מלחמה בשחיתות בישראל (ב) - הטמעת תפיסה מוסרית של התפקיד השלטוני ד"ר ירון זליכה - 01/01/2008
פרק שני, מתוך שלושה, בתוכניתו של החשב הכללי היוצא, ד"ר ירון זליכה, למלחמה בשחיתות, כפי שנמסרה למערכת עיתון 'נ.צ. לדמוקרטיה'.
הרשות המבצעת בישראל, בדומה לרשויות מבצעות במשטרים דמוקרטים אחרים, בנויה על מסד משולש: • צלע שירות המדינה ועובדיה. • צלע שומרי הסף. • צלע המערכת הפוליטית, השרים והממשלה. מעל מסד משולש זה אמורה לפעול מערכת חינוך יעילה לנורמות ואתיקה, המזינה את שלוש הצלעות ומחברת ביניהן. מעל שלוש צלעות הרשות המבצעת מרחף הגורם האנושי. הכול יקום או ייפול על איכותם של המרכיבים האנושיים. יש להטמיע את תודעת השליחות וחרדת הקודש בעסוקך בעסקי ציבור. פקידים, חשבים, יועצים משפטיים, אנשי ביקורת ופוליטיקאים צריכים להבין כי הם נאמני הציבור, שעליהם להוביל את המחנה, להאיר בפנס את השביל עבור הבאים אחריהם. לשמש דוגמא, אות ומופת. עליהם להבין כי אם לא יהיו חלק מהפתרון, אזי יהפכו לחלק מהבעיה. נאמני הציבור אינם טפט ואינם קישוט על קיר. יש להם תפקיד ואחריות. אם הם אינם אלא בובה, מריונטה בידיהם של אינטרסנטים, סוסי צעצוע בקרקס של קאליגולה – אזי הם הופכים לאבן היסוד והראשה גם יחד של הבעיה. לפיכך, יש לשלב מערך של קורסים בתחום האתיקה כחלק מהכשרת מנהלים ובעלי תפקידים בשירות הציבורי. קורסים אלה יינתנו כחלק מהכשרה ראשונית וגם כחלק מקורסי רענון לבעלי תפקידים קיימים. קורסים אלה יכללו מקרי מבחן מעשיים, מעבר להכשרה בחקיקה ובמערך הנוהלים היבש, של התמודדות עם אירועים אפשריים, ובפרט מקרי מבחן מהעבר הקרוב. קורסים מעין אלה, יזכו לגמול השתלמות, כמקובל בשירות הציבורי.
זקוקים לאוויר צח אם נשכיל ליטול את גורלנו בידינו, ולתקן את הליקויים והכשלים במערכת הבלמים והאיזונים ברשות המבצעת, אזי נמצא שריאותינו ייפתחו ואוויר צח יזרום אליהן. תחושת המחנק, כלשונו של כבוד השופט חשין, תוסר. אותה עת תיפגש מערכת בלמים ואיזונים הבנויה על יסודות איתנים עם שירות ציבורי שרובו ככולו ישר, זך וטהור. שירות ציבורי בעל תפיסת עולם מוסרית, עמוקה ואמיתית. כאשר שני אלה יפגשו יתגשם בנו הכתוב: "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"(1).
(א) אמון הציבור: על מנת להגביר את האמון הציבורי בבעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי יש לדרוש מבעלי תפקידים ברמה של ראש אגף ומעלה הצהרות הון, עם הכניסה לתפקיד וכן בסיומו, שיישמרו במשרד מבקר המדינה, כמסמכים חסויים.
(ב) הגברת השקיפות וביטול ביורוקרטיה מוטת שיקול דעת סובייקטיבי: אחת מהרעות החולות במערכת ביורוקרטית לא שקופה היא חוסר היכולת לתעד ולבקר קבלת החלטות טכניות לכאורה, על-אף שהן יכולות להיות בעלות משמעותיות הרות גורל. מדובר בהחלטות סובייקטיביות שמתקבלות עשרות פעמים מדי יום ביומו על-ידי פקידים בדרגים שונים, שאין יכולת להכניס אותן לסד של קריטריונים שוויוניים ובלתי מפלים. במסגרת זו, בולטת תופעת התורים במוסדות ממשלתיים שכתוצר לוואי שלה פורחת תופעת ה"מאכערים", המשיקה לגבולות המינהל התקין. עם זאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לממשלה לחסוך בפעולות הדורשות התערבות ידנית סובייקטיבית, ובכך לצמצם משמעותית את היקף הבעיה. במהלך השנים האחרונות הוביל החשב הכללי מספר תהליכים טכנולוגים שנועדו לטפל בבעיה זו. ככלל, נמצאים תהליכים אלו בעיצומם, כאשר ריכוז משאבים נוספים יאיץ את הטמעתם ויסייע רבות לפתרון: • העלאת מערך הבקשות לתמיכות לעמותות ולנזקקים (לרבות: קבלת הבקשה, דיון, תיעוד והחלטה) לרשת האינטרנט וממנה בממשק למודל התמיכות במערכת ה- ERP הממשלתית - נמצאת בפיילוט ראשוני, שיש להשלימו בהקדם. • העלאת מערך הטפסים הממשלתי בכללותו לאתר הממשלה ברשת האינטרנט הושלם. עם זאת, תהליך הפיכת הגשת הטפסים המקוונים באמצעות האינטרנט נמצא בתחילתו (215 טפסים עד כה המהווים כמה עשרות אחוזים בלבד מההיקף הנדרש). • כמעט והושלם מערך התשלומים לממשלה ברשת האינטרנט. אולם, פרסום השירות לציבור הרחב נמצא בתחילתו בלבד. • אופיינה מערכת ניהול קשרי ספקים, לרבות מתן אפשרות לכל ספק לבדוק מרחוק היכן עומדת ההזמנה או התשלום. עם זאת, המערכת הוטמעה בפיילוט בלבד ואמורה להיות מושקת בשלבים במהלך השנים הקרובות. • הוטמעה מערכת מכרזים דינאמית מקוונת במינהל הרכש הממשלתי בחשב הכללי. המערכת הביאה לחסכון של מאות מיליוני שקלים בזמן הקצר שבו היא עובדת ולחסכון ניכר בתהליכי הרכש, תוך הגברה משמעותית של השקיפות והבקרה. עם זאת, הטמעת המערכת במשרדי הממשלה לביצוע רכש שאינו מרכזי נמצאת בחיתוליה בלבד.
לסגור את מרכז ההשקעות לצד, האצת הטמעתן של המערכות הטכנולוגיות החדשות יש לבחון שינויים משמעותיים במספר יחידות מרכזיות בממשלה, שפעילותן מוטת החלטות סובייקטיביות כאמור לעיל: • מרכז השקעות: אין זה סוד כי מדיניות משרד האוצר, במשך שנים, גורסת כי סבסוד השקעות הון אינו כלכלי בהכרח ובכלל זה אף אינו מהווה כלי אפקטיבי ביצירת מקומות עבודה בפריפריה. על רקע ממצאי ביקורת המדינה במרכז השקעות והקשר, שבין ביורוקרטיה מוטת שיקול דעת סובייקטיבי לבין שחיתות, עולה החשיבות בדיון מחדש בנחיצותו של מרכז השקעות ובתרומתו למשק המדינה. לכותב שורות אלה אין באופן אישי ספק בדבר התרומה השלילית הברורה של מרכז ההשקעות למשק הישראלי, ועל-כן מוצע לסגור לאלתר את מרכז השקעות, על שני מסלוליו (מענקים והטבות מס).בהמלצה זו אין בכדי לייתר את הצורך החיוני ביצירת כלים כלכליים אפקטיביים אחרים שיתמכו במרכזי האוכלוסייה בפריפריה בכלל, וביצירת מקומות עבודה בפרט. • רשות המסים: מאושיות הבקרה הפנימית על הוצאות המדינה, כמו גם על הוצאות פירמות גדולות במגזר העסקי. עומדת החובה לכפל חתימות בלתי תלויות לצורך אישור כל הוצאה והוצאה. על רקע החשדות שנחשפו לאחרונה בעניין תהליכי קבלת החלטות סביב שומות (לרבות ממצאי מבקר המדינה בעניין הסדרי כופר) מוצע לשקול שינוי מבני ברשות למסים, שבעיקרו חובת כפל חתימות מאחורי כל הסדר שומה. • מינהל מקרקעי ישראל: הביורוקרטיה והתורים במינהל מקרקעי ישראל הם מן המפורסמות. כך גם העובדה שאזרחים מן השורה ואף אנשי מקצוע רבים מתקשים להתמצא, ולו באופן חלקי, בנבכי הנהלים, הוראות האגף, החלטות המועצה, וההסדרים הביורוקרטים הסבוכים בהם כבול ממ"י. שיקול-הדעת הנרחב הניתן לפקידות ממ"י בכל הנוגע להחלטות שמשמעותן הכספית היא אדירה, על-רקע הכשלים הבירוקרטים החריפים מהם סובל המינהל, מהווה קרקע פורייה ודשנה לפריחה חסרת תקדים של תופת ה"מאכערים". מוצע להקים וועדה ציבורית לבחינת תהליכי העבודה במינהל ואופיים, תוך מתן דגש לצורך בהגברת בקרות פנימיות, שקיפות, כפל חתימות, מערכות טכנולוגיות חדשות ונוהלי עבודה מודרניים. במסגרת זו, תבחן גם האפשרות, שלטעמי היא מחויבת המציאות, להגברת ההפרטה של נכסי המקרקעין שבבעלות המדינה המהווים כידוע משאב במחסור המייצר בשל כך לחצים ופיתויים מיותרים. • מוסדות התכנון - להחלטות מוסדות התכנון משמעויות כלכליות, חברתיות וסביבתיות שקשה להפריז בחשיבותן. לדאבון הלב מערכת זו נגועה בפעילות מוגברת של "מאכערים" ובחוסר שקיפות באופן בלתי נסבל. החוליים המאפיינים את מינהל מקרקעי ישראל הם גם נחלתם של מוסדות התכנון, אלא שהעובדה שלשלטון המקומי השפעה מכרעת עליהם (בפרט הוועדות המקומיות ורשויות הרישוי שהן בשליטה מוחלטת של השלטון המקומי), גורמת למצב קשה אף יותר מזה המאפיין את ממ"י. גם כאן מוצע לבצע רפורמה מקיפה שתגביר את שקיפות ההחלטות במוסדות התכנון, הביקורת עליהן וכיוב' פעולות. כן יש להפוך את מנגנון התכנון הישראלי לידידותי וזמין יותר לאזרח הקטן, בפרט בבקשות סטנדרטיות להן מזדקקים האזרחים חדשות לבקרים (בעיקר: רישוי). לטעמי, פיתרון יסודי של הבעיה מצריך, מחד גיסא- צמצום משמעותי של מעורבות פוליטיקאים מקומיים בהליכי התכנון, ומאידך גיסא – הכרה בכך שמהנדסי הערים ומתכנני המחוזות, הם שומרי סף מקצועיים לכל דבר ועניין, ועל-כן נדרש להקנות להם מעמד בלתי תלוי ברשות בה הם מכהנים, לרבות החלת חובת רוטציה, העסקה על-ידי מינהל התכנון במשרד הפנים וכיוב' הסדרים חיוניים לשמירת אי-התלות. __________________________ (1) - תהלים פה, יא-יב
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים