אריה דרעי סידר לאמנון כהן ג'וב במכון התקנים, למרות שידע על החשדות נגדו. נתן אשל ממשיך לבחוש מאחורי הקלעים בנעשה בלשכת ראש הממשלה. ג'ודי שלום-ניר-מוזס מגנה על בעלה בכל האמצעים ▪ ▪ ▪
אריה דרעי - המטייח
אחת מפרשות השחיתות הגדולות במדינה, שבמסגרתה פעל לכאורה הח"כ דאז אמנון כהן בתפקידו הפרלמנטרי תמורת תשלום בשירותו של איש העסקים דניאל מולקנדוב (שהורשע בעבירות מרמה), נסגרה בקול ענות חלשה. על-פי החשד, כאשר שימש כהן שנים כחבר בוועדת הכספים, הוא העניק למולקנדוב שירותים שונים, לרבות הצעות לשינויים בחוק שהיו אמורים לסייע לעסקיו. בגלל סכסוך שפרץ בין השניים אחרי שכהן לא הצליח לספק את הסחורה, חשף מולקנדוב את הקשר הפסול בינו לבין כהן בתוכנית "עובדה".
התוכנית עוררה הדים רחבים, מאחר שהייתה זו הפעם הראשונה שנחשף פן פלילי בקשרי הון ושלטון. הסבריו הדחוקים של כהן, שהמדובר הוא בהחזרת כספי הלוואה, לא שכנעו. מולקנדוב טען, כי המשטרה לא טרחה לחקור את הפרשה, והפרקליטות נתנה את ידה לסגירת התיק בשקט והרחק מתשומת הלב הציבורית. כהן סולק מרשימת ש"ס לכנסת ה-20 בידיעתו של מנהיג ש"ס, אריה דרעי שהיה בסוד העניינים בשלבים המוקדמים.
דרעי שמח על הסגירה השקטה של התיק, מחשש שיבולע לש"ס אחרי הסתלקותו של הרב עובדיה יוסף. כדי לפצות את כהן, סידר לו דרעי בתקופה הקצרה שבה כיהן כשר הכלכלה ג'וב ציבורי של יו"ר מכון התקנים. לדרעי לא הייתה מעולם רגישות מיוחדת לשלטון החוק, והוא מחזיק כנראה בדעה שאין מניעה שחשודים בעבירות חמורות ימלאו תפקידים ציבוריים.
אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובין היתר כתבנו: "למרבה הצער למרות העבירות החמורות המפורטות לעיל לא הורה קודמך בתפקיד היועץ המשפטי, עו"ד יהודה וינשטיין, על חקירת משטרה ולא הייתה כל התערבות של גורם אכיפת החוק אנו פונים אליך בבקשה לבדוק את השיקולים שהנחו את היועמ"ש לשעבר שלא להורות על חקירת משטרה בפרשה חמורה זו". במקביל ביקשנו מנציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, לבדוק את טיפולה של הפרקליטות בתיק.
עד שהפרשה תמוצה והעובדות יתבררו לאשורן, פנינו לראש הממשלה המחזיק בתיק הכלכלה וטענו, שפרשה חמורה זו מחייבת להשעות לאלתר את כהן מתפקידו במכון התקנים ולמנוע את מינויו לדירקטור בחברה ממשלתית כמתוכנן. לשבחו היחיד של כהן ייאמר שהוא לא המתין להכרעת נתניהו, והודיע שהוא משעה את עצמו ביטזמתו באורח זמני מתפקידו במכון.
מולקנדוב אמר לי השבוע, כאשר פנה וביקש את סיועה של אומ"ץ: "עד היום אני לא מבין מדוע לא היה טיפול רציני בתלונה שלי ומי פעל מאחורי הקלעים לסגירת התיק ולמניעת חקירתו של כהן". במוקדם או במאוחר ייחשפו עובדות מאלפות נוספות בפרשה זו. בשלב זה כל הסימנים מעידים על כך שגורם חיצוני היה הציר המרכזי בפרשה זו. השאלה היא מי היה מעורב בטיוח בסגירת התיק.
אני מוכן להמר שלדרעי, המכהן כיום כשר הפנים, היו מניות בהשתלשלות העניינים. נמר לא יכול להיפטר מחברבורותיו, ושר מושחת לא יכול להתנתק ממעלליו בתחום הכספי וגם לא לגלות רגישות מיוחדת לשלטון החוק.
כך למשל, כאשר נכנע דרעי בעת הקמת הממשלה הנוכחית והסכים לכהן כשר הכלכלה, לקח לו זמן קצר להתמקם בתפקידו רב-העוצמה שמאפשר לו לתמרן בכספי המדינה למטרות שמשרתות את ש"ס. לדרעי יש ותק במגעים אסורים עם שורה של אילי הון. הבולט ביניהם הוא מרטין שלאף, שתרם במרוצת השנים את חלקו להשחתת שורה של אישים פוליטיים ישראלים ודרעי בראשם.
עם הקמת הממשלה ניסינו למנוע את בחירתו של דרעי לתפקיד שר הפנים, משאת נפשו, על-מנת שלא יחזור להיות עבריין בכספי המדינה כפי בתקופת כהונתו הקודמת בתפקיד זה. אומ"ץ תרמה אולי זמנית לחסימת דרכו של דרעי למשרד הפנים, אבל מאבקו של בנימין נתניהו למען מתווה הגז שרקח עם אילי ההון בעלי המאגרים, סללו את דרכו של דרעי למשרד הפנים. מצפונו הגמיש של דרעי, שסירב לצרף למתווה את חתימתו החיונית, בתוקף תפקידו כשר הכלכלה, הוליד עסקה של פינוי המשרד תמורת קבלת משרד אחר. דרעי חזר למשרד הפנים האהוב עליו, משרד בעל משאבים פיננסיים והיכולת לנווט ראשי רשויות לצרכים פוליטיים.
דרעי נתגלה לאור הקריירה הפוליטית שלו כבעל כושר הנהגה, כריזמטי, מתוחכם, ערמומי, מניפולטיבי ומומחה לתרגילים מסריחים. רק אישים פוליטיים מועטים משתייכים לליגת-העל שלו. הרוב הלא-דומם של המנהיגים שלנו שייכים בתחומים הללו לליגה למקומות עבודה; היכולת הביצועית שלהם מוגבלת, שקופה ועלובה. לדרעי לא לקח הרבה זמן כדי להצטרף לקהילה של האישים המושחתים בצמרת השלטון, עד שהורשע בקבלת שוחד ונכלא.
השד העדתי היה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחייו הפוליטיים של דרעי. שלטון החוק, לעומת זאת, לא היה מעולם נר לרגליו.
נתן אשל - הבוחש
בימים האחרונים נחשפה עובדה מאלפת: עמותת: "דע אמת" למאבק באנטישמיות, שהקים בשעתו איל ההון מוזי ורטהיים, בעלי החברה המרכזית למשקאות ומבעלי בנק המזרחי וערוץ 2, הזרימה בשנים האחרונות למעלה מ-500,000 שקל לכיסו של נתן אשל. העמותה פעלה אומנם בהילוך נמוך בתחום המאבק באנטישמיות, אבל מימנה את הוצאתם לאור של כמה ספרים ישראלים, שבינם לבין האנטישמיות אין כל קשר.
השאלה העיקרית היא לשם מה שכר ורטהיים את שרותיו של אשל (לשעבר עובד החינמון ישראל היום של שלדון אדלסון, מקורבו של ביבי), שהודח בשעתו מתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה אחרי שהועלו נגדו טענות על הטרדה מינית, אבל ממשיך לשמור על קשרים טובים עם משפחת נתניהו, ובמיוחד עם שרה נתניהו, לה נהג לדווח על המתרחש בלשכה. ורטהיים טען, שלהעסקתו של אין כל קשר עם נושאים שמעסיקים אותו בתחום הכלכלי, כמו חוק הריכוזיות, חוק המזון ונושא התקשורת. אשל עצמו טען שהוא עוסק בנושא השואה ותורם את חלקו למאבק באנטישמיות. אומ"ץ פנתה אל רשם העמותות בבקשה שיבדוק את אופי פעילותה של העמותה.
יהודה וינשטיין לא הורה משום מה על חקירה משטרתית בחשדות נגד אשל, כפי שנעשה, למשל, לגבי חיים רמון, אלא העדיף להעביר את המידע לחקירה בנציבות שירות המדינה. הנימוק הפורמלי היה שעובדת הלשכה ר' העדיפה שלא להתלונן נגד אשל. מאוחר יותר סירבה ר' לשתף פעולה גם עם חוקרי נציבות שירות המדינה. בעקבות החקירה הוסכם על עסקת טיעון, לפיה יעמוד אשל לדין משמעתי, יספוג נזיפה חמורה, יתפטר משירות המדינה ויתחייב שלא לשוב אליו.
בסוגריים אני מבקש לציין פרט מאלף: כאשר נודע לאומ"ץ, כי ההסדר כולל גם תשלום פיצויים של 120,000 שקל לאשל, פנינו לווינשטיין וביקשנו שימנע את תשלום הפיצויים. עד כה לא קיבלנו תשובה.
מסתבר שלמרות הפרשה המבישה, המשיך נתניהו להתייחס אל אשל כאיש אמונו הקרוב, והטיל עליו שליחויות שונות, בעיקר בתחום הפוליטי מול המפלגות החרדיות. נתניהו שמר על ערוץ שיחות טלפוני קבוע עם אשל, נפגש איתו במשכן הכנסת ואירח אותו במעונו הרשמי. מדי פעם קלטו המצלמות את אשל ממשיך לצעוד לצידו של ביבי במסדרונות הכנסת, כפי שנהג לפני ישיבות הממשלה. עולם הזוי כמנהגו נוהג.
גם שרה נתניהו המשיכה לשמור על קשר עם אשל. באחרונה אשל העיד בתביעת נזיקין שהגישה שרה נתניהו נגד עובדת משק בית לשעבר. עדותו של אשל הציגה, כמובן, את שרה נתניהו כאישה טובה, ישרה, מבריקה ומעסיקה למופת.
אומ"ץ לא הייתה יכולה לעמוד מן הצד נוכח חזרתו של אשל בחלון ללשכת ראש הממשלה שממנה הושלך מהדלת, והחליטה להפנות את תשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה עם העתק למבקר המדינה. כתבנו: "אנו מבקשים לדעת האם פעילותו של אשל אינה חורגת מההסדר שהושג בשעתו עם הנציבות. האם אשל מקבל תמורה כספית עבור עבודתו החדשה והאם גם עניין זה אינו מנוגד להסכם".
תשובתו של היועץ המשפטי: "הנושא עדיין נמצא בטיפול". גם מבקר המדינה ממתין לה בעניין רב. העובדה שאילי הון מבקשים את קרבתו של אשל מעידה, שקשריו עם לשכת ראש הממשלה עדיין שרירים וקיימים.
ג'ודי שלום-ניר-מוזס - הנקמנית
המשנה לראש הממשלה לשעבר, סילבן שלום, מסתגר בביתו מאז התפטר בעקבות תלונות של על הטרדה מינית. השבוע שלום מחדש לכותרות.
קוראת בקפה שהוזמנה לביתם של הזוג שלום, התלוננה במשטרה שהוטרדה מינית על-ידי בעל הבית בעת הביקור. התברר שלפני הגשת התלונה היא דרשה משלום פיצוי של 700,000 שקל. שלום הכחיש את דבריה וכינה אותה סחטנית. מותר להניח שהמלאכה תעבור מכאן אל רעייתו ג'ודי, שיש לה כבר ותק במאבקים מסוג אלה.
כאשר פורסם בזמנו שג'ודי החלה לאיים על המתלוננות, גיחכתי למקרא התיאור לפיו בני הזוג שלום הם משפחה כוחנית מתוקשרת שפוחדים ממנה. תנוח דעתכם: ג'ודי היא נמרה של נייר וסילבן הוא חתול בית מלוקק.
למרות הנאמר לעיל, אי-אפשר לעבור לסדר היום על פרשת ההטרדות. אומ"ץ פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיורה על חקירת הפרשה.
האיומים הפומביים נתנו את אותותיהם, כאשר מתלוננת אחת לפחות אמרה בכלי התקשורת כי חזרה בה מכוונתה להתלונן במשטרה מחשש שתהיה למרמס ע"י משפחת שלום-מוזס המתוקשרת והכוחנית. אומ"ץ תעמוד בפרץ ולא תתן את ידה לכך ששר לשעבר שחשוד בעבירות מין סדרתיות ורעייתו, יהלכו אימים על נשים שהוטרדו לכאורה על ידו.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים