די לקיצוץ ברשויות המקומיות משה בן-אליהו - 01/12/2007
- הטענה העיקרית כלפי חלק מהרשויות המקומיות היא של דאגה למקורבים, ניפוח המנגנון ואי גביית ארנונה. מהי דעתך ? "היכן שיש ראש עיר שפועל בניגוד לחוק, שיטפלו בו כמו שצריך במסגרת החוק. ראשי רשויות הבינו מזמן כי התנהלות כלכלית מתחייבת על מנת להמשיך ולקיים רשות בריאה. אבל כאשר הממשלה לא מאפשרת זאת, ומקצצת ומקצצת, אין זה הוגן לבוא בטענות אל ראשי הרשויות. השמצה והכפשה יומיומית של ראשי רשויות היא סוג של עלה תאנה שנועד לחפות על קיצוצים ממשלתיים והתנהגות קלוקלת מצד פקידי ממשל. היא גם מסוכנת כי יש בה כדי להגביר את תופעת האלימות נגד ראשי רשויות.
- ומה באשר לגביית ארנונה ? "באשר לגביית ארנונה באותם יישובים בהם המצוקה היא הקשה ביותר, בואו נבדוק כמה מיסים גובה המדינה בישובים הללו, ואז נערוך השוואה. אני בטוח שתופתע לגלות לאיזה מקומות נכנסת הרשות המקומית לגבות כספים המגיעים לה, בהשוואה לרשויות אחרות במדינה.
- קראנו ערב החג על דרישתו של כב' השופט סטיב אדלר, מחברי הכנסת, לקדם חקיקה אשר תאפשר הדחת ראשי רשויות המלינים את שכר עובדיהם. מה דעתך על כך ? "אני מגנה בתוקף ובחריפות את האמירה הזו, שאין לה בסיס במציאות. אני יכול להבטיח שבאותו היום בו הממשלה תפסיק לקצץ בתקציבי הרשויות המקומיות - תופעת הלנת השכר תיעלם. ברשויות הקטנות והבינוניות עושים ראשי הרשויות מאמץ עילאי לאיזון התקציב והקטנת הגרעון, ומתמודדים מול קיצוצים של משרדי החינוך, הפנים, הקליטה והרווחה - באופן מתמשך ושיטתי. כך עשו ראשי הרשויות בעפולה, נהריה, בני ברק ויהוד - חרף הקיצוצים הם שיקמו את הרשות ללא הכר".
- הדחת ראש רשות ומינוי ועדה קרואה הם פתרון נאות ? "כאשר אין תחום בו הממשלה לא מקצצת, זה נכון לבוא לראשי הרשויות בטענות ולבקש להדיח אותם על כך ? מישהו חושב באמת שראשי רשויות נהנים לא לשלם שכר לעובדים? הרי כאשר רשות לא מסוגלת לשלם שכר לעובדיה, גם ראש העיר לא מקבל שכר. זוהי מצוקה אמיתית שנובעת מסיבה כלשהי. החלפת ראשי ערים באופן מנהלי תפגע בדמוקרטיה וברצון הבוחרים. יש תקדימים שמוכיחים שגם אנשים שמינה משרד הפנים לא הצליחו לאזן תקציב ברשויות בהן היו קיצוצים מתמשכים".
- מול איזה קיצוצים אתם מתמודדים עכשיו ? "מאות מיליוני שקלים עומדים להיות מקוצצים מתקציבי הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי נוקט בצעדים מגוונים ורבים כדי למנוע ולצמצם גזירות אלו. הקיצוץ הגדול בפניו אנו עומדים הוא בסך 182 מיליון שקל מתקציבי האיזון של הרשויות המקומיות, ועוד 50 מיליון שקל מתקציבי ערי הפיתוח, מה שימוטט רבות מהרשויות. ואני לא מדבר על מיליארד שקל שקוצצו מתקציב החינוך בחמש השנים האחרונות ועל עוד מיליארד שקל שקוצצו מתקציבי האיזון בשנת 2003, ושהכניסו את הרשויות המקומיות לסחרור. באותו היום, 160 רשויות נכנסו להליכי 'הבראה'. אחרי שהממשלה עשתה אותן חולות היא נדרשה להבריא אותן. המנכ"ל הקודם של משרד הפנים, רם בלינקוב, הגדיר את הקיצוץ הזה 'פשע שנעשה כלפי השלטון המקומי'. לא אתן לקיצוצים כאלה לעבור".
- איזה רשויות הן הנפגעות העיקריות משלל הקיצוצים האלו ? "בעיקר הרשויות הקטנות והחלשות, אלו שמצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הוא הכי קשה, יישובים וכפרים שאין בהן אזורי תעשיה או מסחר. הקיצוצים הופכים את תפקוד היישובים בפריפריה לבלתי אפשרי. נוצר מצב בו אין כדאיות לגור בערי הפריפריה, אלא עדיף להגר למרכז הארץ".
- אינך סבור שלשלטון המקומי יש יד ורגל בעניין ? "המציאות מוכיחה שהשלטון המקומי הוא השלטון הכי יציב במדינה. במשך עשור הוחלפו כאן תשעה שרי פנים, אבל ראש הרשות הוא כתובת ומשענת אליו מגיע הציבור עם מצוקותיו. הרשות המקומית היא זו שמספקת את השירותים הכי בסיסיים לאזרח, ובצורה מיטבית - מים, ביוב, חינוך, פינוי אשפה, רווחה, תרבות, תנועה ותחבורה, קליטה ומה לא? זה דברים שנראים לציבור מובנים מאליהם, אבל זה לא כך. לולא השלטון המקומי, מצב איכות החיים בישראל היה מידרדר וודאי לא היה מגיע לרמתו כיום".
- מלבד הקיצוץ שנתבקשתם לבצע, תוכל לתת דוגמה נוספת לעיוותים ? "בהחלט. קח למשל את הסכם השכר של ההסתדרות עם האוצר. הסכם כזה מחייב את הממשלה לשאת בתוספת עלות השכר לעובדי הרשויות המקומיות, בכ-200 מיליון שקל בשנת 2008 ו-475 מיליון שקל בשנה החל מ-2010. בירכנו על ההסכם, אך דרשנו מהממשלה לשאת במלוא תוספת תשלום השכר לעובדי הרשויות, שאם לא כן, אנו צפויים למשבר חדש ברשויות המקומיות, שיגרום לחוסר יכולת לשלם שכר לעובדים, להשבתות ממושכות ולקריסת רשויות".
- מדברים על הפרטת משק המים והביוב. אתה מצדד ? "ראשי הרשויות המקומיות עמלים ימים ולילות על מנת להשקיע במערכות המים ולהביא למצב שאיכות מי השתייה תגבר, התקלות יטופלו במהרה, ולא יהיה דלף מים, אבל ברור כי אין זהו סוף פסוק במאבק המתמשך של הכוחות הרוצים במשק מים מופרט ומנוהל על ידי משפחות פרטיות בתאגידים אזוריים, דבר שיוביל להעלאת מחירי המים בכ-70 אחוז ולפגיעה משמעותית בשירות הניתן לצרכנים".
- רבות דובר על אלימות נגד ראשי רשויות. אמרת בעבר כי 'רצח של ראש רשות הוא רק עניין של זמן'. עד כדי כך ? "בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת בנושא אלימות כלפי ראשי רשויות מקומיות השמיעו ראשי רשויות סיפורים קשים ביותר. בדיון הוצגו נתונים לפיהם בשנת 2006 אירעו 65 מקרי אלימות נגד ראשי רשויות, כ-50% יותר משנת 2005, מתוכם שמונה מקרי השלכת רימונים אל עבר ראשי רשויות ועוד שלושה מקרי ירי. זאת, בנוסף, לעשרות מקרי הפחדה אחרים כגון איומים טלפוניים, פגיעה ברכבים, השארת פגרי חתולים ליד הבתים, ניסיון פגיעה בבני המשפחה ועוד. "אין זה סוד, כי אין הגנה על ראשי הרשויות. המשטרה נכנסת בעיקר אחרי שמתרחש אירוע, ואם תופסים את העבריין הוא מקבל עונש קל ומגוחך. על פקיד בכיר שקיבל שיחת איום טלפונית מיד הצמידו שמירה, ואילו ראשי הרשויות צריכים לממן את האבטחה על חשבון החינוך או הרווחה בעירם, ובמקרים רבים, אין כלל כסף לממן זאת".
- אפשר לומר שדמם של ראשי הרשויות הפך להפקר ? "לצערי אכן כך: אפשר להתנקש בנו, לזרוק רימונים, לירות עלינו - ולמדינה זה לא אכפת. אנחנו רוצים החלטה שתחייב את הממשלה לתת פתרונות. האחריות מתגלגלת בין משרד הפנים לבין המשרד לביטחון הפנים ואנחנו בתווך. כשם שהמדינה מוצאת תקציב לשמור על נבחריה ועל פקידיה, חלה עליה החובה למצוא את הדרך לשמור גם על חיי ראשי הרשויות בישראל, שנבחרו על ידי הציבור, ומשמשים כשליחים של המדינה בכל מוקדי החיכוך הקשים עם התושבים".
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים