תנועת אומ"ץ - נ.צ. לדמוקרטיה - מאמרים אקטואליים
שטיח פרסי לא נקי
צ'רלי ביטון* - 01/08/2007

אין לי שמחה לאיד, למה שקורה לנשיא היוצא, משה קצב. האשכנזים לא היו מוכנים לקבלו מלכתחילה. בעיתון הארץ נכתב, עם בחירת, שהבחירה הינה יריקה לציונות. הוא פרש מתפקידו לא בדיוק בקצב שרצו שילך.
בדברי אלה איני בא להגן על קצב. אדרבה: לי ולכל אלה מקרב השכבות החלשות שתמכו בו, זכורים דברים שליליים ומקוממים אחרים באישיותו: בכל שנות כהונתו, כשר בממשלות ישראל וכנשיא המדינה, הוא פשוט התנער מהשכבות החלשות. זה לא עניין אותו. הוא דאג לתחת שלו ושל חבריו הקרובים.
אנשים אולי שכחו אבל אנחנו, שעדיין רואים עצמנו כמייצגים את שכבות החלשות במדינה, לא שכחנו: בהיותו שר העבודה היה הראשון שהביא הצעת חוק שרוקנה את תוכנן של לשכות העבודה. הוא נתן מעמד חוקי לחברות כוח אדם, שדאגו להביא לארץ עובדים זרים וזולים. על חשבון מי? על חשבון העובדים המסכנים שהלכו ללשכות העבודה ולא קיבלו עבודה.
ניתנה לו הזדמנות נדירה להעלות את הנושא החברתי בכלל, ואת מצוקתן של השכבות החלשות בפרט, על סדר היום הציבורי שלנו. מה עשה? אפס אחד גדול. אפילו את עובדי העירייה שלו, בקריית מלאכי, שפתחו בשביתה בגלל שלא קיבלו משכורות תקופה ארוכה, סירב לקבל לשיחה. הוא פשוט שכח מהיכן צמח ומי, בעצם, גרם לכך שייבחר לנשיא המדינה.
בין אלה שהביאו לבחירתו, כנשיא המדינה, היינו חברי ואני. אתה יכול לשוחח איתם בטלפון ולשמוע על הפעולות שעשינו בקרוב חברי הכנסת מש"ס והחרדים. הדבקנו "פשקווילים" ברחובות שכונת גאולה ומאה שערים בירושלים, וגם ברחובות המרכזיים בבני-ברק. קצב הבטיח שיעסיק אחד מאתנו בלשכתו, שירכז את הנושא החברתי. העברתי אליו חוברות שלמות שכתבתי. מה עשה איתם? אני מניח שאתם יכולים למצוא אותם זרוקים בארכיון של בית הנשיא...
(הערה: שוחחתי עם אחדים מתנועת הפנתרים לשעבר, והם אישרו את דברי ביטון)
אתה שואל אותי למה הזניח את הנושא החברתי? אענה לך בפשטות: משה קצב רצה להשתייך לאכלוסיה אחרת. לעליתא האשכנזית. הוא שכח מהיכן בא. משה קצב הפך לשטיח פרסי במלוא מובן המילה. סמרטוט של השלטון. של אלה שהביאו לבחירתו וראו בו בובה חסרת תועלת. לא מזיקה.
בתחילת דרכו הפוליטית מונה כסגן שר השיכון, סגנו של דוד לוי, כדי לטפל בשיקום השכונות. אבל כולם יודעים שעיקר העבודה, בשיקום השכונות, לא הוא עשה. ואחר כך, תשים לב, כפי שאמרתי, בכל תפקידיו הממלכתיים האחרים, כשר וכנשיא, הוא מעולם לא עשה דבר למען השכבות החלשות. דוד לוי ומאיר שטרית לפחות שלמו מס שפתיים; הם דברו על הנושא. אבל משה קצב גם את זה הוא לא עשה.
כואב לי הלב. בטח כואב לי לקרוא בעיתונים ולראות בטלביזיה את מה שכותבים ואת מה שמראים עליו בפרשיות המין שלו. גם אם רק 20 אחוזים הם דברים נכונים, זוהי בושה וחרפה. כואב לי שסוף סוף בן עדות המזרח מגיע לדרגה הכי בכירה במדינה ומסתבך בדברים כאלה. באמת בושה וחרפה. אתה נזכר בבכירים אחרים, מבני עדות המזרח שידעו להסתבך בצורה מטופשת ו"עוזרים" בכך לאשכנזים להדביק בנו סטיגמות.
כיום אני שואל את עצמי: איזה חומר ניקוי יכול לנקות שטיח פרסי, שהנשיא היוצא משה קצב לכלכך? הוא, בהתנהגותו המבישה עזר למבקשי רעתו ולאותם אשכנזים שלא אהבו לראות בן עדות המזרח עומד בראש הפרמידה, להגיע למטרה אליה שאפו: להדיחו מתפקידו. ריבונו של עולם, אם האיש הזה –משה קצב- היה פועל נכון, כנשיא, כל אמירה שלו הייתה יכולה להיות פצצה. הוא יכל לשנות סדרי עולם.
ואת זה, לצערי הרב, משה קצב לא עשה !
 * הכותב הוא חבר כנסת לשעבר ומראשי תנועת הפנתרים בירושלים.
רשם: ברוך מאירי.

לדף קודם  /  לראש הדף
 
נ.צ. לדמוקרטיה
מאמרים אקטואליים
מושגים בדמוקרטיה
ארכיון מאמרים
שלח לחבר הדפס מפת אתר
English שאלות קישורים
office@ometz.org.il פקס 03-5600469 טלפון 03-5605588 דרך בגין 44, תל-אביב, מיקוד 6618360
אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף. על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.
עורכת האתר: מיכל אדר, דוברת תנועת אומ"ץ.
© כל הזכויות שמורות לתנועת אומ"ץ.