|
|
איבדנו את המצפן?
אורן טוקטלי - 01/11/2007
רצח יצחק רבין אינו עוד רצח ככל רצח אחר. לא מפני שיצחק רבין היה "איש חשוב". או ראש ממשלה מצטיין, או אדם בעל זכויות רבות ומוערך. אילו אלה היו הסיבות הבלעדיות אזי באמת צריך לחול על רצח זה "מבחן בוזגלו", על פיו דינם של הכול צריך להיות שווה בפני החוק.
רצח רבין גם אינו רק פגיעה במאבק לשלום - חשוב ככל שיהיה המאבק הזה לדידם של רבים. "מבחן בוזגלו" צריך לחול גם על הרעיונות השונים, וברמה העקרונית מותר לצדד ברעיון זה כשם שמותר לדגול בדרך אחרת.
רצח רבין אינו ככל רצח אחר, משום שזהו פשע נגד מהותו של המשטר הדמוקרטי. הרוצח יגאל עמיר לא רק לקח חיי זולתו, אלא גם ביצע הליך אנטי דמוקרטי אשר שיבש את הליך קבלת ההחלטות המהותי ביותר במדינת ישראל - בחירת השלטון. על כן הוא אינו 'רק רוצח' ככל הרוצחים, אלא גם פושע שפגע בסדר הציבורי הבסיסי ביותר של מדינת ישראל. ככזה, גם מי שסבור שהסכם אוסלו היה שגיאה או אפילו אסון, צריך לגנות בכל פה את פשעו של יגאל עמיר. כדי שמסר זה יועבר לכל שכבות הציבור ולעד, אסור לעשות כל הנחה בריצוי הדין של הרוצח ואסור לתת כל שביב של לגיטימציה למעשה הזה. כבר למדנו שגם דמוקרטיה צריכה ללמוד להגן על עצמה ולהיזהר שלא להיות שבויה בדפוסי פעולתה.
פרסומו של קמפיין בעד שחרורו המוקדם של הרוצח הינו לא פחות ממסע למתן לגיטימציה לפשע כנגד המדינה והמשטר. אמצעי התקשורת אינם יכולים להתעלם מהתפקיד הרה האסון אליו מנתבים אותם גורמים אנטי דמוקרטיים אשר מטרתם מקדשת עבורם את כל האמצעים.
זה מחייב גם את אמצעי התקשורת לנהוג בריסון ובאחריות. ודאי שעליהם לדווח על היוזמה הנלוזה הזו, אך עליהם להבין שעצם מתן הבמה הציבורית נותן לגיטימיציה, ומסייע להפצתה של העמדה על פיה מותר ליחיד או לקבוצות לפעול בדרכים אלימות ולא דמוקרטיות כדי לממש את דרכם.
גם כלי התקשורת אינם רשאים לתת יד לפגיעה בשורשי המשטר הדמוקרטי. חופש העיתונות לא אמור לכלול סיוע למבקשים לסכל את אופייה הדמוקרטי של המדינה. לעניין זה, גם מודעה משולמת עלולה לגרום נזק ועל כן צריך להשתדל להימנע גם מפרסום זה, במיוחד אם מדובר במסע פרסום הנוקט באמצעים רגשניים, המשבשים את יכולת שיקול הדעת. אם נוצרות בכל זאת נסיבות שנוסח המודעה המוזמנת ואופייה הינו ענייני(,) לכאורה(,) ואינו נוקט באמצעי שכנוע רגשיים, ייתכן וניתן יהיה לפרסמה, אך אז יש לעטפה בדיונים ומאמרים המתמודדים עם טענותיה והמציגים את חומרת הפשע באופן הברור ביותר.
חופש העיתונות הינו מנשמת אפה של הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת נהנים מהגנתה של הדמוקרטיה במלאם תפקיד זה. עם זאת, ככל ערך וזכות אחרים גם חופש העיתונות צריך לקבל משקל יחסי אל מול ערכים אחרים ועליו להיות כפוף לחובת האיזון הראוי ביניהם. במקרה זה עומד מנגד עצם הצורך להגן על הליכי קביעת השלטון בבחירות דמוקרטיות ולא באמצעות כדורי אקדח. בעולם פוסט מודרני מבולבל כשלנו, חשוב לשים גבולות במקומות הנכונים. מי שלא מקפיד לעשות כן, אל יתפלא כאשר הוא מוצא עצמו נאלץ להתמודד עם התופעות היותר קשות שניתן להעלות על הדעת – מרצח ראש ממשלה ועד התארגנויות ניאו נאציות במדינת ישראל.
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
* אורן טוקטלי הינו מחבר הספר 'מדיניות תקשורת בישראל' ומרצה לתקשורת באוניברסיטת ת-א.
 לדף קודם / לראש הדף
|
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים