חיל האוויר לשעבר, משה רוטשילד, שהפך לסוחר נשק בינלאומי והונה לכאורה את חיל האוויר הפרואני וכמה אנשי עסקים זרים.
על-פי המידע המוסמך שהגיע לאומ"ץ שהעבירה פרו לאינטרפול, תיווך בשעתו רוטשילד בעסקת מכירת מטוסים מתוצרת סובייטית, שחלקם התגלו מאוחר יותר כמטוסים פגומים. במקביל מכר רוטשילד לצבא פרו חלקי חילוף למטוסים מתוצרת ישראל שנרכשו על-ידי פרו, ובמסגרת זו שולמו על-פי החשד תשלומי שוחד בסכומים גדולים. נגד רוטשילד הוצא צו מעצר בינלאומי שהועבר לטיפולה של משטרת ישראל, אך עד היום נותרה הפנייה ללא מענה מבלי שמשרד המשפטים, שהינו הגורם המוסמך, התערב בפרשה.
בשעתו פנתה אומ"ץ לשר המשפטים לשעבר, ד"ר יעקב נאמן, בבקשה לקבל הבהרות לגבי עמדת משרדו בנושא רגיש זה. למרבה התמיהה, קיבלנו תשובה מעורפלת שממנה ניתן היה להבין כי למשרדו אין עניין למסור לנו מידע נוסף. בדיקה נוספת שלנו העלתה כי רוטשילד הקפיד לשרת במילואים בחיל האוויר על-מנת לקבל מעמד של טייס פעיל שאינו בר-הסגרה. רוטשילד המשיך במעלליו גם בארץ. לרוע מזלו הוא עקץ כמה מחבריו לחיל האוויר, ביניהם טייס בכיר מאוד שהיה מפקדו. זה דאג שחיל האוויר ישחררו ממילואים ובכך למעשה הוסרה מעליו ההגנה המשפטית הממלכתית.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות בפרשת הסגרתו של דן כהן לארץ, רוטשילד יעלה מחדש על הכוונת ועדיין לא ידוע כיצד יתגלגלו פני הדברים.
6. קופת השרצים של לנדאו למרות המערבולת בפרשה זו, אומ"ץ לא הפסיקה לחפש קצוות של חוטים הן בחברת החשמל והן ברכבת ישראל. אין ספק שהדמות המרכזית המפוקפקת בחברת החשמל הוא אלי לנדאו, לשעבר יושב-ראש חברת החשמל, אדם בעל קופת שרצים עמוסה לעייפה.
באחד המשפטים שבו זוכה לנדאו מחמת הספק, הוא הואשם שבתקופת כהונתו כראש עיריית הרצליה תפר מכרז להקמת המרינה בהרצליה לחברו הטוב מוטי זיסר (שעמד עימו לדין) ולא עשה זאת לשם שמיים אלא למען קופונים.
בחודשים האחרונים בדקו אנשי מודיעין בכירים של משטרת ישראל מידע בדבר עסקה שבוצעה, לאחר שנודע שמשפחת לנדאו נכנסה כשותפה במדיקל סנטר של הרצליה.
גם בתפקידו כיושב-ראש דירקטוריון חברת החשמל נחקר לנדאו כמה פעמים על-ידי המשטרה במסגרת חקירת פרשת הובלת הפחם שנעשתה על-ידי האחים עופר (שהיו שותפים במרינה בהרצליה) וברכישת גז טבעי מחברה משותפת לאיל ההון יוסי מימן ולממשלת מצרים.
אומ"ץ ערערה בשעתו בפני מחלקת הערר של משרד המשפטים על החלטתה של הפרקליטות לסגור את תיק החקירה של לנדאו בשתי הפרשות הללו, אך למרבה התמיהה הערר נדחה.
7. לנדאו איים על כהן? בפרשת סימנס מצבו של לנדאו מסובך יותר, ויש צורך לחקור אותו בפרשה. שכן לנדאו היה מעורב מאוד יחד עם דן כהן ששימש כיושב-ראש ועדת המכרזים של החברה ברכישות טורבינות מסימנס בעלות של 100 מיליון אירו כל אחת, ולחץ בשעתו על חברי הדירקטוריון לחתום על הסכם נוסף עם סימנס לרכישת טורבינות ללא מכרז בנסיבות מחשידות. הנימוקים שהביא לנדאו לרכישות מסימנס בלא מכרז היו, כפי שהוצגו לדירקטוריון: "דחיפות למניעת נזק של ממש", הצגת העסקה כהזדמנות עסקית ויתרונות הגלומים ברכישת יחידה נוספת הזהה ליחידות הקודמות. יש גם צורך לחקור את מידת מעורבותו של לנדאו ברכישת הקרקעות של חברת רוגוזין.
אומ"ץ מבקשת לחקור, במקביל, גם חשד לאיומים מצד בכירים כלפי דן כהן לבל יחתום על עסקת טיעון ולא יחזור ארצה. כאשר הגיע מידע בדוק בעניין זה לאומ"ץ, שאלנו על-כך את כהן. הוא לא אישר ולא הכחיש ושמר על זכות השתיקה.
8. החומר הפלילי לא הצדיק חקירה גם לגבי פרשת השוחד של חברת סימנס לבכירי רכבת ישראל קיימות עדיין תמיהות לא מעטות. אומ"ץ החלה לטפל לראשונה בפרשת סימנס אחרי שהגיע אלינו מידע מחשיד מוצק שעל-פיו קיבלו בכירים לשעבר ברכבת ישראל תשלומי שוחד מחברת סימנס, תמורת זכייתה במכרזים לאספקת עשרות קרונות לרכבת ישראל. העברנו את החומרים המוסמכים הרלוונטיים אל מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. לשבחו ייאמר שנעשתה בדיקה יסודית, נאספו ראיות, תושאלו אנשים שונים והחומר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, כדי שינחה את המשטרה לחקור את הפרשה.
אומ"ץ העבירה במקביל חומרים נוספים שהגיעו אליה לאנשי המודיעין של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) כדי לזרז את הטיפול בפרשה החמורה. אבל במציאות חשנו שיש סחבת, וגורמים שונים לא מעוניינים שתהיה חקירה משטרתית רצינית ומשמעותית והם פעלו מאחורי הקלעים כדי לסכלה מסיבות שעדיין לא נחשפו.
בשלב מסוים הודיעה לנו לתדהמתנו רפ"ק עו"ד שלומית לנדס, עוזרת ראש אח"מ, כי פנייתנו הועברה לגורמים הרלוונטיים באח"מ ומהבירור עלה כי המשטרה לא מנהלת חקירה בעניין קבלת שוחד מחברת סימנס על-ידי בכירים ברכבת ישראל בתמורה להטיית מכרז לרכישת קרונות. בשולי תשובת המשטרה נאמר: "למשטרה לא הועבר מעולם חומר כלשהו המצדיק פתיחה בחקירה פלילית בנושא זה".
בעקבות זאת פנינו אל מבקר המדינה והתרענו על המצב המוזר שנוצר: "גם אם ייעשה ניסיון לקשור בין עניין בריחתו של עורך הדין דן כהן לחו"ל אחרי שנחשד בקבלת שוחד מחברת סימנס בתפקידו כדירקטור בחברת החשמל, אנו מתקשים למצוא קשר לחקירה ברכבת ישראל שנתקעה משום מה.
"צר לנו לקבוע כי חרף החשדות הכבדים לתשלום שוחד על-ידי חברת סימנס לבכירים בחברות ישראליות שונות לא טרח עד כה אף גורם של אכיפת החוק למנוע מהחברה להמשיך ולהשתתף במכרזים בהיקפים כספיים גדולים ביותר בגופים ציבוריים מסוגם של רכבת ישראל, חברת החשמל, פרויקט הרכבת הקלה ועוד. נראה לנו שתופעה חמורה זו מצביעה על מינהל לא תקין לכאורה במשטרת ישראל ואנחנו מצפים לכך שמשרד מבקר המדינה ייתן בהקדם את דעתו גם על תופעה חמורה זו".
חרף מאמציו הכנים, לא עלה בידיו של מבקר המדינה לשעבר לפתור את התעלומה. גם פרקליט המדינה משה לדור לא הצליח לפזר את הערפל בתשובה לפניית אומ"ץ, וטען שיש להמתין לחזרתו של כהן לארץ.
9. עת לחקור את כל האספקטים עתה, בעקבות חזרתו של כהן, חידשה אומ"ץ את פעילותה ביתר שאת. במכתב שנשלח השבוע אל מפכ"ל המשטרה כתבנו, כי "מאחר שנותר פער של 16 מיליון דולר בין הסכום שסימנס הודתה בתשלומי השוחד שהסתכמו ב-20 מיליון דולר לבין הסכום שקיבל עו"ד דן כהן בפרשת חברת החשמל, מן הדין לחדש את החקירה בנושא זה ולברר את זהותם של האנשים שקבלו את יתרת הכסף (4 מיליון דולר). אומ"ץ סבורה שהגיעה העת לחקור את כל האספקטים של פרשת השוחד הן בחברת החשמל והן ברכבת ישראל ללא כל ניסיונות טיוח או מריחה.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים