|
ונחתום בשירים משוררים - 01/02/1008
זמן שאול – שני שירים
הרצל חקק
מְגִלַּת הַמֶּלֶךְ
עַל חַרְבּוֹ בְּצֵל גִּבְעָה בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל רוֹאֶה אִישׁ נִרְדָּף אֶת חַיָּיו נִצְבָּעִים בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וּבְדַם כַּלָּנִיּוֹת, דָּם שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת חוּשָׁיו, רֵיחַ מָוֶת פַּסְטוֹרָלִי, רֵיחַ פֶּטֶל - מָתַי הָיִיתִי יֶלֶד, וְהַחֶרֶב קְרוֹבָה וּכְמוֹ גּוֹאֶלֶת ־
רוֹאֶה אֶת מְגִלַּת חַיָּיו נִכְתֶּבֶת, מַה יִכָּתֵב בַּחֲלוֹף הָעִתִּים, וּמְחַבֵּר לְעַצְמוֹ הֲבָרוֹת וַאֲבָרִים שׁוֹתְתִים -
מֵחַיִּים בְּצִלָּם שֶׁל אִילָנוֹת מֵחַיִּים בְּחֶבְיוֹן שַׂרְעַפִּים וְחֶזְיוֹנוֹת מֵחַיֵּי רוֹעֶה שָׁלֵו עַל גִּבְעַת בִּנְיָמִין נִלְקַח הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַתָּמִים לְמַרְבַדֵּי הַטְּרַקְלִין, לְסִבְכֵי הַשְּׂרָרָה, אֶל נַפְתּוּלֵי הַנֶּפֶשׁ הַמָּרִים, הַמְּהַלְּכִים אֵימִים.
בְּלֵב הֶהָרִים הַיְּרֻקִּים הוּא נָשַׁם גָּבוֹהַּ הוּא חָשׁ רוּחוֹת הַטּוֹב וְהַטַּל, שָׁמַיִם זַכִּים מִשִּׁכְמוֹ וּמַעְלָה עַד שֶׁטִּלְטְלוּהוּ מִשַּׁחֲרִית שֶׁל גַּחֲלֵי שָׂדוֹת לִזְהַב הַכֶּתֶר
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ
נִלְקַח מֵחַיִּים לִמְרוֹמֵי הַפָּמַלְיָה אֶל נַפְתּוּלֵי הַשְּׂרָרָה עַד נִשְׁחֲתָה נָפְשׁוֹ, עַד נָגְעָה הַצָּרַעַת בָּהּ בְּמַאֲכֶלֶת שְׁחוֹרָה, הָרוּחַ הָרָעָה.
בְּלֵב הָאַרְמוֹן נְרָדִים וְאוֹפִיר וְאֶשְׁכָּר וְרֵחַיִם עַל צַוָּאר מִשִּׁכְמוֹ וָמַטָּה, זוֹעֵק יִסּוּרָיו הֲבָרוֹת, הֲבָרוֹת מְחַפֵּשׂ בַּגְרוּת בּוֹכָה מְחַפֵּשׂ חַיֵּי זֹךְ שֶׁתַּמּוּ בְּחוֹתַם הַמְּלוּכָה וְהוּא רוֹאֶה בָּאוֹב אֶת שְׁמוּאֵל הַמֵּאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת וּשְׂפָתָיו נִקְרָעוֹת : לָמָּה עֲזַבְתָנִי, לָמָּה חִלַּלְתָּנִי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לָמָּה מֵחַיַּי הַבְּתוּלִיִּים לְקַחְתַּנִי?
עַל חַרְבּוֹ הוּא רוֹאֶה אֶת חַיָּיו נִכְתָּשִׁים לְלֹא רַחֵם, לְלֹא צֶדֶק, רֶכֶב עַל שֶׁכֶב, וּתְמוּנוֹת לְעֵינָיו כְּרִצּוּדֵי מַסֶּכֶת, עַד הִשָּׁחֵת רוּחוֹ, מְעַט מְעַט אַט אַט
וְהוּא חוֹלֵם מַעְיָן וּגְבָעוֹת וְהוֹד אִילָנוֹת וְעֵינָיו זוֹכְרוֹת אֶת הַתֹּם בְּמַרְאֶה הָאֲתוֹנוֹת
וְהוּא מְחַפֵּשׂ הֵיכָן אָבְדוּ חַיָּיו, מַה יִשָּׁאֵר בְּלִבּוֹ לָעַד - וְרַק זְעָקָה אַחַת קוֹרַעַת אֶת הָרָקִיעַ הַהוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ וְנִשְׁמָט ־
לָמָּה גְּזַרְתֶּם אֶת דִּינִי לְלֹא מִשְׁפָּט -
---------------------------------------------------------------------------- המשורר הרצל חקק כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל בשנים 2003-2005. כיום מכהן בתפקיד אחיו התאום בלפור חקק.
רוני סומק
פקקים עַל תָּוִית גּוּפָה שֶׁל נ' רְשׁוּמָה שְׁנַת הַיִּצּוּר: 17 שָׁנִים הִיא שְׁפוּכָה בָּעוֹלָם וּפִתְאוֹם אִמָּא שֶׁלָּהּ מְסָרֶבֶת לִסְלֹחַ. "נִפְתַּח לָהּ הַחֹר",הִיא אוֹמֶרֶת,"נִסְגַּר לָהּ הַמֹּחַ". עֵינֵי הַזְּכוּכִית שֶׁל נ' מַבְרִיקוֹת מִדְּמָעוֹת, בַּלֵּילוֹת הִיא מַצְלִיבָה עַל כִּסְּאוֹת בָּרִים רַגְלַיִם שְׁבוּרוֹת מֵרִקּוּד,רוֹאָה אֵיךְ הַפְּקָק הַצָּרְפָתִי מִתְעוֹפֵף מִפִּי הַשַּׁמְפַּנְיָה, אֵיךְ הַמֶּקְסִיקָנִי חָבוּשׁ כְּסוֹמְבְּרֶרוֹ עַל רֹאשׁ הַטָּקִילָה וְהַגֶּרְמָנִי מְחֻדַּד הַשִּׁנַּיִם נוֹגֵס אֶת צַוַּאר הַבִּירָה. אִמָּא, בּוֹאִי תִּרְאִי, הִיא רוֹצָה לִצְעֹק וּמְדַמְיֶנֶת מִיָּד אֶת הַתְּשׁוּבָה:" זֶה לֹא סְתָם פְּקָק ,הַבְּתוּלִים הָאֵלֶּה, זֶה הַנְּדוּנְיָה שֶׁלָּךְ".
נ' חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה וּמַנִּיחָה אֶת נַעֲלֵי הָרִקּוּד לְיַד הַמִּטָּה כְּמוֹ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת עַל לְחִי הָרִצְפָּה.
לדף קודם / לראש הדף
|