הערפל הכבד שאפף במשך זמן כה רב את תיק החקירה בפרשת השוחד הקשורה בחברת סימנס העולמית, חברת החשמל ורכבת ישראל מתחיל לאחרונה להתפזר. על-פי החשד שילמה סימנס שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר בעסקיה בישראל. השופט בדימוס דן כהן קיבל חלק קטן מסכום זה. השאלה שעדיין נותרה פתוחה היא - מי הם אלה שקיבלו את מירב כספי השוחד בסך 16 מיליון דולר?
▪ ▪ ▪ אחרי שנים של עלטה סביב תיק החקירה בפרשת סימנס, אחת מפרשות השוחד הגדולות בתולדות המדינה שאליה שורבבו שתי חברות ענק ממשלתיות - חברת החשמל ורכבת ישראל חלה בשבועות האחרונים תזוזה משמעותית בחקירה של רשות ניירות ערך, וחלק מהערפל החל להתפזר.
ההתקשרות של חברת החשמל עם סימנס בהסכמים שונים, לרכישת טורבינות גז והסכמים נלווים שהסתכמה בהיקפי ענק בסך כולל של 540 מיליון אירו ו-56 מיליון דולר נעשתה בחטאים ובאמצעות תשלומי שוחד. את המידע על תשלום השוחד בסך 20 מיליון דולר במסגרת עסקיה של חברת סימנס בישראל מסר נציג החברה בארץ לשעבר אורן אהרונסון שחתם על עסקת עד מדינה בפרשה סבוכה זו. אהרונסון נעצר לפני זמן קצר מחדש אחרי שהתברר שלא מסר את כל המידע שסוכם על-אודותיו.
החקירה חודשה בעקבות תביעת נזיקין עד כמה שישמע הדבר מוזר חידוש החקירה של רשות ניירות ערך לגבי השוחד ששולם בחברת החשמל נבע מתביעת נזקין בסך 200 מיליון שקלים שהגישה חברת החשמל נגד השופט בדימוס דן כהן שהיה בעבר חבר דירקטוריון חברת החשמל ויו"ר ועדת המכרזים, ונגד גורמים נוספים ביניהם חברת סימנס העולמית, סימנס ישראל והמנכ"ל שלה באותה העת אורן אהרונסון.
אחרי שכהן הוסגר לישראל מפרו, שבה שהה בשנים האחרונות, הוא הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בכתב אישום מתוקן בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקל מחברת סימנס ובעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת חברת רוגוזין, בכך שלא דיווח על קשריו עם הבעלים עזרא הראל לדירקטוריון חברת החשמל, שדנה בענייני החברה.
כמו-כן הורשע כהן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שנמלט מישראל לפרו, ונקבע כי הוא ירצה עונש מאסר של 6 שנים, ממנו תנוכה תקופת מעצרו בארץ ובחו"ל (סך-הכול כחצי שנה). עוד הוסכם כי המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו של כהן, וכי בנוסף הוא ישלם קנס בסך 6 מיליון שקל.
חרף הציפיות המוקדמות לא מסר כהן מידע על מקבלי השוחד האחרים במטרה להקל בעונשו ולא נחתם אתו הסכם של עד מדינה אם משום שגורמים בכירים במדינה היו מעוניינים להרדים את המשך החקירה ואם משום שכהן סירב באותו שלב לפתוח את תיבת הפנדורה שנפתחה בימים אלה בעקיפין בגינו.
ניסיונות לאתר את שמות מקבלי השוחד במסגרת זו ניתן לגלות לראשונה, שבנוסף לעתירה שאומ"ץ הגישה בעניין החקירה הצולעת בפרשת השוחד, התנועה הייתה מעורבת מאחורי הקלעים בניסיונות חוזרים ונשנים בכוונה לאתר את שמותיהם של מקבלי השוחד.
בשעתו קיימתי מגעים בנושא זה עם דן כהן ופרקליטו הישראלי שמתגורר בניו-יורק, ועלתה הצעה ששמותיהם של מקבלי השוחד יימסרו לנו ואנחנו נתרום את חלקנו להשגת עסקת טיעון. בפועל לא נמסרו לנו שמות אלא הועברו רק רמזים עבים לגבי עובדים מסוימים בחברת החשמל ואישים מחוץ לחברה, וכל הנושא נתקע והרעיון ירד מעל הפרק.
עיקרה של התביעה האזרחית שהגישה חברת החשמל נגד כהן כנתבע ראשי היו תשלומי שוחד שקיבל כהן בתפקידו כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים של חברת החשמל, בין היתר מחברת סימנס, לצורך הטיית מכרזים לרכישת הטורבינות ומוצרים נוספים.
כהן הממולח צירף לתביעה נגדו צדדים נוספים, העביר את התביעה לצד שלישי שכולל שורה של נתבעים בהם חברי דירקטוריון החברה לשעבר וטען בכתב ההגנה שהתובענה הינה בעיקרה מעין 'רפורטאז'ה עיתונאית' פופוליסטית גרידא, המסתמכת על מקורות לא אמינים ובקש לדחות את התביעה על הסף בשל טענות התיישנות והיעדר עילת תביעה.
לטענת כהן ההתקשרות בין החברות סימנס וחברת החשמל נעשתה בתקופה שלא היה כבר דירקטור בחברה, נעשתה כדין, משיקולים ענייניים, על בסיס הליכים תקינים, "תוך שכל הגורמים והדרגים המקצועיים והניהוליים בחברת החשמל סומכים עליה ידם".
מסרים מאיימים מהיו"ר אלי לנדאו כך או אחרת לרשות ניירות הערך לא הייתה ברירה אלא לחדש את החקירה בימים אלה ולחקור, בין השאר עובדים בכירים בחברה לשעבר שצורפו לתביעה כחשודים בקבלת שוחד מחברת סימנס. נחקר נוסף ע"י חוקרי הרשות, אף כי לא באזהרה, היה רו"ח שלמה נס שהיה בעבר דירקטור בחברת החשמל. הרשות מבקשת לברר, בין השאר, את נסיבות קבלת תרומה מחברת סימנס למטה הבחירות של רעייתו סגנית השר לשעבר ד"ר לאה נס בפריימריז של הליכוד.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות הזדרזה תנועת אומ"ץ, שמלווה פרשה זו מראשיתה, לפנות השבוע אל יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר בדרישה להרחיב את החקירה בפרשת השוחד של 20 מיליון הדולר ששילמה בשעתו חברת "סימנס" לגורמים שונים בחברת החשמל ומחוצה לה ולחקור גם כמה מחברי דירקטוריון החברה לשעבר ובראשם את היו"ר אלי לנדאו.
לנדאו נחקר בשעתו במשטרה כחשוד העיקרי בקבלת שוחד בסכומים גדולים בשורה של פרשות שחיתות שבהן היה מעורב כאשר כיהן כראש עיריית הרצליה ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל. המדובר הוא, בין היתר, בהקמת המרינה בהרצליה ביזמה משותפת שלו ושל איל ההון מוטי זיסר הולכת הפחם באניות שבבעלות אחים עופר וברכישת גז מצרי באמצעות שותפות מצרית ישראלית שאליה הייתה מחוברת חברת מרחב בבעלות איל ההון יוסי מימן.
מי שמצוי בפעילות שהתנהלה מאחורי הקלעים היה מודע לכך שלנדאו חשש משובו של כהן מפרו לישראל מחשש שימסור מידע מפליל נגדו. על-פי מידע מוסמך שהגיע לאומ"ץ טרח לנדאו להעביר לכהן בדרכים שונות מסרים מאיימים לבל יחזור ארצה. כהן לא אישר ולא הכחיש אבל המידע המסווג שמור בכספת של אומ"ץ.
העובדות מדברות בעד עצמן: בתקופה שבה כיהן לנדאו כראש עיריית הרצליה ונחשד בתפירת מכרז להקמת המרינה בעירו ביוזמת איש העסקים מוטי זיסר נזקקו השניים לשירותיו המשפטיים של כהן במטרה שיחלץ אותם מהעמדה לדין פלילי. בסופו של דבר הועמדו לדין אך זוכו מחמת הספק.
אין ספק שהדמות המרכזית בפרשה הוא אלי לנדאו, לשעבר יו"ר חברת החשמל, שבתקופת כהונתו ביצעה החברה שורה של עסקות ענק עם אילי הון מסוגם של האחים עופר, יוסי מימן וחברת סימנס. לנדאו לא חשוד שפעל במקרים הללו לשם שמים. הוא אחד מאישי הציבור שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי ועשו היטב למען ביתם ובני משפחתם. (בשעתו העבירה תנועת אומ"ץ לקציני מודיעין בכירים במשטרה מידע מחשיד על זהות המקורות הכספיים בסך למעלה מ-50 מיליון שקל שבאמצעותם רכשו שני בניו של לנדאו את חלקם במדיקל סנטר המשגשג בהרצליה אך המשטרה לא השכילה להתמודד עם הנושא המורכב. גם רשות המיסים והרשות להלבנת הון לא הצטיינו בנושא זה).
לא בכדי לחץ בשעתו לנדאו על חברי הדירקטוריון לחתום על הסכם נוסף עם סימנס ללא מכרז בנסיבות מחשידות לגבי התועלת האישית שהוא היה אמור להפיק מכך. הנימוקים לרכישות מסימנס בלא מכרז היו, כפי שהוצגו לדירקטוריון: "דחיפות למניעת נזק של ממש", הצגת העסקה כהזדמנות עסקית ויתרונות הגלומים ברכישת יחידה נוספת הזהה ליחידות הקודמות. עלות כל טורבינה נאמד ב-100 מיליון אירו.
הציבור רשאי לדעת לאן הלך הכסף על-פי החשד שילמה, כאמור, סימנס שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר בעסקיה בישראל. כהן קיבל חלק קטן מסכום זה. השאלה שעליה לא ניתנה עד כה תשובה היא מי הם אלה שקיבלו את מירב כספי השוחד בסך 16 מיליון דולר.
אחד מחבריו של כהן, החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, אמר בשעתו בראיון עיתונאי "אהרונסון הוא פושע שהודה בביצוע מעשים שמגישים עליהם כתב אישום. החליט מי שהחליט שהוא יהיה עד מדינה וייצא בלי עונש מהעניין הזה. הוא חייב עדיין הסבר אם שילם שוחד של 20 מיליון דולר ולמי. הוא מסר את גרסתו רק לגבי כהן, אך מה עם שאר המשוחדים לכאורה? הציבור רשאי לדעת לאן הלך הכסף".
אומ"ץ פנתה בשעתו תחילה אל שר התשתיות לשעבר עוזי לנדאו בדרישה שימנה ועדת בדיקה לבחינת התנהלותו של דירקטוריון החברה בפרשה זו אך הוא דחה את פנייתנו וסיבותיו היו עמו.
אחרי שהחקירה של הרשות נתקעה ללא קשר לבריחתו של כהן לפרו החלטנו לנהל מערכה משפטית מסועפת בכוונה לחשוף את שמותיהם של מקבלי השוחד ולמצות אתם את הדין.
חבר הצוות המשפטי של אומ"ץ עורך הדין יצחק מינא פנה בשעתו אל יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' האוזר בעקבות עתירה שהוא הגיש לבג"ץ בנושא זה מטעם אומ"ץ בדרישה לקבל צו על תנאי שיורה לגופי אכיפת החוק והרשות בראשם להבהיר לבית המשפט מדוע לא מסתיימת חקירה בפרשה זו שהחלה לפני שנים.
בג"ץ דחה את העתירה אך ציין מפורשות במסגרת פסק הדין כי על המשיבים, וביניהם רשות ניירות ערך לתת משקל לטענת העותרת בדבר מועד ההתיישנות שהולך וקרב לצורך קבלת ההחלטה הסופית בדבר נקיטת צעדים דחופים כנגד החשודים בקבלת ו/או נתינת שוחד בפרשה זו.
חקירה צולעת לטענת עורך הדין מינא חוקרי רשות ניירות ערך לא הצליחו לפענח את שמותיהם של החשודים, לא ניגבו עדויות, לא נעשו הצלבות, לא נאסף מידע מודיעיני מוסמך מה גם שתהליך תשלום השוחד של סימנס, בחברה נמשך גם אחרי פרישתו של כהן מתפקידו בדירקטוריון החברה.
אומ"ץ פנתה במקביל אל פרקליט המדינה לשעבר משה לדור והעבירה אליו ממצאים חדשים בפרשת סימנס המצביעים על התנהלות בעייתית של הפרקליטות ועל חקירה צולעת של הרשות לניירות הערךשטייחו את החקירה ונמנעו מלהעמיד לדין אישים בכירים בחברת החשמל והרכבת שנהנים עד היום מכספי שוחד בסך של 16 מיליון דולר. שאלנו את לדור מדוע למרות החקירה המקיפה שילם רק כהן בראשו בעוד שאישים אחרים יצאו פטורים בלא כלום והצבענו גם על היחס המועדף כלפי משפחת אהרנסון הממשיכה בעסקיה האחרים כרגיל.
התשובה שקיבלנו מלדור הייתה עמומה. לדבריו, לא כל הפרטים שצוינו במכתבנו היו מדויקים, אך בגלל תהליך ההסגרה של כהן המצוי בעיצומו לא ניתן לחשוף את כל העובדות.
היועץ המשפטי הראשי של אומ"ץ עורך הדין בועז ארד לא הסתפק בכך ושיגר בשעתו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שבו שאל בין היתר: "אומ"ץ מבקשת לדעת כיצד זה שבפרשת שוחד מן החמורות בתולדות מדינת ישראל לא ננקטו הליכים פליליים נגד מנהלי תאגיד סימנס בחו"ל בקשר למעורבותם בפרשת השוחד. התנהלותן של מערכות אכיפת החוק שאתה עומד בראשן בכל הקשור לתאגיד סימנס ומנהליו מעוררות תהיות שמחייבות הסבר לציבור". גם וינשטיין לא סיפק את הסחורה ונמנע מלומר דברים מפורשים.
עורך הדין מינא טען בפנייתו ליו"ר הרשות כי משטרת ישראל הודיעה לאומ"ץ כי תחום החקירה בפרשת השוחד בחברת החשמל מצוי באחריותה הבלעדית של רשות ניירות ערך.
לעומת זאת הייתה המשטרה אמורה לטפל בתלונות שאומ"ץ הגישה לה בעבר בחשדות שעל פיהם שילמה חברת סימנס לבכירים לשעבר בחברת רכבת ישראל במטרה שהחברה תרכוש קרונות חדשים מתוצרת סימנס.
לפני כמה שבועות פנה עורך דין מינא אל מפכ"ל משטרת ישראל יוחנן דנינו, בפנייה כותב עו"ד יצחק מינא:
משרדנו מייצג את תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי.
1. במסגרת עתירה שהגישה התנועה נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה ורשות ניירות ערך, נתבקשה חקירה מקפת לבדיקת תשלומי השוחד ששילמה חברת סימנס לבכירים שונים בחברת החשמל (תיק בג"ץ 4283/11).
2. בסופו של יום החליט בית המשפט העליון, כי רשות ניירות ערך בודקת את מורכבות התיק ואת העובדה שהחשוד העיקרי אינו בארץ. במסגרת זו בוחנת רשות ניירות ערך את האפשרויות העומדות לרשות לצורך החקירה.
3. כן הוברר, כי המשיבים ובכללם היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל, אינם מתכוונים לסגור את התיק אך לא פירטו מהם ההליכים שבדעתם לנקוט. פירוט זה, לטענתם, עלול לפגוע באינטרס הציבורי.
4. בית המשפט קבע, כי באיזון הכולל מדובר בחומר הכולל חקירה רבת היקף המקימה אתגרים רבים ומן הראוי שהמשיבים יתנו משקל לטענת תנועת אומ"ץ, כי הזמן העומד לרשותם אינו רב לנוכח מרוץ ההתיישנות.
5. בימים אלה, לאור הסגרתו של השופט בדימוס דן כהן, ומשהוסרה הטענה בדבר אי-נוכחותו של החשוד העיקרי בארץ, ומשעולה חשד לביצוע עבירות פליליות חמורות בחשד של תשלומי שוחד בסכומי כסף ניכרים לגורמים בכירים שונים בחברות השונות על-ידי חברת סימנס, וביניהן חברת החשמל.
6. זאת ועוד, מחקירה שהתנהלה בארה"ב הודתה חברת סימנס, כי שילמה תשלומי שוחד במדינות רבות בה הייתה מעורבת במכירה ובשיווק מוצריה.
7. בנסיבות אלה, דורשת תנועת אומ"ץ לאלתר, לפתוח בחקירה מיידית של חשדות אלה, וזאת ללא כל דיחוי נוסף.
8. הנה למדנו, כי פנייתה של תנועת אומ"ץ בשעתו, לבית המשפט העליון הייתה מוצדקת, ולא נותר אלא לדרוש מהגורמים החוקרים לעשות את מלאכתם כמצופה מהם.
אומ"ץ מבקשת לדעת כיצד זה שבפרשת שוחד מן החמורות בתולדות מדינת ישראל לא ננקטו הליכים פליליים נגד מנהלי תאגיד סימנס בחו"ל בקשר למעורבותם בפרשת השוחד. התנהלותן של מערכות אכיפת החוק שאתה עומד בראשן בכל הקשור לתאגיד סימנס ומנהליו מעוררות תהיות שמחייבות הסבר לציבור".
אומ"ץ פנתה השבוע פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שחרף התלונות שהגישה בעבר למשטרה ופניותיה החוזרות ונשנות לא נערכה בשעתו מסיבות תמוהות חקירה של המשטרה בחשד שבכירים לשעבר ברכבת ישראל חשודים בכך שקיבלו שוחד בפרשת רכישת קרונות מתוצרת סימנס לרכבת ישראל.
"בעקבות ההתפתחויות החדשות בפרשת השוחד בחברת החשמל מן הדין שתיערך גם חקירה ברכבת ישראל", נאמר בפניית אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה. אומ"ץ לא תניח לפרשת שוחד חמורה זו עד אשר כל המשוחדים יעמדו לדין ויחזירו את כספי השוחד בתוספת קנס וריבית פיגורים.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים