ליצור עתיד חדש לישראל * (ב') אדר' אריה שילה - 01/11/2007
השחתת השלטון אומנם מקובל להשתמש במילה "שחיתות" בעיקר כדי לציין חוסר יושר ואי-עמידה בנורמות ראויות במישור הציבורי, אך לענייננו יש להרחיב את פירושה של מילה זו. שופט בית משפט העליון, בנימין כהן, קבע שכל מערכת שאינה ממלאת את יעודה הטבעי, יוצרת לעצמה מסלולי עקיפה ובכך - היא משחיתה את עצמה. בהקשר של שלטון וממשל, מתבטאת השחיתות בחוסר יעילות, בזבוז, חוסר אמינות ועד לפגיעה בזכויות האזרח. הכשל המערכתי מדובר בתופעה מערכתית ולא בסתם כשל סידרתי. לעיתים ניתן לשמוע מאדם זה או אחר, שאילו רק היינו משקיעים יותר בחינוך (או בתשתיות, או ביעדים חברתיים, או בצמיחה כלכלית, או במיגור הפשיעה, או באיכות-הסביבה), הכול היה נראה אחרת. הבעיה היא שלכל אדם יש סדר עדיפויות משלו ולא ניתן לטפל בכל אלה בו-זמנית. החדשות היותר טובות הן שגם אין צורך לעשות זאת, יען-כי לבעיה מערכתית נדרש פתרון מערכתי ולא סידרה של פתרונות נקודתיים. גם הנער בסיפורו הנפלא של אנדרסן, יכול היה לעצור את התמוטטות הסכר רק משום שהיה בו חור, אשר לסגירתו היה די באצבעו של נער אחד בלבד. מצד שני - כאשר מדובר בסכר המחורר כולו ככברה, נדרש להופכו לסכר כזה שלא יהיה צורך להעמיד גדודי אזרחים אשר יסתמו באצבעותיהם את אלפי החורים הנבעים בו חדשות לבקרים. לבעיה מערכתית, סבוכה ככל שתהיה, יכול להיות רק פתרון אחד. הדמוקרטיה בסכנה נהוג לערוך הקבלות בין דמוקרטיה לאנרכיה, משום שדמוקרטיות נקלעות לעיתים למצבים של חוסר הכרעה וכתוצאה מכך לתחושת אין-אונים, תסכול ופריקת עול. על-אף זאת דמוקרטיה הינה היפוכה הגמור של אנרכיה. אין זה מיותר להזכיר כי דמוקרטיה הינה צורת ממשל אזרחי בעוד שאנרכיה, כאידיאולוגיה, היא היעדרה של כל צורת ממשל שהיא. כמו בכל מנגנון אחר שאינו פועל במתכונת שיועדה לו, נוצר כשל, אך כאשר ניתן לזהות אנרכיה, אין זו צורה אחרת של הדמוקרטיה אלא החלפתה בכאוס, כשיטה. דמוקרטיה, בדומה לכל צורת משטר אחרת, זקוקה למנגנון קבלת החלטות חכם ובעל כושר הכרעה, בצידו של מנגנון יישום מקצועי יעיל ובעל כושר ביצוע. במנגנון כזה חייבת להיות הפרדה ברורה בין הדרג הנבחר, שתפקידו לקבוע את המדיניות ולעצב את דמות המדינה באמצעות חקיקה, לבין הדרג הממונה שתפקידו לבצע את ההחלטות וליישם את המדיניות. הדגם הדומה ביותר לכך הוא המשטר הנשיאותי בארה"ב, שבו יש נשיא נבחר בעל סמכויות רבות, ממשל אזרחי של שרים שהם מומחי-מקצוע ממונים, ובתי נבחרים העוסקים בחקיקה ומאזנים את סמכויותיו של הנשיא. הדגם הישראלי רחוק מכך שנות-אור. בראש המערכת עומד ראש-ממשלה התלוי פוליטית במפלגות ורסיסי סיעות, חברי הממשלה ברובם הם אישים פוליטיים המשרתים גם בכנסת, ואילו רוב חברי הכנסת הם עסקני-מפלגה השואפים למעמד של שרים. במצב דברים זה לא מתקיימת הלכה למעשה ההפרדה הנחוצה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הגענו אם-כן למסקנה ששיטת הממשל בישראל, אשר הייתה מתאימה לחברה קטנה ומגובשת, כפי שהיה עם קום המדינה, לא התאימה את עצמה לשינויים שהתחוללו מאז בחברה הישראלית ובעולם החיצוני, ובפועל היא אינה מתאימה לצורכי המדינה כיום. בשורה התחתונה ניתן לומר שהשחתת המידות, הבלבול בסדרי העדיפויות, אי-יכולת ההכרעה בסוגיות לאומיות ואובדן כושר הביצוע מבטאים את כשלון השיטה, ובעטיו אין עוד הממשל נהנה מאמון הציבור. הקריאה הנשמעת לעיתים, לשלטון של "איש חזק", היא רק אחד הביטויים המסוכנים לכישלון השיטה.
תחום ההסכמה גם במצב דברים זה ניתן, לדעתי, להגיע להסכמה רחבה על הקווים הבאים לדמותה של ישראל בעתיד: • ישראל היא ביתו של העם היהודי והוא זכאי לקיים בה את חיים ריבוניים. • ישראל היא מדינה דמוקרטית, שאזרחיה מקבלים על עצמם את הכרעת הרוב ומכבדים את זכויות המיעוט. • ישראל היא מדינה יהודית אשר בה יכול העם היהודי לממש את זכותו להגדרה עצמית. • ישראל היא מדינה רב-גונית המחויבת לשמור על המכנה המשותף בין קבוצות חברתיות בה, ועל זכותן לזהות תרבותית. • ישראל היא מדינת-שלום המחויבת לשמור על זכותה להגנה עצמית, ולקיום יחסי שלום עם שכנותיה. • ישראל היא מדינת חוק המקיימת שוויון בזכויות ובחובות אזרחיות, חופש דתי, תרבותי ולאומי, בצד סובלנות וכבוד הדדי.
תחום ההכרעה על בסיס החזון הזה, יש לגזור את הפעולה אשר תביא אותנו ליצור עתיד חדש לישראל. אני מרשה לעצמי להביע את דעתי הפרטית כי עלינו לקבל את ההכרעות הבאות כדי להפוך את העתיד שציירתי לעיל, למציאות. • צורת הממשל - תהיה מבוססת על מתן סמכויות רחבות לראש המדינה עם איזונים מתאימים, הפרדת הרשות המחוקקת מהרשות המבצעת באמצעות החוק הנורבגי, והקמת משטר מפלגתי יציב על-ידי העלאת אחוז החסימה. • חובות האזרח - יכללו חובת שרות צבאי או לאומי, חובת השתתפות מלאה בנטל הציבורי לרבות הרחבת בסיס המס, החובה לעבוד והזכות לסיוע בדמי אבטלה לנזקקים באמת. • זכויות האזרח - יכללו חופש מכפיה דתית ותרבותית, שירותי חינוך ובריאות נאותים, הזדמנויות הוגנות לפרנסה, כלכלה ומגורים, פיתוח תשתיות פיזיות הולמות תוך שמירה על איכות הסביבה. • מדיניות וביטחון - המשך קיומו של רוב יהודי ניכר תוך כיבוד זכויות המיעוט הלא-יהודי, שמירה על גבולות המדינה כפי שהיו בעת הקמתה, והכרה בזכויות שכנינו לקיום לאומי באורח הדדי.
סוף-דבר כבר קודם הבעתי את הדעה שבעיה מערכתית מחייבת פתרון מערכתי. הפתרון המתאים, לדעתי, הוא לקבוע חוקה לישראל אשר תבטיח את מימושם של עקרונות האמנה החברתית ואת יישומם של יסודות הממשל החדש. הנקודות הנוגעות להיבטים האזרחיים, ניתנות להסדרה רק בהינתן משטר אזרחי המאפשר הכרעה דמוקרטית, גם בשאלות הרגישות והשנויות ביותר במחלוקת. הנקודות בעלות הגוון היותר פוליטי מחייבות קיומו של דיון ציבורי רחב, אשר יוכרע במשאל-עם. דמוקרטיה יכולה לשנות את עצמה רק בדרך דמוקרטית. מהלכים היסטוריים בתחום המדינה יכולים להתממש רק בנוכחות אזרחית המונית והנהגה בעלת משקל מוסרי ואיכותי גבוה, רגישות אזרחית וחברתית, החלטיות וכושר ביצוע. דרושה התגייסות אזרחית המונית שתהיה המנוף המתאים ביותר להוביל את המהלך הגדול הזה, אשר יוכל להחזיר את אמון הציבור כלפי הממשל של ישראל.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
* זוהי רשימה שנייה, מתוך 2, של חבר הנהלת נ.צ. לדמוקרטיה האדריכל אריה שילה. הרשימה הראשונה הופיעה בעיתון מספר 4 בתחילת חודש אוקטובר השנה.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים