כל הסימנים מעידים על כך שאהוד ברק תכנן את עיתוי הופעת הספר "מלחמות חיי" לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הספר הינו חלק מתוכניתו האסטרטגית לחזור לחיים הפוליטיים אבל החלטת נתניהו להתפטר טרפה את דפי הספר. . מי שמצוי במה שמתרחש מאחורי הקלעים מבין שרון חולדאי העדיף להשאיר את הבמה לשר התחבורה ישראל כ"ץ בתקווה שמחדלי הרכבת הקלה ידבקו בו. השבוע הוכיחה מירי רגב מחדש שהינה בעצם פרה מועדת בעקבות התנפלותה על המנצח והפסנתרן הישראלי הבינלאומי דניאל בירנבאום
ברק מפגיז
רק תמימים יכולים להאמין ששר הביטחון לשעבר אהוד ברק שחיסל השבוע חשבונות עם אישים פוליטיים שהוא אינו מעריך במיוחד לא היה בתמונה בהדלפת קלטות מוקלטות ששימשו בסיס לספר הביוגרפי החדש "מלחמות חיי".
כל הסימנים מעידים על כך שברק תכנן את עיתוי הופעת הספר לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הספר היווה חלק מתוכניתו האסטרטגית הסמויה לחזור לחיים הפוליטיים אבל החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטר ולהקדים את הבחירות טרפה לברק את דפי הספר.
ברק מציג בקולו שלא ניתן להכחשה את ראש הממשלה בנימין נתניהו כאדם נירפה וחלש ואת יורשו שר הביטחון בוגי יעלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ כמזגזגים ואת שרי הקבינט האחרים כאנשים חסרי חוט שידרה.
שני מחברי הספר שעורר השבוע סערה ציבורית, דני דור ואילן כפיר הם חברים אישיים שלי ונראה לי שהם לא כעסו במיוחד על מאמציו המלאכותיים של ברק למנוע את שידור הקלטות על התוכנית להפציץ את הכורים האטומיים של אירן שסוכלה בעודה באיבה.
איך כתב השבוע מתי גולן ב"גלובס": "לברק יש משימה למכור את הספר הביוגרפי באמצעות מכירת הקולגות שלו, שותפיו לקבינטים הביטחוניים ואולי את המדינה".
ספק אם ראש הממשלה ינקוט ביד קשה כלפי מפקדו לשעבר בסיירת מטכ"ל וידרוש למצות אתו את הדין כמי שעבר לכאורה על החוק ופגע בסודות המדינה. ביבי הסתפק בתגובה לקונית ואופיינית להתבטלותו הידועה בפני ברק. ספק אם ינקוט בצעדים נוספים.
בימים האחרונים התייעצו ביניהם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה, שי ניצן אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד ברק בגין פרסום זיכרונותיו אך לא בגלל שידור הקלטות שאושרו ע"י הצנזורה.
החוק אוסר, כידוע, מסירת מידע ביטחוני ומסמכים למתעדים של זיכרונות של בכירים וקובע מפורשות שמסירת מידע שהיה ברשות עובד ציבור לאדם שלא היה מוסמך לקבלו, אם יורשע דינו מאסר של שלוש שנים. עד כה לא נאכפה עבירה למרות שברק לא היה הראשון שהשתמש במידע מסווג לצרכי פרסום זיכרונות אחרי סיום התפקיד הציבורי.
כך או אחרת הספר מרופד לאורכו בשבחים על ברק בתחומי עשייה שונים, מתייחס בביטול להאשמות שהוא קיבל לכאורה שוחד בעסקות ביטחוניות בינלאומיות שהטיח בברק בשעתו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
ברק הכחיש נמרצות את דבריו של אולמרט שנחשפו למרבה האירוניה בהקלטות שביצעה מנהלת לשכתו לשעבר שולה זקן והתייחס אליהם כאל נקמת אדם שהודח ביוזמתו מתפקיד ראש הממשלה ולא סלח לו. משום מה לא טרח אולמרט להגיש תלונה במשטרה נגד ברק והסתפק רק בהדלפה לזקן ששודרה בכלי התקשורת.
אבל אומ"ץ לא עברה על כך לסדר היום ופנתה אל היועץ המשפטי לממשלה: "בסוף השבוע שודר בכלי התקשורת כי בהקלטות שערכה מנהלת לשכת ראש הממשלה לשעבר שולה זקן לאהוד אולמרט, נשמע אולמרט אומר "אהוד ברק לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מילונים, הוא יגמור בבית סוהר, ראש המוסד אמר לי... הוא לוקח שוחד, אין עסקת נשק לישראל... כולם יודעים את זה".
משמעות דבריו של אולמרט לגבי יו"ר המוסד הינם חמורים (וכנראה שמדובר בראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שכיהן בתקופתו של אולמרט) שבא אליו ומסר לו דיווח בנדון מבלי שיינקטו צעדים כלשהם ומבלי שהדבר יבוא לידיעת רשויות אכיפת החוק.
נוכח מחול השדים שמתרחש עכשיו סביב פרשה זו אומ"ץ פונה אליך בבקשה שתורה על פתיחת חקירה במסגרתה ייגבו העדויות וכל הנוגעים בדבר וביניהם: ברק, ראש המוסד, אולמרט וגופי מכירת הנשק של ראשי משרד הביטחון.
לא יעלה על הדעת שפרשה חמורה מעין זו תישאר פתוחה לאורך זמן ותדיר שינה מעיניהם של רבים וטובים".
לא הסתפקנו בכך והוספנו פרט מאלף נוסף "אנו מבקשים לציין כי אומ"ץ פנתה אליך בשעתו לחקור גם את שאלת העברת שדות הגז המצויים בבעלות משולשת של הרשות הפלשתינית, בריטיש גז ומרטין שלף ע"י ברק, בתקופת כהונתו כראש ממשלה, וללא אישורה של הממשלה.
מפרשה זו גם נודף לכאורה חשד לקבלת טובת הנאה הן ממרטין שלף שתרם בשעתו לעמותות ברק והן אהוד ברק בריא ומוטב שבעודו סולל את דרכו חזרה לחיים הציבוריים יקלוט היטב מה מותר ומה אסור לאיש ציבור רם דרג".
וינשטיין הרים את הכפפה רק בנושא ההקלטה. אולמרט נתבקש לתת עדות במשטרה על דבריו אך לא הציג הוכחות חותכות. בשלב זה הבדיקה המשטרתית תקועה.
כדאי להיזכר בהזדמנות לא חגיגית זו שבחודשים האחרונים פשטו שמועות בארץ על מצבו הבריאותי של ברק שנעדר מהארץ תקופות ארוכות בגלל עסקיו הבינלאומיים הפורחים. ברק הבין היטב במוחו האנליטי שאם לא יבלום לאלתר את השמועות על מחלתו המדומה הדבר עלול להזיק למימוש תוכניתו לחזור לחיים הפוליטיים.
ברק האמיץ חולם לחזור להיות מועמד לראשות הממשלה בראש גוש פוליטי חדש כאלטרנטיבה לנתניהו שנתפש, כאמור, בעיניו כפחדן סידרתי.
צפירת ארגעה נשמעה רק כאשר ברק הופיע בראיון בלעדי עם אילה חסון בערוץ 1, בין היתר, כדי להזים אחת ולתמיד את מסע השמועות שהוא לקה, כביכול, במחלת השיטיון.
ברק נחשף בראיון במלוא צביעותו כאשר האשים את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי על שהדיח שני קצינים בכירים בצה"ל לשעבר צ'יקו תמיר ועימאד פארס בנימוק של פגיעה בטוהר המידות. ברק שכח לספר לצופים שהוא אישר את צעדו של אשכנזי ולא מנע את ההדחות.
המטרה העיקרית של ברק בראיון הייתה לפתוח במתקפה חזיתית נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועוזריו הקרובים על-רקע פרשת הרפז, שלא מרפה מאתנו ולא תגיע לקיצה עד שהאמת תצא לאור.
ברק הזחוח לא נזקק לטבליות רפואיות לשיפור הזיכרון כדי לערוך סיכול ממוקד לאשכנזי ולהעלות מחדש על סדר היום הציבורי את ה"פוטש" שאורגן, כביכול, לכאורה, נגד הדרג המדיני בכלל ונגדו אישית וזאת למרות שמבקר המדינה שלל זאת באורח חד-משמעי.
השבוע חשף גיא פלג הכתב החרוץ של ערוץ 2 את כוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד אשכנזי. מקורביו של וינשטיין הזדרזו להבהיר שטרם נתקבלה החלטה סופית ונראה היה שהמדובר הוא בבלון ניסוי. למרות זאת החל כבר אשכנזי השבוע לתפור חליפות פוליטיות ולשקול אם כדאי לו להתמודד על תפקיד המועמד לראשות הממשלה מול יצחק הרצוג במחנה הציוני או להיות מועמד לשר הביטחון בלבד מתחתיו של יאיר לפיד ב"יש עתיד".
נראה שאשכנזי מזדרז יתר על המידה. אומ"ץ החליטה לנקוט באחרונה בצעד מעשי וביקשה מוינשטיין לחשוף את ההקלטות הלא חסויות שבוצעו בשעתו בפרשת מסמך גלנט. בין השאר הצבענו על השיחות הטלפוניות התכופות שניהל נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס עם אשכנזי בתקופת כהונתו כרמטכ"ל. אנו נערכים למערכה משפטית על יסוד העיקרון המקודש של זכות הציבור לדעת.
חולדאי מתחבא
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי שאינו מחמיץ שום הזדמנות להופיע מול מצלמות הטלוויזיה נעדר משום מה מהאירוע ההיסטורי של הריסת גשר מעריב שעורר עניין בתקשורת הבינלאומית כאילו מדובר בגשר ווטרלו.
מי שמצוי במה שמתרחש מאחורי הקלעים מבין שחולדאי העדיף להשאיר את הבמה לשר התחבורה ישראל כ"ץ בתקווה שכל מחדלי הרכבת הקלה ידבקו בכ"ץ והוא יצא יבש מהביקורת הציבורית הגואה.
התנהגותו הילדותית של חולדאי הגיעה לשיאה כאשר הוא הגיע לאזור הפיצוץ בהיחבא ונסע במכוניתו בטעות באחד הרחובות הסמוכים שבו מוצב שלט "אין כניסה" ועבר עבירת תנועה חמורה.
למרבה האירוניה הרכבת הקלה עלולה לחרוץ את גורלם הפוליטי של כ"ץ וחולדאי לשבט או לחסד. אף אחד מהם לא יוכל לברוח מהאחריות. שניהם משתייכים למועדון האקסקלוסיבי של אישים שרואים עצמם מועמדים ראויים לכהן כראש הממשלה בתום עידן נתניהו שלא נראה באופק.
חולדאי נהנה לאורך השנים מהילה של אדם בעל רקורד אישי מרשים. בעבר הרחוק הוא היה טייס קרבי בכיר בחיל-האוויר. לאחר שחרורו שימש תקופה מסוימת כאיש עסקים ולאחר מכן עבר למסלול החינוכי והתמנה כמנהל גימנסיה הרצליה. אחרי שחולדאי נכנס לחיים הפוליטיים הוא חדל לשמור על כללי החוק ונכנס למרבה הצער למסלול ההשחתה המקובל של אישים פוליטיים רבים במישור הממלכתי והמוניציפלי.
חולדאי הכוחני וחמום המוח בעל הפתיל הקצר החל לצפצף על החוק כבר בראשית כהונתו כראש העיר כאשר חבר אל אילי הון מקומיים וזרים.
במרוצת השנים העבירה אומ"ץ חומרים מחשידים נגד חולדאי בנושאים נוספים בעיקר בקבלת תרומות אסורות ומשום מה הייתה לנו תחושה שהוא זוכה ליחס מיוחד.
בעבר נרקמו יחסים אסורים בין חולדאי לבין מלך החניונים המנוח ראובן גרוס בפרשת שחיתות גדולה. בין השאר נחשף שחולדאי קיבל תרומות נדיבות מגרוס למטות הבחירות שלו והעסיק את רעייתו באחד החניונים מחוץ לתל אביב. גרוס זכה במפתיע במכרזים להפעלת חניונים בתל אביב רבתי.
אומ"ץ התלוננה בשעתו למשטרה בבקשה לחקור את הפרשה אך להפתעתנו הוחלט להעמיד לדין כמה מעורבים אך לא את חולדאי למרות שהראיות נראו על פניהן מוצקות.
אומ"ץ הגישה ערר למחלקת העררים של משרד המשפטים על החלטתה של הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום כנגד ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, בפרשת החניונים.
בפניה שלנו נאמר: "אנו מגישים בזאת ערר על החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום כנגד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בחשד לקבלת טובות הנאה והפרת אמונים, במסגרת קשריו הארוכים עם איש העסקים ראובן גרוס. בעקבות חקירת המשטרה ובחינת הראיות ע"י הפרקליטות הוגשו באחרונה כתבי אישום כנגד כמה מהמעורבים בפרשה הידועה כפרשת החניונים. להפתעתנו נשמט שמו של ראש עיריית ת"א רון חולדאי מרשימה זו. ערעורינו מבוסס על חומר ומידע מקיף בפרשה זו שבה העברנו הן למשרד מבקר המדינה והן לאנשי המודיעין של יאח"ה, שחקרו פרשה זו. לעניות דעתנו הצדיקו הראיות גישה מחמירה יותר כלפי חולדאי, עד לידי הגשת כתב אישום כנגדו".
הערער נדחה.
מי שחשב לתומו שחולדאי למד לקח מפרשה זו טעה. הפרשה השנייה שבה היה מעורב חולדאי הייתה במתחם הדולפינריום בחוף ימה של תל אביב. במסגרת עסקה זו הסכימה עיריית תל אביב להעניק לבעל מתחם הדולפינריום, איל ההון היהודי-גרמני, יוסף בוכמן, שטח רחב ידיים ליד מסגד חסן בק, תמורת פינוי מתחם הדולפינריום. עסקה זו עוררה בעבר תמיהה רבה לאור העובדה שערכו הכספי של השטח החלופי עולה עשרת מונים על שוויו של מתחם הדולפינריום.
פרשת הדולפינריום זכתה במרוצת השנים לביקורות רבות של חוגים רחבים בציבור לאחר שהתעורר חשד שמדובר לכאורה בעסקה מפוקפקת ובלתי כדאית למדינה, שנעשתה תוך שיקולים זרים לכאורה, תוך מתן עדיפות בלתי חוקית ובלתי שוויונית לכאורה, לאיל ההון יוסף בוכמן, תוך הפקרתם של האינטרסים הלאומיים.
החשדות של אומ"ץ גברו בנדון אחרי שהתברר כי בשעתו נערך דיון בלשכתו של חולדאי לגבי העסקה שבו נכחו רק ראש העיר, בוכמן, ושני נציגיו – פרקליטו עו"ד רם כספי ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר אלי לנדאו בעל קופת שרצים עמוסה לעייפה שהציג עצמו כ"מתורגמן".
לעומת זאת, מהנדס העיר דאז, ישראל גודוביץ, ויו"ר וועדת בניין ערים, פאר ויסנר, נתבקשו שלא להשתתף בישיבה למרות שתפקידם חייב אותם להיות נוכחים בה על-פי כללי המנהל התקין".
אומ"ץ פנתה אל ראש אגף החקירות והמודיעין במטה הארצי של המשטרה ניצב מני יצחקי לחקור פרשה תל אביבית מחשידה שחולדאי מעורב בה. פנייתנו למשטרה נובעת ממידע שהגיע בשעתו לאומ"ץ ועדיין לא נחקר, שעל פיו אחד מבניו של ראש עיריית תל אביב עסק בעבר בהפעלת אתר הימורים באינטרנט בגרמניה לבין בוכמן.
אנשי המודיעין של המשטרה שממשיכים לטפל בפרשה זו מגששים עדיין באפילה. אומ"ץ פנתה בנדון בעבר בהיבט הציבורי גם אל שרי הבינוי והשיכון וביקשה לעכב את העסקה עד שיתבררו כל העובדות שמסתתרות מאחוריה לאישורן. הסעד שקיבלנו מהשרים היה מוגבל.
במקביל פנינו אל מנהל מקרקעי ישראל מאחר שמדובר בנכסים בבעלות המדינה, שהם רכוש הציבור, זכותו של הציבור לקבל את מלוא המידע, השיקולים וההחלטות הקשורים באופן ישיר ועקיף לעסקה שבוצעה, באחד האזורים היותר יקרים במדינה וכפי שמצופה מגוף שלטוני בהתייחס לשקיפות וסדרי מנהל וממשל תקינים, אנו מאמינים שנקבל את המידע במלואו.
לצערי הפניה אל המנהל לא הביאה לנו את המידע המבוקש. ההישג היחיד נבע מכך שהעסקה עדיין תקועה. פניה נוספת אל מבקר המדינה הייתה בבקשה שיבחן היבטים מנהליים ופרוצדוראליים של העסקה ונאמר לנו כי הנושא בבדיקה. הבדיקה של משרד מבקר המדינה התעכבה בגלל עתירה לבג"ץ שנדחתה בסופו של דבר. המערכה שלנו עדיין נמשכת.
אם ניכשל קיים חשד שמסגד חסן בק יקרא על שמו של יוסלה בוכמן בדומה לכמה פקולטות אקדמיות ומחלקות של בתי חולים ברחבי המדינה.
רגב מתלהמת
מי שצפה השבוע במשחק הכדורגל של קבצת בית"ר ירושלים והפועל תל אביב שנערך במגרש טדי בבירה לא יכול היה שלא להבחין בשלטים בעלי אופי נאצי שהונפו ביציע שבו יושבים אוהדיה הקיצוניים של הקבוצה המכנים עצמם "לה פמיליה".
אוהדים אלה גרמו כבר נזק רב לישראל ולקבוצתם כאשר השתוללו לפני כמה שבועות במשחק בינלאומי שנערך בבריסל והשליכו למגרש חזיזים.
מי שהגן אז על האוהדים הללו הייתה לא אחרת מאשר שרת התרבות והספורט מירי רגב שכינתה אותם "אנשים טובים". לרגב חסרת המעצורים יש סיבות לא טובות להגן על אישי צבור שסרחו וטיפוסים מפוקפקים בענף הספורט.
למרות שהוותק של רגב בחיים הפוליטיים קצר השאיפות שלה מרקיעות שחקים והמטרות שלה מקדשות גם אמצעים לא כשרים. השבוע הודיע רגב על רצונה להתמודד על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד בעקבות פרישתו של היו"ר הנוכחי השר דני דנון מתפקידו לקראת מינויו כשגרירי ישראל באו"ם.
בפנייה של אומ"ץ לוועדת האתיקה של הכנסת נכתב בין השאר: "תנועת אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד ח"כ מירי רגב בעקבות התנהלותה בישיבת ועדת הפנים שבה היא עומדת בראשה.
בעת דיון סוער בוועדה בנושא "מוקד 100" בנוכחות המפכ"ל קרא חבר הוועדה ח"כ ג'מאל זחאלקה לעבר המפכ"ל "ידך מגואלות בדם..".
יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב הורתה לסדרנים להוציא את ח"כ זחאלקה מהאולם וכשהוא סירב והמשיך לשבת על כסאו אמרה ח"כ רגב "עם הכיסא תעשו לו יום הולדת ותעיפו אותו לעזה", והוסיפה "חתיכת טרוריסט. עורכי ישראל נמצאים פה בכנסת. אתם סוסים טרויאנים ובוגדים".
אנו סבורים שהתנהלותה של ח"כ רגב אינה הולמת יו"ר ועדה בכנסת ומבקשים למצות אתה את הדין".
ועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, הפרה את כללי האתיקה בכך שפגעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה בהתנהגות בלתי הולמת בתפקידה. עם זאת, קבעה הוועדה, שמאחר שמדובר בקובלנה ראשונה העוסקת בהתנהלותה כיו"ר ועדה פרלמנטארית, היא מסתפקת בהטלת סנקציה של הערה, המהווה הוצאת כרטיס צהוב.
ח"כ רגב הייתה צריכה למצוא דרך לרסן את עצמה מכאן ואילך אחרי שהייתה מעורבת בכמה תקריות מחוץ לכותלי הכנסת שלא הוסיפו לה כבוד אישי, מחשש שבמוקדם או במאוחר יוצאו לה כרטיסים אדומים והיא תורחק מדיוני הכנסת ואולי תפסיד גם את ראשות ועדת הפנים.
ועדת האתיקה של הכנסת דנה בנושא זה בעקבות קובלנה שנייה שהגישה תנועת אומ"ץ על התנהגות בלתי נסבלת של ח"כ רגב. בקובלנה נאמר בין השאר:
"ח"כ מירי רגב התנהגה לדעת אומ"ץ בדרך לא ראויה כאשר זימנה השבוע לישיבת הוועדה את ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו, כדי לברר תלונה נגד היועצת המשפטית של העירייה שהייתה שותפה לחשיפת מעשי שחיתות נגדו.
עצם העלאת הנושא במהלך הישיבה היה דבר לא ראוי ולא מקובל ונגוע באינטרסים פוליטיים ציניים. במהלך הישיבה התעמתה ח"כ רגב עם חברי הוועדה ונהגה כלפיהם בחוצפה ובבוטות ואף דאגה להוציא כמה מהם מישיבת הוועדה לאחר שמתחו ביקורת על ניצול ישיבת הוועדה למטרותיה הפוליטיות האישיות. אנו תובעים לכנס את ועדת האתיקה בהקדם לדון בהתנהגותה הבלתי נסבלת של ח"כ רגב ולמצות אתה את הדין".
גם בפעם זו נחלצה רגב בעור שיניה.
יש לי הערכה מיוחדת אל ילידי פריפריה מוכשרים ובעלי אמביציה שפורצים בכוחות עצמם למרכז החיים הציבוריים ומצליחים לסלול לעצמם דרך אל ראש הפירמידה. אני מתלהב פחות מאלה מביניהם שהמטרה שלהם להתקרב אל ראש הפירמידה מקדשת אצלם את כל האמצעים, כולל הפסולים. אני סבור שח"כ רגב שייכת כבר לקטגוריה הזו.
ח"כ רגב חייבת את קידומה המטאורי לשיבוצה כקצינה ליחידת דובר צה"ל שבה שימשה בשורה של תפקידים. הזדמן לי להכיר את רגב לראשונה כאשר שימשה כראש מדור יחסי ציבור, ומאוחר יותר ראש ענף תקשורת מקומית והרבתה לשבת במזנון. רגב התגלתה לי כקצינה נאה, מנומסת וחייכנית. אותה שעה לא הייתי יכול להעלות על דעתי שביום מן הימים היא תהפוך חברת כנסת כוחנית ותנהג לעיתים כתגרנית בשוק.
בדרך אל משכן הכנסת עברה רגב כמה תחנות. היא הועלתה לדרגת אלוף משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל, תפקיד ממנו פרשה לאחר שלושה חודשים בלבד. לאחר פרישתה מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה, ולאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה מונתה לצנזורית הראשית לעיתונות ולתקשורת. עם מינויו של רב-אלוף דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל ושימשה דוברת צה"ל גם במהלך מלחמת לבנון השנייה.
אחרי סיום שירותה כדוברת צה"ל מינה אותה הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי לרכזת אירועי צה"ל לסיום 60 שנה למדינה, תפקיד שבו לא הצטיינה במיוחד.
רגב נבחרה לכנסת ה-18 ונתגלתה תחילה כחברת כנסת אפורה. המחאה החברתית העניקה לח"כ רגב הזדמנות להצטייר כלוחמת ללא חת למען השכבות הנחשלות, אבל עד מהרה היא נחשפה כאישה מתלהמת, צרחנית וגרוטסקית. לשיא הגיחוך הגיעה ח"כ רגב כאשר פנתה בשעתו באחד הפאנלים שבהם השתתפה אל קהל המאזינים וביקשה למחוא לה כפיים.
בתקופה הקצרה שבה מכהנת רגב כשרת התרבות והספורט היא הצליחה להרגיז את שוחרי התרבות והאמנות במדינה בפעילותה הבלתי נלאית לסתום את פיותיהם של סופרים, משוררים, בימאים ושחקנים.
באחרונה הייתה תקופת רגיעה בתחום זה והיו כאלה שסברו בטעות שרגב התעשתה ונרגעה. אבל השבוע הוכיחה רגב מחדש שהינה בעצם פרה מועדת בעקבות התנפלותה על המנצח והפסנתרן הישראלי הבינלאומי דניאל בירנבאום. רגב הוכיחה פעם נוספת שהיא אינה ראויה למחיאות כי אם למחאות.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים