תוך זמן קצר חזר עו"ד דורי קלגסבלד לצמרת המשפטית ופרשת התאונה המחרידה נשכחה עד שהתעוררה השבוע מחדש. אומ"ץ תפעל לחשיפת שמות חברי האליטה של קלגסבלד שהשקו אותו מים בשעה שהאם ובנה היו מוטלים מתים. אומ"ץ מתערבת בפרשת גל בק ופנתה אל נציבת קבילות הפרקליטות השופטת בדימוס גרסטל, שהשיבה שתכנס לתמונה. בפרשת סימנס לא עלה בידנו להביא את אלי לנדאו מאחורי סורג ובריח. השבוע הודיע עו"ד מינא לרשות ני"ע על היערכות להגשת עתירה נוספת
▪ ▪ ▪
הפרקליט הידוען
אזרחי המדינה נחשפו השבוע פעם נוספת לפרשה שממנה עולה חשד לאיפה ואיפה של מערכת אכיפת החוק כלפי פרקליט הצמרת עורך הדין אביגדור (דורי) קלגסבלד שהרג לפני 9 שנים בתאונת דרכים קטלנית אם צעירה ובנה הפעוט ולמרות נסיבות המקרה שילם על כך מחיר נמוך.
הפרשה קיבלה משנה חומרה אחרי שהתברר שמי שעמדה בראש הפרקליטות התל אביבית לנושאים פלילים הייתה עורכת הדין רות דוד בלום שהסתבכה בפרשת עורך הדין רונאל פישר ואחד מפרקליטיו הוא עורך הדין שמעון מזרחי שידוע בקשריו המיוחדים עם המערכת המשפטית.
תנועת אומ"ץ החליטה לטפל בפרשה זו במלוא כובד המשקל ופנתה בעניין זה אל נציבת הקבילות של הפרקליטות השופטת בדימוס הילה גרסטל שהוכיחה בתקופת כהונתה הקצרה אומץ לב ונחישות חרף המאבק שמנהלים נגדה פרקליטי המדינה המסרבים לביקורת והעדר גיבוי של פרקליט המדינה שי ניצן.
בפניה של אומ"ץ נאמר בין השאר: "בכתבה שפורסמה באתר News1 עולה כי תיק החקירה שנפתח בשעתו נגד עורך הדין דורי קלגסבלד שדרס למוות אם ובנה, טופל בצורה מעוררת חשד של ניסיונות שיבוש דרכי חקירה, טיוח ועבירות נוספות.
בין השאר התברר כי מיד אחרי התאונה התגייסו לצדו של קלגסבלד טובי עורכי הדין ואנשי שלומו. עו"ד שמעון מזרחי נשכר לייצגו. במשך שעות חצצו אנשיו של קלגסבלד בינו לבין חוקרי המשטרה. במשך שעות סוכלה בדיקת דם לקלגסבלד, בזמן אמת, שהייתה דרושה כדי לבדוק האם אכן נהג כשהוא בהשפעת אלכוהול. רק שעות רבות לאחר מכן – המדובר, ככל הידוע, לפחות 6-8 שעות לאחר זמן התאונה, נלקחה מקלגסבלד בדיקת דם. בין לבין הוזן קלגסבלד בעירוי נוזלים. וגם הושקה שוב ושוב במים, לרוויה. ברי, כי רמת האלכוהול שהייתה בדמו, דוללה בחלוף אותן שעות. וזה בדיוק מה שנדרש כדי לסייע לדילול דמו, ומחילוצו מאשמת הריגה, לאישום בגרימת מוות ברשלנות.
המשטרה, שביצעה כאמור חקירה בפרשה, אישרה בזמנו כי קלגסבלד נחקר גם בחשד לשכרות. כעבור כחודש מעת התאונה קבעה כי גרסתו לפיה שתה כוס יין אחת – נמצאה אמינה. מידע סותר שהעלה חשד כי קלגסבלד, שהשתתף בסעודת עסקים קודם לתאונה, שתה יותר מכוס יין אחת ונהג למעשה בשכרות, לא נחקר כדבעי. התהיות שנותרו עד עתה הן: מדוע נלקחה ממנו בדיקת דם רק שעות לאחר התאונה ולא מיד, כמקובל.
תנועת אומ"ץ סבורה שלמרות הזמן הרב שחלף יש מקום לערוך בדיקה יסודית כדי לברר אם אומנם הייתה כאן מידה של איפה ואיפה. סוד גלוי הוא שבמערכות הממשל הממלכתי והמקומי בחיי החברה ובמגזר הכלכלי פועלות כמה אליטות למען קידום חבריהן המקושרים, מטפחות את מעמדם ובעת צרה נחלצות לעזרתם. אין ספק שפרקליט הצמרת עורך הדין קלגסבלד נחשב לאחר החברים הבכירים באליטה המשפטית יחד עם שותפו לשעבר עו"ד יורם דנציגר כיום שופט בית המשפט העליון.
למרות שעו"ד קלגסבלד התרחק במרוצת השנים מפעילות ציבורית הוא חוזר ע"י אישי ציבור בכירים ביותר בהם שלושת ראשי ממשלה שהעריכו את הידע המשפטי שלו ושכרו את שירותיו המשפטיים. עו"ד קלגסבלד ייצג, בין השאר, את ראש הממשלה המנוח אריאל שרון בחקירות המשטרה שנוהלו נגדו בפרשת האי היווני ובקשר לקשריו עם איש העסקים סיריל קרן, את ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת טירקל לחקר המשט לעזה ואת ראש הממשלה אהוד ברק בוועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000.
על לקוחותיו נימנו גם שר הביטחון לשעבר שאול מופז בנוגע לכשירותו לעמוד לבחירות לכנסת, שר הבינוי והשיכון הנוכחי אלוף (מיל) יואב גלנט בהליכים בפני מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שקשורים למינויו לרמטכ"ל, ראש המוסד לשעבר צבי זמיר בתביעת דיבה שהגיש נגדו אלי זעירא בפרשת אשרף מרואן.
ואם לא די בכך עו"ד קלגסבלד משמש מזה תקופה ממושכת בורר מטעם ישראל בסכסוך הכספי הממושך שלה עם אירן התובעת מהמדינה מאות מיליוני דולרים במסגרת קו צינור אילת אשקלון.
על-פי פרסומים שהיו בשעתו ב-11 באפריל 2006 הרג עורך הדין קלגסבלד בתאונת דרכים את יבגניה וקסלר בת ה-23 ובנה ארתור בן ה-6, כשנהג בג'יפ. הפרקליט נטש את מקום התאונה ושב למשרדו בתל אביב להמתין לחוקרים. בחקירת המשטרה טען קלגסבלד כי אינו זוכר דבר ואינו מסוגל לשחזר את מעשיו בשעת התאונה. קלגסבלד סיפר ששתה כוסית אחת של יין בלבד לפני התאונה. המשטרה קבעה, על-פי דגימה שנלקחה ארבע שעות אחרי התאונה במשרדו, שהוא לא היה שתוי בעת התאונה.
מאוחר יותר התברר שמחשב הרכב לא נבחן על-ידי המשטרה דבר שלא מנע מהמשטרה לקבוע נחרצות שעורך הדין קלגסבלד לא נסע במהירות גבוהה בהרבה מן המותר וגם לא שוחח בטלפון. ערב מועד תחילת משפטו היה עורך הדין קלגסבלד נתון למתקפה ציבורית בעיתונות ובאינטרנט, אשר קראה לענישה מחמירה נגד קלגסבלד, לטענתו, בשל מעמדו החברתי והכלכלי.
התקשורת ביקרה, בין השאר, את מעורבותם המוזרה ויוצאת הדופן של בכירים, בהם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שהביעה את תמיכתה בקלגסבלד במהלך שהייתו במעצר בית. בחודש ספטמבר 2006 הועמד קלגסבלד לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות והורשע על-פי הודאתוץ שופט בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו יצחק גרטי גזר את דינו של קלגסבלד ל-15 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי, שלילת רישיון נהיגה לעשר שנים וקנס של 10,000 שקלים.
בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, טענו סנגוריו של קלגסבלד כי העונש שהוטל עליו הושפע מן המתקפה הציבורית נגדו ושהעונש החמור ניתן בשל מעמדו. עמדתם התקבלה חלקית, ומן העונש קוצצו חודשיים ל-13 חודשי מאסר בפועל. בתום 8 חודשי מאסר השתחרר עורך הדין קלגסבלד לאחר ניכוי שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה.
תוך זמן קצר חזר עורך הדין קלגסבלד לצמרת המשפטית וכל הפרשה נשכחה עד שהתעוררה השבוע מחדש ביתר שאת. אומ"ץ תמשיך ללוות את הפרשה ותפעל לחשיפת שמותיהם של חברי האליטה של עורך הדין קלגסבלד שהשקו אותו מים בשעה שהאם ובנה היו מוטלים מתים.
הנהגת המועדפת
הגילוי של אילה חסון בערוץ 1 על נהגת שדרסה למוות לפני עשור שנים את רוכב הקטנוע גל בק בן 16 וחרף נהיגתה הרשלנית לא הועמדה לדין ממשיך להכות הדים והזעם הציבורי עדיין לא שכך. המשטרה המליצה על סמך כל הממצאים והעדויות בשטח להגיש כתב אישום נגד הנהגת הדורסת. התיק עבר לפרקליטות, ושם, אחרי כשבועיים, הוחלט על סגירתו.
אחת הנקודות המרכזיות בפרשה זו קשורה בעדותה של הנהגת שטענה שגל חצה את הצומת ברמזור אדום. בשלב מאוחר יותר חזרה בה הנהגת מעדותה שהפכה להיות מפוקפקת, לאחר מכן חזרה ודבקה בה. השאלה הנוקבת היא מדוע הנהגת זגזגה והאם גורמים מסוימים פעלו מאחורי הקלעים?, מדוע העדיפה הפרקליטות לסגור את התיק על סמך עדות מפוברקת של נהגת מונית על פני הקביעות של בוחני המשטרה המוסמכים. שאלה לא פחות חשובה היא מדוע לא נתנה הפרקליטות משקל ראוי לעדויות הסותרות?
מערכת אכיפת החוק נכנסה לסחרור בעיקר נוכח העובדה שחרף המלצת המשטרה להעמיד את הנהגת לדין החליטה הפרקליטות הפלילית התל אביבית בתקופת כהונתה של רות דוד כפרקליטת המחוז. שרת המשפטים אילת שקד שחשה את רחשי הציבור הודיעה שתיק התאונה יפתח מחדש כדי לברר אם ההתנהלות של המערכת המשפטית הייתה סבירה ולא היו בה חריגים.
האב השכול עודד בק הגיב אז: "שמחנו לקבל את ההודעה הזו ואנחנו מברכים את השרה על כך. אני חושב שזה צעד חשוב, בכיוון הנכון. אין ספק שזה צעד משמעותי בשבילנו, שגם עוצר את מרוץ ההתיישנות בחוק. אני מקווה שכל מה שהיה מסביב לתיק – והיו דברים מסביב לתיק – יתגלו תוך כדי חקירה. לא רק התאונה צריכה להיחקר אלא מה שקרה מסביב".
בימים האחרונים היה האב פסימי יותר אחרי שהתברר שהחקירה מתנהלת בעצלתיים והפרקליטות לא מתלהבת לפתוח את התיק מחדש. בשיחה עמי אמר: "יש לי תחושה של מריחה. חקירה צריכה להיות יותר עמוקה. הנהגת צריכה לעמוד לדין בגין הריגה".
אומ"ץ החליטה להירתם לחשיפת האמת ותלווה את החקירה עד שתתקבל ההכרעה. בשלב זה פנינו ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה עורך הדין שי ניצן: "בתוכנית יומן בערוץ 1 ששודרה ביום שישי האחרון נחשף סיפור מצמרר על נהגת שדרסה למוות את הצעיר, גל בק, שהיה רכוב על קטנוע בשעה שנסע, לכאורה, באור אדום.
על-פי עדויות בכתבה וחוות דעת של מומחים הייתה אמורה הנהגת לעמוד לדין פלילי על העבירה החמורה שביצעה אך באורח פלא נחלצה מכך, כנראה בזכות פעילותו המקצועית של סנגורה, עו"ד שמעון מזרחי. עלינו לציין שהמדובר הוא בצעירה בת למשפחה עתירת ממון ויוחסין ועולה חשש של העדפת איפה ואיפה לאור העובדה שחקירת המשטרה הייתה שטחית ובין השאר היא לא נבדקה אם הייתה בגילופין. מהכתבה עולה עוד שגופי אכיפת החוק לא בצעו את עבודתם, לכאורה, כראוי. אנו דורשים שהנושא ייבדק באורח יסודי ויוסקו המסקנות".
מאחר שעד כה לא קבלנו את התייחסותם של וינשטיין וניצן פנינו גם בנושא חמור זה אל נציבת קבילות הפרקליטות השופטת בדימוס גרסטל, עליה אנחנו סומכים. ואמנם, הנציבה הזדרזה להשיב לנו שתכנס לתמונה בתוקף סמכותה רק אחר שיסתיים הטיפול המחודש של הפרקליטות בערער שהוגש לה.
המושחת המתחזה
פרשת השוחד ששילמה בשעתו חברת "סימנס" לבכירים בחברת החשמל ומחוצה לה כדי לקדם רכישת טורבינות מתוצרתה ממשיכה להכות גלים. הראשון שנתן את הדין היה השופט לשעבר עורך הדין דן כהן ששמש דירקטור בחברת החשמל והיה יו"ר ועדת המכרזים. כהן שנמלט לפני שנים לפרו והוסגר לישראל נדון למאסר וקיבל באחרונה חופשת שחרור זמנית לביתו בגלל הרעה במצב בריאותו.
בנוסף לכהן ישנם כמה עובדים בכירים בחברת החשמל שנחקרו ע"י הרשות ויש המלצה להעמידם לדין גם אותם באשמת קבלת שוחד. השבוע פורסם שגם עורך הדין שלמה נס שכיהן בעבר בתפקיד בכיר בדירקטוריון החברה נחקר באזהרה בחשד שקיבל שוחד בסך חצי מיליון דולר.
רק אדם מושחת אחד יצא עד כה יבש מפרשת סימנס, למרות שהוא החשוד העיקרי בפרשה והוא האיש שדחף ואנס את חברי דירקטוריון החברה לאשר את רכישת הטורבינות של סימנס. אלי לנדאו היה מעורב מאוד יחד עם דן כהן ששימש כיושב-ראש ועדת המכרזים של החברה ברכישות טורבינות מסימנס בעלות של 100 מיליון אירו כל אחת, ולחץ בשעתו על חברי הדירקטוריון לחתום על הסכם נוסף עם סימנס לרכישת טורבינות ללא מכרז בנסיבות מחשידות.
הנימוקים שהביא לנדאו לרכישות מסימנס בלא מכרז היו, כפי שהוצגו לדירקטוריון: "דחיפות למניעת נזק של ממש", הצגת העסקה כהזדמנות עסקית ויתרונות הגלומים ברכישת יחידה נוספת הזהה ליחידות הקודמות.
אחרי הרכישה היקרה של הטורבינות התברר שהן מונחות במתקני החברה שאין לה הופכין. אחרי שהחלה החקירה הסתלק כהן מהארץ והתמקם בפרו באחת הארצות שאין להן הסכם הסגרה עם ישראל. לא בכדי העביר לנדאו מסרים אגרסיביים לכהן בעת שהותו הממושכת בפרו לבל יחתום על עסקת טיעון והציע לו שלא לחזור ארצה. כאשר הגיע מידע בדוק בעניין זה לאומ"ץ שאלנו על-כך את כהן. הוא לא אישר ולא הכחיש ושמר על זכות השתיקה. לנדאו הגברתן חסר המעצורים הוא מסוג אלה שיודעים לא רק לאיים אלא גם לבצע באמצעות אחרים.
דרכו של לנדאו להיות האיש המרכזי ברשימת החשודים בפרשת סימנס הייתה מרופדת בשורה של פרשות שחיתות שמהן הוא נחלץ בעור שיניו. לנדאו שהיה בעבר ראש עיריית הרצליה, יו"ר שק"ם ועוזרו של ראש הממשלה אריאל שרון הינו משוחד סידרתי. בעבר נחשד בקבלת שוחד מאילי הון ובפרשות שחיתות אחרות שבהן כיכב: ממוטי זיסר בפרשת הקמת המרינה בהרצליה, מהאחים עופר תמורת זכייתם במכרז להובלת פחם עבור חברת החשמל ומיוסי מימן ברכישת גז מצרי לחברת החשמל.
מדוע מצליח לנדאו לחמוק מלתת את הדין על מעלליו?
באורח בלתי רשמי נודע לאומ"ץ שלנדאו הצטייד בעוד מועד באישורים רפואיים על מצב בריאותו החמור לכאורה אבל ממשיך לנהל אורח חיים תקין וגם מרבה לבלות ומנצל את אטימותם ואדישותם של חוקרי רשות ניירות ערך. אלה טוענים כי לא הצליחו לאתר כספים אסורים בחשבונות הבנק של לנדאו ובני משפחתו של לנדאו שאליו היו אמורים להגיע כספי השוחד וכי חסרה להם עדות מסייעת של דן כהן שהיה בסוד תשלומי השוחד.
אומ"ץ העבירה בשנים האחרונות לרשות לניירות ערך חומרים מחשידים על מעורבותו של לנדאו ואף הגישה עתירות לבג"ץ שיחייבו את חקירתו, אך ללא הועיל. בדיקת אומ"ץ העלתה תמונה שונה מן הקצה. לנדאו עבר אומנם כמה אירועים רפואיים בעבר אבל הוא כשיר בהחלט להיחקר בין ביקור אחד בימה של הרצליה למשנהו.
הגרסה השנייה הינה בדיחה לא מוצלחת שכן לנדאו מצא בשנים האחרונות דרכים עקלקלות כדי להלבין כספים רבים שזרמו לכיסו מכיוונים שונים. בתחום זה חוקרי רשות ניירות ערך שלא התאמצו יתר על המידה לגבי לנדאו אינם עולים על אלה של משטרת ישראל שלא הצטיינו בתפקידם.
העובדות מדברות בעד עצמן:
בשלוש השנים האחרונות בדקו אנשי מודיעין בכירים של משטרת ישראל מידע שהגיע אליהם מאומ"ץ בדבר עסקה שבוצעה, לאחר שנודע שבניו של אלי לנדאו נכנסו כשותפים במדיקל סנטר של הרצליה בהשקעה של מעל ל-60 מיליון שקלים.
על-פי החשד שבדקה המשטרה, כספים אסורים שהתקבלו ממקורות שונים כולל מחברתה "סימנס" שימשו להשקעות בלונדון על-שמו של אחד מבניו של לנדאו. ההשקעה במדיקל סנטר נעשתה בשלב הראשון באמצעות איש עסקים ישראלי ידוע הקשור עם משפחת לנדאו. רק בשלב השני הפכו בניו של לנדאו שותפים בפרויקט הרפואי המשגשג. אנשי המודיעין של המשטרה הרימו את הידיים מוקדם מבלי ששאלו שאלה הרת-גורל: מאין בא הכסף לרכישת הפרויקט היקר?
אחרי שהחקירה של הרשות נתקעה ללא קשר לבריחתו של כהן לפרו החלטנו לנהל מערכה משפטית מסועפת בכוונה לחשוף את שמותיהם של מקבלי השוחד ולמצות אתם את הדין. חבר הצוות המשפטי של אומ"ץ עורך הדין יצחק מינא הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה לקבל צו על תנאי שיורה לגופי אכיפת החוק ורשות ניירות ערך בראשם להבהיר לבית המשפט מדוע לא מסתיימת חקירה בפרשה זו שהחלה לפני שנים.
עורך הדין מינא טען בעתירה שמשטרת ישראל הודיעה לאומ"ץ כי תחום החקירה בפרשת השוחד בחברת החשמל מצוי באחריותה הבלעדית של רשות ניירות ערך. לטענת עורך הדין מינא, חוקרי רשות ניירות ערך לא הצליחו לפענח את שמותיהם של החשודים, לא ניגבו עדויות, לא נעשו הצלבות, לא נאסף מידע מודיעיני מוסמך מה גם שתהליך תשלום השוחד של סימנס, בחברה נמשך גם אחרי פרישתו של כהן מתפקידו בדירקטוריון החברה.
בג"ץ דחה אומנם את העתירה אך ציין מפורשות במסגרת פסק הדין כי על המשיבים, וביניהם רשות ניירות ערך, לתת משקל לטענת העותרת בדבר מועד ההתיישנות שהולך וקרב לצורך קבלת ההחלטה הסופית בדבר נקיטת צעדים דחופים נגד החשודים בקבלת ו/או נתינת שוחד בפרשה זו.
בעקבות החלטת בג"ץ פנתה אומ"ץ אל פרקליט המדינה לשעבר משה לדור והעבירה אליו ממצאים חדשים בפרשת סימנס המצביעים על התנהלות בעייתית של הפרקליטות ועל חקירה צולעת של הרשות לניירות הערך שטייחו לכאורה את החקירה ונמנעו מלהעמיד לדין עובדים בכירים בחברת החשמל וחברי דירקטוריון.
שאלנו את לדור מדוע, למרות החקירה המקיפה, שילם רק כהן בראשו בעוד שאישים אחרים יצאו פטורים בלא כלום. התשובה שקיבלנו מפרקליט המדינה לשעבר הייתה עמומה.
היועץ המשפטי הראשי של אומ"ץ, עורך הדין בועז ארד, לא הסתפק בכך ושיגר בשעתו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שבו שאל בין היתר: "אומ"ץ מבקשת לדעת כיצד זה שבפרשת שוחד מן החמורות בתולדות מדינת ישראל לא ננקטו הליכים פליליים נגד מנהלי תאגיד סימנס בחו"ל בקשר למעורבותם בפרשת השוחד. התנהלותן של מערכות אכיפת החוק שאתה עומד בראשן בכל הקשור לתאגיד סימנס ומנהליו מעוררות תהיות שמחייבות הסבר לציבור".
גם וינשטיין היועץ המשפטי הרופס לא באה הישועה.
חקירת רשות ניירות ערך בפרשת סימנס שחודשה הרבה בזכות לחצה של אומ"ץ שעשויה להניב כמה כתבי אישום נוספים אינה מהווה מבחינתנו סוף פסוק. בפרשות השחיתות של העבר לא עלה בידי אומ"ץ להביא את לנדאו למקומו הטבעי מאחורי סורג ובריח. השבוע הודיע עורך הדין מינא לרשות שאנו נערכים לקראת הגשת עתירה נוספת בפרשת "סימנס" הפתוחה. אומ"ץ לא תחדל עד שימוצה הדין עם לנדאו ושהוא לא יהיה יותר מעל החוק.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים