כתבה אחרונה בסדרה. יותר מכל חושש פישר משלילת רישיונו שהפך מנוף להתעשרותו בדרכים לא כשרות. לראשונה בחייו נתקל פישר באומ"ץ, גוף עיקש של מתנדבים שאינו נכנע ואינו ניתן לאיומים וסחיטה שלו. פישר גם מודע היטב לכך שאני עומד מולו אישית וחזיתית מזה שנים ואעשה את כל הנדרש כדי לסכל את המשך התנהלותו העבריינית
בעוד כמה ימים, כאשר תסתיים תקופת מעצר הבית של עורך הדין רונאל פישר אחרי "שהשיג" הקלה בדרך של מעצר בית, עקב מצבו הנפשי והרפואי, עשוי להיווצר מצב אבסורדי. הפרקליט שנחשד בשורה של עבירות פליליות חמורות, בהן תיווך לקבלת שוחד, שיבוש הליכי חקירה, הפרת אמונים, העלמת מס והונאת כמה מלקוחותיו, עלול לחזור למשרדו לעסקים כרגיל.
הפרשה שבגינה הסתבך פישר קשורה, כידוע, ליו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן ששכר את שירותיו של פישר אחרי שנפתחה נגדו חקירת משטרה בחשד שביצע כמה עבירות על החוק. פישר לא העריך עדיין אז עם מי יש לו עסק וחשב שחסן יהיה תחנת שאיבת כסף נוספת בדרכו העקלקלה עם לקוחותיו שאת חלקם הונה ועשק.
שירות משפטי חינם לאיציק אוחיון
תנועת אומ"ץ עקבה בעבר מקרוב אחר פעילותו של פישר באשדוד בשירותם של נבחרי ציבור מוסדות וגופים בדומה לערים אחרות ברחבי הארץ שבהן הוא תקע יתדות. לא קשה היה לנחש שפישר השתמש במידע מחשיד שצבר במהלך עבודתו העיתונאית כעיתונאי חוקר על שורה של עיריות וגופים ציבוריים, חברות כלכליות ואישים שונים. מידע זה סייע לו ופתח בקלות דלתות וניפח את חשבון הבנק שלו.
פישר חצה בהדרגה את הקווים והחל לייצג אנשים שבהם טיפל או נמנע מלטפל בעבודתו העיתונאית שהייתה נגועה בחוסר אתיקה. היו כמה ראשי ערים שסרחו והעסיקו את פישר בחברות הכלכליות העירוניות ובתמורה הוא העניק להם שירותים משפטיים אישיים חינם אין כסף. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ראש עיריית פתח תקוה לשעבר יצחק אוחיון.
אומ"ץ התריעה על-כך והיפנתה את תשומת ליבו של משרד הפנים לתופעה פסולה זו מבית מדרשו הפלילי של פישר.
מעורבות אומ"ץ בפרשת חסן-פישר
עתה מותר לגלות שאומ"ץ הייתה מעורבת מאחורי הקלעים באורח פאסיבי בפרשת חסן פישר. המעורבות שלנו בנמל אשדוד החלה בעקבות גילויים מסעירים על פעילותו הכוחנית של יו"ר ועד העובדים אלון חסן ואודות עסקיו הפרטיים המסועפים בנמל שפרסמה העיתונאית החוקרת שרון שפורר ב"דה מארקר" (בזכות מאמריה היא תזכה השנה באות אומ"ץ).
אומ"ץ פנתה לשורה של גורמים, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה ושר התחבורה, בדרישה לחקור את הממצאים. ואמנם, נפתחה חקירה סמויה של המשטרה שהפכה לגלויה.
באחד הימים סיפר לי איש קשר מאשדוד שחסן שכר את שירותיו של פישר מול המשטרה. תגובתי הראשונה הייתה שחסן יצטער על כך. כאשר הובאה תגובתי לידיעתו של חסן הוא אמר: "יש ביניהם יריבות אישית. אומ"ץ פועלת נגדי למרות שאני נחשב כחושף חושף שחיתויות".
בשלב מאוחר יותר עמדה להיערך פגישת הבהרה בין חסן לביני אך היא בוטלה ברגע האחרון. נדמה שפישר הטיל וטו על הפגישה. כעבור זמן נודע לי שפישר ביקש מחסן מיליון דולר והבטיח לפעול לסגירת התיק נגדו. חסן סירב ומאז לא שמענו ממנו.
רק אחרי מעצרו של פישר נודע שחסן האשים אותו בניסיון לתיווך בשוחד בינו לבין אנשי משטרה בסכום של 150 אלף דולר ומסר לו סכום זה שהועמד לרשותו על-ידי מח"ש.
מאוחר יותר נודע לאומ"ץ שתחילה מסר חסן את המידע המרשיע לחוקריו ביחידה 433 ורק אחרי שהתרשם, לטענתו, שאוזנם אינה כרויה לשמוע את הגילוי המדהים על פישר וקשריו הפלילים לכאורה עם המשטרה פנה למח"ש וההמשך ידוע.
אומ"ץ מלווה מאז הקמתה לפני 11 שנים את מעלליו של פישר, ופעלה לאורך השנים כדי שיפסיק לתחמן את אנשי מערכת אכיפת החוק וייתן את הדין על מעשיו.
להשעות את פישר מחברות בלשכת עו"ד
לצערנו הדבר לא עלה בידנו בגלל ההנחות המפליגות שהעניקה לפישר לשכת עורכי הדין, הרפיסות של היועץ המשפטי לממשלה בטיפולו בחומרים שהובאו לבחינתו והגיבוי שנתנו לו משום מה כלי התקשורת תמורת תגמול כזה או אחר.
אומ"ץ לא רוצה לעמוד מנגד לקראת האפשרות שהפרקליט העבריין יחדש את החגיגות הפליליות במשרדו באין מפריע.
פנינו, אפוא, השבוע ללשכת עורכי הדין בדרישה להשעות את פישר מחברותו בלשכה ומעיסוקו כעורך דין עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. נאמר לנו כי הליך מעין זה אינו מקובל כל עוד לא הוגש כתב אישום נגדו. בעקבות זאת פנתה אומ"ץ אל פרקליט המדינה שי ניצן.
במכתב אל הפרקליט נאמר בין השאר:
"בעוד זמן קצר מסתיימת תקופת מעצר הבית שהוטלה על עו"ד רונאל פישר והוא עשוי לחזור לעבודתו המקצועית. תנועת אומ"ץ, שטיפלה בשנים האחרונות בשורה של פרשות שקשורות לעו"ד פישר שמהן עולה חשד לביצוע עבירות פליליות, פונה אליך בבקשה לבחון אפשרות שהפרקליטות תתערב ותמנע את המשך עבודתו המקצועית כל עוד לא הסתיימה החקירה של מח"ש לגבי מעורבותו בפרשת נמל אשדוד ובפרשות נוספות שהתגלו במהלך החקירה.
שובו לעבודה המקצועית במשרדו עלול לגרום לא רק לשיבוש דרכי חקירה אלא לשמש במקביל דוגמה שלילית לציבור אזרחי המדינה בכלל ולציבור עורכי הדין בפרט".
השאלה הגדולה והמסקרנת היא: כיצד תנהג פרקליטת מחוז תל אביב בפלילי לשעבר רות דוד בלום שהינה שותפה פעילה במשרדו של פישר וניהלה את המשרד בהעדרו.
האם היא תמשיך להעלים עין מהעבירות החוזרות ונשנות שנעברו בין כותלי המשרד.
קשריו של פישר עם הפרקליטה רות דוד בלום
עורכת הדין דוד בלום שימשה גם כפרקליטתו של פישר בעת מעצרו, מאמינה בחפותו ומאשימה גורמים שונים בהתנכלות לו. קשה לדעת אם התנהלותה של דוד נובעת מסחרור שהינו תוצאה של מתק שפתיו ומוחו היצרני של פישר או מתוך חשש שהסתבכותו של פישר עלולה לגרום נזק למשרד ולה באורח אישי.
אין ספק שמערכת קשריהם של פישר ודוד בלום מחייבת, לדעת אומ"ץ, בדיקה לעומק אם הפרקליט הנוכל ניצל אותם כדי לקבל לקוחות שעברו עבירות פליליות ולגבות מהם כדרכו סכומי עתק.
הנורה האדומה הראשונה בנושא זה נדלקה באומ"ץ לפני 9 שנים בעקבות חקירת משטרה שנפתחה נגד שוקי משעול עובד בכיר במע"מ שנחשב בעת ובעונה אחת כחושף שחיתויות וכמי שעבר על החוק בכך שהואשם בפגיעה בסודיות על שמסר פרטים כביכול למקור המודיעיני שלו ג.א. את המידע הוא לא מסר מתוך המחשב של משרדו.
בסוגרים כדאי לציין שמשעול שיתף פעולה אז עם רפי רותם לשעבר קצין מודיעין במכס שחשף שורה של מעשי שחיתות ברשות המיסים. משעול סיפר לי כי באחד הימים פנה אליו עורך הדין פישר והציע להעניק לו שירותי הגנה משפטיים והוסיף שהוא יכול להסדיר הסכמים נוחים של עד מדינה, בזכות קשריו המיוחדים עם עורכת הדין דוד בלום, שכיהנה אז כפרקליטת מחוז תל אביב.
שיחתו של פישר עם משעול הוקלטה והתמלול הועבר אל אומ"ץ שפנתה ליועץ המשפטי לממשלה אך משום מה החליטה הפרקליטות שלא לנקוט באמצעים נגד פישר ולבדוק.
פישר השתמש בשמה של דוד פעמים נוספות כדי לגייס לקוחות בעלי יכולת. בשלב זה לא ברור אם דבר זה נעשה בידיעתה של דוד או ללא ידיעתה.
בהקשר לכך מן הראוי לחזור על גילוי מדהים של העיתונאי יואב יצחק באתר News1:
"עורכת הדין רות דוד קיבלה מעורך הדין רונאל פישר מתנות בשווי עשרות אלפי שקלים, בתקופה שכיהנה בתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב. המתנות ניתנו באופן הנוגד את החוק, האוסר על עובדי ציבור ועל עובדי מדינה לקבל מתנות, למעט מתנות סמליות בערך של עד 100 שקל.
המתנות ניתנו לדוד כאשר במקביל הסתייע בה פישר לקידום ענייני לקוחותיו בפרקליטות ובקרב גורמי אכיפה נוספים. עולה חשש סביר לפיו פישר ציפה ואף קיבל יחס מיוחד מרות דוד. המדובר בשוחד לכל דבר ועניין, שניתן אגב קשריו האישיים עמה ונוכח רצונו וכוונתו לנצל לרעה את מעמדה ותפקידה".
גילוי מדהים זה שלא הוכחש ע"י דוד הוביל את אומ"ץ לפניה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה שיורה על חקירה פלילית בנושא רגיש זה.
מי שעוקב מקרוב אחר התנהלותו השערורייתית של הרועץ המשפטי לממשלה אינו יכול לצפות לתגובה נחרצת.
הנורה השנייה נדלקה אחרי שרות דוד פרשה מתפקידה כפרקליטת מחוז תל אביב בספטמבר 2010. דוד יצאה לשוק הפרטי ופתחה תחילה משרד עצמאי משלה אבל קשריה הבעייתיים עם פישר נמשכו שכן זמן קצר לאחר שהפכה עצמאית סייע לה פישר בדרך של הזרמת תיקים למשרדה.
מאוחר יותר החליטה דוד כנראה שהיא הצטננה די הצורך והצטרפה למשרדו של פישר כשותפה בכירה וכפרקליטה של פישר בנושאים אישיים.
עניין לציבור אך לא עניין המשטרה
הנורה השנייה נדלקה בעת בירור קובלנה שהגשתי נגד פישר בשם אומ"ץ לפני 5 שנים ללשכת עורכי הדין בגין דברים חמורים שעשה אחרי שלקוחו הפדופיל יעקב העליון הורשע בדין.
הייתה לי תחושה עובדתית שפישר מצליח לחמוק בלי פגע מתלונות שמוגשות נגדו ללשכת עורכי הדין בעיקר בשל הערמומיות והתחכומים שלו. כך היה יכול להיות גם בקובלנה של אומ"ץ.
בתום דיון ממושך מדי במוסדות השיפוטיים של לשכת עורכי הדין בקובלנה בגין דברים חמורים שהשמיע כלפי השופט בדימוס המוערך חנן אפרתי, בתום הכרעת דין שהרשיעה את לקוחו הפדופיל.
הפנייה ללשכת עורכי הדין באה אחרי שהמשטרה סירבה לטפל בתלונה שלנו נגד פישר, בנימוק שאין ראיות לביצוע מעשה פלילי. כדאי לצטט את התלונה המקורית למשטרה: "תנועת אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד עוה"ד רונאל פישר בחשד שעבר לכאורה על חוק זילות בית המשפט.
עו"ד רונאל פישר ייצג את הנאשם יעקב העליון, שהורשע בבית משפט השלום בתל אביב, ביום 20.4.09, בעבירות של בעילה אסורה של קטינה ובמעשה מגונה באחותה של הקטינה. לאחר השמעת גזר הדין אמר עו"ד פישר לעיתונאים, באולם בית המשפט, כי המעשה המגונה היחיד בתיק הפלילי הנ"ל, הוא הכרעת הדין.
דבריו החמורים של עו"ד פישר הינם עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, העוסק בזילות בית המשפט וקובע: 'האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו עניין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה'.
נראה לנו כי דבריו של עו"ד פישר חורגים ממסגרת ביקורת כנה ואדיבה ואשר על כן אנו תובעים לחקור אותו ולקבוע אם אין בדבריו עבירה פלילית המחייבת להעמיד אותו לדין".
המשטרה הודיעה לנו כי לא נמצאו ראיות להעמיד את עו"ד פישר לדין. בדרך כלל המשטרה אומרת בנסיבות כאלה של סגירת תיקים, ש"אין עניין לציבור". הפעם היה עניין לציבור, אבל לא עניין למשטרה.
"ההתנצלות" של פישר בפני השופט אפרתי
אומ"ץ לא ויתרה והגישה, כאמור 'נגד עורך הדין פישר קובלנה ללשכת עורכי הדין בדרישה שהוא יועמד לדין משמעתי על ביצוע עבירה אתית חמורה, בכך שעבר עבירה על סעיף 32 (א), הקובע כי עורך דין ישמור על יחס כבוד לבית המשפט, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
פישר טען בתגובה שהתנצל בפני השופט אפרתי וכי השופט קיבל את התנצלותו והראה לאנשי הלשכה את נוסח ההתנצלות אך לא את תשובת השופט.
השופט אישר לי בכתב בתשובה לשאלתי כי בניגוד לדבריו של פישר הוא לא קיבל את ההתנצלות. תגובת השופט הועברה ללשכה בצירוף דרישה נחרצת להפסיק את הסחבת הממושכת ולהעמיד את פישר לדין.
במקביל נקט פישר בסיוע פרקליטתו דוד בכל מיני תרגילים כדי למנוע את העמדתו לדין משמעתי.
צר היה לי להיווכח שגם אנשי האתיקה של לשכת עורכי הדין ניסו להתחמק מלדון בתלונה, כפי שהיה בעבר, כאשר תלונות שהוגשו נגד עו"ד פישר על מעשים חמורים ביותר, שחלקם עוררו חשד לביצוע מעשים פליליים, התפוגגו והתנדפו.
תרגילי הלוליינות לחמוק מהעמדה לדין
עו"ד פישר מצדו, נקט בכל התרגילים האפשריים, חלקם מסריחים, כדי לחמוק מהעמדה לדין. בין השאר טען הפרקליט שהוא התנצל בפני השופט וזה קיבל את התנצלותו. הלשכה נטתה לקבל את דבריו כעובדה ולברוח מהתיק. היועצת המשפטית של ועדת האתיקה של הלשכה עשתה מלאכה שטחית ונטתה לקבל להפתעתי הרבה את הסברו של פישר בלי שבדקה את גרסתו של השופט.
מאחר שאני מכיר מקרוב את השקרן פישר יצרתי קשר עם השופט. פרקליטתו של פישר עורכת הדין דוד עוררה מהומה כאשר דרשה מבית הדין המשמעתי להחרים זמנית את המחשב של אומ"ץ ואת מכשיר הסלולר הפרטי שלי כדי לנסות לגלות כיצד נודע לי על חוות הדעת המשפטית הפנימית השגויה. בקשתה נדחתה על הסף בין השאר בגלל החיסיון העיתונאי שלי.
פישר לא ויתר וביקש שכל חברי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין יעברו בדיקת פוליגרף (גלאי שקר) כדי לאתר מי מהם מדליף לי מידע פנימי בפרשת פישר. בקשתו נדחתה על הסף.
גם כאשר נערך באיחור רב הדיון המשפטי בעקבות לחץ בלתי פוסק של אומ"ץ, נקט פישר בתחבולות שונות כדי לזרות חול בעיני השופטים שנעו בין רחמים לבין חששות מידו הארוכה.
בסופו של דבר הרשיעו שופטי בית הדין המשמעתי של הלשכה את עו"ד פישר בלית ברירה בהעלבת השופט, אך לא גזרו עליו עונש מעשי שהוא היה ראוי מעל לכל ספק.
הערעור הממתין לפישר במחוזי בת"א
כאשר הודיעה ועדת האתיקה הארצית על כוונתה לערער על גזר הדין של בית הדין למשמעת החליט פישר להשתלח בחברי ועדת האתיקה וכינה אתם בכינויי גנאי. דבר זה לא הסתייע בידו והערעור שהוגש בגיבוי של אומ"ץ תלוי ועומד בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
אומ"ץ לא מתכוונת להניח לעו"ד רונאל פישר. נמשיך למצות את ההליכים המשפטיים נגדו בפרשת השופט במסגרת לשכת עורכי הדין ומחוצה לה.
בין השאר אנחנו בודקים מידע, שעל-פיו פישר הפעיל לחצים כבדים מאחורי הקלעים על אחד מראשי לשכת עורכי הדין, כפי שהוא נוהג תמיד, במטרה להיחלץ מגזר דין חמור בבית הדין המשמעתי.
יותר מכל חושש פישר משלילת רישיונו שהפך מנוף להתעשרותו בדרכים לא כשרות. לראשונה בחייו נתקל פישר באומ"ץ, גוף עיקש של מתנדבים שאינו נכנע ואינו ניתן לאיומים וסחיטה שלו. במלוא הצניעות אומר, שפישר מודע היטב לכך שאני עומד מולו אישית וחזיתית מזה שנים ואעשה את כל הנדרש כדי לסכל את המשך התנהלותו העבריינית.
לפני זמן קצר פנינו אל השופטת בדימוס הילה גרסטל המשמשת כנציבת הביקורת על הפרקליטות וביקשנו שפרשת פישר דוד תיבדק באורח יסודי. בפנייה שלנו נאמר, בין השאר: "פרשת עורך הדין פישר שנעצר כחשוד ביצוע עבירות פליליות חמורות חשפה בין השאר מערכת קשרים בינו לבין פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, עורכת הדין רות דוד בלום שהפכה גם לשותפה במשרדו ומייצגת אותו בימים אלה בחקירות שמתנהלות נגדו.
בפרשה זו קיים חשד לכאורה שעורך הדין פישר ניצל את קשריו עם עורכת הדין דוד בלום שהייתה עדיין בתפקיד לצורך רכישת לקוחות והבטיח להם הבטחות שונות בידיעתה ושלא בידיעתה.
תנועת אומ"ץ מבקשת שיבדקו התיקים שבהם טיפל עו"ד פישר מול פרקליטת מחוז ת"א פלילי בתקופת כהונתה של עו"ד דוד בלום כדי לברר האם ניתנו הנחות ללקוחותיו והאם מעורבים אנשי פרקליטות נוספים בכך.
בהזדמנות זו נראה לנו שכדאי להרחיב את הבדיקה גם לגבי מכלול מערכת היחסים בין פרקליטים לעורכי דין פליליסטים ולקבוע הנחיות ברורות כדי למנוע תופעות פסולות".
"המומחה לטוהר המידות"
פישר חיפש תמיד דרכים להאיץ את תהליך ההתעשרות הקלה שלו. אחרי שניצל את עבודתו בעבר בתקשורת כקרדום לחפור בה החליט שכדאי שתהיה לו דריסת רגל מחדש בתקשורת כמנוף לגיוס לקוחות. פישר הכריז אומנם בשעתו באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע, כי אין לו כוונה לחזור לתקשורת, אבל היה זה מס שפתיים בלבד. הודות לקשריו האישיים עם אחד המנהלים הבכירים בערוץ 2 הוא החל לככב בערוץ בתוכניות שונות. לרוב הוא הופיע על תקן של מטיף מוסר כמו בעשר הדיברות או כמומחה לטוהר המידות. הצביעות, ההתחסדות וגלגול העיניים שלטו בכיפה.
נתקלתי בעבר באקראי בפרומו של התוכנית "האח הגדול" ונתקלתי בדמותו של פישר, שהופיע על תקן שופט מדומה שדן בחטאיהם הפיקטיביים של דיירי הבית, לא נפלתי מהכיסא. אצל פישר כל האמצעים הלא-כשרים מוכשרים כדי להגיע למטרות שהוא הציב לעצמו. מבחינתו, הדרך מהנחיית תוכנית דנה בעשרת הדיברות לתוכנית ריאליטי רדודה.
פעם הוא הכריז: "כל אדם שאני מראיין, פוגש ברחוב, או שהקשר שלי אליו הוא בכל מישור - אם יש עניין משפטי שלו שמעניין אותי, הוא לקוח פוטנציאלי וראוי". הנטייה האובססיבית של עו"ד רונאל פישר בעל קופת השרצים להרבות להופיע על מרקע הטלוויזיה, בדרך כלל בערוץ 2 שבו יש לו קשרים אישיים, נועדה בעיקרה לרכוש לקוחות נוספים והינה סוד גלוי.
את הלקוח הכבד ביותר, האוליגרך ארקדי גאידמק, רכש עו"ד פישר באמצעות תוכנית "גברים בשחור", שלה היה שותפו לראיון חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שהיה אז עיתונאי חוקר והיה בעצמו לקוח של עו"ד פישר. תנועת אומ"ץ הגישה לנציב הקבילות של הרשות השנייה תלונה נגד פישר על פגיעה חמורה באתיקה המקצועית העיתונאית, אך זו נדחתה בנסיבות מוזרות.
גם רוזנטל שוחר האתיקה מילא את פיו מים דלוחים ולא היה מוכן לצאת חזיתית נגד שותפו שביצע דבר עבירה בחסותן. הוא הבהיר לי רק שהסיק מסקנות והפסיק את התוכנית.
התקשורת מבקשת להיפרע מפישר
בראיון אישי מעמיק שפורסם באחרונה בגלובס, חבש פישר מסכה וניסה להציג את עצמו כאיש מופת שוחר תרבות ומוזיקה, תוך הסתרת מעלליו הרבים שרובם לא פורסמו ברבים ונחשפים בימים אלה בתקשורת בזה אחר זה.
מסתבר שרונאל פישר כרה לעצמו בור מאחר שסבר שהוא החכם מכולם.
לפני כמה שבועות הגיש פישר בשם שולחתו אורלי אינס, שעמדה בראש פרויקט עיר ללא אלימות, תביעות לשון הרע נגד מרבית כלי התקשורת ותנועת אומ"ץ .
הרקע לתביעה הקולקטיבית הייתה טענתה של אינס בנימוק שהם פגעו בשמה הטוב בכך שטענו שקידומה המקצועי נעשה באמצעות דרך מאוזנת. עתה החליטו כלי התקשורת להיפרע מפישר ולפרסם בהרחבה את מעלליו.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים