מצעד העוולות ( פרק א') - רוחות מלחמה ישראליות 01/08/2014
על הפרק: מחדל המנהרות - דוח המבקר התריע עוד ב-2007 על כשלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות בגזרת רצועת עזה ניגוח כיפת ברזל - מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס נפגע אחרי שכמה כלי תקשורת טענו כי ניסה לבלום בשעתו את הפרויקט באמצעות דוח חריף שפרסם קיפוח רכבי הביטחון - האם אחרי המלחמה יממש פיקוד העורף כוונתו לפטר את הרכזים למרות תפקידם החיוני?
▪ ▪ ▪ הערה: בתום 100 כתבות שבועיות מיצה את עצמו המדוד "הערות אזהרה". החל מהשבוע יתפרסם המדור החדש: "מצעד העוולות" שיכלול קטעים שיחשפו פרשות שחיתות, מחדלים וכשלים בתחומי המשק, החברה והחיים הפוליטיים ויצביעו על תרומתה של אומ"ץ לביעור הנגעים.
מחדל המנהרות
בעיצומם של ימי מלחמת "צוק איתן" החל ויכוח נוקב סביב השאלה הקריטית מה ידעו בדיוק מקבלי ההחלטות ושירותי המודיעין על כמות המנהרות, הסתעפותן, אורכן ופתחיהן בתוך ישובים ישראלים.
אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן גילה שלישראל היה מידע מקיף על המנהרות והוא לא חדל להתריע על הסכנה הטמונה בהן. לדבריו זו הייתה הסיבה לכך שמיד אחרי שכוחות צה"ל חצו את הגבול החלו אנשי חיל ההנדסה לפוצץ את המנהרות ההתקפיות.
עד כה פוצצו למעלה מ 25 מנהרות ועדיין לא ידוע כמה לא נחשפו. גורמים ביטחוניים אחרים גילו כי מערכת הביטחון העמידה תקציבים בניסיון למצוא פתרון טכנולוגי יעיל לבעיית המנהרות.
המאמצים כללו בחינה של הצעות רבות שהובאו לידי מערכת הביטחון - אך רובן לא נמצאו יעילות באופן שיש בו כדי לספק אינדיקציה איכותית על הימצאות של מנהרה התקפית שנכרית לעבר ישראל.
אין ספק שלאורך השנים נגרם עוול רב לקצין המודיעין הבכיר לשעבר אלוף משנה (מיל) יוסי לנגוצקי שלא חדל מלצלצל בפעמונים, להתריע נגד אסון המנהרות הממשש ובא ולהציע הצעות אופרטיביות שלא זכו למרבה הצער להתייחסות המתאימה. בשלבים מסוימים הוא נחשב אפילו על תקן של טרחן.
לגוצקי היה האיש הפחות מופתע כאשר האזין לדבריהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל כאשר הזדרזו להכריז שהיעד המרכזי של מבצע "איתן יצוק" היא חשיפת כל המנהרות ופיצוצן ושכחו משום מה שהמבצע שהתגלגל למלחמה החל בעקבות ירי הרקטות לעבר ערי ישראל.
צמרמרות אחזה באזרחי המדינה אחרי שנחשפה תוכנית שטנית של חמאס לתקוף בחג ראש השנה הקרוב בעת ובעונה אחת שורה של ישובים ישראלים ע"י מחסלים שיצאו ממנהרות שנפערו תחתם ולבצע הרג המוני וחטיפות של ישראלים.
על-רקע גלוי זה התעמתו ביניהם קצינים בכירים במילואים שהפכו לפרשנים צבאיים פיטמו את אזרחי המדינה בכלי התקשורת מסביב לשעון בשאלה הקריטית האם היה צורך לנקוט בפעולה מאסיבית מוקדמת נגד המנהרות כדי למנוע רצח המוני. פרשנים אלה כבר זכו לכינוי לגלגלני ´שועלי שלשום" ממשיכים לשלשל מעל כל מיקרופון ומעל כל מסך.
מי שקפץ על העגלה היה חבר הכנסת איתן כבל חבר ועדת החוץ והביטחון שהודיע השבוע כי הוא תובע הקמת ועדת בדיקה פנימית של התנהלות ממשלות ישראל והדרגים הצבאיים לגבי הסכנה שהייתה צפויה מהמנהרות. חברי כנסת נוספים הלכו בעקבותיו של כבל והם תובעים לערוך בדיקה של המחדל ע"י גוף פרלמנטארי אחר שאינו מחובר למערכת הביטחון.
נראה שמבדיקה לבדיקה כוחנו יורד.
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא החליט לפני כמה חודשים עוד בטרם פרצה המלחמה להורות לחטיבה לביקורת הביטחונית במשרדו לערוך בדיקה מקיפה בנוגע להיערכות של מערכת הביטחון לאיום המנהרות ברצועת עזה בצפון וביו"ש. במסגרת הבדיקה, יצא בשבועות האחרונים מבקר המדינה שפירא ביחד עם אנשי חטיבת הביקורת שאמונים על הנושא לסיור בקרבת מנהרה שנחשפה בשעתו בגזרת הדרום.
הביקורת כוללת את היערכות צה"ל להתמודדות עם האיום המתעצם, לרבות אופן קבלת החלטות בסוגיה מסביב למהלכים שנעשו עד כה למציאת פתרון טכנולוגי לבעיית המנהרות.
מבקר המדינה הנוכחי יוכל להקל על עצמו את מלאכת הביקורת אם יעיין בדוח הביקורת השנתי לשנת 2007 שבו יש התייחסות רבת משמעות לבעיית המנהרות המאיימת על בטחון המדינה.
פרק בדוח של הביקורת "התמודדות עם הלוחמה התת-קרקעית הפלשתינית" שהוכן על-ידי החטיבה הביטחונית של משרד המבקר שבראשה עמד אז אלוף (מיל) יעקב (מנדי) אור שחשף את הבעיה במלוא היקפה.
הדוח התריע אז שהמנהרות מהוות איום בגזרת רצועת עזה והוסיף כי בעתיד, על-פי הערכות מודיעין, עלולה ישראל להיתקל בבעיית המנהרות גם בגזרות אחרות - בהן גדר ההפרדה, גבול לבנון, גבול מצרים וגבול סוריה.
"עלה כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2005", נכתב בדוח, "עקב התמודדות לקויה עם האיום שלושת התחומים שנבדקו - תפיסת ההפעלה, המאמץ הטכנולוגי והתמודדות המודיעין עם האיום".
בהקשר לכך קבע המבקר נחרצות: "קיים כישלון מתמשך בטיפול בנושא המנהרות בשלושה תחומים שנבדקו תפיסת ההפעלה המאמץ הטכנולוגי וההתמודדות של המודיעין".
אבל קולו של המבקר היה קול קורא במדבר.
בימים האחרונים עלה על סדר היום הציבורי נושא הכמויות הגדולות של המלט שישראל סיפקה לעזה בשנים האחרונות בהנחה גדולה בשיעור של 40 אחוז ללא פקוח על יעדי השימוש בסחורה.
בגלל החשש הריאלי שחלק ניכר מהמלט נותב להקמת המנהרות נשמעה תביעה נחרצת שאחרי המלחמה לא יחזור המצב לקדמותו. המלט יינן מכאן ואילך בפיקוח ויבדקו היטב דרכי השימוש בו. אומ"ץ גילתה בעבר עניין בנושא המלט במהלך עיסוקה בפרשות השחיתות שבהן היה מעורב ראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט. התברר לנו שכאשר היה אולמרט שר התמ"ת העניק הטבות מיוחדות ליצרנית המלט חברת "נשר" באמצעות צו המגביל את יבוא המלט לארץ.
אולמרט פעל כדרכו לפי הכלל הבדוק: "שלח לחמך על פני המים". אחרי שפרש מראשות הממשלה עבר לכהן כיו"ר קבוצת לבנת בעלת מפעל "נשר" במשכורת שאפשר לגמור בה את השנה בכבוד.
אומ"ץ החליטה בשעתו להגיש תלונה למשטרה נגד אולמרט בחשד לקבלת שוחד. בתלונה שהוגשה לראש אגף החקירות לשעבר יואב סגלוביץ נאמר בין השאר: "תנועת אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד אהוד אולמרט בחשד לכאורה לקבלת שוחד וטובות הנאה מקבוצת לבנת בעלת מפעל "נשר" ליצור מלט.
כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת בשנת 2003 פעל להגבלת יבוא המלט לישראל על-מנת לאפשר לקבוצת "נשר" להמשיך ולהחזיק במונופול ליצור ושיווק מלט בארץ. שבע שנים לאחר מכן בשנת 2010 אחרי שאולמרט נאלץ להתפטר מתפקידו כרה"מ נתמנה כיו"ר קבוצת לבנת תמורת שכר חודשי גבוה והוצאות נלוות אטרקטיביות. אנו סבורים שיש חשד שאולמרט קיבל לכאורה תמורה כספית מאוחרת עבור השירות שהוא העניק לקבוצת לבנת בעת היותו שר התמ"ת.
אנו מבקשים לפתוח בחקירה בפרשה זו ומפנים את תשומת הלב לכך שהעבירה בוצעה לפני שלוש שנים".
למרבה ההפתעה החליטה המשטרה שלא לפתוח בחקירה. גם ערעור שהגישה אומ"ץ לא הביא לשינוי ההחלטה. אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה הנוכחי בתקווה שהוא ירים את הכפפה אך גם כאן נחלנו אכזבה.
וזה עוד לא הכול עדיין: נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס קבע השבוע שאולמרט לא יכנס לכלא ב 1 בספטמבר לריצוי עונש 6 שנים שהוטל עליו ע"י השופט המחוזי דוד רוזן באשמה של קבלת שוחד עד שיתברר הערעור בעניינו.
יש רק לקוות שאולמרט לא יהיה מעורב בחידוש אספקת המלט לרצועת עזה. שור מועד לא מפסיק לנגוח.
ניגוח כיפת ברזל
נתונים מעודכנים של צה"ל מצביעים על כך שמאז תחילת מבצע "צוק איתן" נורו לעבר ישראל קרוב ל-400 רקטות מרצועת עזה: כ-300 מהן נפלו בשטחים פתוחים וקרוב ל-100 יורטו בידי כיפת ברזל. קצינים בצה"ל ציינו ביממה האחרונה כי המערכת פעלה ב-90% הצלחה.
שיעורי הצלחה דומים השיגה מערכת היירוט גם בסבבי לחימה קודמים בין ישראל לארגוני הטרור בעזה, בייחוד ב"עמוד ענן" בנובמבר 2012. בכירים במערכת הביטחון ומומחים ביטחוניים אומרים כי ההצלחות ביירוט הרקטות מעזה מסבות תסכול רב בקרב ראשי החמאס ברצועה שהופתעו מכמות היירוטים המוצלחים ומחוסנו של העורף הישראלי.
היכולת של מערכת כיפת ברזל לברור את הרקטות שעשויות לפגוע בשטחים מיושבים לבין אלה שצפויות ליפול בשטחים פתוחים, מאפשרת חיסכון כספי אדיר. הצטיידות צה"ל במערכות היירוט של "כיפת ברזל" נעשתה הרבה בזכות הקצאות מיוחדות של הממשל האמריקני, זאת בשל מחירן הגבוה. על-פי הערכות שהועלו בעבר, המחיר של סוללה אחת נאמד בכ-50-60 מיליון דולר.
העלות של טיל מיירט המשוגר לעבר רקטה הוערכה בימים האחרונים בידי גורם ביטחוני בכיר בכ-100 אלף דולר. עם זאת, בעבר טענו גורמים ביטחוניים כי עלות היירוט נאמדת "רק" בכ-50 אלף דולר. עדיין, מדובר במחיר גבוה משמעותית ממחיר של רקטות שנורות לעבר ישראל, שעלותן נעה בין כמה מאות לכמה אלפי דולרים.
בעיצומה של המלחמה נפגע מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס אחרי שכמה כלי תקשורת טענו שהוא ניסה לבלום בשעתו, כביכול, את פרויקט כיפת ברזל באמצעות דוח חריף שפרסם בשלבים הראשונים של התוכנית. שותף לפגיעה היה אלוף (מיל) יעקב (מנדי) אור ששימש בתקופת כהונתו של לינדנשטראוס כראש החטיבה הביטחונית במשרד המבקר המדינה שמכינה את כל דוחות הביקורת הביטחוניים הגלויים והחסויים.
הפרסום הנוקב ביותר היה בעיתון הכלכלי "גלובס" שלא חסך את שבטו ממבקר המדינה לשעבר וצוותו. העיתון ציטט קטעים מהדוח והוסיף דברי פרשנות עוקצניים שנבעו בעיקר מהצלחתה הבלתי מעורערת של "כיפת הברזל".
להלן קטע מתוך הכתבה בעיתון: "לאורך עשרות עמודים סופרה ההיסטוריה של הולדת כיפת ברזל, כסוג של לידה שמחוץ למסגרת הביורוקרטיה. זאת, תוך צדקנות החוזרת על עצמה, כמין ביטוח פנימי למקרה שהעניין הזה עוד יצליח. "... משרד מבקר המדינה ער לנחישותו וחתירתו של מפא"ת (מינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה, במשרד הביטחון), לפתח בהקדם מערכות להגנה אקטיבית. אולם, בביקורת שנערכה על תהליך קבלת ההחלטות וסדרי עבודת המטה לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית 'שרביט קסמים' וכיפת ברזל, נמצאו ליקויים משמעותיים במפא"ת ובצה"ל. העיקריים שבהם: מפא"ת החל בפיתוח בהיקף מלא של המערכות לפני שצה"ל קבע את הדרישות המבצעיות... ולפני שצה"ל והממשלה אישרו כנדרש את הפרויקטים של הפיתוח ושל ההצטיידות".
עוד הזהיר לינדנשטראוס בחתימתו ובמיטב איומיו: "הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן"...
העיתון טען שדוח הביקורת גרם עוול רב לדני גולד האיש שהמציא את כיפת הברזל שטף ביקורת אישית כמעט קטלנית. "משרד מבקר המדינה מעיר כי ראש מו"פ, תא"ל דני גולד, פעל שלא בהתאם להמ"ב 20.02 (הוראות משרד הביטחון), כשהחליט באוגוסט 2005 על פיתוח מערכת כיפת ברזל... שבמקרה זה נמצא בסמכות הרמטכ"ל, שר הביטחון וממשלת ישראל. כל זאת בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט. ביצוע פרויקט ללא שצה"ל אישר אותו עלול להביא לפיתוח מערכת שלא תענה על הצורך המבצעי הנדרש במלואו...
אגב, אחרי פרסום דוח המבקר יצא עיתון הארץ בכותרת "פרשנות: כיפת ברזל - כישלון ידוע מראש": "למעשה כל הורתו של מיזם כיפת ברזל בחטא. משום שפקיד אחד במפא"ת, ראש היחידה למחקר ופיתוח, תא"ל דני גולד, נטל לעצמו סמכויות של הרמטכ"ל, שר הביטחון וממשלת ישראל בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט. במילים אחרות, הפקיד גולד החליט בעצמו וצפצף על הרמטכ"ל, שר הביטחון והממשלה כולה".
לבקשת אומ"ץ מסר השבוע המבקר לשעבר השופט בדימוס את גרסתו: "אני הייתי כל הזמן בעד פרויקט כיפת ברזל ושמחתי בהצלחות של כיפת ברזל, כפי שאירעו בפועל למניעת פגיעה בעורף. משרד מבקר המדינה לא עסק באספקטים המבצעיים והמקצועיים הדוח אינו מתייחס לצדדים הטכניים והתפעוליים של כיפת ברזל אלא בצורה מהותית לדרך קבלת החלטות ויישומם על-ידי הגורמים השונים במערכת הביטחון וממשלת ישראל, בתקציבים משמעותיים ביותר שחייבו תיקון. אדגיש כי המלצות משמעותיות בדוח המבקר תוקנו על-ידי הגורמים הנוגעים בדבר והם ראויים לכן להערכה על טיפולם בתיקונים הדרושים".
לבקשת אומ"ץ החרה החזיק אחריו אלוף (מיל) אור: "משרד מבקר המדינה החל לטפל בנושא ההגנה בפני הירי התלת מסלולי לעבר ישובים ישראלים עוד לפני מלחמת לבנון השנייה ועסקנו לא רק בכיפת הברזל אלא גם בשרביט הקסמים. הדוח המלא שלנו בנושא רגיש זה הכולל את החלק החסוי, קיים פרוט רחב לתהליכים, ממצאים וליקויים משמעותיים שנחשפו בבדיקותינו וחייבו תיקון מיידי ושלם. ועדת ביקורת המדינה בישיבתה כוועדת המשנה שדיוניה חסויים שדנה בשעתו בהרחבה בדוח המבקר. הוועדה קיבלה את דוח הביקורת על ממצאיו וקביעותיו".
האם הסברים אלה יניחו את דעתה של התקשורת? ימים יגידו.
למען האמת העובדתית עלי להעיר כי תנועת אומ"ץ החלה לטפל בשעתו בנושא כיפת הברזל אחרי שהתעוררו שאלות עקרוניות לגבי טווח ההגנה על תושבי עוטף עזה. עמדנו אז בקשרים הן עם עמותת "מגן לעורף המערערת עד היום על הצלחת הפרויקט וגם עם משרד מבקר המדינה שבחן, כאמור, את השתלשלות קבלת ההחלטות.
בסופו של דבר בתהליך יצור סוללות כיפת ברזל סיימנו את טיפולנו. בדיעבד מוטב שהיה כך.
קיפוח רכזי הביטחון
אם זה לא היה עצוב מאוד זה היה מצחיק מאוד. זמן קצר לפני פרוץ מבצע "צוק איתן" הודיע פיקוד העורף על כוונתו לפטר מסיבות תקציביות חלק מרכזי הביטחון בישובים בדרום הארץ ולצמצם את צי הרכב הממוגן בדרום.
מיד קמה קול זעקה. ראשי הישובים ותושבים ותיקים טענו שנגרם עוול לרכזים שעמלים ללא לאות בימים ובלילות מסביב לשעון מבלי שהם זוכים לפיצוי נאות. הרכזים עצמם שנעלבו מעצם המחשבה לפטרם מילאו את פיהם מים.
עוד בטרם שהתוכנית יצאה אל הפועל החלה המלחמה שחשפה את התוכנית השטנית של החמאס לערוך פיגועים בשורה של ישובים בדרום. מעניין לדעת האם אחרי המלחמה יאלצו רכזי הביטחון לסייע לתושבי עוטף עזה המבוהלים שחלקם אינם ששים לחזור לבתיהם או שיפוטרו למרות תפקידם החיוני.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים