ראיון החודש עם ח"כ מיכאל ("מיקי") איתן, להעביר את ההכרעה לציבור הבוחרים ראיין : ברוך מאירי - 01/12/2007
הכנתי מספר שאלות מראש, כדי לראיין את חבר הכנסת הוותיק והמנוסה, מיכאל ("מיקי") איתן, מהליכוד, בשני נושאים בוערים: הצעתו של שר המשפטים, פרופ' פרידמן, המאפשרת לכנסת לבטל החלטות בג"צ ובפרשת אילוצו של החשב הכללי, ירון זליכה לפרוש מתפקידו. לראיין? די היה בהצגתה של השאלה הראשונה, כדי להביא את "מיקי" איתן – ח"כ הידוע ביושרו ובאומץ לבו, כדי "לשפוך" בפני בהרצאה מאלפת, הכוללת תשובות לכל השאלות העשויות להתעורר...
• מה דעתך לגבי הצעתו של המשפטים, פרופ' פרידמן, לאפשר לכנסת לבטל החלטות בג"צ, ברוב של 66 חכ"ים? למעשה, אפשרות כזאת קיימת כבר כיום? "אני מתנגד להצעה. החוק המוצע אינו עולה בקנה אחד עם המגמה המבורכת של השר פרידמן, להביא לאיזון נכון, בין הרשות השופטת לבין כוחן של שתי רשויות: המחוקקת והמבצעת"...
• הסבר בבקשה "אני אסביר: כבר כיום רשאית הכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון בחקיקה רגילה. ובמקרים שבהם מדובר בצורך לשנות חוק יסוד ניתן לעשות זאת ברוב רגיל, או במקרים מסוימים ברוב של 61 חכ"ים. שר המשפטים מציע שבכל מקרה יידרש רוב של 66 חכי"ים. "הצעת שר המפשטים מבוססת על עקרון משפטי קונסטיטציוני ידוע, ש"יובא" אלינו מקנדה, המכונה עיקרון ההתגברות. הכנסת מגברת על פסיקה של בית משפט העליון בתגובה לביטול חוק על-ידי בית המשפט. "המחלוקת בעניין העיקרון הזה חוצה מחנות. גם בין נשיאי בית משפט העליון בדימוס אין תמימות דעים והתייחסות זהה: בעוד שמאיר שמגר שולל, מכל וכל, את עיקרון ההתגברות, אהרון ברק דווקא מקבל אותו, כחלק מהדיאלוג, בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, בכל הקשור לחקיקה, והוא אף השתמש, לצורך זה, בביטוי 'פינג-פונג'. הוא הדגיש פעמים רבות, שבסמכותה של הכנסת לחוקק חוק, שישנה את החלטת בית משפט העליון"...
• ובכל זאת? "תן לי, אני אסביר: אהרון ברק כבל לכנסת, באופן פרקטי, את הידיים, כשקבע כי רוב של 70 חברי כנסת יהיה רשאי לקבל החלטה בדבר ההתגברות. ניתן לומר שהוא תמך בהתגברות ברמת העיקרון, אבל באופן פרקטי הוא חיסל כמעט כל אפשרות של הכנסת להתגבר בדרישה של רוב גדול מדי. "והראיה שגם היום כאשר לא נדרש רוב מיוחד -אפילו לא של 61 חכי"ם- הכנסת לא מיצתה את הכוח שבידה, ולמעט מקרה אחד, היא לא חוקקה חוק, שהתגבר על קביעת בית המשפט. "כדאי לשים לב לעובדה, שבעזרת השם כאשר תהיה חוקה למדינה –וגם זה, כך נראה, לא לפני ביאת המשיח...- הרוב המוצע לשינוי חוקה יהיה 70 חכי"ם. על מנת שהחוקה תהיה מאוד נוקשה, ולא ישנו אותה חדשות לבקרים. לכן, עיקרון ההתגברות, כפי שמופיע במקור הקנדי, צריך להיות ברוב יותר קטן, לשינוי חוקה.
• מה אתה מציע? "אני מציע רוב של 61 חכי"ים לכל היותר. אך מצד שני, החלטת הכנסת תחייב רק את הכנסת שהחליטה. הכנסת שתבוא אחריה, תידרש פעם נוספת לסוגיה, ותצביע באם לשוב ולחזור על החלטת הכנסת הקודמת להתגברות אם לאו. ואז החלטת הכנסת תהיה סופית. "היתרון בהצעתי זו ברור: הכנסת מעבירה, למעשה, את ההכרעה לציבור הבוחרים. ואין לך דבר דמוקרטי מזה. אין לי ספק, שאחד הנושאים המרכזיים, בבחירות לכנסת, תהיה השאלה באם לקבל החלטת בג"צ –בנושא מסוים- או לדחותה. לציבור תינתן, למעשה, האפשרות לבחור בנציגים שיתמכו בעמדתו. "כדאי גם לשים לב לעמדתו של הנשיא, בדימוס, מאיר שמגר. הוא טוען, שמרגע שבית משפט העליון קבע שהכנסת חוקקה חוק העומד בסתירה לערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית –או שהחוק נחקק לתכלית לא ראויה- לא יעלה על הדעת, שהכנסת תשאיר חוק כזה בספר החוקים. "לכאורה טענתו צודקת. אך על כך ברצוני להשיב: כאשר הכנסת מחוקקת חוק, שיש בו פגיעה מסוימת בזכויות האזרח –כמו,למשל, נניח שהכנסת תחוקק חוק, שיורה לצמצם את החשמל לעזה, כתגובת נגד לשיגור ירי הקסאמים לאזור עוטף עזה. בית המשפט העליון יכול להיות סבור, שהחוק אינו הולם את ערכיה של ישראל ופוגע בכלל האוכלוסייה הפלסטינאית בעזה. "הכנסת יכולה, ואולי במקרה זה גם חייבת לדאוג לביטחונם של אזרחי המדינה. ואם היא סבורה, שצעד כזה –צמצום החשמל לרצועת עזה - הוא יעיל, הרי נקודת האיזון – פגיעה באוכלוסיה הפלסטינאית, מול הצורך להגן על אזרחי המדינה- היא נקודת איזון אחרת, ואין בה סתירה לביטויים 'הולמת ערכיה של מדינת ישראל'. נכון שהרשות המוסמכת לפרש את החוק היא הרשות השופטת, אולם בדמוקרטיה מודרנית יש תחומי חפיפה מסוימים (כמו למשל שהפרשנות של החוק היא בעצם חלק מהחקיקה), ולכן במיוחד כשמדובר בהתייחסות לפרשנות של ערכים ולא בהכרח של לשון החוק".
*
• עתה, ברשותך, אני מבקש התייחסותך "לפרשת זליכה". אתה, נניח כשר האוצר מטעם הליכוד, היית נוהג אחרת, מכפי שנהגו ראש הממשלה אולמרט ושר האוצר בראון, נגד החשב הכללי היוצא? "איני דן ואיני שופט אנשים על-פי המניעים שלהם, אלא על פי מעשיהם. לזכות החשב הכללי הפורש, ירון זליכה, שורה של שינויים שעשה, שלא מצאתי נגדם מפי יריביו המושבעים, הסתייגויות או טענות. "נתחיל בפרשה הראשונה: קודמו של זליכה בתפקיד החשב הכללי, ניר גלעד, קידם מספר עסקים של הממשלה מול האחים עופר והחברה לישראל, שבשליטתם. וראה זה פלא, לאחר שסיים את תפקידו, כחשב כללי, נחת החשב הכללי בדימוס במשרדים מרווחים של האחים עופר, בתפקידים בכירים במערכת שלהם. "כשנכנס זליכה לתפקידו מצא, שבמסגרת העסקאות האלו –בין הממשלה לבין האחים עופר- האינטרס הציבורי לא נשמר כהלכה. הוא החליט להיאבק באחים עופר, והצליח להחזיר לקופה הציבורית עשרות מיליוני שקלים, שניתנו לאחים עופר על-ידי הממשלה לפני כניסתו לתפקיד".
• דוגמאות נוספות? "לא חסרות דוגמאות רבות אחרות. למשל הדוגמה הקשורה במשפחת שרון: לדברי ירון זליכה משפחת שרון פעלה על מנת לשנות החלטה חשובה שקיבל, בכל הקשור למימון רשויות מקומיות. לפני היכנסו לתפקיד היה נוהל מסוים, לפיו כל רשות מקומית שהייתה זקוקה להלוואות, וברוך השם כמעט אין לך רשות כזאת שלא נזקקה, הופנה לבנק אוצר שלטון המקומי. מדובר בהלוואות בהיקפים עצומים, ומשלא ניתנה לרשויות ברירה אלא לבצע את ההלוואות בבנק המסוים, ברור שעלות ההלוואות הייתה גבוהה. "מאחורי בנק אוצר שלטון המקומי עומד בנק צרפתי, שנטען כלפיו כי אחדים מבעלי מניותיו, או מנהליו, מצאו מסילות לראשי השלטון בישראל. זליכה טוען כי האינטרסנטים הגיעו עד למשפחת שרון, בניסיונותיהם למנוע ממנו להפסיק את ההסדרים השערורייתיים, ולמרות הלחצים שהופעלו כלפיו, בשמם, הוא המשיך בדרכו להוזיל את העמלות ושער הריבית להלוואות של הרשויות המקומיות. "זליכה פעל גם נגד המונופול שניתן לבנק יהב, והוזיל עלויות המדינה בהקשר זה, תוך הענקת זכו במכרז לבנק נוסף לתת שירותים מיוחדים לעובדי המדינה. זליכה גם אפשר לבנקים גדולים בעולם להיכנס לתחרות, עם הבנקים הגדולים בישראל, במימון פעולות הממשלה. ובכך חסך כסף ציבורי נוסף רב. "אומדן החיסכון בהוצאה הציבורית, בכל הפרשיות האלו מגיע למיליארדי שקלים. ויש להודות לו על כך".
• כלומר, אתה מצטער על פרישתו? "בפירוש כן. אבל מצד שני אני גם לא פסלתי את זכותו של שר האוצר, להחליף את החשב הכללי. ככל שדובר בניסיונות להדיח את זליכה בגלל שהגיש תלונה על ראש הממשלה בעניין פרשת בנק לאומי, תמכתי בצעדים שנקטו היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, למנוע את פיטוריו. אולם כשהסתיימה תקופת כהונה רשאי שר האוצר להביא למשרה הזו אדם שמקובל עליו, בדיוק כמו שנתניהו הביא את זליכה. "אני מאחל לראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהחקירה לא תעלה דבר, ויהיה נקי מביצוע כל עבירה. אבל עצם פתיחת החקירה, על-ידי המשטרה, מראה שהיה מקום להגשת התלונה על-ידי ירון זליכה, וגם בעניין זה בלי קשר לתוצאה הסופית, יש להעניק לירון זליכה נקודות זכות רבות".
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים