אם אחד מקני המידה של שחיתות אישית של איש ציבור הוא שאיבת כספי ציבור, לפיד שייך בהחלט לקטגוריה זו. יושרו האישי של לפיד מוטל בספק גדול. לפיד הוא בעצם טובל חדש המחזיק בידיו שרצים ותיקים. כדאי לפרט כמה מהשרצים הללו שמצביעים על כך שלפיד פסול מלשמש כלוחם בשחיתות
בשעה לא טובה ולא מוצלחת נמצא באיחור רב בקרב האישים הפוליטיים המרכזיים במדינה לוחם ללא חת בשחיתות הציבורית. האיש שיכול לכאורה להרשות זאת לעצמו מאחר שאין לו חמאה על ראשו אחרי שהוא בדק אישית שעל שיערו יש ברילנטין ולא חמאה. אם עדין לא ניחשתם במי המדובר אני מתכבד להציג בפניכם את שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הכוכב העליון לשעבר של מעמד הביניים העשוק.
לפיד חזר באחרונה לאהבתו הקודמת - סטנדאפיסט שמופיע על במות ברחבי הארץ מוקיע את השחיתות השלטונית ומפרט את הישגיו המיניסטריאליים בניסיון לקושש קולות לרשימת יש עתיד לכנסת ה 20. הניסיון הנואל של לפיד להופיע כלוחם בשחיתות הינו גרוטסקי ומגוחך.
אם אחד מקני המידה של שחיתות אישית של איש ציבור הוא שאיבת כספי ציבור, לפיד שייך בהחלט לקטגוריה זו. יושרו האישי של לפיד מוטל בספק גדול. לפיד הוא בעצם טובל חדש המחזיק בידיו שרצים ותיקים.כדאי לפרט כמה מהשרצים הללו שמצביעים על כך שלפיד פסול מלשמש כלוחם בשחיתות.
חסינות גורפת לאולמרט
לאורך שנים רבות התעלם לפיד מכך שהשחיתות הפכה להיות מחלה ממארת במדינה והספיקה לשלוח את גרורותיה אל כל מגזרי החברה והכלכלה, לרבות הצמרת הפוליטית. התפוח לא נפל רחוק מין העץ.
כאשר אביו המנוח יוסף (טומי) לפיד כיהן כשר המשפטים. בממשלתו של חברו הטוב אולמרט הוא החריש נוכח העבריינות הבלתי פוסקת שלו ולא יצא להגנתם של אנשי מערכת אכיפת החוק שאולמרט ושליחיו לדבר עבירה רדפו אותם עד חורמה.
אין לתמוה אפוא על כך שכאשר לפיד פירט בהרחבה את מעלליהם של שורת אישי ציבור מושחתים ובראשם בנימין נתניהו נשמט מהרשימה שמו של ראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט.
הבעיה היא שהחסינות הגורפת שמעניק לפיד לאולמרט הינה לא תולדה מהידידות הרבה ששררה בינו לבין אביו יוסף (טומי) לפיד, אלא הוקרת תודה על כך שהוא היה החונך הפוליטי שלו.
לא נעים כנראה ללפיד להיזכר שאחרי שאולמרט הצליח לתעתע בשלטון החוק, לפני שמנהלת לשכתו לשעבר שולה זקן חשפה את הקלטותיה, לא פסל לפיד אפשרות לחבור אליו פוליטית. ההכחשה הרפה של אנשי לפיד נפלה על אוזניים מוסיקליות שיודעות להבחין בין שקר שחור לבין שקר מולבן.
תעודת יושר לליברמן
שם נוסף שנפקד מרשימת האישים המושחתים שציין לפיד הוא לא להאמין - שר החוץ אביגדור ליברמן. "תעודת היושר" שלפיד העניק לליברמן שהפך לאחד מסמלי ההסתאבות השלטונית נובעת משיקולים פוליטיים ציניים של אופציה לשותפות קואליציונית ותדלוק הדדי של האיבה האובססיבית לנתניהו. השחיתות האישית זוכה, אפוא, לטיהור ולזיכוך אצל לפיד כאשר מדובר באישיות פוליטית שיש לו ציפיות ממנה.
לאביגדור ליברמן וליאיר לפיד מכנה משותף זהה: שניהם דיקטטורים מוצהרים במפלגותיהם ועל פיהם נושקים כל הדברים. מי שמנסה להמרות את פיהם או לגלות עצמאות יתר, נענש ומסכן את המשך הקריירה הפוליטית שלו.
דיקטטורה הינה אחד מיסודותיה של שחיתות פוליטית.
זאת ועוד: במהלך העימות הפומבי שנערך בשעתו בין ראש הממשלה נתניהו לבין לפיד בתקופה שלפיד כיהן כשר האוצר, טען נתניהו בין השאר כי "קיימת שחיתות בקרב היועצים של שר האוצר במגעיהם עם קבלנים".
לפיד שלא הציב עצמו עדיין כלוחם בשחיתות לא הגיב על האשמה חמורה זו. מלאכתם של צדיקים נעשית, כידוע, בידי אחרים גם אם הם מתחזים. אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין והודיעה לו שלעניות דעתה המשפטית אין לעבור על קביעה חמורה זו לסדר היום וביקשה שיורה לחקור האם אומנם יש ממש בהחשדה זו.
סיימנו את הפניה כך: "אם יתברר שאמנם קיימות ראיות למעשים לא כשרים בקרבתו של שר האוצר, מן הדין שינקטו הצעדים המתבקשים". לצערנו היועץ המשפטי הנרפה לא הרים את הכפפה, כפי שנהג בעשרות פרשת אחרות, והעננה לא הוסרה.
עקיפה לאתיקה המקצועית
והלאה: כאשר היה לפיד בעל טור בידיעות אחרונות השתכר סכומי כסף נדיבים במיוחד גדולים הרבה מעבר למקובל אפילו בקרב כוכבי התקשורת. נוני מוזס המו"ל של ידיעות אחרונות שילם ללפיד לא רק תמורה בעד הכתיבה, שהייתה מבריקה כשלעצמה, אלא כחלק מהערכות פוליטית של כיבוש השלטון והדחתו של נתניהו.
לא כולם התייחסו אז בשוויון נפש להתנהלותו של לפיד שעקפה את האתיקה המקצועית. אחד מהם הוא עורך הדין פנחס (פיני) פישלר חבר המועצה הציבורית שליד אומ"ץ שהגיש תלונה למועצת העיתונות נגד לפיד ונגד ידיעות אחרונות. בתלונתו טען עורך הדין פישלר כי למרות שלפיד הקים מפלגה בשם "יש עתיד" והודיע כי בכוונתו לרוץ בראשותה בבחירות הוא ממשיך לפרסם בידיעות אחרונות טור קבוע בתשלום שבאמצעותו הוא מקדם את ענייניו וצרכיו האישיים, ובמקביל מפרסם ברבים את האג'נדה הפוליטית ובכך הוא עבר על כמה סעיפים בתקנון האתיקה.
עורך הדין פישלר ביקש ממועצת העיתונות "להורות ללפיד להפסיק את פרסום טורו בעיתון כל עוד הוא רואה את עצמו פוליטיקאי הרץ לקראת הבחירות הבאות בראשות מפלגה". בגלל חיוורונה של מועצת העיתונות הנושא התמסמס ולפיד נחלץ מהפרשה. לא בכדי מוחרמת אומ"ץ ברשת העיתונים של ידיעות אחרונות. זה מההווה, ללא ספק, אות כבוד לתנועה והוכחה חותכת לכך שאנחנו עושים את מלאכתנו נאמנה.
עימותים אלה היו פועל יוצא מכך שלפיד היה חברו הקרוב של ראש הממשלה המגה-מושחת אהוד אולמרט, והגן עליו בחירוף נפש שגבל באובססיה ואילו אני, ברוב מצוותי, סומנתי לאורך השנים כמי שחשף את מעלליו ללא ליאות ואינו מרפה.
וזה עוד לא הכול עדיין: בתקופה שקדמה להליכתו לחיים הפוליטיים לא היסס לפיד בתפקידו כעורך ומגיש יומן החדשות המרכזי של הערוץ השני ליזום כתבות מגמתיות נגד הממשלה בכך חטא לפיד פעם נוספת לאתיקה העיתונאית. לפיד הוסיף חטא על פשע בכך שהחל במקביל את הפעילות הפוליטית המוסווית שלו תוך ניצול מעמדו העיתונאי.
בתגובה לכך פנתה אומ"ץ למועצת הערוץ השני ולהנהלת מחלקת החדשות של הרשות שבה נאמר: "אומ"ץ פונה אליכם בבקשה לפעול להפסקה מידית של עבודתו של יאיר לפיד כמגיש חדשות ערוץ 2, מאחר שהוא מנצל לכאורה משאב ציבורי לצורך קריירה פוליטית.
כבר בעבר התעוררה השאלה האם אין ניגוד אינטרסים בין עבודתו של יאיר לפיד כמגיש מהדורת חדשות מרכזית בערוץ 2, הזוכה לצפייה המונית, לבין כוונתו להשתלב בחיים הפוליטיים, ואומ"ץ התריעה על כך בפומבי אך לצערנו הערת האזהרה לא נקלטה".
מחלקת החדשות של ערוץ 2 סימנה כבר אז את אומ"ץ כגורם שאינו מוכן לעבור לסדר היום על התנהלותה המגמתית והאנטי ציבורית וניסתה לגמול לנו בהזדמנויות שונות. על כך ארחיב את הדיבור בהזדמנות קרובה.
התשלום לנוני מוזס
לפיד זכה כידוע להישג בלתי צפוי בבחירות האחרונות ולא שכח שהוא חייב לנוני מוזס לא רק את ראשו של נתניהו אלא גם בתחום המסחרי. באופן מפתיע שלושה משרדים שהוחזקו בידי שרי יש עתיד משרד הבריאות (יעל גרמן) רווחה (מאיר כהן) וחינוך (שי פירון) ערכו מבצעים משותפים עם ידיעות אחרונות שבמהלכם הוזרמו לעיתון כספי מדינה בהיקפים בלתי ידועים.
קשה להניח שמבצעים אלה הפתיעו את הישר באדם לפיד. על השאלה מדוע לא נערך מבצע של העיתון עם משרד האוצר ניתן להשיב תשובה פשטנית: משרד האוצר לא עורך מעצם מהותו מבצעים מעין אלה. אומ"ץ לא עמדה מן הצד והחליטה להגיש תלונה למבקר המדינה על-מנת שיבדוק האם ההתקשרות בין שלושת המשרדים הממשלתיים לבין ידיעות אחרונות הינו תקין.
אזרח בעל מקצוע חשבונאי שהועסק ערב הבחירות האחרונות באחד מסניפי יש עתיד הגיש בשעתו תלונה למבקר המדינה שבה טען כי שולם לו ולאחרים שכר עבודה במזומן וקיים חשד לעבירה על חוקי המס. משרד מבקר המדינה הודיע שהנושא מצוי בבדיקה.
אומ"ץ פנתה השבוע אל מבקר המדינה כדי לברר מה העלתה אותה בדיקה והאם נבדקו סניפים נוספים. במקביל הציע לנו השבוע מקור מהימן במשרד האוצר לבדוק את מידת מעורבותו של לפיד כאשר היה שר ופעל לכאורה להסדיר הקצבה מוגדלת לפחות לעמותה חברתית מסוימת שלפיד רצה ביקרה.
גם בתחום היושר האינטלקטואלי הוכיח לפיד צביעות.
מתהדר בנוצות לא לו
במהלך מסע הבחירות המתוקשר שלו החל לפיד לזקוף לזכותו חלק משמעותי מהישגיה הלא רבים של הממשלה שהיו בזכותם של שרים אחרים ביניהם אחיו לשעבר שר הכלכלה נפתלי בנט.
צעד זה עורר ביקורת נוקבת על לפיד כמה אנשי תקשורת בלתי קנויים וכנועים שבה הצביעו על תופעה פסולה שבה לפיד מייחס לעצמנו הישגים והצלחות של שרים אחרים וממחיש את עצמת הצביעות שלו.
לפיד נקט גם בדרך של אחיזת עיניים בשעה שניסה לפאר את פעילותו המבורכת, כבכול, למען מעמד הביניים בהכנת תקציב המדינה התקוע.
העיתונאי עמירם ברקת מ"גלובס" העיר על כך: "במקרה של לפיד יש דרך קלה יחסית להפריד בין הסיסמאות לספינים לבין העובדות הפשוטות: להשוות בין המסרים שהוא מפזר מול הדרך שבו הוצגה הצעת תקציב 015 2 ע"י הדרגים המקצועיים תוספות לתקציב שעליו מדבר לפיד נראות יפות מאוד והן מופיעות כבר בספר התקציב אבל כשמבקשים לבדוק בכמה גדלו בפועל תקציבי המשרדים החברתיים אחרי כל הקיזוזים וההתאמות המספרים נראים שונים".
נחמיה שטרסלר הפרשן הכלכלי של הארץ הצליף בלפיד מכיוון אחר: "לתפקיד שר אוצר דרוש אדם חזק אמיץ בעל הבנה בכלכלה שלא מפחד מבעלי הון וועדי עובדים חזקים. לפיד אכזב בגדול. הוא נכנס לתפקידו עם אסטרטגיה ברורה שלא לריב עם כולם חוץ מהחרדים...הוא לא רצה לפתוח חזית עם אף קבוצה חזקה במשק מתוך שאיפה שכולם יאהבו אותו לכן נכנע ללא קרב לעופר עיני ולא ביצע את הרפורמה הנחוצה במגזר הציבורי הוא לא עסק בהפרשות הנמוכות של מיוחסי הפנסיה התקציבית, לא ביטל את הפטור ממע"מ על ירקות ופירות לא העלה את גיל הפרישה לנשים. לא ביצע את הרפורמה בחברת החשמל ולא טיפל במנהל מקרקע ישראל".
דבריו של שטרסלר נשמעים כאילו לקוחים מעולם אחר בהשוואה למה שכתב בשעתו עורך הארץ אלוף בן מאמר מחמיא ביותר על לפיד תחת הכותרת "נתניהו יאיר, מאחוריך" שבו הופיעה הפסקה הבאה: "עכשיו התייצב בראש האופוזיציה לפיד, שכמו נתניהו הוא מבין היטב את רוח העם וכל ידיעה עליו שוברת שיאי רייטינג. נתניהו חושש ממנו כי הוא מתבונן בלפיד ומזהה בו את עצמו בתחילת הקריירה: רהוט, קליט, חסר ניסיון. דחיית הבחירות העניקה למנהיג "יש עתיד" הזדמנות נדירה למצב את עצמו כאלטרנטיבה לשלטון הליכוד"...
על אופיו האמיתי של המנהיג
בפייסבוק הופץ במקביל דוח אסטרולוגי בלתי תלוי, כביכול, על "אופיו של המנהיג ללפיד" שבו צוינו שלוש תכונות שאנחנו ההדיוטות לא הצלחנו ברוב סכלותנו לזהות אצלו:
"יש לו יכולת להפוך רעיונות גדולים לדברים מעשיים וזו עובדה חשובה לאדם שמתכוון להגיע לפסגה".
"הוא יודע שיוכל לקרב אליו את החברה הישראלית רק אם ידבר מהבטן יבוא מהמקום הנכון של דאגה לזולת, צדק חברתי ומשנה פוליטית שתתאים לכמה שיותר אנשים.
"יש לו יכולת להוביל ולהנהיג וכשהוא רוצה משהו הוא ילך על זה עד הסוף".
מסתבר ברוב עוונותיי הכרתי משום מה לפיד מסוג אחר. בשנות התשעים כאשר כיהנתי, כאמור כיו"ר איגוד העיתונאים וחבר נשיאות מועצת העיתונות, הוטלה עלי מטלה להגיש לבית הדין לאתיקה תביעות נגד עיתונאים ושדרים שעברו עבירות אתיות. בראש הרשימה הופיע יאיר לפיד שכיכב במסעי פרסום של בנק הפועלים וקופת החולים הכללית במקביל לעבודתו כמנחה בטלוויזיה ובעל טור בעיתון יומי.
לפיד האב רתח על כך, התקשר אלי והחל לחרף ולגדף אותי. "הבן שלך אינו עגל קדוש, איני מתכוון להיענות לבקשתך לבטל את תלונתי", אמרתי לו והוא טרק את מכשיר הטלפון. לפיד הבן הוכיח לי מאז פעמים נוספות שהוא והאתיקה העיתונאית לא חיים בשלום. המורשת של משפחת לפיד של הסגידה הגורפת לאולמרט, קידשה את כל אמצעי התקשורת שעמדו לרשות המשפחה ושיעבדה את כבודם המקצועי והאישי.
אולמרט הציניקן הבלתי נלאה הצליח להקסים את לפיד הצעיר בעת ביקוריו התכופים בבית הוריו, עד שיאיר לפיד איבד את שיקול הדעת המקצועי שלו וערך בשעתו בביתו חגיגת יום הולדת לראש הממשלה המסואב בעיצומן של חשיפת פרשות השחיתות האישיות נגדו.
ליאיר לפיד, בעל שני השמות הסמליים והיומרניים, לא הפריע באותה עת לפרסם דברי שבח והלל על אולמרט בטורו ב'ידיעות אחרונות', טוריו התאימו בהחלט לאג'נדה נעדרת האתיקה של העיתון. נוני מוזס, הבעלים של העיתון, היה מאז ומתמיד חבר ובן ברית ותיק של אולמרט שסייע לעיתון בדרכים גלויות וסמויות בתחומים שונים. יד מזוהמת אחת רחצה את היד המזוהמת השנייה.
מוזס לא התרגש מעולם מרמתו המוסרית הירודה של ראש הממשלה המושחת והמשחית, והעניק לו הגנה תקשורתית היקפית, התגייס למתוח ביקורת על מערכות אכיפת החוק והנחה לתקוף את יריביו הפוליטיים.
זמן מה אחרי המסיבה ערך לפיד ראיון חנפני ומתרפס עם אולמרט בערוץ השני בטלוויזיה שהוגדר כראיון בלעדי ולא התרגש מכך שכונה ע"י עמיתיו המקנאים "כתב חצר" של ראש הממשלה.
למרבה הבושה והחרפה, אולמרט היה זה שהתנה את הענקת הראיון בכך שדווקא לפיד יהיה המראיין. אני מתקשה לשלול את האופציה שאולמרט קיבל לידיו מראש את השאלות, אבל מוכן לבטל את האפשרות ששליחיו של אולמרט הביאו לאולפן שאלות שחוברו ע"י אולמרט בעצמו אבל בלי כבודו.
אומ"ץ הגישה בשעתו לרשות השנייה תלונה נגד לפיד בגין ההטעיה של ציבור הצופים שלא היה מודע למערכת יחסיו האישית עם אולמרט. כמצופה, הועברה אלינו תשובה מפולפלת שנתן לפיד שגבלה בחוצפה שלאחר מעשה והוכיחה שפיו וליבו אינם שווים.
לפיד הוסיף חטא על פשע כאשר ראיין כעבור זמן במסגרת משדר שירות לאולמרט את ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי, יועצו לשעבר של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, והציג לו שאלה מוזמנת. בורובסקי נתבקש להשיב, בין השאר, אם אומנם הוא זוכה להגנת אומ"ץ בפרשת הניסיון להכפיש את שמו רק משום שאחיינו, אלי בר, הוא חבר התנועה. בורובסקי השיב בצדק שהאחיין הינו חבר לא פעיל, מעולם לא שוחח אתו בנושא זה ובאותה הזדמנות החמיא לפעילות הכללית של אומ"ץ לביעור השחיתות השלטונית.
לא הייתי נדרש לכך במסגרת זו אלמלא העובדה שזמן קצר קודם לכן קיבלתי שאלה זהה מעורך הדין אלי זוהר, פרקליטו של ראש הממשלה, בעקבות תלונה שהגישה נגדו אומ"ץ ללשכת עורכי הדין בגין ניגוד אינטרסים. עורך הדין זוהר שאל האם בר היה האיש שגייס כביכול את אומ"ץ למאבק נגד אולמרט והתעלם ממאבקי הממושך נגד חברו אולמרט עוד טרם הקמתה של אומ"ץ.
גם בעקבות ראיון עלוב ומגמתי זה הגישה אומ"ץ תלונה נגד לפיד שבו האשימה אותו בביצוע עבירה אתית חמורה, אך גם הפעם הוכיחה המערכת האתית של הרשות אזלת מסך ובכך סללה הדרך למנות את לפיד לערוך ולהגיש את היומן השבועי של ערוץ 2 וההמשך מפורט לעיל.
אפילוג
יש סימנים ברורים לכך שלפיד המפונק והיהיר לא התבגר גם כאשר כיהן שר האוצר. עובדה: לאורך תקופה זו פנתה אליו אומ"ץ כמה פעמים בשאלות לגיטימיות ולא נענתה חרף תזכורות חוזרות ונשנות.
אין לי ספק שהוא עשה זאת כנקמה על כך שלא הנחתי לו במרוצת השנים. אי-מתן תשובה בצורה כרונית ע"י נבחר ציבור המשמש בתפקיד ביצועי נחשבת לכאורה עבירה על החוק.
בשלב מסוים הייתה כוונה באומ"ץ לנקוט בצעדים משפטיים נגד לפיד אבל החלטנו להקפיא את הטיפול בנושא זה בתקווה שהוא יתעשת. בינתיים לפיד פוטר והוא עורך בימים אלה מסע מחדש לעבר משרד האוצר בתקוה שיצליח להיבחר.
והערה לסיום: חבל שלפיד מופיע בהתנדבות ואינו מוכר כרטיסים להופעותיו שבהם הוא מתגלה כשחקן במה בינוני, אמנם, אבל עדיף על שר כושל.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים