ירון זליכה חסך לקופת מדינה יותר מעשרה מיליארד שקלים ברוך מאירי - 01/11/2007
על אף הישגיו הרבים ראש הממשלה ושר האוצר רוצים ש"יעוף להם מהעיניים" הרפורמות שביצע החשב הכללי, ירון זליכה, בארבע שנות כהונתו, הביאו עד כה חיסכון למשק של יותר מעשרה מיליארד שקלים. החשב הכללי אישר נתון זה לנ.צ. לדמוקרטיה. החיסכון הכספי העתידי למשק הוא, למעשה, הרבה יותר גדול. שכן, הרפורמות יכניסו בעתיד כסף רב לקופת המדינה. על אף ההישגים האדירים של החשב הכללי למשק הישראלי, עושים ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר האוצר, רוני בראון, הכול על מנת להדיחו מתפקידו. או בלשונם העדינה, לא להאריך את כהונתו. על-פי פסיקת בג"צ לא ניתן להפסיק כהונה עם תום החוזה ללא סיבה עניינית. שופטי בית משפט העליון רואים את החוזה כעניין טכני היוצר מסגרת בלבד. הפסקת עבודה של אדם, כמו החשב הכללי, יכולה להיעשות רק אם נמצא שהחשב אינו מתאים לתפקידו. ירון זליכה הכין תוכנית מפורטת, למלחמה בשחיתות. התוכנית הגיעה לידי עיתון נ.צ. לדמוקרטיה וחלקים ממנה יפורסמו בגיליונות הבאים של העיתון. החשב כמבקר ראש הממשלה ועושה דברו שר האוצר "שכחו", למעשה, את תפקידו העיקרי של החשב הכללי: מבקר פנים של הממשלה, ממונה על ביצוע התקציב והן על ביצועו ביעילות ובחיסכון מרביים. כל מה שירון זליכה רצה הוא למעשה למלא את תפקידו נאמנה. במדינת ישראל, רווית מעשי השחיתות, זהו מעשה –בל יעשה. עליו אין נוהגים לסלוח. קרוב לוודאי אתם שואלים, ובצדק, היכן בדיוק החיסכון הכספי הגדול –אותו הביא החשב הכללי למשק הישראלי? הנה הנתונים: • קרוב לתשעים אחוזים מאגרות החוב של הממשלה נשלטו, עד לפני זמן קצר על-ידי ששת הבנקים הגדולים במדינה. הם, הבנקים המועדפים שלנו, היו היחידים שנטלו חלק במכרזים של האגרות, אותן הוציאה הממשלה לשוק. שיטת סליקת האגרות בישראל, לא התאימה לבנקים הזרים. זה כאילו אתה בונה נמל חדש, בו יכולות לעגון רק אוניות ישראליות... בא לו בחור צעיר לאוצר, בשם ירון זליכה, ובתפקידו כחשב הכללי סבר אחרת. שינה את שיטת הסליקה. הוציא את המכרזים לאגרות גם לבנקים הזרים. וראה זה פלא לא פחות משמונה בנקים זרים זכו במכרזים. הריבית, שמשלמת המדינה לבנקים, עבור רכישת האגרות, ירדה 0.3-0.5 אחוזים. החיסכון: 1.2 מיליארד שקלים. • דוגמה נוספת: כ-30 אחוזים מתקציב המדינה מיועד לתשלום שכר לעובדי המדינה. על אף ההוצאה האדירה מעולם לא התקיימה ביקורת על הוצאה זו. נכון, עד שבא ירון זליכה והחליט לעשות זאת. החיסכון, בין היתר שנבע מביטול מתן פנסיות כפולות, הוא: למעלה ממיליארד שקלים. • החובות האבודים למדינה: ירון זליכה החליט לבטל את הנוהג לפיו ניתן "למשוך" מתן חובות של המדינה לספקים במשך חודשים ארוכים. זו הייתה מדיניות מכוונת. נוהג פסול זה הופסק. אך מצד שני החשב הכללי גילה שהיקף החובות למדינה אינו ידוע לאיש. ובנוסף לכך חובות אלה נמחקים לאחר שבע שנים. החשבות הכללית גובה עכשיו את חובות האנשים והחברות, והכסף –לא יאומן...- נכנס לקופת המדינה... • צומצמו הפטורים ממכרזים באופן דרסטי. דבר שהביא לחיסכון כספי גדול לקופת המדינה, אך מנגד העלה חמתן של חברות גדולות, שהיו פטורות ממכרזים במשך שנים רבות. הקמת מינהל גבייה החשב הכללי החליט להקים מינהל גבייה. עובדיו זיהו לא פחות מעשרה מיליארד שקלים, אותם חייבים מוסדות ואנשים פרטיים למדינה. ביניהם האחים עופר, ש"טעו" בחישוב התמלוגים המגיעים למדינה ממפעלי ים המלח שבבעלותם. מהדוגמאות המעטות שהבאתי כאן ניתן לקבוע בוודאות: מאבקו של ירון זליכה אינו מאבקו האישי בראש הממשלה ושר האוצר. אמת, ירון זליכה חזר וקבע שראש ממשלתנו הוא אדם מושחת. החקירות הרבות המתנהלות נגדו יוכיחו אם אכן כך הדבר. ובינתיים הרי לא ניתן להתעלם מההישגים הרבים, שרשם ירון זליכה לזכותו בארבע שנות כהונתו. לכן, על הציבור אשר תומך במאבקו של ירון זליכה ומאמין בצעדים שהוא נוקט למען המשק הישראלי, ימשיך לעשות זאת גם בעתיד.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים