האם היועץ המשפטי לממשלה יגיש כתב אישום נגד פאינה קירשנבאום לפני שתסתיים הקדנציה שלו בראשית השנה הבאה?. פרשת ארביב - אומנם מח"ש חקרה בנו של ארביב בחו"ל בחשד שבאמצעותו קיבל מהרב פינטו חלק מטובות ההנאה אך גורמים במח"ש הבהירו שלא צפוי להיות שינוי לגבי כתב האישום. היחס המיוחד של המערכת המשפטית כלפי דוד בלום בא לידי ביטוי גם בהסכמת הפרקליטות ליציאתה לחו"ל תמורת ערבויות מגוחכות
1. פאינה קירשנבאום המניפולטיבית
סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, החשודה המרכזית בפרשת השחיתות הגדולה שנחשפה לפני שנה בישראל ביתנו, מפלגתו של אביגדור ליברמן, נינוחה בימים אלה וממשיכה לטפח את הופעתה החיצונית.
קירשנבאום, שהייתה במשך שנים האישה החזקה בישראל ביתנו, ניצחה על תעשיית שוחד בהיקפים גדולים, לה היו שותפים בכירים במפלגה ששובצו במשרדים שבהם ליברמן כיהן כשר. קירשנבאום לא נעצרה בגלל חסינותה כחברת כנסת ושמרה בחקירתה על זכות השתיקה, בתקווה שמעורבותה הרבה מאחורי הקלעים לא תיחשף. אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שליברמן לא יהיה זן מוגן מחקירה אם העקבות יגיעו אליו.
ליברמן היה למעשה האיש שהמציא את השיטה לצבירת כספים בלתי חוקית בעזרת אנשים בעלי יכולת ונאמנות מוחלטת מהמאגר של מקורביו בשני המשרדים הכלכליים שבהם שימש בעבר כשר - משרד התחבורה ומשרד התשתיות.
בידי אומ"ץ מצויות מזה שנים עדויות סודיות של שני גופים בינלאומיים שהיו קשורים בעבר במגעים מסחריים עם ישראל בתחומים שבהם עסקו שני המשרדים. על פיהן, נציגים של ליברמן רמזו להם שלצורך קבלת החלטות מתאימות יש להעניק תמורה נאותה. אומ"ץ עוסקת במעלליו של ליברמן במשך תריסר שנות קיומה, שבמהלכן חשפה שורה של פרשות שחיתות שהעקבות הוליכו אליו.
אחת הבולטות בהן הייתה קשורה ברו"ח משה ליאון. אומ"ץ פנתה בשעתו למבקר המדינה ולמשטרת ישראל ודרשה לחקור אי-סדרים במכרז קרונות הרכבת, שבהם היו מעורבים ליאון, לשעבר יו"ר הרכבת, ועופר לינצ'בסקי, לשעבר מנכ"ל הרכבת. השניים הובילו מהלך של רכישת קרונות חד-קומתיים של סימנס, בעקבות קרונות דו-קומתיים כמקובל בעולם. כדאי להזכיר שבבחירות המוניציפליות האחרונות ניסה ליברמן, בעזרתם של חברו העבריין אריה דרעי וחברתו המושחתת דליה איציק, להריץ את ליאון לראשות עיריית ירושלים. המטרה הסמויה הייתה להשתלט בעזרתו של ליאון המריונטה על ועדות בניין הערים העירונית והמחוזית ולעשות בעיר כבתוך שלהם, אך התרגיל המסריח נכשל. וראו זה פלא: שמותיהם של ליאון ואיציק עלו כמעורבים בפרשות השחיתות של ישראל ביתנו. לגבי ליאון נטען, שהוא קיבל עמלות מגופים שקיבלו מענקים והקצבות מהקופה הציבורית, שחלקם נמנו על לקוחות משרדו.
איציק ניסתה לרתום את ישראל ביתנו למאבקה הבלתי נלאה להיבחר כנשיאת המדינה. כל האמצעים היו כשרים בעיניה ולמטרה זו היא קשרה קשרים הדוקים עם קירשנבאום, ובתמורה הסדירה איציק לקירשנבאום ולשתי בנותיה טיפולים קוסמטיים רפואיים ללא תשלום אצל רונית רפאל, חברתה של איציק (באחרונה רכשה איציק את דירתה במגדל העיר בת"א). בשלב מאוחר יותר נודע לאומ"ץ, שאיציק וקירשנבאום גייסו את מיטל קירשנבאום, שעובדת בתפקיד בכיר באיגוד מגדלי בקר, במטרה לעשות עסקות בשר.
גם במשרדים אחרים שבהם כיהנו שרים של ישראל ביתנו - חקלאות, תיירות וקליטה - היו חגיגות כספיות. הבולט בהם היה משרד החקלאות, שהפך להיות מנוף מרכזי לתעשיית השוחד בניצוחה של קירשנבאום. גם בשלוחות של המשרדים הללו - חברת החשמל, רכבת ישראל, מקורות, נתיבי ישראל, נת"ע ועוד - מוקמו בעבר העוזרים והסייענים של ליברמן שיושבים ליד הברזים הכספיים. כדי ללמוד כיצד פועלת השיטה, יש לקחת כמשל את נתיבי ישראל, המגלגלת מדי שנה תקציבי ענק של מיליארדי שקלים המושקעים בפיתוח תשתיות וסלילת כבישים.
ליברמן השתלט בשעתו על החברה באמצעות קצין המבצעים הראשי שלו, אלכס ויז'ניצר (שנעצר כאחד מחברי הרשת המושחתת של ישראל ביתנו), ששימש כמנכ"ל החברה והציב בה את אנשיו של ליברמן. גם פרקליטו הוותיק של ליברמן, עו"ד יואב מני, כיכב בחברה על תקן של יועץ משפטי חיצוני וגורף שכר טירחה נאה שמסתכם במיליוני שקלים.
חומרי החקירה העלו חשד לעשרות מקרי שוחד במיליוני שקלים שהועברו לגופים שונים - עמותות, איגודי ערים, מועצות איזוריות ועוד. על-פי החשד, קירשנבאום הייתה זו שקישרה בין הדמויות השונות ברשת המאורגנת של השחיתות, וחלק מהכספים הגיעו אליה לצרכיה הפרטיים.
חקירת המשטרה נמשכה בחודשים האחרונים. קירשנבאום הייתה מחוץ לתמונה ולא נחקרה מחדש, למרות שבינתיים חדלה להיות חברת כנסת ואיבדה את חסינותה. האם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יגיש כתב אישום נגד פאינה קירשנבאום לפני שתסתיים הקדנציה שלו בעוד חודש וחצי? יש לי חשש כבד שהרוקחת הראשית קירשנבאום תהיה מעל החוק, בדומה לליברמן רוקח-העל האחראי לבית המרקחת.
2. ניצב (בדימ.) מנשה ארביב החמקן
בחודש פברואר 2014 התפטר במפתיע מתפקידו מפקד להב 433, ניצב מנשה ארביב, בעקבות מעורבותו בפרשת הרב יאשיהו פינטו, אחרי שהתעוררו חשדות כבדים שעל פיהם ארביב קיבל שוחד מהרב בארץ ובחו"ל.
ארביב החליט לפרוש מתפקידו בעיצומה של חקירת מח"ש שנפתחה נגדו וטרח להכריז: "לא יכולתי להשלים עם מהלכים של אי-העמדה לדין של עבריין החשוד בפשעים רבים, ובחרתי למנוע את המשך הסחיטה המסוכנת של שלטון החוק".
מי שייצג את ארביב באותה עת היה עו"ד גדעון פישר, אחיו של הפרקליט הנוכל רונאל פישר. שני האחים מסוכסכים ביניהם אישית מזה שנים. עכשיו מותר לגלות שבמסגרת ניסיונותיו החוזרים ונשנים של רונאל פישר להשתלט על הקצונה הבכירה של מערך החקירות במשטרה לצרכיו הנכלוליים, הוא הזמין את ארביב למסיבה בביתו. אחרי שארביב הסתבך ושכר את שירותיו המשפטיים של אחיו גדעון, לא היסס רונאל להפעיל עליו לחצים לנטוש את אחיו ולעבור אליו, כדי שהדבר ישרת את האינטרסים האפלים שלו.
בכל מקרה, פרישתו של ארביב לא ענתה לשאלה מתי יוגש נגדו כתב אישום. בשעתו פורסם, כי הוחלט להגיש כתב אישום מצומצם נגד ארביב, משום שהקדים ופרש מהמשטרה. אומנם בינתיים חקרה מח"ש בחו"ל את בנו של ארביב, בחשד שבאמצעותו קיבל אביו מהרב פינטו חלק מטובות ההנאה, אך גורמים במח"ש הבהירו שלא צפוי להיות שינוי לגבי כתב האישום נגד האב שאמור להיות מינורי.
ארביב נחשב בעבר למפקד נערץ שהתקדם בסולם הדרגות בזכות ולא בחסד. את השירות שלו התחיל כלוחם וקצין בימ"ם, יחידת העילית של משמר הגבול למלחמה בטרור. בהמשך פיקד על תחנת המשטרה בטייבה, ובשנת 2000 מונה למפקד מרחב יפתח. בתקופת פיקודו על היחידה התמודד עם התפרעויות ערביי ישראל באירועי אוקטובר 2000 - המהומות הקשות ביותר באזור המרכז מאז קום המדינה.
מסתבר שכחטוטרת על גבו במסלול ההתקדמות הייתה תמיד העובדה שאחיו, דוד ארביב, הוא עבריין מוכר שהסתבך לא אחת בפלילים. ארביב ניסה תמיד להרחיק את עצמו מאחיו והדגיש פעם אחר פעם, כי אין לו כל קשר איתו, אבל לא אחת נגרמו לו אי-נעימויות.
בנובמבר 2004 קודם ארביב לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד מרחב השרון. הוא שירת בתפקיד עד יולי 2007, כשמונה לראש מינהלת תיאום פעילות אכיפה דיני מקרקעין (מתפ"א) באגף המבצעים של המשטרה. ב-2008 מונה לסגן מפקד מחוז תל אביב, וב-2011 שימש כממלא-מקום מפקד המחוז. במאי 2011 החליף את אורי בר-לב כנציג המשטרה בוושינגטון. לפי החשד, בעת שמילא את התפקיד בוושינגטון הוא קיבל טובות הנאה מאנשיו של הרב פינטו.
במאי 2013 קודם ארביב לדרגת ניצב. כעבור כמה חודשים נתמנה למפקד יחידת להב 433 עד שהסתבך ופרש מהמשטרה בבושת פנים. מינויו לתפקיד הרגיש הדליק באומ"ץ נורה אדומה בעקבות קטעי מידע שלילי אודותיו שהגיעו אלינו, אף כי ללא ראיות מוצקות. פנינו אל השר לביטחון פנים דאז, יצחק אהרונוביץ, בבקשה שתיערך בדיקה יסודית בדבר מהימנותו של ארביב. בעקבות זאת הודיע לנו ראש המטה של השר, כי לא נמצא רבב בניצב ארביב ושהמינוי יאושר.
המבוכה שפקדה את משטרת ישראל הייתה רבה לאור בכירותו של ארביב, ובעיקר לאור העובדה שהוא עמד בראש יחידת להב 433, שתפקידה להילחם בתופעות של שחיתות ציבורית. לעג הגורל הוא שגם יורשו של ארביב, ניצב רוני ריטמן, נאלץ באחרונה לצאת לחופשה כפויה, אבל מסיבות אחרות לגמרי.
3. רות דוד המיוחסת
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לפני כמה חודשים כתב אישום מסועף וחמור בפרשת רונאל פישר. כתב האישום, מהחמורים שהוגשו בשנים האחרונות בתחום השחיתות הציבורית, נפרש על פני 29 עמודים. אולם בעניינה של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, כתב האישום הוא צמחוני, למרות שהייתה שותפה פעילה לחלק מהעבירות החמורות שבוצעו. היחס המיוחד של המערכת המשפטית כלפי דוד בא לידי ביטוי גם בהסכמתה של הפרקליטות ליציאתה לתקופה ממושכת לחו"ל תמורת ערבויות מגוחכות.
תנועת אומ"ץ, שליוותה את מעלליה של דוד לאורך שנים, ביקשה לקבל הבהרות מדוע לא נכלל בכתב האישום סעיף מפורש של קבלת שוחד. במכתב שנשלח בשעתו בעניין זה ליועץ המשפטי לממשלה נאמר, בין השאר: "בעת שרות דוד כיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב, היא הייתה אחראית בלעדית לתיק הבנק למסחר. בנושא זה הייתה אחראית להוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד החשוד המרכזי בפרשה – גבי בן-הרוש שנמלט מהארץ - במטרה לחקור אותו בנושא של קריסת הבנק בקשריו עם עולם הפשע.
"ראוי לציין שבן-הרוש היה באותה תקופה שותפו לעסקי הבנייה של יאיר ביטון, בעליה של ב. יאיר. לימים נודע כי ביטון יזם פרויקטים לבנייה יחד עם עו"ד רונאל פישר, ידידה של רות דוד. לאחר פרישתה של דוד מהפרקליטות, מונתה לדירקטורית בחברת ב. יאיר. בהקשר לכך, יש לציין שחקירת המשטרה חשפה חשדות שלבן-הרוש ולביטון היו עסקים סמויים עם ראש משפחת הפשע יצחק אברג'יל. בין השאר עלו חשדות שהועברו סכומים של למעלה מ-40 מיליון שקל לחברת ב.יאיר לאברג'יל בתקופה שרות דוד שימשה דירקטורית בחברה.
"בעקבות זאת הוזמנו לשימוע אברג'יל ויאיר ביטון טרם הגשת כתב אישום, לעומת זאת, לא נחקרה רות דוד בנושא טעון זה ולא נתבקשה לענות על שאלות כלשהן. זאת ועוד, בשנת 2014 ייצגה רות דוד בבית המשפט את יאיר ביטון בחשדות שונות שהועלו נגדו, הרעיפה עליו ועל חברת הבנייה ב. יאיר מחמאות למכביר וטענה שמדובר באדם נורמטיבי". בכתב האישום בפרשת פישר נטען, כי דוד השתתפה עם פישר בפגישה עם ביטון ברומניה כדי לשבש את החקירה נגדו.
מי שנחלצה לטפל בפרשה זו ביסודיות וביושר מקצועי ואישי הייתה נציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל. הנציבה נענתה לפניית אומ"ץ, לבדוק הכרעות שנתקבלו בתקופת כהונתה של דוד בפרקליטות, בשורה של תיקים פליליים שהייתה להם נגיעה ישירה או עקיפה לפישר. המלאכה אינה פשוטה כלל ועיקר ומתנהלת בעצלתיים, בגלל אי-שיתוף פעולה מצד פרקליטי המדינה שאינם מוכנים לקבל ביקורת.
דוד שימשה גם כפרקליטתו של פישר בעת מעצרו, האמינה בחפותו והאשימה גורמים שונים בהתנכלות לו. קשה לדעת אם התנהלותה של דוד נובעת מסחרור, שהוא תוצאה של מתק שפתיו של רונאל שהצליח לסחרר אותה, או ממוחו הקרימינאלי שהצליח לשכנע אותה להצטרף למשרד הפרקליטים והתחייב שכל העבודה המקצועית במשרד המשותף תהיה תקינה. פישר נהג כלפי דוד כנבל כבר בראשית היכרותם, כאשר פעל מאחורי גבה והשתמש בשמה כדי לגייס לקוחות בעלי יכולת, ולא בחל באמצעים פסולים לרבות רמזים שקופים על קשרים אישיים הדוקים.
בהקשר לכך מן הראוי לחזור על גילוי של יואב יצחק באתר News1: " דוד קיבלה מרונאל פישר מתנות בשווי עשרות אלפי שקלים, בתקופה שכיהנה בתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב. המתנות ניתנו באופן הנוגד את החוק, האוסר על עובדי ציבור ועל עובדי מדינה לקבל מתנות, למעט מתנות סמליות בערך של עד 100 שקל. המתנות ניתנו לדוד כאשר במקביל הסתייע בה פישר לקידום ענייני לקוחותיו בפרקליטות ובקרב גורמי אכיפה נוספים. עולה חשש סביר לפיו פישר ציפה ואף קיבל יחס מיוחד מרות דוד. המדובר בשוחד לכל דבר ועניין, שניתן אגב קשריו האישיים עמה ונוכח רצונו וכוונתו לנצל לרעה את מעמדה ותפקידה".
גילוי מדהים זה, שלא הוכחש ע"י דוד, הוביל את אומ"ץ לפניה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה שיורה על חקירה פלילית בנושא רגיש זה. מי שעוקב מקרוב אחר התנהלותו השערורייתית של הרועץ המשפטי לממשלה, אינו יכול לצפות לתגובה נחרצת.
הנורה השנייה נדלקה בעת בירור קובלנה שהגשתי נגד פישר בשם אומ"ץ לפני חמש שנים ללשכת עורכי הדין, בגין דברים חמורים שהשמיע כלפי השופט חנן אפרתי שהרשיע את לקוחו הפדופיל יעקב העליון. פישר אמר אז לתקשורת, כי המעשה המגונה היחיד בתיק הוא הכרעת הדין. הייתה לי תחושה עובדתית שפישר מצליח לחמוק בלי פגע מתלונות שמוגשות נגדו ללשכת עורכי הדין בעיקר בשל הערמומיות והתחכומים שלו. כך היה יכול להיות גם בקובלנה של אומ"ץ.
פישר טען בתגובה שהתנצל בפני השופט אפרתי וכי השופט קיבל את התנצלותו. הוא הראה לאנשי הלשכה את נוסח ההתנצלות אך לא את תשובת השופט. השופט אישר לי בתשובה לשאלתי, כי בניגוד לדבריו של פישר - הוא לא קיבל את ההתנצלות. תגובת השופט הועברה ללשכה, בצירוף דרישה נחרצת להפסיק את הסחבת הממושכת ולהעמיד את פישר לדין.
במקביל נקט פישר בסיוע דוד בכל מיני תרגילים כדי למנוע את העמדתו לדין משמעתי. היועצת המשפטית של ועדת האתיקה עשתה מלאכה שטחית ונטתה לקבל להפתעתי הרבה את הסברו של פישר, בלי שבדקה את גרסתו של השופט. מאחר שאני מכיר מקרוב את השקרן פישר יצרתי קשר עם השופט.
צר היה לי לראות מולי את דוד, שעוררה מהומה כאשר דרשה מבית הדין המשמעתי להחרים זמנית את המחשב של אומ"ץ ואת מכשיר הסלולר הפרטי שלי, כדי לנסות לגלות כיצד נודע לי על חוות הדעת המשפטית הפנימית השגויה. בקשתה נדחתה על הסף, בין השאר בגלל החיסיון העיתונאי שלי.
פישר לא ויתר וביקש שכל חברי ועדת האתיקה הארצית יעברו בדיקת פוליגרף, כדי לאתר מי מהם מדליף לי מידע. בקשתו נדחתה על הסף. גם כאשר נערך באיחור רב הדיון המשפטי, בעקבות לחץ בלתי פוסק של אומ"ץ, נקט פישר בתחבולות שונות כדי לזרות חול בעיני הדיינים, והתנהג לסירוגין כמי שמבקש רחמים ובשולחו רמזים מידו הארוכה. בשלב מסוים פנתה דוד אל הדיינים וטענה, שאני רודף אישית את לקוחה מזה שנים ויש לי חשבון אישי איתו. "למי שיש קשר אישי ואינטרסים שקופים זה לא לי" אמרתי לה.
בסופו של דבר לא הועילו כל פעלוליה של דוד. דייני בית הדין המשמעתי הרשיעו את פישר בלית ברירה בהעלבת השופט, אך משום מה לא גזרו עליו עונש מעשי, שהיה ראוי מעל לכל ספק. על החלטה שגויה זו תלוי ועומד ערעור של לשכת עורכי הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים