|
|
דמוקרטיה? לא בבית ספרנו
מאת: איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל - 01/07/2007
שביתת הסטודנטים היתה על בניית חברה צודקת יותר, שמציבה את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. אולמרט נותר אדיש, וראשי האוניברסיטאות בגדו בערכים שהם מטיפים להם.
ראש הממשלה פתח את ישיבת הממשלה השבועית, בתחילת חודש מאי, בהצדעה לציבור משרתי המילואים. הוא לא מצא לנכון להתייחס אף לא במשפט בודד לשביתת הסטודנטים, שהם הנושאים העיקריים בנטל המילואים. הוא גם שיבח את עבודתו של השופט וינוגרד עם קבלת הדו"ח, אך מזה חצי שנה הוא מתעלם מדו"ח נוסף של אותו שופט, העוסק בהשכלה גבוהה וקובע, שחור על גבי לבן, כי יש להפחית את שכר הלימוד ב 50%.
דלילות המחאה העממית היא הגורם לכך, שחיי החיילים בחזית, האזרחים בעורף וגורל המדינה יישארו מופקדים, וחלילה מופקרים, בידי מי שנכשלו כישלון מחפיר בשמירתם בקיץ שעבר
מר אולמרט ידע לשלוח אותנו לפאתי לבנון, אך הניח למשטרת ישראל –בהפגנת הסטודנטים הגדולה בתחילת חודש מאי - להכות אותנו נמרצות. אנחנו, אנשי המילואים, חשנו על גופנו את תודתו של ראש הממשלה.
במקום לקבל תמיכה החליט ועד ראשי האוניברסיטאות לשבור את הסולידריות והתמיכה של ציבור הסטודנטים במאבק ואיים, שהסמסטר השני של שנת הלימודים תשס"ז יירד לטמיון, אם לא ישובו הסטודנטים לספסלי הלימודים. אין צורך להכביר מלים על הצעד המסוכן בו בחר להתנהל הוועד. מרצים רבים כבר הסתייגו מהאקט החינוכי הנפסד של ועד ראשי האוניברסיטאות. השכלה אינה מורכבת רק מציונים ובחינות. היא בראש ובראשונה חינוך לערכים ומעורבות חברתית.
לא זו הדרך להגיע לפתרון של סכסוך, ועצוב שזהו המסר שמעבירים ראשי האוניברסיטאות בישראל לסטודנטים שלהם. מבחן התוצאה מעיד כי דברי אותם מרצים, המלמדים על חשיבות המעורבות ועל הדרכים הרבות שבהן ניתן להשפיע במדינה דמוקרטית, בהן זכות ההפגנה והשביתה, הם מס שפתיים בלבד. כשבאים הדברים לידי יישום, הם כופים עלינו חזרה ללימודים תוך הפגנת אטימות, כשהם אינם עומדים מאחרי המאמרים שהם עצמם כתבו, ואנו נדרשים לשנן.
בעולם הדמוקרטי כולו הגיעו בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה לתובנה, שעל מנת למנוע את הישנותן של זוועות אלה אין מנוס מלהפקיד בידי גופי שיפוט בלתי תלויים סמכות וטו על הכרעות הרוב השליט וחוקיו
מאבקנו לא היה על סמסטר בודד, אלא על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל. אנו נלחמים על חברה צודקת יותר, שמציבה את החינוך בכלל ואת ההשכלה הגבוהה בפרט בראש סדר העדיפויות הלאומי.
רצינו לחזור ללמוד ולסיים בהצלחה את הסמסטר, ובל נשכח כי בשביתתנו ידענו שאנו פוגעים אך ורק בעצמנו, אבל היינו מוכנים לעשות כל מה שיידרש, ובלבד שנשנה במדינה שלנו סדרי עדיפויות. לכן החלטנו להציב גבול לממשלה שלא סופרת אותנו, כמו שהיא מתעלמת מאוכלוסיות רבות אחרות בישראל.
הבטיחו לנו שיורידו את שכר הלימוד על מנת שציבור הסטודנטים יוכל להתקיים בכבוד, וכדי שיתאפשר לשכבות נוספות בציבור הישראלי לרכוש השכלה ולשפר את עתידן. במקום זאת הממשלה מבקשת להעלות את שכר הלימוד.
על אולמרט היתה מוטלת החובה והאחריות להביא לפתרון המשבר. אין שום סיבה שראש ממשלת ישראל לא יפנה קצת מזמנו לטיפול אמיתי בבעיותיהם של הסטודנטים, דור העתיד של מדינת ישראל. אדישותו של ראש הממשלה אך החריפה את המשבר, שנמצא על סף רתיחה.
הערת המערכת: שביתת הסטודנטים הסתיימה אמנם, אבל מאמרו של יו"ר התאחדות הסטודנטים לעיתון נ.צ. חינוך לדמוקרטיה, התייחס לטיפולה של הממשלה במשבר.
 לדף קודם / לראש הדף
|
|
|
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים