הפוליטיקאי הגברתן עם הקשרים המפוקפקים והחשדות לעבירות חמורות, מיצב עצמו כבריון הממשלה שכולם מפחדים ממנו, וכעת שולט בכל זרועות החוק.
יומיים בלבד הספיקו לאביגדור ליברמן, שר החוץ החדש בממשלתו של בנימין נתניהו, להוכיח שלכינוי "איווט האיום" שדבק בו בעבר הרחוק יש עדיין כיסוי גם בתקופה זו. בעת חילופי השרים במשרד החוץ הכריז ליברמן, בנוכחותה של ציפי לבני, כי הוא לא מאמין בשלום אלא דווקא ביד חזקה כלפי הפלשתינים, והודיע שהוא מבטל את הסכם אנאפוליס שחייב תחילתו של מו"מ מדיני איתם ללא התניה מוקדמת של חיסול הטרור. לבני הנדהמת לא הגיבה דבר בנוכחות ליברמן, שכלפיו היא חשה יראה בלי כבוד מאז שמינה אותה לפני תריסר שנים למנהלת רשות החברות הממשלתיות ועקבה אז מקרוב אחר הכוחניות הרבה של ליברמן בתפקידו כמנהל משרד ראש הממשלה. גם כאשר נשאה לבני את נאומה האופוזיציוני הראשון בכנסת והפגינה רוח לחימה, נחישות ואומץ לב מרשימים כאשר שפכה אש וגופרית על הממשלה החדשה, בעיקר על שר הביטחון אהוד ברק, התעלמה מליברמן. ברק הוא מכאן ואילך אויב משותף של לבני, שכועסת על בגידתו והצטרפותו לממשלה, ושל ליברמן שמתעב אותו מזה זמן, טוען שהוא שר ביטחון גרוע ומסרב לשבת לידו סביב שולחן הממשלה. מפחיד לחשוב כיצד יתפקדו שני הצ'ילבות במטבחון הממשלתי הצר שעלול להידרש לקבל הכרעות ביטחוניות קריטיות לגורלה המדינה. התכונות החיוביות שגילתה לבני בתפקידה החדש כיו"ר האופוזיציה היו חסרות לנתניהו שכשל בתפקיד זה. בתירוץ דחוק של התנהגות ממלכתית מדומה החריש נתניהו מול מעלליו הפליליים של המגה-מושחת, ראש הממשלה הפורש אולמרט, והשמיע קולות רפים מול כשליו הביטחוניים והמדיניים.
התלמיד עולה על רבו
לבני קוננה מאוחר יותר בכלי התקשורות על ליברמן שבמחי פה אחד הוא החזיר את המדינה 20 שנה אחורנית, ובעצם היא שמחה שלא הצטרפה לממשלה זו שפניה למלחמה ולא לשלום. ואמנם, אחד מבכירי החמאס, סאלח אלברדאוויל, קרא לפת"ח לשקול מחדש את כל ההסכמים שנחתמו עם האויב הציוני, ללכת לאחדות פלשתינית ולחדש במשותף את פעולות הטרור נגד ישראל. נתניהו לא הגיב על דבריו של שר החוץ שלו מחשש שיכנס עם ליברמן לעימות חזיתי ראשון. נתניהו מודע היטב לכך שליברמן לא מעריך אותו יותר מדי, וסבור שהוא פחדן קצר מועד שנכנס לפאניקות לעיתים מזומנות. נתניהו, מצידו, מתקשה לשכוח עד היום שליברמן הגברתן היה שומר בארים לפני שהוא צירף אותו לחיים הפוליטיים ומתקשה להיגמל מהכוחניות שלו. וכך קורה שהתלמיד ליברמן סבור מזמן שהוא עלה על רבו נתניהו ואינו חושש לאיים עליו, והוא יעשה בממשלה החדשה ככל העולה על רוחו. הוא מבין היטב שעל מה שהוא יעולל נתניהו לא יעז להענישו ולהוציאו מכיתת הממשלה. בכל מקרה יש כבר סימנים ראשונים לכך שממשלת הימין החלה את דרכה ברגל שמאל. מי יודע, אולי הדבר נובע מכך שמפלגת העבודה הצטרפה אליה ברגע האחרון. הפה בגדול של ליברמן יביא לנו, בתקופה שבה הוא יכהן כשר החוץ, צרות צרורות בצרורות. למטרה מטורפת זו יהיה לליברמן מספיק זמן, בעיקר אחרי שהכריז על כוונתו להתייצב במשרד מדי בוקר בשעה 7 וחצי בבוקר ולצאת ממנו רק ב-10 בלילה. סגן שר החוץ, חבר הכנסת דני איילון, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, טען אומנם שהיחסים של ליברמן עם מצרים ישתפרו בקרוב מאוד חרף המשקעים של העבר, אבל בינתיים המציאות טופחת על פניו וקופחת על ראשינו. בימים האחרונים זכה ליברמן לקיתונות של שופכין בגלי התקשורת המצריים, שהציגו אותו כבריון וחסר מעצורים לעת סכנה שהתנהלותו הלא אחראית עלולה להמיט שואה על האזור. בסוף השבוע הבהירו נציגים מצריים רשמיים שכל עוד לא יתנצל ליברמן בפני הנשיא מובארק על דבריו הקשים כלפיו בכנסת, כאשר שלח אותו לכל הרוחות בגלל סירובו לבוא לפגוש מנהיגים ישראלים בירושלים, לא תשוחח עמו. מצרים לא מוכנה לסלוח לליברמן על איומים שהשמיע בעבר בעניין הפצצת סכר אסואן, ומצפה שגם בנושא זה יחזור בו ליברמן מדבריו. אבל ליברמן אינו מן המתנצלים. קיימים סיכויים שהוא יחזור וישתלח במצרים בנושא המשך הברחת נשק לחמאס באמצעות המנהרות. התדרדרות היחסים בין ישראל ומצרים בעידן ליברמן הינה בלתי נמנעת. הממשל האמריקני החדש מסתיר עדיין את דאגתו ממה שעלול ליברמן לעולל לשלום העולם, ומודע היטב לכך ששר החוץ הישראלי החדש ינסה לגרור את ישראל לעברו של חברו, השליט הרוסי פוטין, על חשבון הקשרים ההיסטוריים המסורתיים עם ארצות הברית. בשלב זה מתפעל ליברמן משיחה טלפונית מנומסת שהייתה לו השבוע עם שרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, בתיווכו של סגנו. קלינטון בירכה את ליברמן לרגל מינויו, אבל צעד זה הינו בבחינת לעג לרשע. היחס האמיתי כלפי ליברמן יהיה חשדהו ואל תכבדהו. עם זאת, הממשל האמריקני מעודכן היטב במה שמתרחש בישראל; שבחודשים הקרובים יהיה טרוד ליברמן בניסיונות נואשים להיחלץ מהבוץ הפלילי שבו הוא שקוע עד צוואר, וכי סיכוייו לכהן כשר החוץ עד סוף השנה קלושים; אבל בשלב זה ליברמן הערמומי והמתוחכם קובע, למרבה הצער, את סדר היום של הממשלה החדשה, המשולב באינטרסים האישיים שלו. לשם מימוש מטרותיו מטיל ליברמן את חיתתו על הממשלה ואנחנו ניאלץ, במקודם או במאוחר, לספוג את הרסיסים. לא במקרה ביקש ליברמן, שכשל לאורך כל דרכו הציבורית, לשלוט בשלטון החוק במדינה, ונתניהו התמסר לו בקלות בלתי נסבלת. תחילה התעקש ליברמן על כך ששר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן ימשיך בתפקידו. פרידמן, זולל בית המשפט העליון, שימש כבר כשומר ראשו הפלילי של מיטיבו אולמרט, הגן עליו, ופעל לדחיית המשך החקירות נגדו בתום הקדנציה. ליברמן זקוק לשר משפטים מסוגו של פרידמן על-מנת שישמור על האינטרסים הלא חוקיים שלו. בכורח הנסיבות נכנע ליברמן בצורה טקטית, והסכים להקריב את פרידמן תמורת מינויו של פרופסור אחר למשפטים, עורך הדין יעקב נאמן, ששוטם את המערכת המשפטית מאז שלטענתו תפרה לו בעבר תיק ואילצה אותו לפרוש מתפקיד זה. למרבה האירוניה, עורך הדין נאמן הגיש לליברמן בעבר חוות דעת משפטית בעניין התמשכות חקירותיו במשטרה, שחגגו בסוף השבוע קבל עם ומדינה את חגיגת בר המצווה שלהן.
ביבי נרדם בשמירה
בשיחה שהייתה לי בשבוע שעבר עם שר המשפטים החדש, הוא התחייב להימנע מהשתלחות פומבית בשופטים כפי שעשה קודמו, אך הבטיח שימשיך בביצוע רפורמות חיוניות במערכת המשפטית במטרה למנוע עינוי דין וסבל מהציבור. במטרה למנוע מצב של ניגוד אינטרסים ממלכתי בין נאמן לבין ליברמן, מתכוונת אומ"ץ לפנות מחר אל שר המשפטים החדש בבקשה שימדר את עצמו בפומבי מקבלת מידע כלשהו על תיקי החקירות של ליברמן, לקוחו לשעבר. אני תוהה לדעת מה תהיה תגובתו. ליברמן שלח גרורה נוספת למערכת המשפטית כאשר סיכם עם נתניהו, בעת שנרדם בשמירת הממשלה שהוא עומד בראשה, על מינוי אחד ממקורביו, חבר הכנסת דוד רותם, כיו"ר החדש של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וכן קיבל נציג בוועדה למינוי שופטים. מי שמצוי בדרכי עבודתה של הוועדה וסמכויותיה, מבין שרוחו של ליברמן תרחף מעל נושא התחיקה בכנסת ומשפט של הכנסת והוא ינווט את סדרי העדיפות שלה ודרכי פעולתה ואם לא די בכך, גם השר החדש לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' מראשי 'ישראל ביתנו', הוא מינוי מכוון של ליברמן. למרות שאהרונביץ' היה בעברו הרחוק סגן מפכ"ל בדרגת ניצב, הוא אינו מסווג כאיש חזק. ליברמן לא אוהב סביבו אנשים חזקים ועצמאיים במעשה או בחשיבה. כאשר גילה, למשל, בקדנציה הקודמת של הכנסת כי אחד מחברי הסיעה, חבר הכנסת ישראל חסון סגן ראש השב"כ לשעבר, אינו שר למרותו - הרחיק אותו מצמרת הסיעה וקידם במקומו את אהרונוביץ ואף מינה אותו כשר התיירות (חסון פרש בינתיים מ'ישראל בתינו' וחזר לכנסת הנוכחית כאחד מחברי הכנסת של קדימה). על מידת התלות של אהרונוביץ בליברמן יכולה להעיד העובדה שמעשי השחיתות של ליברמן לא הטרידו את מנוחתו ולא היה לו העוז לבקש מליברמן שלא יהיה נוכח בטקס חילופי המשמרות במשרד לביטחון פנים שבו קיבל את התפקיד מאבי דיכטר. ליברמן ביקש לשדר באותו המעמד לחברי סגל הפיקוד העליון של המשטרה, בהם ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב יואב סגלוביץ, שהוא למעשה הבוס הגדול של אהרונוביץ וכדאי להם לקחת בחשבון שקידומם האישי תלוי בו. לפני כמה חודשים שלחתי לניצב סגלוביץ מטעם אומ"ץ ברכה לרגל מינויו לתפקיד רגיש זה, והבעתי את המשאלה שיגלה עצמאות ואי תלות בעת חקירתם של אישי ציבור בכירים. תשובתו עודדה אותי, אבל הוא אינו היחיד בתחום רגיש זה. אחד מצעדיו הראשונים של אהרונוביץ היה פנייתו למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, ממנו ביקש שלא לדווח לו על מהלך חקירתם של אישי ציבור. באופן טבעי הכוונה של אהרונוביץ' הייתה בעיקר לליברמן, והוא הזדרז להבהיר שלא קיבל דיווח על הכוונה לחקור את ליברמן כבר בימים הראשונים לכהונתו כשר החוץ בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. אני מציע לאזרחים התמימים לא להתפעל מכך. ליברמן יחפש דרכים עוקפות כדי לקבל את המידע הדרוש לו. אולי למטרה זו הוא מתעקש לשבץ את אחד מנאמניו, חגי פדידה, שכיהן בעבר תחתיו כמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, בתפקיד מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. בתפקיד זה כיהן בחודשים האחרונים ניצב (בדימ.) דני ברינקר, אף הוא סגן מפכ"ל לשעבר, שמצוי אומנם ביחסים חבריים טובים עם השר החדש אהרונוביץ מאז שירותם המשותף במשטרה, אבל מה לעשות - ברינקר הוא לא ספק סחורות מידע הקשור בחקירותיו של ליברמן. לא בכדי מתכוונת אומ"ץ לצאת חוצץ בימים הקרובים נגד מינויו של פדידה. לטעמנו הוא האיש הלא נכון בעל הכישורים הלא נכונים בתקופה הלא נכונה. לפני זמן קצר הגישה אומ"ץ למפכ"ל המשטרה תלונה נגד ליברמן, בעקבות דברים חמורים שאמרה נציגת היועץ המשפטי לממשלה בעת דיון בבג"צ בעתירה שהגיש ליברמן בעניין זירוז חקירותיו בשטרה. המשפטנית טענה, על דעת המשטרה, כי ליברמן ממשיך לבצע עבירות פליליות גם כיום. בתגובה לכך הודיע לנו עוזר המפכ"ל שהמדובר הוא בחשד לעבירות שמצויות בחקירות ולא לעבירות חדשות. תגובת המשטרה לא הניחה את דעתנו. חזרנו ופנינו בנושא זה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל הבהרה לדברי נציגתו, והצענו שאם אומנם יש ממש בדבריה וליברמן ממשיך בסורו, מוטב לשקול פנייה לבית המשפט בבקשה שיוציא צו מניעה נגד המשך העבריינות של ליברמן. מזוז מצוי כבר עם רגל אחת מחוץ למשרד המשפטים לקראת פרישתו בסוף שנה זו. אומ"ץ תבקש ממזוז להחזיר את הרגל החסרה למשרד לצורך קבלת ההכרעות הקשות בחודשים הקרובים בתיקיהם של אולמרט ושל ליברמן, כפי שנהג כלפי שר האוצר לשעבר, העבריין אברהם הירשזון.
הקשר האוסטרי
גם המשרדים האחרים שבחר ליברמן בממשלה החדשה עבור נציגי 'ישראל ביתנו' אינם מקריים. תיק התשתיות, שהיה מיועד במקור לבני בגין או לשר העובר ושב פואד בן-אליעזר, נמסר לעוזי לנדאו, אדם ישר ואמין בעל אות אומ"ץ, שגם הוא נמנע באחרונה מלומר מילה נגד מעשי השחיתות של הבוס הגדול ליברמן. אין לי ספק שליברמן מעוניין לדאוג בעקיפין לאינטרסים של איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהשחית שורה של אישים פוליטיים בכירים במדינה וליברמן ביניהם. שמו של שלאף מופיע במרבית נושאי החקירה של ליברמן, הן כחשוד בכך שהיה שותף לעסקים עלומים שלו ושל בתו, והן כמי שהזרים כספים החשודים כמולבנים לחשבונותיו הסמויים של ליברמן. שלאף הינו בעל עסקי ההימורים המושבתים הקזינו ביריחו וספינת ההימורים באילת. יש לו תוכניות נוספות בארץ, וליברמן מבקש לשמור עליהן בעיקר משום ששלאף מקפיד שלא להגיע לארץ מאז שנחשד בשיחודם של אריאל שרון ובניו. שלאף הוא גם בעל אינטרסים בתחום הגז, כשותף פעיל יחד עם הרשות הפלשתינית והחברה 'בריטיש גז' שמספקת כמויות גדולות של גז טבעי לישראל. לנדאו יתקשה לפעול נגד אינטרסים של שלאף שיישמרו ע"י ליברמן. ערב הקמת הממשלה החדשה ערך שלאף באולם פאר בוינה את טקס נישואי בנו. רשימת האורחים המכובדים מישראל שנכחו באירוע כללה, בין השאר, את החשוד בפלילים אביגדור ליברמן, ואת שלושת המורשעים, השרים לשעבר אריה דרעי, חיים רמון ובנו של ראש הממשלה לשעבר, עומרי שרון. דברי פרשנות והסברים - מיותרים. ליברמן דאג לכך ש'ישראל ביתנו' תקבל עוד שני משרדים משמעותיים עבורו: משרד הקליטה, שהופקד בידיה של סופיה לנדבר שאמורה לטפל בקהל בוחריו יוצאי חבר העמים, ומשרד התיירות שבראשו יעמוד סטס מס'זניקוב שיעבוד בשיתוף פעולה עם משרד החוץ. מסז'ניקוב נחשב לכוכב העולה של 'ישראל ביתנו', והוכיח את יכולותיו כאדם חכם וכאיש ביצוע בתפקידיו כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת וכראש צוות המו"מ של המפלגה להקמת הממשלה החדשה. כאשר ייאלץ ליברמן לפרוש מתפקידו אחרי שיוגש נגדו כתב האישום, אם מזוז לא יקבל רגליים קרות בשלהי תקופת כהונתו כיועץ המשפטי של הממשלה, מסז'ניקוב יהיה, ללא ספק, אחד המועמדים המובילים לרשת את מקומו כמנהיג המפלגה. נצטרך לייחל לכך שבעידן החדש המילים ישראל ביתנו יקבלו משמעות חיובית יותר.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים