|
|
לשכת שר המשפטים עלולה להתפוצץ מרוב רעיונות מקוריים
פרופ' יצחק זמיר - 01/12/2007
לשכת שר המשפטים עלולה להתפוצץ מרוב רעיונות מקוריים. הציר המרכזי של רעיונות אלה ברור: קיצוץ הסמכויות של בית המשפט העליון באופן שיעניק חסינות מפני ביקורת שיפוטית להחלטות שלטוניות, ובכלל זה החלטות בלתי-חוקיות וסתם החלטות שרירותיות.
הרעיון האחרון שקיבל פרסום הוא זה: חוק חדש שיאסור על בית המשפט העליון לבקר החלטות של היועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי. מה פירוש? נניח שהיועץ המשפטי לממשלה מחליט להגיש כתב אישום נגד אישיות פוליטית מסוימת, או לסגור את התיק נגדו, או לעשות עמו הסדר טיעון. גם אם תישמע טענה שההחלטה בלתי-חוקית לחלוטין, הדרך להשמעת טענה זאת בפני בית המשפט, מצד אדם שנפגע מן ההחלטה, תהיה חסומה. ההחלטה תישאר חסינה וסופית. מה הטעם או הצורך בחוק כזה?
כיום, ומאז הקמת המדינה, כל החלטות היועץ המשפטי לממשלה נתונות לביקורת משפטית על ידי בית המשפט העליון. הנה דוגמה: לפני עשר שנים לערך החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש אישום פלילי נגד ח"כ אהוד אולמרט, בשל פעילותו כאחד הגזברים של סיעת הליכוד לגיוס תרומות לניהול מערכת הבחירות לכנסת. ח"כ אולמרט טען אז כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה נתקבלה תוך חריגה מסמכותו, ולפיכך הייתה בלתי-חוקית. הוא פנה לבית המשפט העליון בעתירה לבטל החלטה זאת. בית המשפט דחה את העתירה. ח"כ אולמרט עמד לדין פלילי, ובית המשפט מצא אותו זכאי בדין. אך חשוב הדבר שניתנה לו זכות לבקר בפני בית המשפט את חוקיות ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה. לפי ההצעה העומדת עכשיו על הפרק, לא הייתה לח"כ אולמרט, ולא תהיה לאחרים בעתיד, זכות כזאת. למה?
האפשרות לבקר את חוקיות ההחלטות של היועץ המשפטי לממשלה חשובה מאד מבחינה עקרונית ומבחינה מעשית גם יחד. ראשית, ועל כך אני יכול להעיד מניסיוני כיועץ משפטי לממשלה במשך שמונה שנים לערך, הידיעה שכל החלטה נתונה לביקורת ממריצה את היועץ המשפטי לממשלה לבדוק כל עניין באופן יסודי ולהחליט באופן ענייני. ידיעה זאת, כשהיא לעצמה, מספיקה בדרך כלל כדי למנוע החלטות פזיזות ואפילו שרירותיות. ולהיפך, עצם הידיעה שאין ביקורת על ההחלטה מזמינה החלטות חפוזות ומפוקפקות. חסינות היא פתח לשרירות.
שנית, היועץ המשפטי לממשלה, כמו כל רשות שלטונית, חייב לפעול על פי החוק. אך היועץ המשפטי לממשלה, כמו כל רשות שלטונית, עלול לטעות, למשל בפירוש החוק. טעות משפטית של כל רשות שלטונית ניתנת לביקורת ולתיקון על ידי בית המשפט. מה ההיגיון בכך שדווקא היועץ המשפטי לממשלה, שאמור להיות מופת בשמירה על החוק, יעמוד מעל החוק?
רע הדבר שאדם ישלם את המחיר של החלטה בלתי-חוקית, לעתים החלטה גורלית, בלי שתהיה אפשרות לתקן אותה. גם רע הדבר שבציבור תתפשט טענה כי היועץ המשפטי לממשלה קיבל החלטה בלתי-חוקית, בלי שתהיה אפשרות לבדוק טענה זאת. מצב כזה יכרסם במעמד ובאמינות של היועץ המשפטי לממשלה. כדי לשמור על המעמד והאמינות שלו נדרשת אפשרות של ביקורת שיפוטית. לכן גם שום יועץ משפטי לא ביקש מעולם חסינות מפני ביקורת שיפוטית.
אז מדוע, אם כן, נולדה עכשיו ההצעה לשלול ביקורת שיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי? והרי בפועל לא היו כמעט מקרים בהם בית המשפט התערב בהחלטות כאלה. גם לא היה עד כה אף שר משפטים שהעלה רעיון כזה. מה קרה עכשיו? התשובה אינה ברורה. מה שברור הוא שהצעה זאת עולה בדיוק כאשר בית המשפט העליון אמור לתת פסק דין בעתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר טיעון עם נשיא המדינה משה קצב. לכן עצם הידיעה ששר המשפטים שוקל להציע חוק שימנע ביקורת שיפוטית על החלטות כאלה יכולה להישמע כאיום מצד הממסד הפוליטי על בית המשפט העליון בהקשר של תיק חשוב ורגיש. האם אי-אפשר היה להמתין עד לאחר שיינתן פסק הדין בתיק זה?
לכן, הרעיון של שלילת הביקורת השיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה, הוא לא רק רעיון רע מיסודו, גם העיתוי שלו פסול מיסודו.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
* הכותב הוא יועץ המשפטי לממשלה לשעבר ושופט בית משפט העליון בדימוס.
 לדף קודם / לראש הדף
|
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים