השרים שולטים בכנסת ראיינו: ברוך מאירי ושמואל שנהר - 01/08/2008
"הממשלה בישראל יושבת למעשה בכנסת ומכהנת כפרלמנט לכל דבר. לא תמצאו בעולם דבר דומה. בכנסת יושבים לך 30 שרים וסגנים, והם למעשה מנהלים את הכנסת. חברי כנסת הופכים להיות משועבדים לראש הממשלה; חייבים לו. משועבדים לאינטרסים של עצמם. כל מפלגה בישראל מכריעה לטובת עצמה. האינטרסים החיוניים של המדינה נדחקים הצידה". הוא ישב מולנו, בבית קפה ברמת השרון, מקום מגוריו, וירה לכל עבר. ממש כטייס קרב ותיק. שומר על להט נעורים ומאמין גדול בתפקיד החדש שנטל על עצמו: יו"ר ישראלים לשיטת ממשל. יחד עם פרופ' גדעון דורון הוא מאמין כי השינוי בשיטת הממשל בישראל יבוא מהעם: "מתוך מעורבות אישית. על-ידי לחץ ציבורי נגרום לעיצובן ואימוצן של שיטות בחירות ודרכי פעולה, שישפרו את איכות החיים בישראל. כולל תהליכי קבלת החלטות ציבוריות, שיבטיחו את קיומה הפיזי של ישראל ואת קיומה כמרכזו האזרחי והתרבותי של העם היהודי".
- רגע, מפסיקים אנו שטף דיבורו של צ'יטה, מה רע בעצם בשיטת הבחירות בישראל ואלו פגמים אתה מוצא במשטר הדמוקרטי הקיים?
אליעזר כהן, הידוע יותר בכינויו צ'יטה, אינו נאנח ואינו נושם עמוק כדי להשיב. התשובות מונחות על דל שפתיו ורק צריך לשחררן החוצה. רצוי בצרורות... "אני לא אמנה פגמים אבל אתחיל ברקע", הוא פוסק ומסביר, "ההכרעות שקיבל דוד בן-גוריון, עם הקמת המדינה היו מעולות. אנו קצת שכחנו. החלטתו לאחד את הזרועות השונות –ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י- תחת קורת גג אחת, צה"ל, הייתה מעולה. החלטתו שלא לאמץ חוקה למדינה הצעירה, גם היא הייתה החלטה נפלאה".
- מדוע?
"בן-גוריון הבין, כאיש חזון, כי למדינת ישראל הגיעו עולים עם תרבויות שונות. מיותר משבעים ארצות. אילו הייתה קמה אז חוקה למדינה, היא הייתה חוקה מיושנת, לא מתאימה למציאות של היום ודתית. אבל לאחר מלחמת קדש, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר גילינו את כוחו ועוצמתו הצבאית של צה"ל ובעיקר את עצמאותו, היה מקום להתחיל בכתיבת חוקה וקבלתה. ח"כ מיכאל איתן ואנוכי פעלנו רבות, כחברי כנסת, בכיוון הזה. "הפגם בעובדה שלמדינת ישראל אין חוקה, זה אומר: שבעצם לא קבענו לעצמנו מי אנחנו ומה אנו רוצים להיות. מה הגבולות של המדינה. מגילת העצמאות, לדעתי, צריכה להיות מבוא לחוקה שלנו. כיום, למעשה, הממשלה –על 30 שריה וסגניה- יושבת בכנסת ומכתיבה לשאר חברי הכנסת מה לעשות. במצב הקיים אין שום סיכוי לקבלתם של חוקים חדשים, בלי אישור הממשלה. חברי כנסת הפכו להיות משועבדים לאינטרסים של עצמם. כל מפלגה מצביעה, בראש ובראשונה, לטובת עצמה. אצלנו אין חוקה ולמעשה גם אין הפרדת רשויות".
השאלה היא, כמובן, איך מתקנים?
"רק בדרך אחת: לחוקק חוקה. כצעד ראשון יש לגרום לשינוי שיטת הבחירות בישראל. השיטה הקיימת שייכת למאה ה-19. מרכזי המפלגות הם שקובעים מי ילך לכנסת ומי יישאר בבית. שיטת הממשל בישראל עוצבה ללא מחשבה רבה וללא תכנון מוקדם, והיא נקבעה כזמנית לכמה חודשים. ואצלנו, כידוע, אין דבר יותר קבוע מאשר זמני... "אנו, חברי תנועת ישראלים לשיטת ממשל, מציעים שינוי: מחצית חברי הכנסת (60) ייבחרו ברשימות ארציות, כמו היום, ואילו 60 חברי הכנסת הנותרים ייבחרו בשיטת בחירות אזוריות. לכל אזור במדינה יהיה נציג ישיר אחד בכנסת. גבולות אזורי הבחירה ייקבעו על-פי מספר התושבים. על-ידי כך נקבע מחדש מבנה דמוקרטי שיתאים לא רק לבוחר, אלא גם לצרכי המדינה. לאופייה, למעמדה ולייצוג אזרחיה. שינוי שיטת הבחירות, בה אנו רואים צעד ראשון וחיוני לעתיד האומה, תביא לכך שחבר כנסת יהיה חייב לבוחר ולא להיפך".
מה בעצם מעכב את השינוי?
צ'יטה: "מבנה הקואליציוני הקיים. אנחנו בעד שלטון נשיאותי. גם אהוד ברק, בנימין נתניהו, חיים רמון ואביגדור ליברמן בעד. אבל בשלב זה אנחנו מוכנים לדחות את השינוי הזה, אך ניאבק למען הקמתה של ממשלת מומחים. פירושו של דבר: ממשלה קטנה, בת 12 שרים בלבד, שמחצית מחבריה הם אנשי מקצוע וחציים השני פוליטקאים".
באילו משרדי ממשלה, למשל, ימונו מה שאתה מכנה "שרים מקצוענים"?
אליעזר כהן: "שר הביטחון, שר הבריאות, שר חוץ שיכול להיות דמות פוליטית, שר חינוך, שר משפטים אשר יהיה גם נציגו של העם היהודי. זהו חידוש שהצעתי וחברי תומכים בו.
עם היד על הלב, אתה מאמין צ'יטה, שהשינוי הזה יבוא? המערכת הפוליטית בישראל "תאפשר" לכם לבצע את השינויים הדרסטיים הללו?
צ'יטה: "אתם צודקים. המערכת הפוליטית הקיימת לא תאפשר לבצע את השינוי. התנועה שלנו קמה כדי לפנות לעם. אנו מאמינים שבעזרת הלחץ הציבורי יבוא השינוי. אחרת נהיה עדים לעוד תופעה שהייתה במלחמות יום הכיפורים ולבנון השנייה. לעוד תקלה ולעוד תקלה. בעזרת כל אחד מהאזרחים אליהם נפנה, נסביר ונגייס- נביא לשינוי ונבנה מערכת ממשל חדשה שתתאים יותר לניהול מדינה מודרנית, תוך שהיא מאפשרת שימוש בגישה ממלכתית ותכנון לטווח בינוני ורחוק. היא גם תביא לשלטון מסודר, יציב ויעיל יותר.
כך חוטפים וגונזים חוקים צ'יטה מביא דוגמה לחטיפה וגניזה של חוק: "הכנתי במשך חודשים רבים, חוק "שרות אזרחי" גדול ומפורט, לכל מי שאינו מגויס לצה"ל שישרת את קהילתו, בבריאות וחינוך – דתיים וערבים בקהילתם. חוק בן 40 עמוד שהיועצת המשפטית של משרד הביטחון אמרה עליו כי הוא מיוחד, חשוב ומוצלח. בא שר הביטחון דאז, שאול מופז, ובוועדת שרים לחקיקה "לקח" את הצעת החוק "הבטחה", שהוא בעדו ויישם אותו. לא רק שעד היום דבר לא יושם. גם לא ייושם לעולם. זו דרכה של המערכת הפוליטית המעוותת בישראל למנוע מהכנסת לעשות את עבודתה".
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים