אהוד ברק בריא ומוטב שבעודו סולל את דרכו חזרה לחיים הציבוריים יקלוט היטב מה מותר ומה אסור לאיש ציבור רם דרג
▪ ▪ ▪ צפירת ארגעה נשמעה בסוף השבוע שעבר ברחבי המדינה. שר הביטחון לשעבר הופיע בראיון בלעדי עם אילה חסון בערוץ 1, בין היתר, כדי להזים אחת ולתמיד את מסע השמועות שהוא לקה, כביכול, במחלת השיטיון.
ברק הבין היטב במוחו האנליטי שאם לא יבלום לאלתר את השמועות על מחלתו המדומה הדבר עלול להזיק למימוש תוכניתו לחזור לחיים הפוליטיים. ברק האמיץ חולם לחזור להיות מועמד לראשות הממשלה בראש גוש פוליטי חדש כאלטרנטיבה לנתניהו הנתפש כפחדן.
ברק נחשף בראיון במלוא צביעותו כאשר האשים את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי על שהדיח שני קצינים בכירים בצה"ל לשעבר צ'יקו תמיר ועימאד פארס בנימוק של פגיעה בטוהר המידות. ברק שכח לספר לצופים שהוא אישר את צעדו של אשכנזי ולא מנע את ההדחות.
אמנם המטרה העיקרית של ברק בראיון הייתה לפתוח במתקפה חזיתית נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועוזריו הקרובים על-רקע פרשת הרפז, שלא מרפה מאיתנו ולא תגיע לקיצה עד שהאמת תצא לאור.
ברק הזחוח לא נזקק לטבליות רפואיות לשיפור הזיכרון כדי לערוך סיכול ממוקד לאשכנזי ולהעלות מחדש על סדר היום הציבורי את ה"פוטש" שאורגן, לכאורה, נגד הדרג המדיני בכלל ונגדו אישית וזאת למרות שמבקר המדינה שלל זאת באורח חד-משמעי.
בראש צוות הבדיקה של משרד מבקר המדינה עמד אז אלוף (מיל') יעקב (מנדי) אור ראש האגף הביטחוני במשרד הידוע ביושרו, באי-תלותו ובעיקר בעבודה היסודית שהוא מבצע (אומ"ץ בירכה בשעתו על הסכמתו של מנדי להצטרף למועצה הציבורית שליד התנועה. כיום הוא מקדיש את זמנו להקמת הפורום המשותף של גופי המתנדבים שפועלים למען מנהל תקין ונגד השחיתות הציבורית. בראש הפורום יעמוד מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס).
את שתיקתו במבצע "צוק איתן" תירץ ברק בכך ששהה בחו"ל תקופה ממושכת במסגרת עסקיו. מלבד זאת אין לו עניין למתוח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו ועל יורשו יעלון.
כך חמק החמקן הידוע מלהשיב על אחריותו המיניסטריאלית כשר ביטחון לשעבר לכריית עשרות מנהרות כמעט ללא תגובה ישראלית ראויה ומוחצת.
בתשובה לשאלת המראיינת לגבי הקלטות שנמצאו באחרונה באיחור תמוה בכספת של אחד מקציני הביטחון של המשרד נראה ברק שלו ורגוע מאוד. "אין לי בעיה נושא זה ייבדק", השיב ברק. "אין לי ממה לחשוש".
באיחור רב, הורה בימים האחרונים היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבדוק את ההקלטות הללו. לאור הממצאים יחליט היועץ אם יש מקום להורות למשטרה לחקור את הפרשה.
שמחתם של מבקרי ברק מוקדמת: הסיכוי שהיועץ הנרפה והרופס יעשה זאת שואף לאפס.
אין ספק שהיועץ המשפטי גרם עוולה לאזרחי המדינה ומעל בתפקידו בפרשת הרפז, כאשר דחה לפני שלוש שנים את דרישת אומ"ץ להורות על חקירת משטרה יסודית בפרשה זו, שעוררה סערה ציבורית בעקבות חשיפת מערכת היחסי העכורה ששררה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני בתקופת כהונתם המשותפת של ברק ואשכנזי.
במהלך העימות הפומבי, נפגשתי מטעם אומ"ץ עם ברק כאשר היה עדיין שר ביטחון ועם אשכנזי האזרח, במשרדו של אחד מבניו כדי ללמוד ממקור ראשון על עמדותיהם. ההתרשמות שלי הייתה שמדובר בשני לוחמים ותיקים שאינם אוהבים לקחת שבויים כדי שלא ייאלצו לשמור עליהם לאחר מכן על-פי אמנת ז'נבה.
ביטוי מוחשי לאי-התלות של אומ"ץ היו שתי העתירות שהגשנו בפרשה חמורה זו, במטרה שהאמת תצא לאור ואזרחי המדינה ידעו את העובדות לאשורן. העתירה הראשונה הוגשה באמצעות עורך הדין אבינועם מגן נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהפגין בהכרעות שקיבל במרוצת שנות כהונתו רפיסות, מורך לב ושיקול דעת מוטעה. העתירה הוגשה בגלל סירובו של וינשטיין להורות על חקירת משטרה ולהסתפק בחקירה מוגבלת של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת).
לצערנו, נדחתה העתירה ובג"ץ פסק לנו הוצאות כספיות בסך 15 אלף שקלים, במסגרת המדיניות החדשה של נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, לבלום עותרים ציבוריים מתנדבים המבקשים לשמש פה לאזרחי המדינה.
למרבה האירוניה, הורה היועץ המשפטי כעבור כמה חודשים למשטרה להתחיל לחקור את הפרשה, וזאת על יסוד הממצאים החמורים שהעלתה חקירת מצ"ח.
וינשטיין הורה למצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) לבדוק נקודות מסוימות בהתנהלות של לשכת הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי בפרשה זו.
מצ"ח עשתה את המלאכה בסודיות, חשפה מסכמים והקלטות בלשכת הרמטכ"ל והציגה את היועץ המשפטי במלוא עליבותו כאשר הודיעה לו שאין מנוס מחקירת משטרה. כך, בלית ברירה הורה וינשטיין למשטרה באיחור רב לחקור את פרשת הרפז.
אומ"ץ שילמה, אפוא, לשווא הוצאות לקופת המדינה מבלי שניתן לה לגבות אותן בחזרה. לא הרמנו ידיים. אחרי שתברר לנו שמצ"ח הייתה מנועה מלחקור את חלקו של ברק בפרשה מאחר שהיה אזרח, פנינו מחדש ליועץ בדרישה שיורה למשטרה לחקור גם פרק זה. בין השאר טענו שלא נחקרו נסיבות מחיקתן של הקלטות בלשכתו של שר הביטחון ויש מקום לקיום עריכה מאזנת.
היועץ התחמק גם הפעם ולא נותרה לנו ברירה אלא לעתור מחדש לבג"ץ. בעתירה השנייה ביקשנו מבג"ץ להרחיב את החקירה המשטרתית ולחקור גם את שר הביטחון לשעבר אהוד ברק ואת אנשי לשכתו, שגם ידיהם לא היו נקיות. הפעם אומ"ץ לא נדחתה ע"י בג"ץ ולא נדרשה לשלם הוצאות.
מה שברור הוא שברק יצא יבש מהפרשה וספק אם ההקלטות החדשות שנחשפו באחרונה יפגעו בו, מה גם שמקורביו טענו בימים האחרונים שהן נוגעות לתקופה קודמת.
בפעם המי יודע כמה ברק התגלה בימים האחרונים כטפלון מוגן בעל ביטחון אישי מוצק. ציניקנים טוענים שיש מעין ברית סמויה בין ברק לוינשטין מאז שנחשף שרעיותיהם העסיקו בבתיהם עובדים זרים שלא כחוק ללא ידיעת בעליהן שלא הבחינו בעובדים הללו מגישות להם אוכל בעת הסעודות המשפחתיות, ומשום כך ברק ווינשטיין לא תושאלו ולא נחקרו בפרשה זו וגם רעיותיהם יצאו בזיל הזול.
היחלצותו השיטתית של ברק מפרשות מביכות שבהן היה מעורב עד צוואר לאורך השנים בתפקידיו השונים לא נבעה ממזל אישי ייחודי, אלא בעיקר מיכולת מניפולטיבית לקשור את זנבותיהם של הזאבים שעטו עליו ולהטיל את האחריות על אחרים.
הרשימה החלקית לא מדברת בשבחו:
כאשר כיהן ברק בעבר כרמטכ"ל אירע אסון קשה בעת תרגיל צבאי סודי של סיירת מטכ"ל באזור צאלים. ברק נטש את המקום עוד לפני שפונו כל הפצועים וך נולדה האמרה: "ברק ברח" שלא החמיאה לו והתאדתה במרוצת השנים.
כאשר כיהן ברק כראש הממשלה הוא העביר ללא אישור הממשלה לרשות הפלשתינית את הזיכיון לקידוחי גז מול חופי עזה שנעשים בשיתוף עם החברה הבריית "בריטיש גז". רק כעבור שנים התברר כי שותף נוסף בפרויקט זה הינו לא אחר מאשר איל-ההון היהודי אוסטרי מרטין שלאף. אומ"ץ פנתה בשעתו למבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס בדרישה שהנושא ייבדק מחדש מאחר שקודמו בתפקיד השופט בדימוס אליעזר גולדברג ביצע עבודה שטחית אבל הוא דחה את הבקשה.
בתקופת כהונתו הקצרה של אהוד ברק כראש הממשלה (במחצית השנייה של 2009 עד ראשית 2001) הוא נחקר במשטרה בפרשה שכונתה "עמותות ברק. המשטרה חקרה עמותות אחדות שפעלו למען בחירתו של ברק. חלקן הוקמו סמוך למועד הבחירות והאחרות היו ותיקות. לפי מסקנתה של המשטרה, פעלו כל העמותות הללו בניגוד למטרותיהן המוצהרות, מטרות חינוכיות וחברתיות, והתגייסו למען בחירתו של ברק באמצעות גיוס כספים מגורמים פרטיים ומקרנות מחוץ לישראל וכל זאת בניגוד לחוק מימון המפלגות. לגבי אהוד ברק עצמו, לא מצאה המשטרה די הוכחות שיקשרו אותו לעבירות שבוצעו. ברק חייב הרבה לשתיקתו של מזכיר הממשלה דאז חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג (כיום יו"ר מפלגת העבודה) ששתק במהלך החקירה המשטרתית ולא נידב מידע מפליל. הרצוג שימש אז כיועץ המשפטי של מטה הבחירות והיה בסוד העניינים. חקירת המשטרה בפרשה זו נמשכה אומנם שלוש שנים אבל כעבור זמן התברר שלקתה בחסר. כך, למשל, לא הקדישה המשטרה תשומת לב לסיבה שבגינה ביקש ברק בתקופת כהונתו כראש הממשלה מהנשיא קלינטון להעניק חנינה לאיל ההון האמריקני מרק ריץ' שביצע בארצו עבירות מס חמורות ונמלט לשוויץ. החקירה המשטרתית לא חשפה גם אז את מהות מערכת קשריו החשאית של ברק עם איל ההון היהודי אוסטרי מרטין שלאף, בעל הקזינו ביריחו וספינת ההימורים באילת, שתרם סכומים לא ידועים למערכת הבחירות של ברק.
ערב פרישתו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון מתפקידו, פנו אליו אהוד ברק ואהוד אולמרט בבקשה שיחון את איש העסקים היהודי אמריקני, מרק ריץ', שנמלט לשוויץ אחרי שנחשד בהעלמות מס כבדות. בשעתו, פנתה אומ"ץ אל ברק ואלה אותו אם ריץ' נמנה על רשימת התורמים שלו, אך ברק התחמק ממתן תשובה.
ברק היה "לקוח" קבוע של מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס בגלל התנהלותו הבעייתית והבלתי ראויה בנושאים כספיים שבהם היה טשטוש בין המותר והאסור וצצו שאלות נוקבות סביב נושא ההון והשלטון.
אחרי שברק לחץ על אולמרט להתפטר מתפקידו כראש הממשלה בעקבות חשיפת פרשת רבבות הדולרים שקיבל במזומן מאיש העסקים מוריס טלנסקי, קיבל הערת אזהרה פומבית מטל זילברשטיין שהיה בעבר יועצו בעת פעילותן של עמותות ברק שפעלו למען בחירתו כראש הממשלה. זילברשטיין רמז כי גם ברק קיבל לכאורה מעטפות מזומנים. עד היום לא נחשפו פרטים נוספים ולא נערכה חקירה כלשהי ע"י רשות מוסמכת לאכיפת החוק.
מבקר המדינה חקר בשעתו בזבוז כספי מדינה ע"י ברק ורעייתו במסגרת נסיעותיו של ברק לחו"ל בתקופה שבה שימש שר הביטחון. בני הזוג ברק נתגלו כנהנתנים שאינם נופלים בהרבה משרה וביבי. כך למשל, בעת דיון שנערך בשעתו בוועדה לביקורת המדינה על מסע הבזבוזים של ברק בפריז במלונות יוקרה ובמסעדות פאר על חשבון המדינה הוא נשאל, בין השאר, אם בכוונתו להחזיר מכספו כספים לקופה הממלכתית. תשובתו האופיינית של ברק הייתה: "קודם שיחזירו אחרים מצמרת המדינה שנהגו כמוני בעת שהותם בחו"ל".
ברק טען ברק בראיון עם אילה חסון שחרף הביקורת הציבורית הוא לא מצטער שגר בבתי אקירוב וגם על כך שעשה עסקה טובה בעת מכירתה של דירתו.
הפעילות העסקית הפרטית של ברק בתקופת התפר שבין פרישתו הזמנית מהחיים הפוליטיים בין התקופה שבה הרוויח מיליוני דולרים בעולם העסקים, שינתה לפי כל הסימנים את התודעה אצל ברק, הקיבוצניק לשעבר, שהפך אילי הון זרים וטייקונים מקומיים לחבריו הקרובים.
בעבר כאשר היה ברק איש עסקים פרטי ניסה את מזלו גם עם איל היהלומים בני שטיינמץ, חברו הטוב של אולמרט. באותה תקופה טסו השניים לכמה גיחות משותפות, בין השאר למזרח אירופה, כדי לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה שונים, בתחום הנדל"ן.
בעבר נהג אקירוב להזמין קבוצה נבחרת של אנשי עסקים ועורכי דין מהשורה הראשונה לסופי שבוע מפנקים במלון הילטון ממילא בירושלים, הנמצא בבעלותו. זמן מה אחרי מלחמת לבנון השנייה שבה נפלו לשווא עשרות חיילי צה"ל, הגיע למפגש הזה גם אהוד ברק. הוא נהנה מאוד בחברתם של אילי ההון לואי פרנק, סמי עופר, בני שטיינמץ, דן פרופר ואחרים, ושמח לפגוש גם את גליה מאור מנכ"ל בנק לאומי, הפרסומאי ראובן אדלר, פרופ' איתמר רבינוביץ', עורכי הדין אלי זהר ורם כספי ורעיותיהם. אולמרט נעדר משום מה מהאירוע. מאז ומתמיד היו דלתות המלון פתוחות בפניו ללא תשלום ועם שטיח אדום. אין ספק שלרעיית שר הביטחון יש חלק נכבד בניסיון להגביר את חיי הנהנתנות שלהם תוצאה בלתי נמנעת ממגוריהם בבתי אקירוב בתל אביב, שהפכו לסטאטוס של מיליונרים שמתגוררים בהם. ברק תפס מאוחר מדי שמקום מגוריו מזיק לו.
נילי פריאל ביקשה להמשיך את מסע העסקים המוצלח של בעלה כיועץ וכתופר קשרים עם ראשי השלטון במדינות שונות בעבר והחליטה שניתן להמשיך ולהתעשר גם מחיבור הון לשלטון בארץ. כדרכה היא ביקשה לעשות זאת בדרך דיסקרטית, יעילה ומהירה.
רביב דרוקר חשף בשעתו בערוץ 10 כי בתחילת חודש מרס 2008 רשמה פריאל חברה חדשה בשם טאורוס שלא ניתן לה פרסום פומבי והיא אף לא טרחה לשתף את מקורביה בעצם קיומה.
כתובתה של חברת טאורוס שבשליטת פריאל-ברק, ואשר מיועדת לתווך בין אנשי עסקים זרים למקבלי ההחלטות בישראל, מופיעה ברשם החברות בית מגוריה עם ברק.
במסמך ששיגרה פריאל ללקוחות פוטנציאלים, בעיקר זרים, תיארה פריאל את פרופיל החברה וציינה שהיא מכירה את רוב רובם של 900 מקבלי ההחלטות במדינה - הן במערכת השלטונית והן במגזר העסקי, ואין לה בעיה להגיע אל כל אחד מהם וליצור אליו חיבור מתאים. פריאל ציינה כי על-מנת לשכור את שירותי חברת טאורוס, על המעוניין לשלם סכום של 30,000 דולר לשנה. עבור אותו סכום כסף לא מבוטל הבטיחה לערוך ללקוחותיה היכרות קרובה עם האישיות המתאימה לכל אחד מהם וללוות את מערכת הקשרים. פריאל לא פסלה על-הסף היכרויות גם עם אישים מהתחום הביטחוני שעליו אמון בעלה. מן הסתם תכננה לערוך את כל ההיכרויות הללו בביתה שכן במסגרת תפקידו, אירח שר הביטחון ורעייתו בביתם לעיתים מזומנות מקבלי החלטות שונים בתחומים המדיניים והכלכליים.
אומ"ץ פנתה בשעתו אל מבקר המדינה לשעבר בדרישה שיבדוק את עסקיה של רעיית שר הביטחון, בשל החשש שהיא מבקשת למנף את עסקיה תוך ניצול מעמדו וקשריו של בעלה, אהוד ברק, כדי לגייס לקוחות המבקשים להגיע אל אישים מצמרת המדינה ומעולם העסקים. התנועה ביקשה במקביל מפריאל להעביר אליה את רשימת הלקוחות ששילמו לה כבר רבבות דולרים על חשבון חיבורם לעטיני השלטון אך לא נענתה.
אמנם בעקבות הפניה נערכה בדיקה יסודית ע"י משרד מבקר המדינה שבסיומה נדרשה רעיית שר הביטחון להפסיק לאלתר את פעילותה של החברה, בלית-ברירה היא נענתה להוראה ומאז ירדה למחתרת בתחום העסקי.
אין זה סוד שברק שידע אז את פעילותה העסקית של רעייתו איבד מזמן את רגישותו לשלטון החוק.
אם אומנם יש לו כוונה לחזור בגדול לחיים הפוליטיים מוטב שיתעדכן מחדש קודם לכן בכללי המנהל התקין וטוהר המידות. מאחר שברק בריא אין ספק שיקלוט היטב מה מותר ומה אסור לאיש ציבור רם דרג.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים