ראיון החודש עם: דן מרידור, משפטן בכיר ולשעבר שר המשפטים, הפוליטיקאים השתנו ולא מערכת המשפט ראיינו: עו"ד שמואל שנהר וברוך מאירי - 01/02/1008
מרבית באי בית הקפה בשכונת רחביה הירושלמית הכירו את שר המשפטים לשעבר, דן מרידור. לאחדים מהם הוא ניגש, הושיט יד וברכם לשלום. ניכר היה שדן מרידור הינו "קליינט קבוע" בבית קפה זה, המשמש אותו ל"מפגשים ירושלמים". את עיקר זמנו הוא עושה במשרד עורכי דין גדול בתל-אביב. בעיני רבים דן מרידור, תלמידו הקרוב של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, הוא לא רק סמל ליושר, אדיבות, ענווה – אלא הוא נתפס כאחד ממגיניהה של הדמוקרטיה בישראל, הנאבק למען התגשמותה הלכה למעשה. דמוקרטיה עבורו היא לא רק כותרת. או סמל. בשיחה מיוחדת עם יו"ר נ.צ. לדמוקרטיה, עו"ד שמואל שנהר ועורך העיתון, ברוך מאירי, הוא מצהיר: "מערכת המשפט בישראל נמצאת בתקופה קשה".
*
- האם יש לפסול, על הסף, את כל הצעותיו של שר המשפטים, פרופ' דני פרידמן?
"אני לא פוסל שום דבר על הסף. לאחרונה אנו עדים לשטף של הצעות הבאות בזו אחר זו. יש לשבת ולבחון כל הצעה והצעה, במטרה למצוא בה את החיוב ואת השלילה. "עם זאת כיום קיימת בישראל מגמה שלילית, שאני מאוד מתנגד לה, כנגד מערכת המשפט בכלל ובמעגל הקטן יותר, בתי המשפט ובמיוחד בית המשפט העליון. התהליך הזה, כנגד מערכת המשפט בישראל, לא החל היום. הוא נמשך זה מספר שנים. אנו עדים לסדרה של התקפות, על מערכת המשפט, המגיעות מגורמים שונים".
- אתה יכול לנקוב בשמות ובגורמים המובילים מגמה זו?
"אני מקדים ואומר כי שר המשפטים פרידמן הוא איש טוב והגון. אבל ישנם רבים אחרים, חלקם לא הגונים, הנאבקים כנגד מערכת המשפט בישראל. לאחדים מהם יש אינטרס מובהק לפגוע במערכת המשפט. מדובר באותם אנשים, שנחקרו הורשעו או נדונו למאסר על-ידי מערכת המשפט. הם אנשים כעוסים. חלקם פוליטיקאים שאינם רוצים בבקרה. חלקם שמטעמים אידיאולוגיים אינם רוצים מערכת משפט חזקה ואינם מרוצים מכוחו של בית משפט העליון. הם נוטים לשכוח שמערכת המשפט בישראל מבוססת על ערכים שביסודם: חרות האדם, שוויון והרואה את האדם במרכז, ולכן יש להגן עליו מפני כוח שרירותי של השלטון, או בעלי כוח אחרים. "במשך השנים, לבושתה של הכנסת, מערכת המשפט הזאת היא שקבעה את זכויות האזרח במדינה. אנו שוכחים שדמוקרטיה מבוססת על שני דברים: סמכות של הרוב להחליט בנושאים שונים, וכן הגנה על היחיד, או קבוצה, מפני שרירות הרוב. האיזון הזה הוא מהות הדמוקרטיה. בית המשפט אמור להגן על האזרח מפני שלטון הממשלה והכנסת המייצגים את הרוב".
- אז מה השתנה?
"קיימת אגדה לפיה מערכת המשפט בישראל השתנתה. מה שהשתנה באמת זה לא מערכת המשפט, אלא הפוליטיקאים. אנו נוטים לשכוח שמאז קום המדינה בית המשפט ידע לעמוד כנגד השלטון ולהגביל כוחו בנושאים רגישים ביותר. גם באותם נושאים שיש בהם השלכות פוליטיות-ביטחוניות. אבל הפוליטיקאים לא העזו להרים קול כנגד בית המשפט. הייתה תרבות של קבלת דין במשטר דמוקרטי. "כיום, לצערי הרב, קבוצות רבות, ובמיוחד פוליטיות, מנגחות את מערכת המשפט, במטרה אחת ויחידה: להשיג לעצמם הישג פוליטי. הם מתחילים לשאול שאלות לא לגיטימיות המופנות לאותה מערכת משפט: מי שמכם"? - אתה יכול להביא דוגמאות של פסקי דין בבג"צ, מהעבר, שהתקבלו על-ידי הממשלה והכנסת כדבר המובן מאליו; היינו אומרים בשוויון נפש? "דוגמאות ממש לא חסרות. אחת הבולטות שבהן היא מה שמכונה אצלנו 'פסק דין קול העם'. צריך לזכור שמדובר בשנת 1953. כלומר כאשר עדיין המדינה הייתה בחיתוליה וסבלה מבעיות ביטחון קשות. הממשלה, בראשות דוד בן-גוריון – האדם החזק במדינה - רצתה לסגור את ביטאון המפלגה הקומוניסטית, עיתון קול העם. בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה לסגור את העיתון וקבע, כי את האיזון – בין ביטחון חירויות האדם, בית המשפט קובע ולא הממשלה. בן-גוריון הגדול ושר הפנים לא העזו אז לומר מילה, ולא לשאול את השאלה שרבים מהפוליטיקאים כיום מפנים אצבע ושואלים: מי שמכם?... "אתם יכולים להוסיף דוגמאות אחרות-בולטות: ההחלטה להורות למשרד החינוך להעסיק את מי שהיה מנהיג לח"י, אלדד שייב, שפוטר מעבודתו כמורה; את ההחלטה להפעיל את הטלביזיה בשבתות; את ביטול החלטת הכנסת לחלק את כספי מימון מפלגות שלא בצורה שוויונית. "מאוחר יותר, כאשר מנחם בגין עלה לשלטון, הורה בג"צ להוריד את התנחלות אלון מורה, מאחר והיא נבנתה על אדמה פרטית. בגין, בלי אומר ודברים, הוריד את ההתנחלות. מישהו שמע את בגין, שאמר עוד יהיו הרבה אלון מורה, יוצא חוצץ כנגד החלטת בית המשפט? איש לא העז לומר מילה".
- מרבים להשמיע אצלנו את הטענה שבג"צ נוטה להתערב בעניינים לא לו. כמו בנושא ביטחון לדוגמה?
"זוהי טענה שטותית מאין כמוה. אם הממשלה, חלילה, תבצע פשעי מלחמה, מי אמור להתערב ולמנוע זאת, אם לא מערכת המשפט? בג"צ בדק ומצא שמפוני גוש קטיף לא פוצו מספיק והורה לשנות את החוק ולהגדיל את הפיצוי למפונים. זוהי התערבות בענייני ביטחון או הגנה על האזרח? התשובה: הגנה... הגנה... ועוד פעם הגנה על זכויות הפרט".
- אבל, בכל זאת, לגיטימי למתוח ביקורת על מערכת בתי המשפט?
"בהחלט. גם במערכת המשפט יש כשלים וטעויות. איני מתנגד להצעה שבאה לשפר את המערכת. אבל כאשר באים לבחון את שלושת המערכות –המחוקקת, המבצעת ומערכת המשפט, אתה צריך לשאול עצמך: מי משלושתן היא הגונה ומתוקנת? אין ספק שזו מערכת המשפט שלנו. במקום לתקן את עצמם, מצאו לנכון אנשים במערכת השלטונית לנכון לתקן את המערכת הטובה מכולם –המערכת המשפטית. מערכת, בעלת שם עולמי נפלא, המוערכת בצורה בלתי רגילה. ההתנפלות עליה, על מערכת המשפט, היא מסוכנת"...
- ומי אמור להגן עליה?
"מי שאמור להגן עליה הוא שר המשפטים. הוא האיש שניצב בין מערכת המשפט לבין הממשלה. פה, לצערי הרב, איני רואה את שר המשפטים, ואגב גם לא כל שר אחר, נלחם למען מערכת המשפט. במקום ההגנה הצפויה אני צופה בהתקפה רבתי עליה".
- בהיותך שר המשפטים, גם אתה סברת שיש מקום לערוך שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים?
"השיטה הקיימת נחשבת בעולם כאחת המוצלחות, אם לא המוצלחות שבהן. לכן, לא עלה בדעתי לשנותה. הצעת השר פרידמן (להגדיל את מספרה מתשעה חברים לאחד עשרה, ובמקביל להקטין את מספר הנציגים של שופטי בית משפט העליון משלושה לשתיים) תעניק לפוליטיקאים כוח רב. כיום הם יכולים למנות 4 מתוך תשעה חברי הוועדה ושר המשפטים מציע שהממשלה תמנה 6 מתוך 11 חברי הוועדה. זוהי פוליטיזציה של הוועדה. אם תתקבל הצעת שר המשפטים אזי לא ירחק היום, שנשמע על הסכמים קואליציוניים בנושא הרכב הוועדה. לפוליטיקאים, ואני מכירם מקרוב, יש תמיד נטייה של תן וקח. "ואתה, כאזרח, צריך לשאול עצמך שאלה פשוטה: על מי את סומך יותר: על הפוליטיקאים או על השופטים?"
- ייתכן ששר המשפטים סבור שהכנסת הנוכחית נוחה עבורו לשינויים המוצעים על-ידו?
"בהחלט. בכנסות קודמות איש לא היה מעלה על הדעת להציע הצעות כפי שמציע אותן שר המשפטים. לצערי הרב איני רואה כיום מספיק חברי כנסת שיקומו ויאמרו לשר המשפטים: עד כאן. הליכוד, בתקופת מנחם בגין, עמד בראש המגנים על מערכת המשפט. לא כן היום. "הדמוקרטיה בישראל עוברת מבחנים קשים. חלקם בהצלחה גדולה מאוד. קחו, לדוגמה, את הפינוי מרצועת עזה. גדולי הרבנים, ממרכז הרב בירושלים, טענו שאין סמכות לרוב להכריע. זו מצווה אלוהית להיאבק נגד הפינוי. אך על אף הכול הפינוי עבר בשלום. היינו עדים בעבר לכמה אנשים, מהשוליים, שפרקו עול –המחתרת היהודית, יגאל עמיר רוצחו של יצחק רבין ז"ל. אולם בסך הכול הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים הקשים"...
- ועדיין עומדת ?...
"בהחלט. אך צריך לזכור: דבר לא מובטח מהשמים. עדיין הרבה דברים עומדים אצלנו במבחן. כמו מערכת המשפט. בישראל קיים איזון בין מערכת המשפט לבין המערכות האחרות. הפרת האיזון הזה, ולו הקל ביותר, תפגע בבג"צ ופירושו של דבר פגיעה בדמוקרטיה.
- האם אתה מסכים להצעת החוקה המתגבשת במכון הישראלי לדמוקרטיה?
"הייתי חבר בוועדה שהקים המכון, בראשותו של נשיא בית משפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שדנה בגיבוש הצעת חוקה לישראל בהסכמה רחבה. עלי לציין שמדובר במאמץ מרתק למצוא מכנה משותף, שאותה ניתן להעביר בכנסת. חיפשנו דרך שגם חברים דתיים בצוות יכולים לחיות עמו. הבנו שלעולם לא נגיע להסכמה לחוקה שתהיה מקובלת על כולם. הדבר החשוב היה בעיני הסכמת הציבור הדתי, הגנה על מערכת המשפט בכלל ועל בית משפט העליון בפרט ועל סמכותו לבקר את פעולות הכנסת. המלאכה לא הסתיימה. והיום, לאחר שלוש וחצי שנים איני פעיל יותר בעבודת המכון. אני מקווה שהעקרונות שגובשו אמנם יישמרו".
- איך אתה רואה את חוקי היסוד שהתקבלו בשנת 1992?
"כשר המשפטים, לפני 1992, הייתי אחד מן היוזמים של החוקים האלה, ואלמלא 'התרגיל המסריח', שפירק את ממשלת האחדות הלאומית, היינו מעבירים חוקי יסוד נוספים. כגון חוק יסוד: חופש הביטוי וחוק יסוד: החקיקה. אך המלאכה נקטעה. כל מי שהיה מעורב בחקיקת חוקי היסוד, כולל חברי הכנסת יצחק לוי מהמפד"ל, היה מודע למהפכה החוקתית שהם יצרו". *
- לסיום ברצוננו לשאול שאלה אישית: האם קיים סיכוי שנראה אותך חוזר לפוליטיקה? יושב על כסא של שר ?
"עשיתי זאת במשך שנים רבות. כשר המשפטים נאבקתי למען עצמאותה של מערכת המשפט בישראל, ונאבקתי למען זכויות האזרח. אם באחד הימים אשוב לפוליטיקה – אלו יהיו בין הנושאים העיקריים שאוסיף להיאבק למענם".
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים