דמוקרטיה איתנה בישראל חשובה ליחסים בין יהודי ארה"ב למדינת ישראל פרופ' גבי שפר* - 01/11/2007
לקראת שורה של כינוסים חשובים ומרכזיים של מנהיגי ופעילי ארגונים יהודיים שונים, שיתרחשו בימים הקרובים בישראל ובארצות הברית, חשוב מאד לעמוד על היבט שלילי חדש ההולך ותופש מקום לא מבוטל ומשפיע על יחסי הקהילה היהודית בארצות הברית ובישראל. מדובר בהשפעת מצב הדמוקרטיה הרעועה בישראל על יחסם של פרטים ושל קבוצות לא קטנות בקרב יהודי ארה"ב כלפי ישראל.
כל מי שמתעניין ביחסי שני חלקי העם היהודי ועיניו בראשו, יודע כי מזה שנים רבות חלים שינויים לא מעודדים רבים(חלים שינויים רבים לא מעודדים) בעמדותיהם של יהודים רבים בארצות הברית כלפי ישראל. כך ישנו פיחות גדול במספרי היהודים החרדים מאד לגורלה של ישראל, והמצהירים כי הם יראו בפגיעה הרסנית מהותית בישראל גם פגיעה אישית בהם.
הרבה מהעמדות הביקורתיות האלה מכוונים כלפי המערכת הפוליטית הישראלית כולה, כלפי ממשלת ישראל וכלפי הארגונים הישראליים העיקריים הפעילים והעוסקים בתפוצה. השינויים האלה מתבטאים בתחומים שונים, ובדפוסי התנהגות שונים של הקבוצות האלה. אחד התחומים הבולטים והנתונים לכימות הוא הירידה ההדרגתית הנמשכת בהקיפי התרומות המכוונות למוסדות המדינה, ובעיקר התרומות המעוברות לישראל באמצעות הסוכנות היהודית. במשך העשורים האחרונים פחת החלק המועבר לישראל, בדרך זו, משלושת רבעי סך כל התרומות הנמסרות לארגונים הקהילתיים לרבע מסך זה. בהקשר זה חשוב לציין, שסך כל התרומות של יהודי ארצות הברית למטרות יהודיות ולא יהודיות לא פחת. כלומר, עיקר התרומות מועבר כעת לקהילות היהודיות באמריקה, וחלקן מופנה לארגונים ישראליים, כמו האוניברסיטאות וארגוני החברה האזרחית, שאינם קשורים במישרין לממשלה או לסוכנות היהודית. ויש גידול רב בתרומות למטרות לא יהודיות.
חוסר עניין בישראל חוסר העניין בישראל מתבטא גם באי חבירה לארגונים יהודיים ובהימנעות מהנהגה ומפעילות בארגונים אלה, בהימנעות של הרוב המוחלט של יהודי ארצות הברית מביקורים בישראל- רק כרבע מיהודי ארצות הברית ביקרו בישראל, וזאת על אף הגידול במספרי המבקרים במסגרת פרויקט "תגלית", בחוסר עניין בהרצאות ובדיונים על ישראל המתקיימים בקהילות שונות בארצות הברית, בירידה במספרי המשתתפים באירועים המאורגנים על ידי שגרירות והקונסוליות הישראליות, וכו'
הסיבות לפיחות הרב הזה בעניין בישראל הן רבות: תהליכי אינטגרציה עמוקים יותר בחברה האמריקנית, נישואי תערובת, עליית דור חדש שלא היה עד להקמת ישראל ולגידול בתמיכה בישראל שחל אחרי מלחמת 1967, בעיות רציניות ואי בהירות בקשר למהות הזהות היהודית בכלל והזהות של חברי הקהילה היהודית שם בפרט, מחלוקות בדבר המדיניות הישראלית בקשר לסכסוך הישראלי-ערבי בכלל והסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט, וסיבות נוספות שיקצר המצע כאן לפרטן.
לאחרונה נוספה סיבה חשובה להפניית העורף המתגברת לישראל – המצב הרעוע מאד של הדמוקרטיה הישראלית. הביקורת על מצב הדמוקרטיה הישראלית נשמעת מזה זמן די רב. אולם לאחרונה יש גידול רב בהיקף ובעומק הביקורת המהותית הזו. בייחוד ברורה התופעה הזו בשתי קבוצות חשובות בקהילה היהודית אמריקנית. הקבוצה האחת היא זו של חברי ארגונים ליברליים שונים והקבוצה האחרת היא של צעירים רבים שחלקם ביקרו בישראל ושחלקם מסרבים לבקר אצלנו.
הביקורת הנשמעת על ידי חברי שתי הקבוצות האלה איננה מתמקדת דווקא בשחיתות שפשתה במערכת הפוליטית הישראלית. יהודים לא מעטים מרימים גבה כאשר הם שומעים על השחיתות הזו, אבל, כאמור, זו איננה הסיבה החשובה לחוסר שביעות הרצון ממה שמתרחש בפוליטיקה הישראלית.
הביקורת נגד ישראל מקור הביקורת הזו, שעמדתי עליה כאשר שהיתי לאחרונה במשך שנה שלמה בארצות הברית, היא בעיקר בגורמים הבאים: ראשית, באי קיומה של חוקה ברורה ומסודרת שתבטיח את הזכויות השוות של כל אזרחי ישראל. שנית, ביחס המפלה והמדיר של רוב הישראלים והממשלה כלפי המיעוטים השונים בישראל, בייחוד כמובן כלפי הפלסטינים הישראליים, אבל גם כלפי האתיופים ובמידה מסוימת העולים מרוסיה. שלישית, חוסר ההשפעה המוחלט של כלל האזרחים וארגוני החברה האזרחית על המדיניות הננקטת על ידי ממשלת ישראל, ושוב במידה רבה בהקשר של הסכסוך הישראלי ערבי בכלל והסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט. רביעית, בהתקפות המתנהלות על ידי גורמים שונים ובכללם חברי ממשלת ישראל כנגד מערכת המשפט הישראלית. חמישית, בפוליטיקאים הישראלים הבכירים הנראים בעיני יהודים רבים כמנהיגים שאינם מסוגלים וראויים להוביל את ישראל בנתיבים הנכונים לקראת פתרון בעיותיה הביטחוניות והחברתיות הקשות של ישראל.
הביקורות האלה של הקבוצות האלה קשורות כולן לא להיבטים הארגוניים הפורמאליים של הדמוקרטיה הישראלית, אלא לגורמים המהותיים יותר של התרבות הפוליטית הבלתי דמוקרטית השוררת בישראל. אם לא יחולו שינויים משמעותיים בתחום הזה יש לצפות להתרחקות רבה עוד יותר של יהודים אמריקאיים בשכבות גילאי הביניים והצעירים מהעניין והמעורבות בנעשה כאן. תהליכים אלה יפגעו קשות בישראל, ולכן ראוי שנושאים אלה יידונו בפומבי ביתר תכיפות בישראל ואולי יביאו לשינויים כאן ובעקבותיהם לאהדה רבה יותר של הדור הבא של מנהיגי ופעילי הקהילה היהודית הגדולה בעולם.
- - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
* פרופ' בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון ון ליר.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים